הכנסה - קצבת זקנה

פסק דין


1.     התובע יליד 22.3.40 הגיש ביום 7.5.06 תביעה לקצבת זקנה (נת/2). ביום 16.10.06 נדחתה התביעה (מכתב הדחיה צורף לכתב התביעה) מם הטעם שהכנסות התובע עולות על ההכנסה המירבית שנקבעה לענין זה בחוק.

2.     ביסוד נימוקי הדחיה עמדו בפני הנתבע נתוני ההכנסה הבאים: בטופס התביעה נת/2 צויין כי לתובע הכנסה מעבודה בסך של 5,000 ₪ נכון לחודש 3/06; וכן הנתונים העולים מחקירתו של התובע בפני חוקר הנתבע בחודש 8/06 (נת/1) וממנה עולים הפרטים הבאים:

2.1.     התובע הוא הבעלים (יחד עם רעייתו) והמנהל של חברת מפעלי ס.ב.ב (קבלנים) בע"מ שהוקמה לפני 35 שנה. החברה אינה מעסיקה כיום עובדים למעט התובע וביתו המסייעת לו בהנהלת הספרים. החברה הפסיקה להיות פעילה לפני כ- 4 שנים;

2.2.     התובע מקבל את שכרו מהחברה. השכר החודשי של התובע הוא
5,000 ₪, למעט בחודשים נובמבר - דצמבר 2005 שם "משך" רק 500 ₪ לחודש, בשל בעיית תזרים.

2.3.     לתובע הכנסות מהשכרת נכסים בסכום של כמליון ₪. הכנסה זו משמשת אותו להחזרת חובות פרטיים;

2.4.     מעבר לנכסים אלה המושכרים באופן פרטי, החברה משכירה שני נכסים (משרדים);
2.5.     חישוב ההכנסה מדמי השכירות והכנסת החברה נעשה ב"מאוחד", לכן ההכנסה מהשכרת הנכסים מתקזזת כנגד הפסדי החברה בשנים קודמות. החוב של החברה הוא לתובע בסך של 9 מלש"ח וזאת בגין הלוואת בעלים שנתן לה.

3.     ביום 11.4.07 הוגשה התביעה הנוכחית, וביום 26.12.07 התקיימה ישיבת ההוכחות
בפנינו ובה העידו התובע ורואה החשבון שלו - מר בן ארי נחמיה. מהעדויות עולים הפרטים הבאים:

3.1.     בגין שנת 2005 הכנסתו של התובע מעבודה (שכר עבודה מהחברה) היתה בסכום של 77,227 ₪ (טופס 106 שהוגש וסומן נת/4) מתוכם שולמו בחודשים נובמבר - דצמבר 2005 1,000 ₪.

3.2.     בגין שנת 2006 הכנסתו של התובע מעבודה (שכר עבודה מהחברה) היתה בסכום של כ- 5,000 ₪ לחודש (תלושי השכר נת/3 ועדות התובע גם בפנינו וגם בפני החוקר).

3.3.     בגין שנת 2005 הוצאה לתובע שומה (עצמית) ולפיה הכנסתו היא "0" בשל קיזוז שכר הדירה מחובות החברה. מעדות רואה החשבון עולה כי מס הכנסה שם את התובע כנישום עצמאי "מנהל חברה משפחתית".

4.     הזכאות לקצבת זיקנה קבועה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). החוק קובע כי הזכאות המוחלטת של גבר לקבל את קצבת הזיקנה היא בגיל 70, ואילו קודם לכן בין "גיל הפרישה" לבין גיל 70 זכאי הגבר לקצבת זיקנה אם "הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המירבית".

5.     מאחר והתובע הגיע לגיל הפרישה אך טרם הגיע לגיל המוחלט, השאלה המתעוררת בפנינו היא - האם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המירבית?

6.     על מנת לענות על השאלה הנ"ל תחילה יש לבחון כיצד מוגדרת הכנסה. בסעיף 245 (ג) לחוק נקבעה 'הכנסה' כ"הכנסה למעט" קיצבה. "הכנסה" מוגדרת לצרכי ביטוח זקנה ושאירים בסעיף 238 לחוק "כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה". יאמר כבר עתה כי ההפניה של התובע אל ההגדרה של 'הכנסה' בסעיף 345 לחוק אינה במקומה באשר שם מדובר בהגדרת 'הכנסה' "לענין דמי ביטוח". קביעת השר לפי סעיף 238 לחוק קיבלה ביטוי בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז - 1976 (להלן - התקנות). תקנה 2 (א) קובעת כי הכנסה היא הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה). בסעיף 2 לפקודה נקבעו מקורות שונים מהם מופקת הכנסה, הרלוונטיים לעניננו הם: ס"ק (1) - הכנסה מעסק ומשלח יד; ס"ק (2) - הכנסה מעבודה; ס"ק (6) - הכנסה שמקורה בנכס מקרקעין.

7.     הנה כי כן, לפחות מבחינת הכנסת התובע משכר עבדוה, הרי שיש לראות הכנסה זו כ"הכנסה" לצורך קצבת הזיקנה.

8.     נותרה השאלה השאלה המרכזית והעקרונית לעניננו והיא כיצד יש להתייחס להפסדים של "החברה" - הפסדים אשר גורמים לכך שהכנסתו האישית של התובע משכר דירה (בין אם נראה את מקורה לפי ס"ק (2) ובין אם נראה אותה לפי ס"ק (6) של סעיף 2 לפקודה) מתקזזת ל- "0".

8.1.     כעולה מהדו"ח השנתי ( ת/1) החברה היא "חברה משפחתית". חברה משפחתית הוגדרה בסעיף 64א' לפקודה כך:

"הכנסתה החייבת של חברה שחבריה הם בני משפחה שלפי סעיף 76(ד)(1) רואים אותם כאדם אחד (להלן - חברה משפחתית) והפסדיה ייחשבו, ............... כהכנסתו או הפסדו של החבר שהוא בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחים בחברה או של החבר שהחברה ציינה בבקשתה שהוא אחד מבעלי הזכויות לחלקים השווים והגדולים ביותר ברווחים בה ואשר הסכמתו בכתב צורפה לבקשה (בסעיף זה - הנישום), ויחולו הוראות אלה:" (הדגשה הוספה - א.א.)

סעיף 76 (ד) (1) קובע כי בני זוג נחשבים כ"אדם אחד".

8.2.     מהדו"ח השנתי של התובע (ת/1) כמו גם מייחוס הפסדי החברה המשפחתית לתובע עולה כי התובע נבחר להיות "הנישום". מכאן, שהפסדי החברה (שהיא חברה משפחתית) "ייחשבו" כ"הפסדו" של התובע.

8.3.     בענין מתתיהו וייס נדונה השאלה האם יש לחייב את "הנישום" (כהגדרתו לגבי החברה המשפחתית) לשלם דמי ביטוח בגין ההכנסות "המשוייכות" אליו מהחברה המשפחתית. בית הדין השיב לשאלה זו בשלילה מן הטעם שהחברה המשפחתית היא אישיות נפרדת מזו של המבוטח, ולכן הכנסותיה אינן הכנסותיו לצורך חוק הביטוח הלאומי אלא אך ורק לצורך פקודת מס ההכנסה. בית הדין מציין ש"כפי שכבר נאמר בבג"צ 61/81[2] הנ"ל, מעמדה המיוחד של החברה המשפחתית והוראות סעיף 64א לפקודה, מיוחדים לתחום דיני מס ההכנסה. ולא בכדי השתמש החוקק במונח "ייחשבו" בסעיף 64א לפקודה. ללמדך, שרק לצורך חישוב מס הכנסה יש לראות את הכנסת החברה המשפחתית כהכנסות החבר הנישום" (הדגשה הוספה - א.א.).

8.4.     לטעמנו הדין החל בענין דמי הביטוח נכון גם לענין "איתור" ההכנסה של מבוטח לצורך קצבת הזיקנה. לכן, הכנסות של מבוטח המיוחסות אליו רק בשל היותו "הנישום" של החברה המשפחתית, לא יבואו בגדרה של 'הכנסה' לצורך בחינת זכאותו לקצבת זיקנה בגיל המותנה. באשר "הכנסה" זו אשר רק מיוחסת אליו לצורכי חישוב המס אינה מצויה בפועל ב"כיסו" ולכן גם אין הצדקה לראות הכנסה זו כהכנסה שוללת בגיל המותנה. משכך, צריך לחול דין דומה לגבי "הפסדי" החברה המשפחתית. הפסדים אלה אשר גורמים לכך שהתובע אינו משלם מס הכנסה בשל הכנסתו משכר דירה או מעסק אין בהם כדי להצדיק לראותו כמי שבפועל לא הרוויח בכובעו כמקבל את פירות שכר הדירה. הדבר אינו מתיישב עם התכלית של תשלום קצבת זיקנה בגיל המותנה.

9.     לאור כל האמור אנו קובעים כי בדין התחשב הנתבע בהכנסותיו של התובע משכר עבודה בחברה ובדין בחן הנתבע את הכנסותיו של התובע משכר דירה ללא קיזוז ההפסד מן החברה המשפחתית.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת זקנה

  2. הפחתת קצבת זקנה

  3. קיצוץ קצבת זקנה

  4. קצבת זיקנה ערעור

  5. זכאות לקצבת זקנה

  6. הכנסה - קצבת זקנה

  7. קצבת זקנה עולה חדש

  8. קצבת זקנה רטרואקטיבית

  9. תושבי השטחים - קצבת זקנה

  10. קיצבת זיקנה - תקופת אכשרה

  11. התיישנות קצבת זקנה

  12. חישוב קצבת זקנה לנכה

  13. תוספת ותק לקצבת זקנה

  14. תשלום קצבת זקנה למפרע

  15. תשלום קיצבת זקנה מתאריך פרישה

  16. קצבת זקנה לנשים בגיל 62

  17. הצעת חוק הגדלת קצבת זקנה

  18. קצבת זקנה תושב ישראל / תושב חוץ

  19. זכאות לקצבת זקנה אם עוברים לחו"ל

  20. קצבת זקנה - האם צריך להגיש תביעה

  21. תשלום תוספת ותק לקצבת זקנה

  22. תשלום רטרואקטיבי קצבת זקנה

  23. תוספת לקצבת זקנה עבור בן זוג

  24. זכאות לקצבת זקנה וביטוח רפואי

  25. תושב לאחר גיל 60 - קצבת זקנה ?

  26. האם תושב חוזר זכאי לקצבת זקנה ?

  27. האם חוקי להפחית קצבת זקנה ביטוח לאומי ?

  28. תביעה כנגד החלטה להפסיק תשלום קצבת הזיקנה

  29. זכאות לקצבת זיקנה - האם צריך להיות תושב ?

  30. מגורים מחוץ לשטחי מדינת ישראל - קצבת זקנה

  31. קצבת זקנה ביטוח לאומי - מתי מגישים בקשה ?

  32. התיישנות קצבת זקנה - איחור בקשה ביטוח לאומי

  33. קצבת זקנה עולה על ההכנסה המזכה בהשלמת הכנסה ?

  34. תביעה לתשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי

  35. שלילת זכאות לקצבת זקנה עקב אי צבירת תקופת אכשרה

  36. נדחתה תביעה לקצבת זקנה בגלל אי צבירת תקופת אכשרה

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון