יחסי עובד מעביד - כדורגל

פסק-דין




1.      שני עידו (להלן- התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) לתשלום דמי פגיעה לתאונה מתאריך 17.7.2003 (להלן- האירוע).

2.      משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק:
"הריני להודיעך כי, לצערי, עלי לדחות את תביעתך הנ"ל לתשלום דמי פגיעה על פי הוראות סעיפים 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, מהנימוקים הבאים:
1.      אינך מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי- על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינך לבין אגודת מכבי רמת עמידר", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.      ביה"ד התיר לנתבע להגיש הודעה לצד שלישי כנגד אגודת מכבי רמת עמידר - אשר לטענת התובע היתה מעסיקתו בעת התאונה (להלן-האגודה או הצד השלישי).

4.      בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובע בעצמו . מטעם הצד השלישי העיד צבי קקון- יו"ר האגודה (להלן- קקון) ויצחק זיגדון - רו"ח האגודה (להלן- זיגדון) , הנתבע לא הביא עדים מטעמו.

5.      השאלה בה עלינו להכריע הינה - מעמדו של התובע בתקופה הרלבנטית בכלל וביום האירוע בפרט והאם בין התובע לבין האגודה התקיימו יחסי עובד מעביד לרבות התמלאות התנאים בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב- 1972 (להלן- הצו)

6.      מתצהיר התובע וכן מעדותו עולות העובדות כלהלן -

א.     התובע הועסק כשחקן כדורגל מקצועני באגודה במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה;
ב.      ביום האירוע, במהלך משחק כדורגל, במסגרת העסקתו אצל האגודה ספג התובע חבלה ישירה ברגלו הימנית;
ג.      הפגיעה גרמה לשבר חמור באזור השוק בגינם נותח התובע כבר למחרת היום. במהלך הניתוח קובעה העצם במסמר;
ד.      עד היום טרם החלים התובע מהפציעה. נהפוך הוא, לאחר תהליך שיקום ארוך במשך כשנה נזקק התובע לניתוח נוסף ברגלו והוא עדיין מצוי באי כושר מלא;
ה.      התובע נותר נכה לצמיתות וספק אם יוכל לשוב לעיסוקו כשחקן כדורגל מקצועני לאור מגבלותיו;
ו.      במסגרת טיפול הנתבע בתביעה המציא התובע, לבקשת הנתבע, הסכם העסקה אצל האגודה במסגרתו פורטו כל תנאי ההעסקה של התובע כשחקן שכיר;
ז.      כן צורפו תלושי שכר התואמים את תנאי ההסכם בין הצדדים אשר גם בהם יש כדי להוכיח את קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובע לאגודה וכי התובע הינו עובד שכיר;
ח.      כן המציא התובע לנתבע, לבקשתו, מספר פעמים העתק הסכם העסקה והנתבע מסיבות השמורות עימו דרש תוספות ועדכונים להסכם המקורי לצורך אישור התביעה;
ט.      האגודה אישרה על גבי טופס ההודעה על תאונת עבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה את האירוע משכאמור התובע הינו עובד שלה;
י.      קקון נחקר ע"י חוקרי הנתבע ומחקירתו עולה מפורשות כי האירוע חל במסגרת העסקתו של התובע;
יא.      הפציעה נגרמה במהלך פעילות התובע אצל המעביד, בזמן ששיחק במסגרתו. מדובר בפגיעה נקודתית על ציר הזמן, אשר ניתן לאבחן בדייקנות את השלכותיה על התובע;
יב.      בין התובע לאגודה התקיימו יחסי עובד מעביד- התובע שימש כשכיר וקיבל שכר חודשי בגין שירותיו כשחקן כדורגל; לוחות הזמנים נקבעו ע"י האגודה והיא זו אשר קבעה את מסגרת, אופי ושעות הפעילות בהן הועסק כעובד; התובע היה כפוף לפיקוח הנהלת המעביד והחלטותיו. על התובע היתה מוטלת החובה להישמע, לפעול ולשחק בהתאם להוראות האגודה;
יג.      התובע עומד בהוראות הצו על פיהן, ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית כאשר נערך עימו הסכם בכתב מוגדר כעובד;
יד.      גם המעביד הינו מעביד בהתאם לתנאי הצו משבהתאם להסכם היה חייב בתשלום גמול העסקה- גמול ששולם מכח ההסכם בפועל, תחום העבודה וזמני הביצוע נקבעו ע"י האגודה;
טו.      נוכח העובדה כי התובע הועסק כספורטאי באגודת הספורט כמו גם נוכח קיומו של הסכם מיום 1.8.02- התובע הינו עובד כהגדרת הצו;
טז.      הסכם ההעסקה כעולה מההסכם בכתב הינו דו שנתי הכולל שתי עונות משחקים ואימונים - עונות המשחקים 02/03 ו-03/04 כאשר כל עונה מורכבת מעונת משחקים פעילה ופגרה. האירוע אירע בין שתי העונות;
יז.      גם במהלך הפגרה ממשיכים שחקנים להיות מועסקים ע"י המועדונים והאגודות (באימונים אישיים וקבוצתיים) והשחקנים ממשיכים לקבל גמול מידי חודש בחודשו;
יח.      בפגרה נעשות כלל ההכנות לעונה לרבות אימונים אישיים בפיקוח בעלי תפקיד בקבוצה, אימונים קבוצתיים והכל כחלק בלתי נפרד מהעונה ונחשב כחלק מההכנה לעונת המשחקים הקרובה;
יט.      כעולה מחקירתו של קקון גם במהלך הפגרה נוסעים השחקנים למחנות אימונים על מנת להיערך לעונה הקרבה ובמקרה בו נפצעים שם שחקנים נחשב הדבר כפציעת עבודה משהפגיעה ארעה במהלך עבודתם;
כ.      המשחק בו נפגע התובע היה חלק ממסגרת העסקתו. בהסכם נרשם כי "שחקן ישחק כדורגל בשורות הקבוצה במשחקי הליגה, משחקי גביע, משחקים ידידותיים, משחקי תצוגה, משחקי אימון ו/או כל פעילות שתקבע על ידי הנהלת הקבוצה";
כא.      המשחק מושא האירוע נקבע ע"י הנהלת הקבוצה כחלק מהכנות הקבוצה לעונת 2002/03, כפי שאף קקון מודה בחקירתו. משכך, אירוע התאונה התרחש תוך כדי ועקב עבודתו של התובע.

7.      העובדות העולות מתצהירו של קקון -

א.     התובע הועסק כשחקן כדורגל מקצועני בקבוצה אולם לא בזמנים הרלוונטיים לתביעה קרי - במועד האירוע משהאירוע התרחש בתקופת הפגרה;
ב.      בתקופת הפגרה לא חלו יחסי עובד מעביד בין התובע לקבוצה;
ג.      האירוע של התובע לא ארע במהלכו של משחק רשמי של הקבוצה כפי שעולה מכתב התביעה. אלא כאמור , בתקופת הפגרה הקבוצה לא מקיימת משחקים רשמיים;
ד.      עפ"י ההסכם המחייב בין הצדדים, עולה כי התובע לא מוגדר כמי שהחוזה חל לגביו בתקופת הפגרה;
ה.      תשלומים שהועברו לתובע מהאגודה בתקופה הרלוונטית, הועברו לצורך פריסת תשלומים בגין עונת המשחקים ואין בהם להעיד על קיומם של יחסי עובד מעביד ;
ו.      ההסכם מוציא את תקופת הפגרה מההתקשרות שבין האגודה לתובע ומשכך לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים ביום האירוע.

דיון והכרעה -

8.      השאלה העומדת לפתחנו הינה עצם קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובע לבין הצד השלישי בין היתר נוכח הוראות סעיף 14 לתוספת הראשונה בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב- 1972.

9.      בהתאם לסעיף 14 לתוספת הראשונה שבצו, תנאי לסיווגו של אדם כעובד הוא כי בינו לבין המעסיק קיים הסכם העסקה בכתב שנערך מראש. הנתבע, בסיכומיו, מטיל את עיקר יהבו בסוגיה זו וטוען כי הסכם ההעסקה נחתם רק בדיעבד משהנתבע ביקש מהתובע להמציא לו פרטים נוספים ומשכך, בהעדר חוזה מראש כפי שהורה הצו הרי שלא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד מעביד. יוטעם כי נוכח התימוכין שהובאו ביסכומי הנתבע אכן עלה בידי הנתבע לשכנע כי במקרה זה לא היה בין התובע לבין האגודה הסכם העסקה שנחתם מראש. אולם , נוכח פסיקת בית הדין הארצי בעבל 327/99 <> המוסד לביטוח לאומי - מוהנד כבהא, פד"ע לו, 877 (להלן- עניין כבהא) אין לשלול קיומם של יחסי עובד מעביד בהעדרו של הסכם העסקה שנחתם מראש וזאת משלא הייתה כוונה בסעיפים אלה של חוק הביטוח הלאומי <> לגרוע ממעמדם של אלה שעל-פי הקריטריונים של משפט העבודה מסווגים ממילא כ"עובדים". הכוונה הייתה להרחיב את מעגל ה"עובדים" המבוטחים ולא לצמצמו. ובלשון בית הדין הארצי-

"עובד" מוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי <> בזו הלשון:
"'עובד' - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, 'בן משפחה' - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;".
...
פירוש הדברים, וכך גם נפסק הלכה למעשה, ש"עובד" על-פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי <> הוא קודם כל מי שקיים בינו ובין מעסיקו יחס של עובד ומעביד על-פי הקריטריונים של משפט העבודה, ובנוסף לכך גם מי שלא ניתן להגדירו כ"עובד" על-פי מבחני משפט העבודה, אך נתמלאו לגביו התנאים הקבועים באותה הגדרה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי המתייחסים ל"העסקת" "בן משפחה"...

בנוסף להרחבה הנ"ל של הגדרת "עובד" לגבי "בן משפחה" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי <>, הקנה חוק הביטוח הלאומי מעמד של "עובד" גם למי שעל-פי משפט העבודה לא נתקיימו בינו ובין מעסיקו יחסי עובד ומעביד או שספק אם נתקיימו, במקרים הבאים:

  1.      חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה (סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי <>).
  2.      בחבורת עובדים רואים לעניין חוק הביטוח הלאומי <> "את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה" (סעיף 4 לחוק הביטוח הלאומי) <>.
  3.      מי שמסווג כ"עובד" לפי צו על-פי סעיף 6 לחוק הביטוח הלאומי <> (סעיף 4א בנוסח הקודם של חוק הביטוח הלאומי) <> שהוא נושא הדיון שבפנינו.

התכלית החקיקתית של כל אותם סעיפים בחוק הביטוח הלאומי <> הייתה להרחיב את מעגל המבוטחים בעיקר בענף ביטוח נפגעי העבודה, גם על אלה שלא ניתן לסווגם, או ספק אם ניתן לסווגם, כ"עובדים" על-פי הקריטריונים של משפט העבודה. מכל מקום ברור בעליל שלא הייתה כוונה בסעיפים אלה של חוק הביטוח הלאומי <> לגרוע ממעמדם של אלה שעל-פי הקריטריונים של משפט העבודה מסווגים ממילא כ"עובדים". הכוונה הייתה להרחיב את מעגל ה"עובדים" המבוטחים ולא לצמצמו. להוסיף ולא לגרוע...

לאור תכלית זו של הצו, שבא להרחיב את מעגל המבוטחים כ"עובדים", לא ניתן להעלות על הדעת שהצו התכוון לשלול מעמדו של מבוטח כ"עובד" ממי שעל-פי מבחני משפט העבודה, אין ספק שיש להגדירו כ"עובד".
אם לשון הצו לעניין קביעת סיווגו של מבוטח כ"עובד" סותרת את סיווגו כ"עובד" על-פי מבחני משפט העבודה, יידחה סיווגו על-פי הצו, מפני סיווגו כ"עובד" על-פי מבחני משפט העבודה.
כך נפסק במפורש בבג"ץ מכנס [1], כאשר דן בסיווגם על-פי חוק הביטוח הלאומי <> של כדורגלנים החייבים להתקשר בהסכם העסקה לפי הוראות ההתאחדות לכדורגל....

הרציונל של בג"ץ מכנס [1] הוא דווקא, שכל אימת שסיווג מבוטח כעובד על-פי הצו סותר את סיווגו כ"עובד" על-פי משפט העבודה, הסיווג על-פי הצו הוא בלתי סביר ויש לשנותו. הצו בא איפוא רק להוסיף מבוטחים כ"עובדים" ולא לגרוע ממעמדם של מבוטחים המסווגים כ"עובדים" מכוח מבחני משפט העבודה...

נקודת המוצא היא, איפוא, שאכן אפשר גם אפשר, שכדורגלן בנסיבות המתאימות יסווג כ"עובד"....
במקרה הנוכחי אין המערער מסווג כ"עובד" על-פי פריט 14 לתוספת הראשונה של הצו, משום שאין בינו ובין קבוצתו הסכם העסקה בכתב שנערך מראש שהוא תנאי מקדמי לסיווגו של כדורגלן כ"עובד" על-פי הצו. נתון זה כשלעצמו אינו שולל מהמערער מעמד של "עובד", אם עונה הוא על הגדרת "עובד" על-פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי <>, דהיינו, בין השאר, מי שבינו ובין מעסיקו התקיימו יחסי עובד-מעביד על-פי מבחני משפט העבודה." (ההדגשות הוספו- א.ס.)

מכאן, במקרה שבפנינו גם אם נלך לשיטת הנתבע כי בין הצדדים לא נחתם הסכם העסקה מראש וכפי שכבר צויין אכן עלה בידי הנתבע לשכנע כי ההסכם ולא כל שכן הפרטים המהותיים שבו כמו מועד החתימה לא נחתמו מראש (כפי שגם עלה מעדות התובע) הרי שאין בכך כדי להביא למסקנה כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד מעביד משהוראות הצו באים להוסיף על המבחנים שנקבעו בדיני העבודה ולא לגרוע. אף אם כאמור המסקנה הינה כי בין הצדדים לא היה הסכם מראש יש עדיין מקום לבחון קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים , על פי המבחנים המקובלים במשפט העבודה.

10.      בעניין זה נקבע בבג"צ 176/90 גד מכנס ואח' נ' שר העבודה והרווחה פ"ד מז 711 -
"הבסיס לפעילות הספורטאי במסגרת הקבוצתית, אינטנסיביות המאמץ הנדרש ממנו והמושקע על-ידיו, המשמעת והכפיפות שלהן הוא מחויב, וכמובן התגמול הכספי שלו הוא זוכה בעבור פעילותו - כל אלה מעידים, למעשה, על מה שכונה על-ידי שר העבודה: "עיסוק בעל אופי כלכלי". ...

ההנהלה, ובעיקר מאמן הקבוצה, מוסמכים לקבוע וקובעים בפועל לשחקן מתי יתאמן, היכן יתקיים האימון וכיצד יתאמן. דברים אלה יפים אף ביתר שאת לגבי משחקי הקבוצה. המאמן קובע לשחקן מתי ייכנס לשחק, אם בכלל, ומתי יישב על ספסל המחליפים. גם תפקידו של השחקן במגרש איננו פרי החלטתו העצמאית, אלא כפוף הוא להוראת המאמן. המאמן הוא המכתיב לכל אחד מן השחקנים לחוד ולמערך הקבוצתי השלם, כמכלול, מהי טאקטיקת המשחק שינקטו וכיצד כל אחד מהם ישתלב במסגרתה. גם מסגרות אינטנסיביות של מחנות אימונים מוכתבות לשחקן כדבר שבחובה.
דומה, שאין לך דוגמה מובהקת יותר לקיומו של המבחן המסורתי בדיני העבודה, לעניין יחסי עובד מעביד, הוא "מבחן הפיקוח והשליטה" ...

אכן, הכדורגלן משתלב במערך הארגוני (תרתי משמע) של הקבוצה על כר הדשא ומחוצה לו. פעילותו כשחקן המשחק כדורגל, ספורט שאינו יכול להתקיים ולא ניתן לשחקו שלא במסגרת קבוצתית, משתלבת כחלק אינטגרלי בפעילות המרכזית והבסיסית של אגודת הספורט, של קבוצתו. השחקן הוא פרט, הוא נדבך במסגרת ה"שלם". אין הוא "גורם ייצור אינדיבידואל". פעילותו ותפוקתו מתבצעים במסגרת מערכת שלמה, היא הקבוצה, תחת שרביט הנהגתו והוראותיו המקצועיות של המאמן, ובצדן ההוראות הארגוניות והמשמעתיות של ההנהלה....

מבחן עזר נוסף לקיום מעמדו של המועסק כ"עובד שכיר", המוכר בפסיקת בית הדין לעבודה, מתקיים בהקשר דנן: כל ציוד האימונים והמשחקים הנחוץ לכדורגלנים מסופק להם על-ידי הקבוצה, כגון: המגרש, הכדור, עזרי האימון הגופני. יתרה מכך, תלבושת הכדורגלן לא די שמסופקת לו על-ידי הקבוצה, אלא מחויב הוא ללבוש אותה ולא לבוש כרצונו...
מרכיב השכר מלמד גם הוא על קיום קשר מתמשך וקבוע בין הכדורגלן לבין אגודתו." (להלן- בג"צ מכנס)

ומן הכלל אל הפרט -

11.      מבחן הפיקוח - מסגרת העסקתו של התובע נקבעה בלוחות הזמנים על ידי האגודה כאשר האגודה היתה זו שקבעה את המסגרת, האופי ושעות הפעילות בהם הועסק התובע. כך גם עולה מדברי קקון בפני בית הדין כאשר נשאל ביחס לאימונים מי קבע את האימונים ואת השעות השיב "המאמן" ולשאלה האם זה נעשה בתיאום איתו השיב קקון בחיוב ואף הוסיף כי הוא ידע על כל אימון. (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 22-17).

בהודעה שמסר קקון לחוקר הנתבע כך תיאר הוא את יום האירוע- " האימון ב 17.7.03 החל למיטב זכרוני בסביבות 16 או 17, באימון היה המאמן רונן וינשטיין וכל יתר שחקני הקבוצה. לפי מה שסיפרו לי, עידו רץ על הקו מישהו תקף אותו לא יודע מה קרה בדיוק, פונה באמבולנס , לאחר שהתקשרו אלי אמרתי להם לפנות אותו מיד לבית החולים" (ההדגשה הוספה- א.ס.)(עמוד 3 להודעה שורות 11-7).

בחקירה החוזרת נשאל התובע מי מטפל באישורים, טפסים, רישום להתאחדות, אישור מהצבא וכו' השיב - "הקבוצה". (עמוד 12 לפרוטוקול שורות 15-13).

כאשר התובע נשאל ע"י ב"כ הנתבע, בחקירה הנגדית, מה קורה בחודש יולי השיב - "אימונים. הכנה לעונה. במסגרת החוזה נתבקשתי להגיע לכל אימון. ב- 17/7 כשנפצעתי זה היה משחק אימון שהקבוצה קבעה מראש את התאריך. אם לא הייתי מגיע לפי החוזה הייתי נקנס על פי החוזה. מה עוד ששבוע אח"כ זה משחק ראשון ולא מגיעים למשחק ללא אימון". כאשר עומת התובע עם כך שקקון מסר בחקירה שזה היה אימון ולא משחק השיב - "משחק אימון שהקבוצה קבעה מראש". (עמוד 9 לפרוטוקול שורות 9-6, 11).

בחקירה הנגדית ע"י ב"כ הצד השלישי אמר התובע- "בשבילי פגרה זה חופש ללא אימונים. כאן דובר במשחק אימון שהקבוצה קבעה והייתי חייב להגיע" (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 2-1).
"אני במועד הפציעה הוזמנתי לאימון כפי שהעדתי. האימונים התחילו שבועיים לפני הפציעה לפחות". (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 12-11).

נוכח האמור, הרי שמבחן הפיקוח והשליטה התקיים ביחסים שבין התובע לבין האגודה בכלל ובמועד האירוע בפרט.

12.      למבחן <> ההשתלבות <> - מבחינת הפן החיובי של מבחן <> ההשתלבות <> - מהעדויות שהובאו בפני בית הדין עולה כי התובע השתלב במערך הארגוני של האגודה. כאמור בבג"צ מכנס, משחק כדורגל הינו ספורט שאינו יכול להתקיים ולא ניתן לשחקו שלא במסגרת קבוצתית, התובע כמו כל שחקן כדורגל היה פרט, נדבך במסגרת ה"שלם". פעילותו ותפוקתו התבצעה במסגרת מערכת שלמה - הקבוצה, תחת הנהגתו והוראותיו המקצועיות של המאמן, ובצדן ההוראות הארגוניות והמשמעתיות של ההנהלה. כך עלה בבירור מעדותו של קקון. מבחינת הפן השלילי של מבחן <> ההשתלבות <> - מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי בתקופה הרלבנטית הוא שיחק רק באגודה וקודם לכן הוא שיחק בנוער של מכבי הרצליה (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 7-4). גם קקון מסר בהודעתו לחוקר- "שני שיחק בעבר בהרצליה"... (עמ' 1 להודעה שורה 17)

על כן, גם עפ"י מבחן ההשתלבות (על שני פניו) התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה.

13.      למבחן אספקת הכלים - אין ספק ואף לא נטען אחרת, כי האגודה סיפקה לתובע את כל הציוד הנדרש למשחקים ולאימונים לרבות בגדים, נעליים, כדורים וכד'.
משכך, גם מבחן אספקת הכלים מעיד על קיומם של יחסי עובד-מעביד.

14.      מבחן תשלום השכר - מקובלת עלי עמדת התובע, כפי שהובאה בסיכומים, לפיה קיומם של תלושי שכר יש בה כדי להעיד כי התובע הוחתם מבעוד מועד על כל המסמכים הנדרשים בהעסקת עובד, אך הצד השלישי בשל אי סדר, נמנע מלדווח על שכרו של התובע. לאמור לעיל יש להוסיף את הדברים שאמר התובע בעדותו לפיהם השכר שולם במזומן במרבית הפעמים (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 1) וכן את הדברים שקקון מסר בחקירתו - " אני לא יודע באיזה אופן עידו קיבל שכר, אני מקבל
כסף, מוציא סכום בבנק ומחלק לשחקנים במזומנים או בציקים איך שרואה לנכון, יש לי לתת, נותן ככה" (עמוד 4 להודעה שורות 15-13).
כמו כן כאשר נשאל בחקירתו הנגדית איך שולמה המשכורת העיד- "כל פעם זה היה משהו אחר, פעם בשיקים, פעם במזומן, אני לא זוכר. זה משכורת ל- 30-40 איש" (עמוד 24 לפרוטוקול שורות 13-12).
כאשר נשאל קקון האם השחקנים ששיחקו אצלו והיו גם חיילים מילאו טופס 101 השיב- "מעט מאד שחקנים. רובם היו חיילים. עם התובע היה משהו אחר. קיבלנו אותו ממכבי הרצליה, שהוא היה שחקן ברמה מאד גבוהה עם פוטנציאל גדול. איתו היה משהו אחר. אני מאמין שהוא מילא טופס של כרטיס עובד וטופס 101" (עמוד 18 לפרוטוקול שורות 21-19). (ההדגשה הוספה - א.ס.).

כאשר נשאל זיגדון, בחקירתו הנגדית, האם היו אי סדרים או אי תשלומים לרשויות השונות השיב- "היה מצב שהיה אי סדרים בעניין של תשלום, אבל זה לא חריג בנוף של הכדורגל" (עמוד 27 לפרוטוקול שורה 20).

באשר לאי בהירות ולאי סדרים בהעברת תשלומים לתובע, כפי שעלתה לכאורה מהעדויות בתיק, מקובלת עלי עמדת התובע כפי שהובאה בסיכומי התשובה שהוגשו מטעמו לפיה לא התובע הוא זה שצריך לתת את הדין בגין כשליה ומחדליה של האגודה ואין לאגודה להלין אלא על עצמה בעניין זה ובטח שאין ללמוד מכך, ובפרט שעה שיתר התנאים לקיומם של יחסי עובד מעביד מתקיימים, כי בין הצדדים לא שררו יחסי עבודה.

15.      טופס 250 - בחקירתו הנגדית אישר קקון שהוא מילא את הטופס לנתבע והוא חתם במקום המיועד להצהרת המעביד. כאשר נשאל מדוע הוא חתם אם התובע לא היה עובדו כפי שנטען בתצהיר השיב תשובה מתחמקת ולא עניינית לפיה- "בגלל שכל החומר שהגיע אליי הגיע אליי עם החוזה הזה, שהראית ועם החומר הזה, האבא הגיע אלי ואז חתמתי על כל העניין הזה, גם על החוזה וגם על המסמך הזה. וגם על מסמך של מרכז מכבי. מרכז מכבי זה גוף שמבטח אותנו מול מדנס. גם אותם הוא תבע". (עמוד 17 לפרוטוקול שורות 13-10).

העובדה שהאגודה חתמה על טופס 250 (אישור מעביד על אירוע תאונה בעבודה) ואישרה את תביעת התובע להכרה בפגיעה בעבודה ודמי פגיעה אשר הוגשה לנתבע מדברת בעד עצמה, ומצביעה אף היא על כך שהקבוצה ראתה עצמה כמעסיקתו של התובע ואין לקבל את הסבר קקון לעצם החתימה על המסמך.

כאשר עומת קקון עם הטענה כי הדברים שהוא מוסר היום בחקירה שונים בתכלית מהדברים שנמסרו על ידו לחוקר השיב - "לאחר שאני מעיין בת/14 אני משיב אני לא זוכר כבר מה אמרתי לחוקר. זה היה לפני הרבה זמן". (עמוד 17 לפרוטוקול שורות 26-25) בהמשך כאשר נשאל קקון האם המשכורות שולמו באופן סדיר והאם הסכומים שנרשמו הם סכומים נכונים והאם בוצע עדכון שכר לאחר שהתובע שוחרר מהצבא השיב קקון כי הוא לא זוכר. (עמוד 18 לפרוטוקול שורות 11-3).

מצאתי להוסיף בהקשר זה כי באופן כללי עדותו של קקון השתנתה באופן שחזר בו מהאמור בהודעתו לחוקר ולעניין זה ידועה ההלכה כי הגרסה הראשונה שנמסרת עדיפה על כל גרסה מאוחרת לה. משכך, יש להעדיף את הגרסה הראשונה של קקון כפי שנמסרה לחוקר (עב"ל 1549/04 <> מוחמד עלי זעתרי טויל ואח' - המוסד לביטוח לאומי) הגרסה הראשונה שניתנה לחוקר עדיפה על פני הגרסה המאוחרת והמשופצת שניתנה בבית הדין.

16.      נוכח כל האמור, שוכנעתי כי בין התובע לבין האגודה התקיימו יחסי עובד-מעביד עפ"י המבחנים שבמשפט העבודה.

17.      לטענת הצד השלישי לפיה ביום האירוע לא התקיימו יחסי עובד מעביד משמדובר בתקופת פגרה נשיב את הדברים הבאים-

את יום האירוע מתאר קקון בהודעה שמסר לחוקר כך- "בתאריך 17.7.03 אני הייתי במגרש באימונים בפארק הלאומי. הייתי באזור לא באמון עצמו. ישבתי בצד לדבר עם אחר בעניני כדוררגל. נודע לי על הפגיעה כ- 40 דקות לאחר מכן ומיד נסעתי לביה"ח תה"ש ושם ראיתי את עידו שני במיון, כבר אז אובחנה פגיעה קשה ברגל והוא אושפז, ליוויתי אותו עד 24.00 לערך עם אביו ואמו". (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 5-1).

ובהמשך- "האימון ב 17.7.03 החל למיטב זכרוני בסביבות 16.00 או 17.00 באימון היה המאמן רונן וינשטיין וכל יתר שחקני הקבוצה לפי מה שסיפרו לי עידו רץ על הקו ומישהו תקף אותו, לא יודע מה קרה בדיוק, פונה באמבולנס לאחר שהתקשרו אלי אמרתי להם לפנות אותו מיד לביה"ח". (עמוד 3 להודעה שורות 11-7).

ביחס לאימונים מסר קקון לחוקר את הדברים הבאים-
"כשנה בערך לפני הפגיעה, עידו יצא לאימון משותף עם הקבוצה בפראג שנמשך שבועיים, גם אני הייתי כמובן באימונים אלה במחנה האימונים". (עמוד 3 להודעה שורות 17-15).

בחקירה הנגדית על ידי ב"כ הצד השלישי הופנה התובע לסעיף 28 לתצהירו ונשאל מנין לו שכל עונה מורכבת מעונת משחקים פעילה ופגרה ותשובתו - "בסוף כל עונת משחקים יש תקופה קצרה של פגרה מאימונים. זו הפגרה שמוכרת בכל העולם. אני במועד הפציעה הוזמנתי לאימון כפי שהעדתי. האימונים התחילו שבועיים לפני הפציעה לפחות". כאשר נשאל האם שיחק משחק רשמי כלשהו לפני הפציעה השיב- "כל השנה לפני כן שיחקתי במכבי רמת עמידר ועלינו לליגה הארצית. יש לי חוזה על אותה תקופה" (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 10-12, 20-19).

כאשר נשאל התובע האם היה בסטטוס של נבחן השיב- "לא. הייתי תחת חוזה גם לשנה הזאת. הם הכירו אותי, שיחקתי שם שנה לפני כן ולא הייתי צריך להיבחן. ודאי שלא הייתי בסטטוס של נבחן". (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 28-27) בחקירה החוזרת נשאל התובע מי מטפל באישורים, טפסים, רישום להתאחדות, אישור מהצבא וכו'? האם הוא או הקבוצה ותשובתו - "אך ורק הקבוצה". כאשר נשאל בהמשך מדוע לא הודפס לו כרטיס שחקן לעונה השניה השיב- "אני מניח שמר קקון ראה שהפציעה קשה ואני לא אחזור לשחק בעונת המשחקים הזאת, אז הוא עשה אחד ועוד אחד". (עמוד 12 לפרוטוקול שורות 15, 18-17).

בכתב ההגנה, כמו גם בסיכומיה, ניסתה האגודה לתלות יהבה בחוק הספורט הקובע בין היתר כי עונת משחקים הינה עד 10 חודשים ותקופת פגרה היא התקופה בין שתי העונות.
יחד עם זאת בעדות מיום 15.7.07 מציין קקון כי בכל עונה , אותם 10 חודשים , מתחילים ומסתיימים במועדים שונים. כאשר נשאל מתי מתחילים ומתי נגמרים אותם 10 חודשים השיב- שכל פעם זה משהו אחר. וכשנשאל האם הפציעה ארעה לאחר תום עונת 2002/03 השיב- "הפציעה היתה בהתחלת אימונים, התחלת עונה, אני לא זוכר של איזה עונה" (עמוד 16 לפרוטוקול שורה 14) מהאמור עולה כי קקון אינו זוכר אם האירוע ארע בתקופת הפגרה או בתחילת העונה ומכאן שאין מקום לטענה כי האירוע ארע בתקופה הפגרה וכי בתקופה זו לא מתקיימים יחסי עובד מעביד .

זאת ועוד; כאשר קקון נשאל, בחקירה הנגדית, איך הם ידעו שהתובע ימשיך לשחק ב 2003- 2004 השיב כי לא היתה שום סיבה שהתובע לא יחזור לשחק והוסיף עוד כי זה היה מותנה במבחנים אבל התובע היה צריך לחזור לשחק. (עמוד 25 לפרוטוקול שורות 17-12).

בהמשך העיד קקון כי הפגרה הינה בערך חודשיים , מתוכה יש חודש חופש, וחודש לפני תחילת הליגה מתחילים המבחנים. בחודש החופשי השחקן עושה מה שהוא רוצה . (עמוד 24 לפרוטוקול שורות 24-23).

ואילו כעולה מעדותו של התובע, שהיתה אמינה, האירוע ארע במהלך חודש ההכנה לקראת תחילת העונה ולא מדובר היה בחודש בו התובע היה רשאי לעשות מה שהוא רוצה כפי שהתקופה הוגדרה ע"י קקון. - "יומיים אחרי שנפצעתי היה מחנה אימון ושבוע אח"כ היה משחק גביע הטוטו. זה משחק רשמי. אני חושב ששבוע שבועיים אח"כ כבר מתחילה הליגה". בהמשך כאשר נשאל בקשר לחודש יולי השיב - " אימונים, הכנה לעונה. במסגרת החוזה נתבקשתי להגיע לכל אימון. ב- 17/7 כשנפצעתי זה היה משחק אימון שהקבוצה קבעה מראש את התאריך. אם לא הייתי מגיע לפי החוזה הייתי נקנס על פי החוזה. מה עוד ששבוע אח"כ זה משחק ראשון ולא מגיעים למשחק ללא אימון". (עמוד 9 לפרוטוקול שורות 4-3, 10-6).

דברי קקון העולים מהחקירה אשר נערכה לו ע"י חוקר הנתבע מתיישבים עם עמדת התובע כי משחק אימון מהווה חלק אינטגרלי משלב ההכנה לקראת עונת המשחקים, שלב בו התובע הינו בגדר עובד על פי המבחנים שבחנו לעיל - "כשנה בערך לפני הפגיעה עידו יצא לאימון משותף עם הקבוצה בפראג שנמשך שבועיים. גם אני הייתי כמובן באימונים אלה במחנה האימונים". (עמוד 3 להודעה שורות 17-15).

משכך ונוכח מסכת הראיות שנפרשה שוכנעתי כי האירוע התרחש במהלך משחק אימון של הקבוצה, אימון המהווה פעילות רשמית של הקבוצה, כחלק משלב הכנת הקבוצה לקראת תחילת עונת המשחקים. קקון מסר במפורש לחוקר כי משחק האימון התקיים במגרש האימונים בפארק הלאומי, בנוכחות המאמן- רונן וינשטיין וכן בנוכחות כל יתר שחקני הקבוצה מכאן שמדובר בפעילות רשמית במסגרת הכנת הקבוצה לתחילת העונה.

לעניין זה מקובלים עלי הדברים שהובאו בסיכומי התובע לפיהם קבוצות ואגודות נוהגות לנצל את תקופת הפגרה על מנת להיערך ולהכין עצמן לקראת תחילת עונת המשחקים. כך נהוג בכל תחום הדורש הכנה מסוימת ובתחום הספורט מקבלת גישה זו במשנה תוקף.

בנוסף, אין לקבל את טענת הצד השלישי כי התובע היה בסטטוס של "נבחן". כעולה מעדויות הצדדים עולה כי התובע היה שחקן מוכשר ומוצלח, בעל רזומה עשיר ועם פוטנציאל ענק כך למשל כאשר נשאל איך רצה להרויח עליו כסף (על התובע - א.ס.) השיב קקון - "אם הוא היה משחק אצלי ב-5-4-3 שנים ובמשך השנים היה עולה על כיוון טוב, אז הוא היה למכירה, כמו שנמכרו שחקנים אחרים במועדונים אחרים" (עמוד 19 לפרוטוקול שורות 8-7) ובהמשך העיד קקון שגם בעונה שבאה מיד לאחר הפציעה התובע נרשם כפעיל (עמוד 19 לפרוטוקול שורות 15-14).

וכך אמר קקון בהודעה שמסר לחוקר - "הוא ילד שהגיע אלינו ברמות מאוד מאוד גבוהות עם פוטנציאל ענק... לעידו היה פוטנציאל של שחקן בליגת על, לפחות עם שכר עתידי מאד גבוה. ממני היה יכול לקבל שכר גבוה מאוד, או אפשרות למוכרו אח"כ בהרבה כסף. בעבר שיחק עידו בכל הנבחרות האפשריות והיה לו רזומה מצויין" (עמוד 2 להודעה שורות 13-8).

נוכח כל האמור הנני קובעת כי האירוע מושא תיק זה ארע תוך כדי פעילות של הקבוצה ומכל מקום שוכנעתי, כי בתקופה הרלבנטית התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים ואין לקבל את האבחנה המלאכותית אותה מנסה לבצע הצד השלישי בין עונת המשחקים לבין ה"פגרה" בה לטענתו לא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים שעה שמעדותו של קקון עולה כי מדובר היה בפעילות רשמית במסגרת הכנת הקבוצה לתחילת העונה. כן שוכנעתי כי התובע הינו שחקן מוכשר מוערך בעל פוטנציאל ואין לקבל את טענת הצד השלישי כי התובע היה בסטטוס של נבחן.

לכל זאת אוסיף עוד כי הלכה פסוקה היא שהפרשנות הראויה לחוק הביטוח הלאומי כחוק סוציאלי מובהק ומרכזי, צריכה להגשים אותן מטרות של ביטחון וסעד סוציאלי למבוטח לעת הצורך ולעומת זאת, פרשנות אשר תאמץ אמות מידה נוקשות מדיי לעניין סיווג המבוטחים, תחטיא את המטרות שביסוד כל ההסדרה הנורמאטיבית של מערכת הביטוח הלאומי .

לפיכך שוכנעתי כי יש להכיר בתאונה שנגרמה לתובע במהלך משחק כדורגל <> בתאריך 17.7.03 כתאונת עבודה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995.

19.     בטרם אסיים אוסיף שב"כ הנתבע הגישה הודעת צד ג' מכח סעיף 369 לחוק.
     עם זאת, משבסיכומים אין כל התייחסות ולו ברמז, לחובת השיפוי, משבסיום סיכומיה בפרק "סוף דבר" בקשה ב"כ הנתבע לדחות את התובענה ואין כל בקשה לקבלת הודעת צד ג' ומשלשון סעיף 369 קובע "רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד או שהוא עתיד לשלמן ..." (ההדגשה הוספה - א.ס.) עולה שהנתבע זנח את תביעתו לשיפוי מצד ג'.

ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון הינה כי דין טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים - אם בשל שגגה או במכוון - כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ ואח' פ"ד מז (1) 311; ע"א 447/92 רוט נ' אינטר קונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט (2)) על אחת כמה וכמה יפים הדברים לענייננו שעה שסעיף 369 לחוק נוקט בלשון רשאי משמע שלמוסד נתון שקול הדעת האם להגיש הודעה לצד שלישי, אם לאו.

20.      התוצאה, איפוא, שהתביעה מתקבלת והודעת צד ג' נדחית בזאת.

21.     אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת יחסי עובד מעביד

  2. עובד מעביד משפחה

  3. יחסי עובד מעביד פשרה

  4. העסקת בן משפחה

  5. מבחן הפיקוח - קשר אישי

  6. יחסי עובד מעביד - רבנים

  7. יחסי עובד ומעביד - מנכ"ל

  8. הגדרת יחסי עובד מעביד

  9. יחסי עובד מעביד - כדורגל

  10. יחסי עובד מעביד בעל ואישה

  11. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  12. מיקור חוץ - outsourcing

  13. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  14. יחסי עובד מעביד גנן

  15. מבחן ההשתלבות במשפט העבודה

  16. יחסי עובד מעביד בין אם לבנה

  17. יחסי עובד ומעביד קבלן עצמאי

  18. יחסי עובד מעביד בין אב לבתו

  19. יחסי עובד מעביד מדריך טיולים

  20. פועל רומני - יחסי עובד מעביד

  21. יחסי עובד מעביד - ספר במספרה

  22. יחסי עובד מעביד – ביטוח לאומי

  23. יחסי עובד מעביד בין אשה לבעלה

  24. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  25. עובד או קבלן עצמאי ?

  26. הסכם זכיינות - יחסי עובד מעביד

  27. יחסי עובד מעביד - עסק פיצוחים

  28. קבלן או עובד - יחסי עובד מעביד

  29. שירותי הובלה יחסי עובד מעביד ?

  30. יחסי עובד מעביד - עירייה

  31. התנדבות יחסי עובד מעביד

  32. חוזה יועצים - יחסי עובד מעביד ?

  33. מעמד בעל משאית - יחסי עובד מעביד

  34. בקשת מפרק בעניין יחסי עובד מעביד

  35. שירותי עיתונאות – יחסי עובד מעביד

  36. יחסי עובד מעביד - קרבה משפחתית

  37. יועץ חיצוני יחסי עובד מעביד

  38. משגיח כשרות יחסי עובד מעביד

  39. עירוב נכסים - יחסי עובד מעביד

  40. עובד / בעל מניות - יחסי עובד מעביד ?

  41. מבחנים לשאלת ניהול עסק עצמאי

  42. יחסי עובד מעביד הפן השלילי / פן חיובי

  43. יחסי עובד מעביד / פרילנסר - עיתונאי ?

  44. לא היו יחסי עובד ומעביד - בעלות במניות

  45. קשרי ידידות או יחסי עובד מעביד

  46. האם בעל מניות בחברה יכול ויחשב כעובד ?

  47. צביעת שער כאות מחאה - יחסי עובד מעביד

  48. יחסי עובד ומעביד בן משפחה - ביטוח לאומי

  49. בקשה להצהיר על קיומם של יחסי עובד-מעביד

  50. ערעור על אי הכרה ביחסי עובד מעביד

  51. יחסי עובד מעביד בין רופא לבין קופת חולים

  52. יחסי עובד מעביד בין חבר קיבוץ לבין הקיבוץ

  53. תביעה של עובדים גלי צה"ל – יחסי עובד מעביד

  54. סיכוני רווח והפסד - יחסי עובד מעביד

  55. יחסי עובד מעביד - נותן שירותי גרירה

  56. קיום יחסי עובד מעביד בעבודה לא "סדירה"

  57. הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד

  58. מתאמן לפי חוק חוקרים פרטיים - יחסי עובד מעביד ?

  59. יחסי עובד מעביד בין שופט כדורגל להתאחדות

  60. תקופת הכשרה של עובד בעבודה - יחסי עובד מעביד

  61. התפטרות בגלל שכר נמוך יחסית לעובדים אחרים

  62. התקשרות לצורך הקמת שותפות עסקית או יחסי עובד מעביד ?

  63. כרטיס עובד / תלושי שכר / הסכמה בע"פ - יחסי עובד מעביד ?

  64. "משתמש" בעובד באמצעות קבלן כוח אדם - יחסי עובד מעביד

  65. נדחתה תביעה לדמי אבטלה בנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון