יחסי עובד מעביד בין אם לבנה

פסק דין

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.     בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת סיגל דוידוב מוטולה ונציג הציבור עו"ד רמי גני; בל 6245/05) בו נדחתה תביעת המערער לגמלת הבטחת הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 (להלן גם החוק) . הסוגיה הנתונה במחלוקת בין הצדדים היא האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערער לבין אמו, גב' חנה שטרן, לצורך זכאותו לגמלה על פי החוק.
     עיקר העובדות ופסק דינו של בית הדין האזורי:
2.     המערער, יליד 1971, נשוי ואב לשישה ילדים, הגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה למוסד לביטוח לאומי בחודש אפריל 2004 כעובד שכיר, וזכאותו אושרה החל ממועד הגשת התביעה. במסגרת התביעה טען, כי הוא מועסק על ידי אמו בהיקף של יומיים בשבוע, ובשאר הזמן הוא לומד ב"כולל". זכאותו של המערער לגמלה נשללה בדיעבד, החל ממועד תחילת תשלומה, כאמור במכתב מטעם המוסד לביטוח לאומי מיום 9.8.05, וזאת משלושה טעמים:
א.     מבדיקת המוסד עולה כי המערער אינו עובד שכיר כפי שהצהיר ואינו מקיים יחסי עובד ומעביד עם אמו כפי שהצהיר, ועל כן אינו עונה על עילת הזכאות כ"עובד בשכר נמוך" כאמור בסעיף 2(א)(3) לחוק (בנוסחו דאז);
ב.     המערער לא המציא מידע אמין ומדויק בעת הגשת התביעה באשר להיותו עובד שכיר, כאמור בסעיפים 19(א)(1) ו-20 לחוק;
ג.     בגין היותו תלמיד בכולל ברסלב כאמור בסעיף 3 לחוק.
הפלוגתא היחידה בתיק, כפי שנקבעה בבית הדין האזורי, נגעה בשאלת מעמדו של המערער בתקופה שממועד תחילת תשלום הגמלה ועד להפסקתה - האם היה עובד שכיר אצל אמו או שמא מדובר בעזרה משפחתית בלבד, כטענת המוסד לביטוח לאומי. המערער טען כי אמו הינה הבעלים של שלושה מחסנים בבני ברק, אשר מושכרים לעסקים שונים. לדבריו, הוא מטפל מטעם אמו במחסנים ובכל הקשור בהם, והציג מסמכים שונים התומכים, לטענתו, בגרסתו.
3.     בעניינו של המערער ניתן פסק דין קודם בבית הדין האזורי, ביום 19.3.06, הדוחה את תביעתו, משלא הוכח כי העבודה שביצע המערער עבור אמו חורגת מ"עזרה משפחתית". המערער ערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי. בדיון בערעור הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה הדיון יוחזר לבית הדין האזורי לצורך שמיעת עדותה של גב' גיטה בורד (שעבדה אצל האם, לפי הטענה, מיום 1.8.02 עד 31.12.03, והמערער החליף אותה לאחר מכן) והשלמת החקירות הנגדיות של המערער ושל אמו עקב אותה עדות, אם הדבר יידרש. זאת, לאחר שטען ב"כ המערער כי המערער, שלא היה מיוצג בהליך הראשון בבית הדין האזורי, לא ידע שעליו לגלות את העובדה כי לפני שהוא החל לעבוד אצל אמו מלאה את מקומו עובדת אחרת.
4.     התיק הוחזר לבית הדין האזורי, ובפניו הוגשה חקירת גב' בורד ע"י המוסד לביטוח לאומי, ומסמכים נוספים. כן נשמעה עדותה של גב' בורד בפני בית הדין. בפסק דינו מושא הערעור, דן בית הדין האזורי בטענות המערער, פירט את הראיות והעדויות שנשמעו בפניו, ודחה את התביעה. בית הדין האזורי לא שוכנע כי העבודה שהמערער מבצע עבור אמו חורגת מ"עזרה משפחתית". קביעתו של בית הדין האזורי מבוססת על הממצאים הבאים:
א.     המערער אינו מהימן - הוא הצהיר בפני בית הדין הארצי כי לפני שהחל לעבוד אצל אמו מלאה את מקומו עובדת אחרת, ובחקירת גב' בורד הסתבר כי שירותיה נשכרו לצורך טיפול בילדיה של גב' שטרן ובמסגרת זו סייעה, במשך כחמש שעות בחודש בלבד, גם בטיפול בנכסיה של גב' שטרן.
ב.     משך הזמן בו נדרשה גב' בורד לטיפול בנכס - כחמש שעות בחודש - תואם את משך הזמן הסביר שנדרש להשקיע בממוצע לצורך טיפול בשלושה מחסנים מושכרים. לא הוצג מסמך המאשר כי המערער עסק גם בשיפוץ הנכס, ולא ברור ממילא כמה זמן נדרש לכך.
ג.     בית הדין האזורי לא שוכנע כי המערער ביצע עבודה סדירה, כטענתו, מדי יום במשך כשלוש שעות. גירסה זו סותרת את ההצהרה שהגיש למוסד לביטוח לאומי, לפיה הוא עובד כ-27.5 שעות בשבוע בשירות אמו.
ד.     בית הדין האזורי לא שוכנע כי שכרו של המערער כפי שהוצהר לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי הוא אכן השכר ששולם לו בפועל, והדבר לא הוכח על ידי המערער ו/או אמו.
ה.     גם לאחר שמיעת העדויות הנוספות, לא שוכנע בית הדין האזורי כי לאחר שהמערער החל לקבל שכר, בשנת 2004, חל שינוי בהיקף עבודתו אצל אמו. בנוסף, לא שוכנע בית הדין האזורי כי טרם החל המערער לסייע לאמו העבודה בוצעה על ידי עובד שכיר אחר, ואם יסיימה יישכר עובד חלופי במקומו.
בית הדין האזורי, כאמור, דחה את תביעתו של המערער תוך מתיחת ביקורת על כך שהוא "ביצע במידה מסוימת 'מקצה שיפורים' לאחר שמסר נתונים שאינם מדויקים לבית הדין הארצי".
מכאן הערעור שבפנינו.
5.     בישיבת קדם הערעור שנערכה בפניי הסכימו הצדדים כי הדיון בערעור זה ייערך בדרך של סיכומים בכתב.
     טענות הצדדים:
6.     המערער טוען בפנינו כי הוא עונה להגדרת "עובד" המופיעה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן גם חוק הביטוח הלאומי). לדבריו, יש לחלק את העסקתו לתקופות, כאשר בתקופה המתחילה ביום 1.1.04 הוא עבד בטיפול במחסנים באופן יותר אינטנסיבי ובעד משכורת חודשית. המערער מציין כי משכורתו אמנם לא התקבלה באופן סדיר, אך כל המשכורות שולמו בסופו של דבר. כן טוען המערער, כי בית הדין האזורי התעלם מהמסמכים הרבים שהוצגו בפניו או לא ניתח אותם נכונה. בסיכומיו טען המערער כי בית הדין האזורי היה נגוע ב"דעה קדומה" לאחר שבגלגול הראשון של התיק בבית הדין האזורי המערער לא היה מיוצג.
     המוסד לביטוח לאומי, מנגד, תומך בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו. לטענתו, בהחזרת התיק לבית הדין האזורי לאחר פסק הדין הראשון, התכוון המערער לבצע "מקצה שיפורים", אך עדותה של גב' בורד לא תמכה בטענותיו.
     דיון והכרעה:
7.     לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, אנו מחליטים לדחות את הערעור ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. פסק הדין של בית הדין האזורי מנומק היטב בעובדותיו ומבוסס במסקנותיו המשפטיות ולא נמצא טעם המצדיק התערבותנו בו. הערעור עוסק בעיקרו בממצאים עובדתיים בהם אין ערכאת הערעור נוהגת, בדרך כלל, להתערב, ולא מצאנו במקרה זה עילה לחרוג מכלל זה.
8.     הגדרת "עובד" הרלוונטית מופיעה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, ולפיה "עובד":
     "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".
9.     בית הדין האזורי ניתח את המסמכים והעדויות שנשמעו בפניו, וקבע כי לא הוכחו קיומם של יחסי עובד ומעביד לפי המבחנים הרגילים של דיני העבודה, ובנוסף לכך המערער אינו עונה להגדרה המרחיבה של "עובד" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי. בית הדין האזורי ניתח את עובדות המקרה על פי מרכיבי ההגדרה האמורה, קבע כי המערער לא ביצע עבודה סדירה בעסקה של אמו, וכי לא הוכח כי אלמלא היה מבצע את העבודה, היא היתה נעשית על ידי עובד אחר. מדובר בקביעות עובדתיות, ואין מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות התערבות בקביעות אלה. כן יודגש כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית, לאחר שבית הדין האזורי ציין את "חוסר מהימנותו" של המערער.
     בנוסף, יצוין, כי התיק הוחזר לבית הדין האזורי כדי לשמוע את עדותה של גב' בורד. עדות זו לא סייעה כלל לגרסתו של המערער, ולפיכך אין מנוס אלא לדחות את הערעור.
10.      סוף דבר: הערעור נדחה ללא צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת יחסי עובד מעביד

  2. עובד מעביד משפחה

  3. יחסי עובד מעביד פשרה

  4. העסקת בן משפחה

  5. מבחן הפיקוח - קשר אישי

  6. יחסי עובד מעביד - רבנים

  7. יחסי עובד ומעביד - מנכ"ל

  8. הגדרת יחסי עובד מעביד

  9. יחסי עובד מעביד - כדורגל

  10. יחסי עובד מעביד בעל ואישה

  11. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  12. מיקור חוץ - outsourcing

  13. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  14. יחסי עובד מעביד גנן

  15. מבחן ההשתלבות במשפט העבודה

  16. יחסי עובד מעביד בין אם לבנה

  17. יחסי עובד ומעביד קבלן עצמאי

  18. יחסי עובד מעביד בין אב לבתו

  19. יחסי עובד מעביד מדריך טיולים

  20. פועל רומני - יחסי עובד מעביד

  21. יחסי עובד מעביד - ספר במספרה

  22. יחסי עובד מעביד – ביטוח לאומי

  23. יחסי עובד מעביד בין אשה לבעלה

  24. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  25. עובד או קבלן עצמאי ?

  26. הסכם זכיינות - יחסי עובד מעביד

  27. יחסי עובד מעביד - עסק פיצוחים

  28. קבלן או עובד - יחסי עובד מעביד

  29. שירותי הובלה יחסי עובד מעביד ?

  30. יחסי עובד מעביד - עירייה

  31. התנדבות יחסי עובד מעביד

  32. חוזה יועצים - יחסי עובד מעביד ?

  33. מעמד בעל משאית - יחסי עובד מעביד

  34. בקשת מפרק בעניין יחסי עובד מעביד

  35. שירותי עיתונאות – יחסי עובד מעביד

  36. יחסי עובד מעביד - קרבה משפחתית

  37. יועץ חיצוני יחסי עובד מעביד

  38. משגיח כשרות יחסי עובד מעביד

  39. עירוב נכסים - יחסי עובד מעביד

  40. עובד / בעל מניות - יחסי עובד מעביד ?

  41. מבחנים לשאלת ניהול עסק עצמאי

  42. יחסי עובד מעביד הפן השלילי / פן חיובי

  43. יחסי עובד מעביד / פרילנסר - עיתונאי ?

  44. לא היו יחסי עובד ומעביד - בעלות במניות

  45. קשרי ידידות או יחסי עובד מעביד

  46. האם בעל מניות בחברה יכול ויחשב כעובד ?

  47. צביעת שער כאות מחאה - יחסי עובד מעביד

  48. יחסי עובד ומעביד בן משפחה - ביטוח לאומי

  49. בקשה להצהיר על קיומם של יחסי עובד-מעביד

  50. ערעור על אי הכרה ביחסי עובד מעביד

  51. יחסי עובד מעביד בין רופא לבין קופת חולים

  52. יחסי עובד מעביד בין חבר קיבוץ לבין הקיבוץ

  53. תביעה של עובדים גלי צה"ל – יחסי עובד מעביד

  54. סיכוני רווח והפסד - יחסי עובד מעביד

  55. יחסי עובד מעביד - נותן שירותי גרירה

  56. קיום יחסי עובד מעביד בעבודה לא "סדירה"

  57. הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד

  58. מתאמן לפי חוק חוקרים פרטיים - יחסי עובד מעביד ?

  59. יחסי עובד מעביד בין שופט כדורגל להתאחדות

  60. תקופת הכשרה של עובד בעבודה - יחסי עובד מעביד

  61. התפטרות בגלל שכר נמוך יחסית לעובדים אחרים

  62. התקשרות לצורך הקמת שותפות עסקית או יחסי עובד מעביד ?

  63. כרטיס עובד / תלושי שכר / הסכמה בע"פ - יחסי עובד מעביד ?

  64. "משתמש" בעובד באמצעות קבלן כוח אדם - יחסי עובד מעביד

  65. נדחתה תביעה לדמי אבטלה בנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון