יחסי עובד מעביד בין אשה לבעלה

פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ

1.     בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות, ונציגות הציבור הגב' הולצמן והגב' אלון ; בל 5018/06), אשר דחה את תביעת המערערת נגד החלטת המשיב (להלן : המוסד) לדחות את תביעתה לתשלום דמי אבטלה .

רקע עובדתי
2.     2. המערערת עבדה כמנהלת חנות "יוניק הלבשה תחתונה בע"מ" (להלן: החנות ) מאז פתיחתה בחודש אוגוסט 2001 ועד שפוטרה בשל סגירת החנות. באותה עת היתה המערערת בחופשת לידה.

3.     3. בתחילה היתה החנות בבעלות משותפת של חברה שבשליטת בעלה של המערערת, מר ירון כחלון (להלן : הבעל) ושל שותף נוסף. בסוף שנת 2002 פורקה השותפות והחנות עברה לבעלותה הבלעדית של חברה שבשליטת הבעל (להלן: החברה). במסגרת עבודתה היתה המערערת מופקדת על הקופה, אחראית על העובדות, וטיפלה בספקים, נושא בו עסק גם בעלה.

4.     בתחילת שנת 2004 נקלעה החברה לקשיים, והחל ממשכורת ינואר 2004 ועד סיום עבודתה (במשך כשנה וחצי) הונפקו למערערת תלושי שכר, והופרשו בגינה כל ההפרשות הנדרשות על פי דין ובכלל זה דמי הביטוח הלאומי, אך שכרה החודשי לא הופקד בחשבון הבנק שלה, ולא שולם לה בפועל. לטענתה, הלוותה לבעלה את משכורתה בשל מצבה הכלכלי הקשה של החברה. יודגש, כי למרות טענה זו, סכומי ההלוואה לא נרשמו בדרך כלשהי במסמכי החברה.

5.     5. המערערת הפסיקה את עבודתה בפועל בחברה ביום 19.6.05 בשל שמירת הריון שנמשכה עד ללידה ביום 19.7.05. המערערת לא חזרה עוד לעבודה בשל סגירת החנות בחודש אוגוסט 2005. בהקשר זה יצוין כי המוסד שילם למערערת גמלת שמירת הריון ודמי לידה.

6.     6. לאחר פיטוריה הגישה המערערת תביעה למוסד לקבלת דמי אבטלה החל מחודש אוקטובר 2005. תביעתה נדחתה על ידי המוסד, בנימוק שהיא אינה מבוטחת בביטוח אבטלה כנדרש, שכן לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה ובין החברה. כנגד החלטה זו הגישה המערערת את תביעתה לבית הדין האזורי.

הדיון בבית הדין האזורי
7. בית הדין האזורי, לאחר ששמע את עדויות הצדדים ובחן את מכלול הראיות, דחה את תביעת המערערת וקבע, כי אכן לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין החברה שהייתה, כאמור, בשליטת בעלה. בית הדין האזורי ביסס את קביעתו זו על כך שעובדים אחרים בחנות, שלהם לא היתה קרבה משפחתית לבעלים, לא הלוו את משכורתם לחברה למרות מצבה הקשה. בית הדין האזורי נתן משקל רב למשך תקופת ויתור המערערת על משכורתה וקבע לעניין זה:
"בקשר לכך שוכנענו כי הויתור על משיכת הכספים מעסקו של הבעל לחשבונה של התובעת, במיוחד לאור משך תקופת הויתור, יש בה כדי להעיד על היעדרם של יחסי עבודה. שכן, בבסיסם של יחסי עבודה עומדת ההנחה כי ביצוע העבודה נעשה תמורת תשלום (ר' דב"ע לה/3-19 אהרון אלבינגר נ' מדינת ישראל, פד"ע ו' 415. כן ר' דנג"ץ 4601/95 סרוסי חי יוסף נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב(4) 817). בהעדר תשלום כאמור, אין המדובר ביחסי עבודה".
8.     8. בית הדין האזורי העלה ספק ביחס לביצוע עבודה בפועל על ידי המערערת בתקופה בה לא שולם לה שכר. ספק זה נבע, בין היתר, בשל העובדה שהמערערת ובעלה בחרו שלא להזמין מטעמם לעדות עובדות שעבדו בחנות באותה תקופה, ואשר יכלו לאשר את עבודתה בפועל באותה עת.

9.     9. כללו של דבר, בית הדין האזורי הגיע למסקנה, כי בין המערערת לחברה לא התקיימו יחסי עובד מעביד, ומטעם זה דחה את תביעת המערערת. בשל קביעה זו הגישה המערערת את הערעור שבפנינו.

טענות הצדדים בערעור
10.     10. המערערת שבה וחזרה על טענותיה בבית הדין האזורי, כשהיא מדגישה את טעותו היסודית של בית הדין האזורי, אשר סבר כי המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין המערערת ובין הבעל. המערערת הדגישה כי לאורך כל תקופת העסקתה היתה עובדת של החברה, וכי בית הדין האזורי טעה בקביעתו כי "בסוף שנת 2002 פורקה השותפות והחנות עברה לבעלותו הבלעדית של בעלה של התובעת". לטענת המערערת היתה כל העת עובדת של החברה בלבד ולא של בעלה.

11.     11. המערערת שבה והדגישה כי לא הייתה כל מחלוקת שבתקופה שבין חודש אוגוסט 2001 ועד לחודש ינואר 2004 התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין החברה, ולפיכך בהעדר מעשה פוזיטיבי של התפטרות או פיטורים נמשכו יחסים אלו עד למועד סגירת החנות ופיטורי כל עובדי החברה; המערערת שבה והדגישה כי בתקופה שאחרי חודש ינואר 2004 שולמו בגין שכרה מלוא התשלומים למס הכנסה ולביטוח הלאומי ובכלל זה דמי ביטוח אבטלה; המערערת הוסיפה וטענה, כי המוסד שילם לה גמלת שמירת הריון בגין התקופה שבין 20.6.05 ועד שילדה ביום 19.7.05 וכן דמי לידה, וזאת אחרי בדיקה קפדנית שכללה חקירה שלה ושל בעלה במשך כשלוש שעות, אשר בסופה נקבע, כי היא אכן עבדה בחברה. המוסד מצידו לא הביא כל ראיות לסתור קביעות אלה; את העדר הרישומים במסמכי החברה לגבי ההלוואות שהלוותה לה, תרצה המערערת בכך, שהלוותה את שכרה הבלתי משולם לבעלה ולא לחברה, ולכן אין רישומים לגבי הלוואה זו במסמכי החברה. המערערת ציינה כי אפילו המוסד לא טען שלא עבדה בחברה לאחר חודש ינואר 2004.

12.     12. המוסד תמך בפסיקת בית הדין האזורי. לטענתו, התקופה הרלוונטית לעניין הזכאות לדמי אבטלה הינה 18 החודשים שקדמו "לתאריך הקובע" ולא מלוא תקופת עבודתה של המערערת; עוד טען המוסד, כי המחלוקת המרכזית בתיק זה היא, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערערת לבין בעלה והחברה שבבעלותו. במקרה זה נטל הראיה להוכיח את קיומם של יחסי עובד ומעביד היא על העובד, והמערערת לא עמדה בנטל זה; המוסד הוסיף, כי אחד הפרמטרים המרכזיים לבחינת קיומם של יחסי עבודה בין בני משפחה הינו תשלום שכר בפועל, ועל בית הדין לבחון בקפידת יתר את טיבם של יחסי העבודה בין בני המשפחה; המוסד תמך בקביעת בית הדין האזורי, כי ספק אם המערערת אכן עבדה בפועל בתקופה שלאחר ינואר 2004 ובכל מקרה לא הוכח, כי אכן עבדה בעבודה שאלמלא נעשתה על ידי המערערת הייתה נעשית על ידי עובד אחר; המוסד טען, כי המערערת לא יכולה הייתה להלוות לבעלה את שכרה החודשי, כאשר כלל לא קיבלה אותו מהחברה.
לעניין תשלום גמלת שמירת הריון ודמי לידה, טען המוסד כי, הקריטריונים לבדיקת הזכאות לגמלאות אלו שונים מהקריטריונים לתשלום דמי אבטלה, וכי כאשר אישה נשואה עובדת אצל בני משפחתה ושולמו בגינה דמי ביטוח מסתפק המוסד בהיותה של האשה "עובד עצמאי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לצורך תשלום גמלת שמירת הריון ודמי לידה, וזאת גם מבלי שמתקיימים יחסי עובד מעביד בינה לבין מעסיקה ומבלי לדרוש ממנה לפתוח תיק עצמאית במוסד. לדידו של המוסד, המערערת היתה זכאית בנסיבות אלה לגמלת שמירת הריון ולדמי לידה, בשונה מזכאותה לדמי אבטלה. לשם זהירות הוסיף המוסד וטען, כי גם אם שולמו למערערת גמלאות בטעות, אין הדבר מקנה לה זכות לתשלום גמלאות שאינן קיימות על פי החוק.

דיון והכרעה

13.     13. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מוצאים אנו כי דין הערעור להתקבל. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי המערערת אכן עבדה בפועל בחנות. הדבר עולה במפורש מסעיף 5 להודעת המוסד מיום 20.12.07 בה נכתב: "כאשר נבדקו תנאי זכאותה של המערערת לקבלת דמי לידה וגמלה לשמירת הריון, נמצא כי לא התקיימו יחסי עובד- מעביד, אולם כן הוכח כי היא עבדה" (ההדגשה לא במקור ע.ר); מעסיקתה של המערערת הייתה החברה ולא "החנות" או בעלה. החברה הוקמה כבר בשנת 1998 והחלה להעסיק את המערערת רק בחודש אוגוסט 2001 עם פתיחת החנות. למערערת היה תפקיד מוגדר ומטלות קבועות בחנות, והיא לא עבדה בעבודה אחרת או נוספת בתקופת עבודתה בחנות. המערערת קיבלה את שכרה במשך תקופה של כשנתיים וחצי. למערערת הונפק מידי חודש תלוש שכר ושולמו בגין שכרה כל התשלומים המתחייבים למס הכנסה ולביטוח לאומי. בנסיבות אלו אין לראות בהעסקתה של המערערת על ידי החברה כ"פיקציה", ויש להניח שהחברה הייתה נדרשת להעסיק עובדת אחרת, לצורך הפעלת החנות במקומה של המערערת, אילו המערערת לא הייתה עובדת בחנות.

14.     14. משקבענו שהמערערת הייתה עובדת החברה, לא יכולה להיות מחלוקת שהיא זכאית לשכר בעבור עבודתה. עובד רשאי לוותר על חלק משכר עבודתו ואף על כולו, אם אכן הוא סובר שוויתור זה ימנע, דרך משל, את הפסקת עבודתו בשל מצבו הכלכלי הקשה של המעסיק, בתקווה שהמצב ישתפר, והויתור הזמני, לא רק שיציל אותו מפיטורים, אלא אולי אף יגרום להשבת כספי הוויתור לכשירווח.
הדברים נכונים בבחינת קל וחומר במקרה בו העובדת מועסקת בחברה שבבעלות בעלה. הויתור על השכר באופן זמני, גם אם הוא נובע ממניע משפחתי, מתוך רצון להקל על הקשיים של חברה שבבעלות בעלה, הוא טבעי ומובן, ואינו גורע כלל ועיקר ממעמדה של המערערת כעובדת, כאשר אין ספק בקיומם של יחסי עובד בין המערערת והחברה, ואין גם מחלוקת שהמערערת עבדה בפועל בכל התקופות הרלוונטיות. זו התנהגות טבעית של בת זוג המועסקת בחברה שבבעלות בן זוגה המבקשת לסייע לחברה שבבעלות בעלה במציאות הקשה אליה נקלעה. יש כאן התנהגות במישורים שונים נפרדים; יחסי עובד ומעביד מחד ויחסי בעל ואישה מאידך, כאשר התנהגות במישור אחד אינה סותרת את ההתנהגות במישור השני. יש לראות את הדברים כמות שהם לאור המציאות הנתונה. אין כאן לא פיקציה ולא צעד שבא להטעות או לזכות בכספים שלא כדין.
אכן יהיו מקרים, בהם וויתור על תשלום שכר עובד המועסק על ידי בן משפחה, יעידו על אי קיומם של יחסי עובד ומעביד בין בני המשפחה, אך לא אלה פני הדברים במקרה הנוכחי, בו ברור לחלוטין שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערערת לחברה, וגם הייתה עבודה בפועל.
מסקנת הדברים היא איפוא שדין הערעור להתקבל.
לאחר כתיבת דברים אלה קראתי את דברי חברתי, השופטת רונית רוזנפלד, ואני מסכים להם.

השופטת רונית רוזנפלד
הינני מצטרפת לחוות דעתו של חברי השופט רבינוביץ, עליה אך אוסיף הערות והדגשים אחדים.
הלכה פסוקה היא כי שעה שמדובר בהעסקת בן משפחה, עלינו לבחון בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים הינם יחסי עובד מעביד, או שהעבודה שנעשתה, הינה בגדר עזרה משפחתית (דב"ע נג/ 87-0 פייגלשטוק - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ו, 283). אותה קפידת יתר מתבקשת גם בבחינת מהות היחסים שבין חברה משפחתית לבין עובד שהוא בן משפחה קרוב. עם זאת, בפעילות משותפת של בני משפחה בעסק משפחתי, לרווחת העסק ולקידומו, אין כדי לשלול קיומם של יחסי עובד מעביד.
אכן, כפי שקבע בית הדין האזורי, בבדיקת טיב הקשר בין הצדדים אם הם יחסים וולונטריים התנדבותיים, או יחסי עובד מעביד, נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, התמורה בעד העבודה, שכן יחסי עובד מעביד מחייבים מטיבם קבלת תמורה עבור ביצוע העבודה [עב"ל 279/98, חטמי יצחק - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 29.06.00)].
בנסיבות המקרה שלפנינו מתברר, כי בהיות החברה המעסיקה בקשיים, ומתוך רצון לסייע לבעלה בעסק המשפחתי, לא קיבלה המערערת את שכרה במשך תקופה ארוכה בת כשנה ומחצה. אכן, במצב דברים מעין זה יש כדי להטיל ספק במהות ההעסקה, אם היא העסקה אמיתית. זאת מן הטעם שבאי תשלום שכר במשך תקופה כה ארוכה, יש כדי להצביע לכאורה על העסקה פיקטיבית של המערערת, ועל העדר קיומם של יחסי עובד מעביד. אלא שמן התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפני בית הדין, עולה כי התובעת עבדה עבודה מלאה בעסק המשפחתי. לא רק שלא נסתרה טענתה בדבר עבודה מלאה שעבדה בפועל במשך התקופה בה לא קיבלה לידיה שכר, אלא שהיא עובדת החברה עוד מאז שנת 2001.
אין טענה כי לפני ינואר 2004 לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין המערערת לבין החברה. לפי התשתית העובדתית כפי שהיא עולה מן התיק, ולפחות לא נטען אחרת, אין שינוי במהות עבודתה של המערערת בחברה בתקופה שלפני ינואר 2004, עת קבלה את שכרה כסדרו, לבין התקופה שלאחר ינואר 2004. בנסיבות אלה, לא יהיה די בוויתור המערערת על שכרה בחלק מתקופת העסקתה כדי לבסס טענה בדבר העדר קיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין החברה באותה התקופה. בחינת מערכת היחסים צריכה להיות בחינה כוללת של תקופת העבודה כולה. בבחינה כוללת כאמור יש לראות את המערערת כעובדת החברה, ומכל מקום, ככל שמתעורר ספק בעניין, ראוי שהספק יפעל לטובתה.
השופט שמואל צור
אני מסכים לפסק דינו של חברי השופט רבינוביץ כמו גם להערותיה של חברתי השופטת רוזנפלד.

נציג עובדים, מר יצחק שילון
אני מסכים לאמור בפסק דינו של השופט רבינוביץ ובהערותיה של השופטת רוזנפלד.

נציגת מעבידים, גב' רות הורן
אני מסכימה לאמור בפסק דינו של השופט רבינוביץ ובהערותיה של השופטת רוזנפלד.

סוף דבר
לאור האמור לעיל אנו מקבלים את ערעור המערערת וקובעים, כי אכן נתקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין החברה, ולא היה מקום לדחות את תביעתה לתשלום דמי אבטלה. המוסד ישלם למערערת את דמי האבטלה המגיעים לה בגין תביעתה מיום 1/11/2005. כמו כן ישלם המוסד למערערת תוך 30 יום שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח. לא ישולם הסכום תוך המועד האמור ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת יחסי עובד מעביד

  2. עובד מעביד משפחה

  3. יחסי עובד מעביד פשרה

  4. העסקת בן משפחה

  5. מבחן הפיקוח - קשר אישי

  6. יחסי עובד מעביד - רבנים

  7. יחסי עובד ומעביד - מנכ"ל

  8. הגדרת יחסי עובד מעביד

  9. יחסי עובד מעביד - כדורגל

  10. יחסי עובד מעביד בעל ואישה

  11. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  12. מיקור חוץ - outsourcing

  13. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  14. יחסי עובד מעביד גנן

  15. מבחן ההשתלבות במשפט העבודה

  16. יחסי עובד מעביד בין אם לבנה

  17. יחסי עובד ומעביד קבלן עצמאי

  18. יחסי עובד מעביד בין אב לבתו

  19. יחסי עובד מעביד מדריך טיולים

  20. פועל רומני - יחסי עובד מעביד

  21. יחסי עובד מעביד - ספר במספרה

  22. יחסי עובד מעביד – ביטוח לאומי

  23. יחסי עובד מעביד בין אשה לבעלה

  24. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  25. עובד או קבלן עצמאי ?

  26. הסכם זכיינות - יחסי עובד מעביד

  27. יחסי עובד מעביד - עסק פיצוחים

  28. קבלן או עובד - יחסי עובד מעביד

  29. שירותי הובלה יחסי עובד מעביד ?

  30. יחסי עובד מעביד - עירייה

  31. התנדבות יחסי עובד מעביד

  32. חוזה יועצים - יחסי עובד מעביד ?

  33. מעמד בעל משאית - יחסי עובד מעביד

  34. בקשת מפרק בעניין יחסי עובד מעביד

  35. שירותי עיתונאות – יחסי עובד מעביד

  36. יחסי עובד מעביד - קרבה משפחתית

  37. יועץ חיצוני יחסי עובד מעביד

  38. משגיח כשרות יחסי עובד מעביד

  39. עירוב נכסים - יחסי עובד מעביד

  40. עובד / בעל מניות - יחסי עובד מעביד ?

  41. מבחנים לשאלת ניהול עסק עצמאי

  42. יחסי עובד מעביד הפן השלילי / פן חיובי

  43. יחסי עובד מעביד / פרילנסר - עיתונאי ?

  44. לא היו יחסי עובד ומעביד - בעלות במניות

  45. קשרי ידידות או יחסי עובד מעביד

  46. האם בעל מניות בחברה יכול ויחשב כעובד ?

  47. צביעת שער כאות מחאה - יחסי עובד מעביד

  48. יחסי עובד ומעביד בן משפחה - ביטוח לאומי

  49. בקשה להצהיר על קיומם של יחסי עובד-מעביד

  50. ערעור על אי הכרה ביחסי עובד מעביד

  51. יחסי עובד מעביד בין רופא לבין קופת חולים

  52. יחסי עובד מעביד בין חבר קיבוץ לבין הקיבוץ

  53. תביעה של עובדים גלי צה"ל – יחסי עובד מעביד

  54. סיכוני רווח והפסד - יחסי עובד מעביד

  55. יחסי עובד מעביד - נותן שירותי גרירה

  56. קיום יחסי עובד מעביד בעבודה לא "סדירה"

  57. הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד

  58. מתאמן לפי חוק חוקרים פרטיים - יחסי עובד מעביד ?

  59. יחסי עובד מעביד בין שופט כדורגל להתאחדות

  60. תקופת הכשרה של עובד בעבודה - יחסי עובד מעביד

  61. התפטרות בגלל שכר נמוך יחסית לעובדים אחרים

  62. התקשרות לצורך הקמת שותפות עסקית או יחסי עובד מעביד ?

  63. כרטיס עובד / תלושי שכר / הסכמה בע"פ - יחסי עובד מעביד ?

  64. "משתמש" בעובד באמצעות קבלן כוח אדם - יחסי עובד מעביד

  65. נדחתה תביעה לדמי אבטלה בנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון