חישוב מענק לידה

פסק דין

בתובענה זו מתבקש בית הדין להורות לנתבע לחשב את מענק דמי הלידה כך שייחשבו העמלות אשר קיבלה התובעת כחלק מהשכר החודשי הרגיל או כתשלום נוסף.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים
1.     1. התובעת יצאה לחופשת לידה ביום 15/11/03. ביום 13/01/04 הגישה התובעת תביעה לדמי לידה.

2.     2. ביום 29/02/04 אישר פקיד תביעות מטעם הנתבע את התביעה. פקיד התביעות קבע כי הכנסתה הקובעת של התובעת בשלושת החודשים שקדמו לתביעה עומדת על סך של 58,759 ₪.

3.     3. התובעת פנתה אל הנתבע והשיגה על גובה סכום זה משלדעתה נפלו בו פגמים. הנתבע דחה את השגותיה של התובעת מבלי לדון בהן לגופן, משלדעתו לא הוגשה תביעתה במועד הנקוב בסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).

4.     4. התובעת סבורה כי שגה הנתבע בכך שלא התייחס לתביעתה לגופה, משלא השתהתה בהגשת תביעתה ומשתביעתה לא התיישנה. עוד סבורה התובעת כי שגה הנתבע בכך שחישב את העמלות אותן קיבלה בעבודתה על בסיס שנתי ולא על בסיס רבעוני .

5.     5. הנתבע מציין כי תביעת התובעת התיישנה משפנתה אליו בחלוף 12 חודשים מיום היווצרות עילת התביעה. הנתבע מציין כי תביעת התובעת התיישנה הן בפנייה אשר פנתה אליו והן בתובענה זו, משהוגשה לאחר שחלפו 12 החודשים הנקובים בסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. גם לגופו של עניין סבור הנתבע כי אין בסיס לדרך החישוב של התובעת. הנתבע מציין כי לא נפל פגם בהחלטת פקיד התביעות וכי העמלות אשר שולמו דינן שייחשבו כ"שכר נוסף" ולא כ"שכר חודשי רגיל".

הכרעה
6.     6. דין התביעה להתקבל.

התיישנות
7.     7. ביום 29/02/04 שלח הנתבע לתובעת מכתב בו הודיע לה כי התקבלה תביעתה לתשלום דמי לידה. ביום 06/03/05 שלח בא-כוח התובעת לנתבע מכתב רשום בו הוא משיג על דרך החישוב של פקיד התביעות.
8.     8. הנתבע סבור כי משחלפו 12 החודשים הנקובים בסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי הרי שבדין נדחה האמור בו על ידי פקיד התביעות. אין אנו מקבלים טענתו זו.

9.     9. סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:
"296. מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם
(א) כל תביעה לגמלת כסף תוגש תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, אולם רשאי המוסד ליתן גמלה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור.
(ב) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור;היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה." (ההדגשה לא במקור).

10.     10. בענייננו, עילת התביעה נוצרה עם יציאת התובעת לחופשת לידה, קרי יום 15/11/03. התובעת הגישה את תביעתה, בעקבות לידתה, ביום 13/01/04 - אין מחלוקת כי במועד זה לא התיישנה תביעתה.

11.     11. הנתבע סבור, כך נראה, כי היום בו נשלחה ההודעה מפקיד התביעות הינה המועד בו נוצרה עילת התביעה, אך פרשנות זו משוללת כל יסוד. הוראת ההתיישנות הנקובה בסעיף 296 קובעת הוראות שיהוי הנוגעות לפנייה אל הנתבע עצמו ואין הן עוסקות בבית הדין לעבודה. פרשנות זו הנה הגיונית ומתיישבת עם לשונו של הסעיף.

12.     12. בענייננו, אין עסקינן כלל בתביעה המוגשת לנתבע כי אם בהשגה על שיעור התביעה. בכגון דא כבר נפסק כי הוראות השיהוי הקבועות בסעיף 296 לחוק אינן חלות (דב"ע נה/ 0-38 אורי פשס - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 275 ,269) :
"לא כל פניה של מבוטח אל המוסד היא בגדר 'תביעה' לגימלה, המחייבת החלטה של 'פקיד תביעות'. בהוראות שונות של החוק והתקנות לפיו ישנן סוגי פניות אשר על פי אפיין אינן בגדר תביעות לגימלה..."

13.     13. עוד נקבע (עב"ל 445/97 יוסף סעיד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 35, 39) כי :
"...הפנייה לגבי דרך החישוב של קיצבתו של המערער, אינה בגדר "תביעה" ואין היא כפופה להוראת השיהוי שבסעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי. לעומת זאת, הפנייה לגבי הפרשי הקיצבה, ככל שהם מגיעים, כפופה להוראות החוק בדבר תשלומים רטרואקטיביים..."

14.     14. אלא שגם אם היינו מקבלים את עמדת הנתבע, הרי שעצם העובדה כי דחה את מכתב התובעת על הסף יש בה טעם לפגם.

15.     15. ביום 29/12/02 תוקן סעיף 296 הנ"ל כך שנשלל שיקול הדעת אשר היה לנתבע באשר לתובענות אשר הוגשו באיחור.

16.     16. ברם, עצם העובדה כי שיקול דעת זה נשלל על ידי המחוקק אינו אומר כי לנתבע אין שיקול דעת כלל במילוי הוראות סעיף 296. בעניינו ניתן לראות כי מכתבו של בא-כוח התובעת נשלח אל הנתבע ימים ספורים לאחר חלוף המועד הנקוב בסעיף 296.

17.     17. הנתבע הינו גוף סטטוטורי הכפוף לדין המנהלי. יתר על כן, הנתבע הינו גוף המעניק בטחון סוציאלי לתושבי המדינה, רשת בטחון שאמורה להגן עליהם בצוק העתים.

18.     18. גם אם סבר הנתבע כי התובעת איחרה בימים ספורים, הרי שלא יכול היה לדעת זאת בוודאות לאור מועד משלוח מכתבו, מעט יותר משנה קודם לכן. כאשר עסקינן בשיהוי בן ימים ספורים, לכל היותר, אשר גם הוא מוטל בספק, טוב יעשה הנתבע אם ילך לקראת המבוטח גם אם סבור הוא כי הדבר נעשה לפנים משורת הדין.

19.     19. יתר על כן, הוראות 296 לחוק הביטוח הלאומי אינן מקנות לנתבע סמכות לדחות את התביעה לחלוטין. לכל היותר אם סבר הנתבע כי התביעה הוגשה בשיהוי הרי שהיה עליו לבחון האם קמה זכאות לגימלה. במידה ומצא הנתבע כי אכן קמה זכאות כאמור, היה עליו להפחית את סכומה בהתאם להוראות 296(ב) (לעניין זה ראו עוד עב"ל 150/05 זיוה אלגלי - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). עצם העובדה כי הנתבע כלל לא דן במכתבה של התובעת הינה בניגוד להוראות מפורשות בחוק הביטוח הלאומי.

20.     20. בעניינו שגגה נפלה תחת ידו של הנתבע, הן באשר לפרשנות החוק אשר הייתה שגויה לחלוטין והן באשר למידת הקפדנות בה נהג בתובעת.

21.     21. דעתנו אינה נוחה מהתנהלות זו של הנתבע. הנתבע אינו גוף פרטי ומוטלות עליו חובות קפדניות מתחום המשפט המנהלי. כאמור לעיל הנתבע אמור לפרוש רשת בטחון לתושבי המדינה והתנהלותו במקרה דנן יש בה טעם לפגם.

22.     22. לאור האמור לעיל, דין טענת השיהוי להידחות.

דרך חישוב מענק הלידה
23.     23. בעניין זה חלוקים הצדדים האם יש לראות בעמלות אשר שולמו לתובעת חלק משכרה הרגיל או כשכר נוסף. במה דברים אמורים?

24.     24. סעיף 53 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:
"שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם.
(א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת..." (ההדגשה לא במקור).

25.     25. סעיף 54 לחוק הביטוח הלאומי קובע כיצד מחשבים את השכר הרגיל:
"חישוב שכר עבודה רגיל
(א) שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים.
(ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" -
(1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם בן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד..."

26.     26. על פי ההלכה הפסוקה יש להגדיר את המונח "הכנסה" בהתאם לדרך בה מחושבת הכנסת מבוטח לצורך גביית דמי ביטוח (עב"ל 205/97 אילנה לייטנר - המוסד לביטוח לאומי. לא פורסם, מצוי במאגרים האלקטרוניים). הכנסת מבוטח נקבעת על פי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה - 1995 (להלן: תקנות תשלום דמי ביטוח).

27.     27. כאמור, המחלוקת בין הצדדים הינה האם העמלות אשר קיבלה התובעת הינן בגדר שכר עבודתה הרגיל או שכר נוסף. על פי תקנות תשלום דמי ביטוח יש לקביעה זו משמעות כספית רבה. לו נקבע כי מדובר בחלק משכרה הרגיל הרי שעל הנתבע לחשב את סכומי העמלות כחלק ממשכורתה ובכך יגדל שיעור דמי הלידה להם היא זכאית. לו נקבל את פרשנות הנתבע ונקבע כי מדובר בתשלום נוסף, הרי שיש לפרוס את העמלות אשר שולמו לה על פני 12 החודשים שקדמו ליום הלידה, כפי שנעשה בפועל.

28.     28. תקנה 1 לתקנות תשלום דמי ביטוח מגדיר שכר עבודה רגיל ושכר נוסף בזו הלשון:
""שכר חודשי רגיל" - שכר שנהוג לשלמו לעובד מדי חודש;
"תשלום נוסף" - שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לרבות תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולמעט הפרשים."

29.     29. הנתבע סבור כי יש לראות בעמלות אשר שולמו לתובעת "תשלום נוסף". הנתבע מסביר את עמדתו בכך שגם אם קמה לתובעת זכאות לעמלות אלו מדי חודש, הרי שלא הייתה לתובעת כל רבותא כי אכן עמלות אלו ישולמו בפועל. לדידו, לו לא הייתה התובעת עומדת ביעדים לא הייתה היא מקבלת עמלות אלו. הנתבע סבור כי עצם העובדה כי תשלום העמלות נעשה פעם ברבעון יש בה כדי להעיד על ההתנייה המובנית בתשלום העמלות.

30.     30. הנתבע מתייחס לחוזה העסקת התובעת (נספח 1 לכתב התביעה) ממנו הוא מבקש ללמוד כי מדובר בתשלום מותנה. הנתבע מצביע על כך שבחוזה היו שבע אפשרויות שונות לתשלום בונוס וכי ייתכן מצב בו לא תקבל התובעת כל בונוס. נוסף על כך, מציין הנתבע כי בחוזה העבודה מציין המעביד כי אין לראות בבונוסים כמקנים זכאות לתנאים סוציאליים כלשהם.

31.     31. אין דעתנו כדעתו.

32.     32. ראשית, כפי שניתן להיווכח מסעיף 1 לחוזה העבודה של התובעת (נספח 1 לכתב התביעה) חושבו העמלות אשר שולמו לה על בסיס חודשי.

33.     33. התובעת טענה בפנינו כי על אף זכאותה לתשלום לתשלום העמלות מדי חודש, שולמה לה, מטעמים הנוגעים לנוחות מעסיקתה, פעם ברבעון. התובעת צירפה לכתב התביעה את תלושי השכר מחודש ינואר 2003 ועד לחודש ינואר 2004 (נספח 4 לכתב התביעה). עיון בתלושי שכר אלו מלמד כי לתובעת אכן שולמו העמלות להן היא זכאית מדי שלושה חודשים ואין מדובר בבונוס שנתי.

34.     34. גם את טענת הנתבע, באשר לקביעת המעביד כי העמלות המשולמות לתובעת לא יקנו זכאות לתנאים סוציאלים, אין בידנו לקבל.

35.     35. גם אם סבורה הייתה מעסיקת התובעת כי תשלומים שונים אינם מזכים בזכויות סוציאליות שונות אין משמעות הדבר כי היה לכך ביסוס משפטי. מבלי לקבוע דבר לעניין מעסיקת התובעת, חוזים אנו בבית דין זה לא פעם בחוזי עבודה המכילים תניות המנוגדות באופן מפורש לחוקי המגן הסוציאליים.

36.     36. על כן קובעים אנו כי דין התביעה להתקבל במלואה.

37.     37. משהנתבע לא חלק על דרך החישוב של התובעת מקבלים אנו דרך החישוב של התובעת. הנתבע ישלם לתובעת סך של 20,080.92 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 04/03/05.

38.     38. כמו כן ישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך 500 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 4,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין מיום המצאת פסק הדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי לידה

  2. זכאות לדמי לידה

  3. מענק לידה

  4. חישוב מענק לידה

  5. דמי לידה - שלישייה

  6. דמי לידה לגבר

  7. זכאות גבר לדמי לידה

  8. תקופת אכשרה לדמי לידה

  9. דמי לידה בונוס

  10. חישוב דמי לידה - בסיס שכר

  11. הוכחת עבודה - דמי לידה

  12. תשלום דמי לידה ודמי אבטלה

  13. דמי לידה בגין חופשת הלידה

  14. זכאות דמי לידה למי שלא עבד

  15. דמי לידה בשנת שבתון

  16. עבודה של אישה בעסק של בעלה

  17. דמי לידה – תוספת דמי הבראה ?

  18. הענקות מטעמי צדק פסיקה

  19. תביעה לתשלום הפרשים לדמי לידה

  20. דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי

  21. ערעור דמי לידה בית דין לעבודה

  22. דמי לידה לאחר שנת שבתון

  23. טעות ביטוח לאומי בחישוב דמי לידה

  24. שיהוי בהגשת תביעה לדמי לידה

  25. טפסים דמי לידה - הגשת טפסים באיחור

  26. תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה

  27. עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה ?

  28. יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה

  29. הפסקת עבודה לפני הריון - זכאות דמי לידה

  30. דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית

  31. יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

  32. החזרת דמי לידה בגלל עבודה בתקופת ההריון

  33. הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

  34. ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

  35. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה

  36. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת לדמי הלידה

  37. חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ?

  38. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה בגין עבודה אצל 2 מעסיקים שונים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון