הוכחת טינטון

בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי לאור העובדה שבעיית טנטון הינה בעייה סובייקטיבית קשת הוכחה, הרי שהמחוקק במסגרת הנטל שהטיל על תובע בהוכחת טינטון, דרש כי הפנייה תתועד ברישומים רפואיים, שיש בהם כדי לתמוך בטענה כי אכן התובע סובל מטנטון. להלן פסק דין בנושא הוכחת טינטון: 1. בפני תביעתו של התובע להכיר בטינטון ממנו סובל באוזניו כפגיעה בעבודה. 2. הנתבע דחה את תביעתו של התובע במכתב מיום 22.7.07 כדלקמן: "הריני להודיעך, כי הכרתי בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה, ובקרוב תקבל הזמנה לועדה רפואית אשר תדון בתוצאות הנזק. עם זאת, תביעתך להכרה בטנטון נדחית מהנימוקים שלהלן : על פי סעיף 84א לחוק, תנאי להכרה בטנטון שעקב חשיפה לרעש, כפגיעה בעבודה, הוא שהטנטון גרם לירידה בתפקוד, ולפניה חוזרת ונשנית לקבלת מזור רפואי במסגרת השירותים הרפואיים. תנאי זה אינו מתקיים בתביעתך ועל כן, לצערי, עלי לדחות את תביעתך. 3. מאחר ומדובר בשאלה משפטית, ביקשו הצדדים לסכם טיעוניהם בכתב. התובע הגיש סיכומיו ביום 31.3.08, והנתבע הגיש סיכומיו ביום 15.7.08. 4. התובע טוען, כי ישנן די והותר פניות לקבלת טיפול רפואי בנושא הטנטון המתועדות ברישומים רפואיים, ועל כן דחיית התביעה על ידי הנתבע אינה מוצדקת. 5. להלן פירוט הרישומים הרפואיים שהתובע טוען שיש לקחת בחשבון במניין לעניין סעיף 84א. (ב) (3), כולם בטרם הגשת התביעה לנתבע:- א. א. מפנה למסמך רפואי של ד"ר ביטון, מנהל מרפאת דימונה ד' מיום 18.2.08 ובו מאשר ד"ר ביטון כי התובע מצוי בטיפול רופא א.א.ג. ד"ר פוגל, וכי ברישומיו מצויין כי התובע התלונן על צלצולים באוזניים החל ממרץ 2007. (נספח א' לסיכומי התובע). מכתב זה צורף מאחר ותיקו הרפואי של התובע מתחום א.א.ג. לא נמצא במרפאה, וכנראה שאבד. ב. ב. ביום 18.3.07- ניתנה לתובע הפנייה לרופא א.א.ג. - אמנם בגוף הרישום לא מופיעה תלונתו של התובע אולם התובע מבקש ליחסה לטנטון אליו מתייחס מנהל המרפאה בנספח א' לעיל. ג. ג. ב- 3.12.06 מופנה התובע לבדיקת שמיעה במרפאות חוץ בבי"ח סורוקה - מתוצאות הבדיקה עולה כי יש חשד לליקוי שמיעה דו צידי. יש לציין כי טנטון לא מוזכר במסמך זה. ד. ד. ביום 22.2.07 נערכת בדיקת שמיעה נוספת במרפאות חוץ בבי"ח סורוקה ובו מאובחן התובע כסובל מליקוי שמיעה בינוני עד חמור. יש לציין כי גם כאן אין תלונה על טנטון. ה. ה. ביום 28.3.07 פנה התובע לרופאת א.א.ג דר' פוגל, שם נרשם כי הינו סובל מליקוי שמיעה ומטנטון קבוע בשני האוזניים. ו. ו. ביום 26.4.07 פנה לדר' מושקוביץ שהוציא עבורו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בה כתוב כי סובל מליקוי שמיעה. בתעודה אין ציון לטנטון, אולם ברישום הרפואי אצל דר' מושקוביץ מאותו תאריך מצוין כי סיבת הפניה של התובע היא חזרה לעדכון לאחר הפניה לרופא א.א.ג. מאחר וסובל מליקוי שמיעה וטנטון. 6. התובע טוען כי הוא עומד בפרשנות שיש לתת למילים "הפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית" שבסעיף 84א. (ב) (3) לחוק וכי בעברו קיימות די והותר פניות לרופאים בגין טנטון. 7. הנתבע טוען כי החומר הרפואי אותו צירף התובע אינו מעיד על פניות חוזרות ונשנות בשל פגיעה בתפקוד, כפי שדורש הסעיף לחוק. הנתבע טוען כי המחוקק דורש מהמבוטח הוכחה לא רק על תלונה בפני רופא על קיומו של טנטון, אלא כי עקב הטנטון נגרמה פגיעה בתפקוד שחייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי. 8. בנוסף, טוען הנתבע כי תופעת הטנטון היא סובייקטיבית וקשה להוכיחה מבחינה רפואית, על כן, הדרישה לפניות חוזרות ונשנות הגיונית שכן לא סביר שאדם שסובל מטנטון תמידי לא יפנה לקבלת טיפול באופן עקבי. 9. הנתבע סוקר את הבסיס לתנאים שנקבעו בסעיף 84א. ומפנה בעניין זה לעבודתו של המומחה רוברט א. דובי והקריטריונים אותם קבע בספרו ( Medical legal evaluation of hearing loss ) לעניין טנטון. הכרעה 10. ינינו הוראות כי המחלוקת הנטושה בין הצדדים עניינה בפרשנות אותה יש לתת לסעיף 84א.(ב)(3), הקובע:- "הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית." 11. ראשית יש לבחון מהי התכלית החקיקתית המונחת בסעיף זה, ולטעמי לאור העובדה שמדובר בבעייה סובייקטיבית קשת הוכחה, הרי שהמחוקק במסגרת הנטל שהטיל על תובע בעילת טנטון, דרש כי הפנייה תתועד ברישומים רפואיים, שיש בהם כדי לתמוך בטענה כי אכן התובע סובל מטנטון. 12. בהקשר זה ראוי לציין את החשיבות אותה מייחסת הפסיקה לרישומים רפואיים, ובין היתר נזכיר את פסק הדין של בית הדין הארצי בעניין ציון מכלוף נ. המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 229/06) מפי כב' הש' פליטמן הקובע בסעיף 8 בפסק הדין:- "הכלל הוא שיש במסמכים הרפואיים כדי ללמד, לכאורה על אמינות גרסתו של הטוען לאירוע החריג (המוסד לביטוח לאומי - שמעון הירשהורן, דב"ע מט / 23-0 וכן אברהם בן רובי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) )". 13. הפרשנות אותה יש לטעמי לתת למילים חוזרות ונשנות שבסעיף 84א. (ב) (3) היא כי מדובר בשתי פניות לפחות. 14. באשר לתיעוד הרפואי אליו מפנה התובע, הרי שמעיון בו עולה כי הפניות מיום 3.12.06 ומיום 22.2.07 אינן כוללות תלונה ספציפית על טנטון אלא רק על ירידה בשמיעה, ועל כן אין הן יכולות להילקח בחשבון שעה שאנו בוחנים את מספר פניותיו של התובע לקבלת טיפול רפואי בהקשר זה. 15. אינני מקבל את טענת הנתבע בעניין הפגיעה בתפקוד, שכן אני סבור כי עצם הפניה לרופא ותלונה על טנטון מצביעה על פגיעה שהרי אדם אינו פונה לקבלת טיפול רפואי אם אינו חש פגיעה. המחוקק אף לא הגדיר מהי אותה פגיעה בתפקוד, ועל כן יש להקל עם תובע הטוען לטנטון שעה שהפגיעה בשמיעתו הוכרה כפגיעה בעבודה. 16. בעוד שלפני התיקון ניתן היה לתבוע באופן עצמאי בגין פגיעה בנושא טנטון ללא קשר לפגיעה בשמיעה עצמה, הרי שכיום לא ניתן להכיר בטנטון כפגיעה מבלי שהוכרה פגיעה בשמיעה. משכך הם פני הדברים, יש לטעמי ללכת באמת מידה זו בשני הכיוונים, ולכן שעה שכבר עמד התובע בכל המבחנים שנקבעו בסעיף 84א. ופגיעתו בשמיעה הוכרה, הרי שיש "ללכת לקראתו" בנושא הטנטון, וכאמור לפרש את הוראות החוק באופן מרחיב ומקל מבחינתו. 17. על כן לדעתי הפרשנות שיש לתת לנוסח של 84א. (ב) (3) צריכה להיות פרשנות מרחיבה, שכן כאמור לאחר פנייה אחת לרופא כבר ברור למתלונן שאין לטנטון עצמו מענה רפואי והתלונות החוזרות ונשנות חזקה שאין הם מתייחסות לטנטון עצמו גם אם תועדו כתלונות על הטנטון. יש לציין כי תיקון הסעיף נעשה באופן רטרואקטיבי, ורישומים שנעשו קודם לתיקונו לא יכלו לצפות פני העתיד, שעה שלא היתה דרישה כלשהי לפירוט ביחס לטנטון. 18. מעיון בתיעוד הרפואי של התובע מצטיירת תמונה ברורה והיא כי התובע סובל מירידה בשמיעה וטנטון. הרישומים הרפואיים על טנטון הם משנת 2007, ולטעמי די בהם, שכן פניה לרופא משפחה והפניה לרופא א.א.ג תלונה בפניו וחזרה לדיווח בפני רופא המשפחה עומדים לטעמי בתנאי "פניות חוזרות ונשנות". 19. לעניין זה נלקחת בחשבון הידיעה כי טנטון, כאמור, הינו תופעה שאין לה מרפא וכי רופאי א.א.ג. אומרים זאת למטופליהם ועל כן לא כי יחזרו בפועל להתלונן על כך, ואם עשו כן, חזקה כי הם אכן סובלים מהתופעה. 20. סוף דבר, דין התביעה להתקבל. 21. בנסיבות העניין, ומשמדובר בפרשנות לתיקון לחוק, אין צו להוצאות. טינטוןשמיעה