פסק דין תביעה זו עניינה תשלום קיצבת ילדים מיום לידת בת התובעת (24.10.02) ועד לחודש 11/05. רקע עובדתי 1. התובעת, אזרחית ותושבת ישראל, ילדה את בתה מרים יאבורסקי ביום 24.10.02 בבית החולים "יוספטל" באילת. 2. לאחר הלידה, מלאה התובעת באמצעות פקידה בבית החולים "טופס לידת חי" (נ/1) לצורך קבלת דמי הלידה מן הנתבע. 3. בתאריכים 7.11.02 ו- 28.11.02 שלח הנתבע לתובעת מכתבים לפיהם הוא מודיעה כי עיכב את הטיפול בתביעתה בהעדר נתונים הדרושים לתשלום הקיצבה. בהודעותיו ביקש הנתבע מהתובעת להמציא למוסד לביטוח לאומי במקום מגוריה תעודת זהות/דרכונים בהם רשומים ילדיה וכן פרטי חשבון בנק. 4. ביום 16.12.02, נשלחה החלטת פקיד התביעות לפיה, מאחר ולא השלימה התובעת את הפרטים הנדרשים לתביעה, תביעתה לקיצבת ילדים בגין הולדת בתה מרים, נדחתה. 5. ביום 14.12.06 הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום קצבת הילדים. תביעתה אושרה מיום 1.12.05 בלבד. 6. ביום 8.5.07, פנתה התובעת באמצעות הלשכה לסיוע משפטי במכתב ובו דרישה להסדיר את תשלום הקיצבה המגיע לה לטענתה. 7. ביום 10.6.07 השיב הנתבע, כי תביעתה של התובעת לתשלום אושרה לתקופה שמיום 1.12.05 בלבד וזאת בהתאם להוראות סעיף 296(ב) לחוק וכי התביעה בגין התקופה שמיום 11/02 עד 11/05 - נדחתה. 8. על דחייה זו משיגה התובעת בתביעתה הנוכחית. טענות הצדדים 9. התובעת טוענת, כי לא קיבלה לידיה את המכתבים אשר לטענת הנתבע נשלחו אליה בשנת 2002. לטענתה, הכתובת אשר צויינה על גבי מכתבים אלה אינה מוכרת לה, שכן בתקופה הרלוונטית התגוררה ברחוב ירושלים השלמה באילת. לטענת התובעת, בנסיבות אלה בהן ידע הנתבע על הלידה כבר בסמוך לאחריה ולא הודיע לתובעת כי עליה להמציא מסמכים כלשהם, אין כל הצדקה שלא להעניק לתובעת את קיצבת הילדים מיום הולדת בתה מרים. 10. מנגד, טוען הנתבע, כי החלטת פקיד התביעות נשלחה לתובעת ביום 16.12.02 ואילו תביעתה הוגשה רק ביום 4.9.07, כחמש שנים מיום שליחת החלטת פקיד התביעות ולא תוך ששה חודשים כפי שנקבע בתקנות. הנתבע סומך את ידיו על פסיקת בתי הדין הארציים לפיהם, בכל הנוגע למועדים להגשת תובענות אין בית הדין מוסמך להאריך את המועדים להגשתם. הנתבע מוסיף וטוען, כי הכתובת אליה נשלחו מכתביו אל התובעת בשנת 2002 הינה אותה כתובת שמסרה התובעת בטופס "הודעת לידת חי". לטענתו, משעה שהתביעה לקבלת הגימלה הוגשה רק ביום 14.12.06, אושר תשלום עבור 12 חודשים רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה, דהיינו מחודש דצמבר 2005 וזאת מכוח סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995. לטענת הנתבע, פנה לתובעת ועשה כל שביכולתו על מנת לאפשר לתובעת לממש את זכותה לקבלת קיצבת הילדים, וזאת בהתאם לכתובת המצוינת בטופס "הודעת לידת חי" נ/1, אך התובעת לא המציאה את הפרטים שהיו נחוצים לצורך תשלום הגימלה. ההכרעה 11. אין מחלוקת, כי לאחר לידת בתה, מלאה התובעת באמצעות פקידה בבית החולים "טופס לידת חי" (נ/1) לצורך קבלת דמי הלידה מן הנתבע. כן לא יכול להיות חולק, כי הנתבע ראה את הטופס על הודעת לידת חי כטופס תביעה לתשלום קצבת ילדים, שכן - הנתבע עצמו ציין מפורשות במכתביו מיום 7.11.02 ו- 28.11.02 כי הוא עיכב את הטיפול בתביעה בהעדר נתונים הדרושים לתשלום הקיצבה. עוד צוין במכתב, כי בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח - 1998, אי הענות התובעת לדרישה זו תביא לדחיית התביעה ואף במכתב מיום 16.12.02 צוין כי התביעה נדחית עקב אי השלמת הפרטים בהתאם לתקנות הנ"ל. בנסיבות אלה, אין לקבל את טענת הנתבע לפיה, התביעה לתשלום קצבת ילדים הוגשה רק ביום 14.12.06. מכאן, שאין בענייננו מקום להחלת סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי הקובע תשלום רטרואקטיבי עבור 12 חודשים ממועד הגשת התביעה. (ראה בענין זה גם עמדתו של כב' השופט ח. ארמון - ב"ל (נצרת) 2320/04 אילנית פרץ - המוסד, ניתן ביום 9.1.06) ואנו קובעים כי התביעה הוגשה בסמוך לאחר לידת בת התובעת. 12. השאלה הנותרת לבחינה היא - האם בדין דחה הנתבע את תביעת התובעת בשל אי המצאת הפרטים שנתבקשו במכתביו. 13. התובעת המציאה תמצית רישום ממרשם האוכלוסין ממנה עולה, כי מיום 24.12.01 (כשנה קודם למועד הלידה) ועד ליום 18.7.06, התגוררה ברחוב ירושלים השלמה מס' 679 באילת. 14. משהוכח בפני מעל לכל ספק, כי דרישות הנתבע מהתובעת להשלמת פרטי התביעה לא הומצאו למענה אלא למען שגוי, וזאת כעולה מעדותה של התובעת לפיה בשנים 2002- 2004 לא התגוררה בכתובת שצויינה על גבי המכתבים אשר נשלחו על ידי הנתבע לתובעת (רח' אילת 685) אלא ברחוב ירושלים השלמה, ועדותה זו נתמכה באישור משרד הפנים המאשר, כי כתובתה הרשומה מיום 24.12.01 ועד ליום 18.7.06 היתה ברחוב ירושלים השלמה, ומשאין בידי הנתבע כל ראיה המלמדת על כך שמכתביו התקבלו על ידי התובעת, הרי אין לקבל את טענת הנתבע כי התובעת נדרשה להשלים פרטים ולא נענתה לדרישה, ואין יסוד לדחיית התביעה על ידי הנתבע בשל אי השלמת הפרטים. 15. באשר לטענת הנתבע לפיה, הכתובת אליה נשלחו מכתביו אל התובעת בשנת 2002 הינה אותה כתובת שמסרה התובעת בטופס "הודעת לידת חי" - הרי שאין לקבלה. עדותה של התובעת לפיה, בבית החולים יוספטל היתה פקידה שמילאה את הטפסים הדרושים לביטוח לאומי והיא זו שמילאה את פרטי התובעת בהתאם למה שהיה רשום בתעודת הזהות - מהימנה עלי. כאשר נשאלה התובעת לגבי טופס הודעת לידת חי (נ/1) שהופק ממערכת המחשוב של הנתבע בו צויינה כתובתה באילת 685, העידה, כי לא מסרה כתובת זו וכי היא אינה מכירה את הכתובת הזו. גרסתה זו לא נסתרה ולאור העובדה כי עוד כשנה קודם למועד בו ילדה כבר התגוררה בכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין והמשיכה להתגורר בו עוד כ- 4 שנים נוספות, וודאי הוא כי התקלה ברישום "טופס לידת חי" לא יצאה תחת ידה. עניינו כאן שונה מהעניין הנדון בתיק בל(ב"ש)1927/07, אלסייד מוחמד - המוסד לביטוח לאומי, שם לא היה חולק כי הכתובת אליה נשלחו מכתבי הנתבע היתה הכתובת הנכונה (ניתן ביום 4.2.08). 16. לאור כל האמור, לאחר המצאת אישור משרד הפנים באשר לכתובתה הרשומה של התובעת ולאחר שמיעת עדותה, עולה בבירור כי נפלה טעות ברישום כתובתה של התובעת בטופס הודעת לידת חי, תהא הסיבה לכך אשר תהא, וכי מכתבי הנתבע לא הגיעו לידי התובעת. מכאן, כי לא היה מקום לדחות תביעתה בשל אי המצאת פרטים. בנסיבות אלה, ולאור העובדה כי יש לראות את טופס "לידת ילד חי" כתביעה לתשלום קצבת ילדים, דין תביעת התובעת להתקבל. 17. בשולי הדברים אוסיף, כי טוב היה עושה הנתבע בנסיבות אלה, לו קיבל את המלצת בית הדין וחזר בו מעמדתו באשר לשלילת קצבת הילדים מיום 24.10.02 ועד לחודש 11/05, והאמור בסיכומי הנתבע לפיו, "אין זה מתפקידו של הנתבע "לרדוף" אחר התובעת למימוש זכויותיה" (סעיף 7 לסיכומים), אינם ראויים במקרה זה. אחרית דבר 18. התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת קיצבת ילדים בעבור בתה מרים בגין התקופה שמחודש 11/02 ועד לחודש 11/05. משיוצגה התובעת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום. טפסים משפטייםלידהמסמכיםביטוח לאומי