זכויות יתומי צה"ל

פסק דין האם זכאי אדם אשר איבד את שני הוריו בפעולת איבה למענק נישואים בגין כל הורה כטענת התובעים, או שמא למענק נישואים כמי שאיבד את אחד מהוריו - זו השאלה הדורשת את הכרעתנו בתובענה זו. העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים 1. התובעים איבדו את הוריהם בשלוש פעולות איבה נפרדות אשר התרחשו במהלך השנים שקדמו להגשת תובענה זו. 2. סעיף 29א לחוק משפחות חיילים אשר נספו במערכה (תגמולים ושיקום) התש"י - 1950 (להלן: חוק משפחות חיילים) יוצר זכאות ליתומים על פי חוק זה למענק נישואים. סעיף 29א לחוק משפחות חיילים חל על נפגעי פעולות איבה בהתאם להוראות סעיף 7(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל - 1970 (להלן: חוק נפגעי פעולות איבה). 3. התובעים פנו אל הנתבע בבקשה לתשלום מענק נישואין בגין כל אחד מהוריהם אלא שהנתבע סבר כי יש לשלם את המענק פעם אחת בלבד. במכתב אשר נשלח מטעם הנתבע לתובעת 1 (נספח ג' לכתב התביעה) ציין הנתבע כי משאין סמכות בחוק לשלם מענק כפול מנוע הוא מלשלם יותר ממענק אחד. 4. בענייננו טוענים התובעים כי שגגה נפלה תחת ידו של הנתבע בפרשנותו את הוראות החוק. התובעים טוענים כי משאין הוראה בחוק לעניין זה אין מקום לפירוש מצמצם. הנתבעים טוענים כי בעת שמבקש המחוקק ליתן פירוש מצמצם לדבר חקיקה, נעשה הדבר במפורש. 5. מנגד טוען הנתבע כי על פי הוראת סעיף 16א לחוק נפגעי פעולות איבה אין הנתבע רשאי ליתן מענק לפי חוק זה ליתום משני הוריו, בגין שני ההורים. הנתבע מציין כי המחוקק קבע זכאויות מיוחדות ליתומים משני הוריהם. משלא קבע הוראות הנוגעות למענק הנישואין במפורש סבור הנתבע כי בכך הביע המחוקק את דעתו לעניין אי-הזכאות הכפולה. הכרעה 6. לאחר שעיינו בחומר המצוי בתיק בית הדין באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. 7. במרכז ענייננו מצוי סעיף 29א לחוק משפחות חיילים הקובע כדלקמן: "ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 101,154 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת רשאי בצו להעלות את הסכום האמור". 8. סעיף 29א הוּסף לחוק משפחות חיילים בתיקון 4 (ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 295). בדברי ההסבר אשר קדמו לתיקון החוק, נאמרו הדברים הבאים באשר לרציונאל בבסיס הוספת סעיף 29א (ה"ח תשכ"ה מס' 667 עמ' 358): "ההצעה בדבר מענק לסידור ראשון ליתום עד גיל 27 שנה הנכנס בברית נישואים באה לפצות במידת מה יתום כזה בעד העדר הורו (החייל שנפל במערכה) אשר לו היה בחיים, אפשר להניח, כי היה עוזר ליתום בסידור כזה דבר הנהוג כעת במציאות הישראלית ביחסים בין הורים לילדיהם" 9. עינינו הרואות כי מטרת המחוקק בעת שתיקן את סעיף 29א הנ"ל הייתה לפצות על העדר התמיכה הכלכלית מצידו של החייל אשר נספה במערכה. 10. מבחינת הגיונם של דברים, אין ספק שאובדנם של שני ההורים יוצר פגיעה כלכלית קשה יותר מאשר אובדנו של הורה אחד. זכאות זו לא סויגה ואין אנו סבורים כי משתיקת המחוקק יש מקום ללמוד סייגים אשר לא בא זכרם בדבר החקיקה. 11. הנתבע טוען כי סעיף 16א לחוק נפגעי פעולות איבה שולל את תחולתו מיתום משני הוריו. 12. טענה זו אין בידינו לקבל. סעיף 16א(א) לחוק נפגעי פעולות איבה קובע כדלקמן: "יתום משני הוריו שמתקיימים לגביו, עקב היותו יתום, התנאים המזכים בתגמול לפי חוק זה ובגמלה לפי חוק הביטוח, יהיה זכאי מכוחו של כל אחד מהוריו, לתגמול או לגמלה לפי בחירתו ובלבד שלא יבחר בגמלאות לפי חוק זה, מכוחם של שני ההורים". 13. הנתבע טוען כי מהאמור בסעיף 16א(א) הנ"ל למדים אנו כי על היתום חלה זכאות לגבי הורה אחד לפי חוק נפגעי פעולות איבה ולגבי השנייה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי). מאחר שבחוק הביטוח הלאומי לא קיים מענק נישואין ליתום, הרי שלא קמה לתובעים זכאות כפולה למענק. 14. כפי שניתן לראות, סעיף 16א(א) מדבר על יתום אשר קיימים לגביו תנאים מזכים הן מכוח חוק הביטוח הלאומי והן מכוח חוק נפגעי פעולות איבה. בענייננו עסקינן ביתומים אשר זכאותם הינה כפולה, ולפי חוק נפגעי פעולות איבה. אין לנו אלא לתמוה מה-מקום מצא הנתבע להתייחס בעניין זה לחוק הביטוח הלאומי. 15. יוצא אם כן כי פרשנות הנתבע באה להחיל בענייננו סעיף חוק אשר מתאר מערכת עובדתית השונה מענייננו. 16. אין מדובר כאן בפרשנות דווקנית הנצמדת לפרשנות המילולית של לשון החוק אלא פרשנות זו מתחייבת אף מבחינה מהותית. סבורים אנו כי ישנו הבדל מהותי בין זכאות התובעים למענק מכוח סעיף 29א לחוק משפחות חיילים לבין הזכאות המתוארת בסעיף 16א הנ"ל. הסיטואציה המתוארת בסעיף 16א הינה שכיחה יותר מאשר יתמות משני ההורים כתוצאה מפעולות איבה. 17. אין ביכולתנו לקבוע מידות ומשקלים בכל הקשור לאובדן חיי אדם ולכאב הכרוך בכך. כל אדם הינו עולם ומלואו ואובדנו ממלא את קרוביו ביגון אשר שום סכום כספי לא ירפא. מצערת אותנו העובדה כי עלינו לאבחן בין דם לדם ובין כאב לכאב אך משהובאה תובענה זו לפתחנו ומשהמחוקק שותק בעניין זה - נדרשים אנו לכך. 18. הסיטואציה המתוארת בסעיף 16א הנ"ל מתאימה למצב בו אדם מתייתם עקב פעולת איבה ובמועד מאוחר יותר מאבד את ההורה השני בנסיבות המזכות בגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי. אין דומה הדבר בעינינו לאדם המאבד את שני הוריו בפעולת איבה. 19. הנתבע טען בפנינו כי בחוק הביטוח הלאומי לא קבוע מענק נישואין לזכאים לגימלאות על פי חוק זה. אכן, גם העובדה כי המחוקק בחר ליתן מענקים מיוחדים, אשר אינם קיימים בחוק הביטוח הלאומי, לנפגעי פעולות איבה מעידה על רצונו במתן פיצויים מוגברים במצבים אלו. אם זהו המצב כאשר מדובר באדם אשר איבד את אחד מהוריו, קל וחומר כאשר מדובר באדם אשר איבד את שני הוריו בפעולות איבה. 20. על כן קובעים אנו כי אובדן שני ההורים בפעולת איבה הינו אירוע המזכה בפיצוי שונה וגבוה יותר מאשר האובדן המתואר בסעיף 16א. לעניין זה מקבלים אנו את פרשנות התובעים לסעיף 29א ודוחים אנו את פרשנות הנתבע. 21. הנתבע מפנה להוראות חוק שונות הן בחוק נפגעי פעולות איבה והן בחוק משפחות חיילים. מהוראות אלו מבקש הנתבע ללמוד כי כאשר ביקש המחוקק לקבוע זכאות כפולה, נעשה הדבר במפורש. 22. כך לדוגמא, מפנה הנתבע לסעיף 7(ב) לחוק נפגעי פעולות איבה ולסעיף 29ה לחוק משפחות החיילים. סעיף 7(ב) הנ"ל קובע מענק ליתום משני הוריו אשר שניהם נספו בפעולת איבה. סעיף 7(ב) הינו חריג לכלל הקבוע בחוק משפחות חיילים ובחוק נפגעי פעולות איבה. הנתבע מבקש ללמוד מחריג זה כי הכלל הינו שלא ניתן פיצוי כפול אלא בנסיבות סעיף 7(ב). 23. אלא שסעיף 7(ב) הנ"ל מתייחס למענק הניתן ליתום משני הוריו אשר עבר את גיל 21. אדם העובר את גיל 21 אינו זכאי ככלל למענקים הניתנים לפי חוק משפחות חיילים וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. סעיף 7(ב) קובע פיצוי חריג, אף לאחר גיל 21 ליתום משני הוריו לאור הייחוד שראה המחוקק במצבו של יתום זה. 24. סעיף 7(ב) לא בא לשלול את זכאותו של מאן דהו לתגמול כלשהו, אלא להוסיף על הקיים לאור העובדה כי הזכאות לפי חוק משפחות חיילים מוגבלת בגיל. אלא שענייננו הינו בסעיף 29א לחוק משפחות חיילים החל בין כה וכה ומלכתחילה גם על יתומים אשר עברו את גיל 21. 25. באשר לסעיף 29ה לחוק משפחות חיילים, אף הוא אינו רלוונטי בענייננו משהוא בא לקבוע זכאות הדומה לסעיף 7(ב) לחוק נפגעי פעולות איבה בחוק משפחות חיילים. 26. על כן, אין אנו מקבלים את פרשנות הנתבע לפיה כאשר ביקש המחוקק לקבוע זכאות ליתום משני הוריו עשה הוא זאת במפורש, ורק במקרים המפורשים קמה זכאות זו. העובדה כי הנתבע ציין זכאות זו באופן מפורש הינה, בעינינו, מאחר ומדובר בחריג לכלל הזכאות על פי גיל הקבוע בחוק משפחות חיילים. 27. הנתבע מתייחס לתשלום מענק זה בעבור שני ההורים כאל תשלום כפל תגמול. הנתבע סבור כי יש להתייחס אל נישואי התובעים כאל המאורע המזכה ולא אל התייתמותם של הנתבעים כתוצאה מפעולת איבה - ולא היא. 28. התובעים זכאים למענק הנישואין בגין מותו של כל אחד מהוריהם. כפי שהראנו לעיל המחוקק בא לפצות יתום ביום נישואיו בגין היעדר התמיכה הכלכלית מצד ההורה שנספה. סבורים אנו כי יתומים משני הוריהם נפגעים כלכלית באופן קשה עוד יותר מאשר יתום מהורה אחד ועל כן אין מדובר בכפל קצבה. סיכומו של דבר 29. אין אנו סבורים כי יש מקום לקבל את פרשנות הנתבע וכי התובעים זכאים למענק נישואין בגין שני הוריהם אשר נספו בפעולות איבה ועל כן דין התביעה להתקבל במלואה. 30. הנתבע ישא בהוצאות התובעים בסך 500 ₪ לכל תובע/ת ובשכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין בגין כל תובע/ת. יתומיםצבאצה"לאלמנות / יתומי צה"ל / משפחות שכולות