כמה מקבלים על תאונת עבודה ?

פסק דין השופט יגאל פליטמן 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת עדנה קוטן ונציגי הציבור גב' שרה גולדנברג ומר עמינדב ארגוב; בל 2423/06) בו נדחתה תביעת המערער כנגד האופן בו חישב המשיב (להלן- המוסד) את שיעור המענק לו זכאי המערער כנכה עבודה, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק). 2. להלן נפרט את עיקרי העובדות הרלבנטיות, כפי שפורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי: "א. התובע הוכר ע"י המל"ל כנפגע עבודה. ב וועדה רפואית, בהחלטה מתאריך 27.11.05, קבעה לתובע אחוזי נכות דלקמן: 20% לתקופה החל מ 1.10.03 ועד 31.3.04; 100% לתקופה החל מ 1.4.94 ועד 30.6.04; 30% לתקופה החל מ 1.7.04 ועד 31.10.04; 10% נכות יציבה , מיום 1.11.04 ואילך. ג. בתאריך 22.12.05 הגיש התובע תביעה להכיר בו כנכה נזקק, לפי תקנה 18א' (לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] התשט"ז- 1956, להלן- התקנות; הוספה שלי- י.פ.). וועדת הרשות אישרה את התביעה לתקופה מ 1.7.04 ועד 31.10.04 (תקופת הזכאות המקסימלית בהתאם לתקנה) ועבורה שולמה לתובע קצבה בשיעור 100%. ד. כנכה עבודה שנכותו היציבה הועמדה על 10%, זכאי התובע למענק, בהתאם להוראות סעיף 104(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995. ה. שכר התובע ל - 3 החודשים שקדמו לתאונה ואשר מהווה את הבסיס לחישוב המענק מסתכם בסך של 20,905 ₪. בחישוב לפי 75% מן הסך הנ"ל (עפ"י הוראות סעיף 97 לחוק) מסתכם שיעור השכר לחישוב המענק בסך של 15,679 ₪. בהתאם, קצבה חודשית בשיעורה המלא (100%) מסתכמת, אפוא, בסך של 5,226 ₪ (בחלוקת הסך 15,679 ₪ ב - 3 חודשים)...". 3. במכתב ששלח המוסד למערער ביום 3.1.2006 ואשר הוגש לבית הדין האזורי, מפורט אופן חישוב המענק ששולם למערער. אופן החישוב מפורט בפסק דינו של בית הדין האזורי כדלקמן: "המענק שולם בסך כולל של 22,489 ₪, בחישוב שנעשה על בסיס 10% בלבד משיעורה המלא של הקצבה החודשית, קרי - לפי 522.6 ₪ (10% מ 5,226 ₪ והסכום עוגל כלפי מעלה ל 523 ₪), זאת - נוכח אחוזי נכותו של התובע, שנקבעו, כאמור, ל 10%. מכפלת הקצבה בשיעורה הנ"ל - 523 ₪ - ב 43 קצבאות חודשיות מביא לסך של 22,489 ₪". 4. בתביעתו טען המערער, כי היה על המוסד לחשב את המענק ששולם לו על בסיס שיעורה המלא של הקצבה- 5,226 ₪ , בלא כל קשר לאחוזי נכותו. מכפלת סכום זה ב - 43 קצבאות מזכה אותו במענק בסכום כולל של 224,718 ₪. המערער ביסס טענתו זו על הגדרת המונח "קצבה חודשית" בסעיף 107(ג) לחוק, לפיה היה על המוסד לחשב את המענק על בסיס הקצבה החודשית לה היה זכאי בחודש שקדם לחודש תשלום המענק. המענק שולם למערער בחודש נובמבר 2004. הואיל ובחודש אוקטובר 2004 שולמה לתובע קצבה בשיעורה המלא, יש לחשב את המענק על בסיס זה, בלא כל קשר לאחוזי נכותו. 5. בית הדין האזורי בחן את הוראות החוק הרלבנטיות, וקבע כדלקמן: "בהתאם לרישא סעיף 107(א) - המענק ישולם בסכום המתקבל מכפלת קצבה חודשית ב - 43. קצבה חודשית, כהגדרתה בסעיף 107(ג) לחוק, שווה לסכום הקצבה שהיתה מגיעה לתובע לפי סעיף 104(ב) לחוק בעבור החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה דרגה יציבה. בעניינו של התובע, דרגת הנכות בה מדובר היא בשיעור - 10%. על פי הוראות סעיף 104(ב) הנ"ל ובשים לב לאחוזי נכותו של התובע (פחות מ -100%) תחושב הקצבה החודשית לפי הנוסחה הקבועה בסעיף 106 לחוק. בהתאם להוראות סעיף זה, שיעור הקצבה החודשית לתובע יחושב "בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100% שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין 100". הנה כי כן, עפ"י הוראות החוק מחויב המל"ל להביא בחשבון את אחוזי נכותו של התובע ובחישוב מתמטי פשוט בהתאם לנוסחה הקבועה בסעיף הנ"ל, מדובר אכן בקצבה בשיעור 1/10 בלבד משיעורה המלא. בעניינו של התובע מדובר בסך של 522.6 ₪ (עשירית מ 5,226 ₪). זוהי, אפוא, "הקצבה החודשית" הקובעת לצורך חישוב המענק לו זכאי התובע. הכפלת שיעורה הנ"ל של הקצבה החודשית - תוצאתה אכן מענק בשיעור כולל של 22,489 ₪, כפי ששולם לתובע (בעיגול הקצבה החודשית ל - 523 ₪ והכפלת סכום זה ב - 43). המענק בשיעורו הנ"ל שולם לתובע, אפוא, בהתאם להוראות החוק ולא נפל כל פגם בהחלטת המל"ל לגבי דרך חישוב המענק, הבסיס לו ותשלומו לתובע בסכום הנ"ל". בהמשך פסק דינו העיר בית הדין האזורי, כי "ממילא אין כל רלבנטיות, לצורך חישוב המענק, לקצבה כפי ששולמה לתובע בחודש 10/2004 (החודש שקדם לחודש הזכאות למענק) מה גם שזו שולמה לתובע כ"נכה נזקק" (עקב אישור בקשתו להכיר בו ככזה) ומדובר, בכל מקרה, בקצבה בשיעור חריג, של 100%, לתקופה זכאות מוגבלת בהתאם לתקנה 18א' ועל יסודה". 6. בערעורו בפנינו חזר המערער על טענתו כפי שהועלתה בפני בית הדין האזורי. 7. בישיבת קדם הערעור ביקשו הצדדים להכתיב לפרוטוקול את טענותיהם, על מנת שייחשבו כסיכומים בכתב מטעמם, וכי פסק הדין יינתן על ידי המותב על סמך סיכומים אלו וכל החומר שבתיק. 8. המערער חזר על האמור בערעורו. ב"כ המוסד חזרה על טענותיה בפני בית הדין האזורי ותמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, וכן הדגישה, כי המענק שקיבל המערער כנכה נזקק על פי הוראות תקנה 18א' לתקנות אינו רלבנטי לענייננו, אלא דרגת נכותו היציבה של המערער בשיעור של 10% כפי שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית. דיון והכרעה: 9. לאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים ולראיות שבתיק, הגענו למסקנה, כי דין הערעור להידחות. בית הדין האזורי בחן בהרחבה את הוראות החוק הרלבנטיות לתשלום מענק לנכה עבודה, ומצא כי שיעור המענק ששולם למערער חושב כדין בהתאם להוראות חוק אלו, וכי לא נפל כל פגם באופן חישובו של המוסד. זאת, במיוחד בהתחשב בעובדה שהקצבה ששולמה למערער בחודש שקדם לתשלום המענק הייתה קצבה ששולמה בהתאם לתקנה 18א' לתקנות, לתקופה מוגבלת. לא מצאנו כי יש בטענות המערער כדי לשנות ממסקנה זו, או כדי ללמד על כך שאופן חישובו של המוסד מוטעה באופן שיש בו כדי להוות "הונאה שיטתית של הנכים", שכן פעל על פי הוראות החוק המחייבות אותו. מטעם זה אף אין להידרש לבקשתו של המערער להכיר בתביעתו כ"תביעה קבוצתית". כך גם לא מצאנו כי יש מקום להידרש לטענות המערער בדבר אופן ניהול התיק בבית הדין האזורי, טענות שמוטב היה לו לא נטענו. 10. משכך הוא, מתאשר פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, במסגרת הוראתה של תקנה 108 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991. 11. סוף דבר - הערעור נדחה ללא צו להוצאות. שאלות משפטיותתאונת עבודה