דמי לידה - שלישייה

פסק דין בפני בית הדין תביעת התובעת אשר ילדה ביום 30.8.05 שלישיה, לקבלת דמי לידה. הנתבע דחה ביום 8.12.05 את תביעתה לדמי לידה בטענה שלא נתקיימו בינה לבין מעבידה, בעלה שלום פרץ, יחסי עובד ומעביד. לאחר הגשת סיכומי הנתבע הוגש כתב תביעה מתוקן וכתב הגנה תוקן. בתאריך 17.9.07 נתן בו פסק דין משום שהתובעת לא התייצבה אשר בוטל לבקשתה. העובדות בעל התובעת מר שלום פרץ הינו בעל עסק עצמאי של חנות דגים בירושלים בשם "שלום דגים". התובעת דווחה כעובדת לתקופה 1.1.05 עד 30.8.05 ולתקופה זו שולמו בגינה דמי ביטוח. לכתב התביעה צורף תלוש שכר אחד לחודש 2/05 על התלוש מופיע תאריך תחילת העבודה 1/1/05 סכום תשלום 3,000 ברוטו. המחלוקת האם יש לראות בתקופה שבין 1.1.05 ועד ה- 30.8.05 כתקופה בה נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבעלה בעבודתה בחצי משרה בחנותו כטענת התובעת, או שיש לראות בכך כטענת הנתבע בבחינת עזרה משפחתית, וכי אין להכיר ביחסי עובד מעביד כטענת הנתבע. (דיון כב' הש' אגסי מיום 28.6.06). האם ומתי לכאורה סיימה התובעת לעבוד, ומה משקל תיקון זה בכתב התביעה המתוקן לעניין מהימנות (הח' מיום 24/1/08). הכרעת הדין 1. עלינו לבדוק האם עונה התובע להגדרת סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן: החוק), ולהגדרת "עובד" בו והאם עונה גם לנדרש שבפסיקה לעניין עזרת בן משפחה. אף שבעבודת בן משפחה אין בה למנוע קביעת יחסי עובד מעביד, מכל מקום בית הדין בוחן יחסים אלו בקפידה ועליו לאבחנם ביחסי עזרה משפחתית על פי מבחנים שנקבעו. 2. תקופת העבודה. התובעת נחקרה בחקירה נגדית. על פי טענתה הגישה את התביעה ב 18/9/05 (נ/1). מעדותה עולה כי החלה לעבוד ב 1/1/05 והרבה זמן לפני כן לא עבדה, ולמעשה מיולי 2002. (נ/2). בחקירתה הנגדית אמרה שעבדה אצל בעלה עד 30.7.705. בכתב התביעה רשום שעבדה עד 30.8.05. בהודעה שמסר בעלה (נ/6) נאמר שעבדה עד מחצית יולי אך שכר קיבלה על 5 חודשים בניגוד לאמירתו. אולם שמירת ההריון עליה הסתמכה היתה בתאריך 18/8/08. כבר מהסתירות במועדים עולה כי יש ספק במהימנות הגרסאות שבפנינו לגבי תקופת העבודה עצמה, וסיומה. 3. תוכן העבודה. התובעת בחקירה הנגדית טענה כי היא היתה אחראית על הזמנת סחורה וכי יוסף יצחק שהחליף אותה עשה אותו דבר. לעומתה, בנ/6 אומר בעלה שיוסף יצחק הגיע לעזור מדי פעם. ואז מתקנת התובעת בחקירתה ואומרת: "ת. התחלתי בשעה 09:00 בערך עד שעה 15:00 הייתי אחראית על הקופה ואחראית על הזמנת סחורה וגם תיוק וטיפול בניירות" (עמ' 6 שורה 24-30). עוד ציינה כי הגיעה לחנות 4,5 פעמים בימים קבועים שני-חמישי. בניגוד לעדותה, בחקירה נ/4, ציינה 5 ימים ובעלה נ/6 ציין 3,4 בשבוע, לפי הצורך "לסתום חורים" . או אז, כשעומתה עם החקירה תיקנה ואמרה שנעדרה כשלא הרגישה טוב, ולא ידעה לגדיר מועדים. גם במניין זמני העבודה היו אי דיוקים בין גירסתה לגירסת בעלה בנ/4 ונ/6, ובחקירה שיש בהם לפגוע במהימנות הגירסה. 4. התובעת אישרה את הסכום בתלוש שצורף לתביעה 2,865 ₪ נטו, ולדבריה השכר נקבע לפי העבודה, אולם לטענתה היה באותו היקף רוב הזמן. לטענת בעלה בחקירתו (נ/6 עמ' 1שורה 20), "פעם 6 שעות, פעם 3 שעות..., בסה"כ היא בעל הבית?". 5. כל התלושים (הוגשו נ/5 חוץ מיולי) הם בסכום ברוטו של 3,000 ₪ ובנטו 2,865 ₪. בהיקף המשרה נכתב בתלוש 50%. אין התייחסות לחופשה, לניצול ולמעשה פרט לחודש עצמו בתלוש, התלושים זהים. לדברי בעלה: "אני נתתי לאשתי גלובאלי, בגלל שהיא אישתי לא נכנסתי לעומק הדברים נתתי לה לא גבוה ולא נמוך". (נ/6 עמ' 2 שורה 13). 6. העדה בחקירתה הנגדית העידה כי השכר שולם במזומן ואילו לחוקר ציינה שהשכר הועבר ישירות לבנק, ובפנינו הסבירה: "כן, זה נקרא מזומן" (עמ' 8 שורה 6). כל זאת בניגוד לחקירת הבעל שאמר שנתן כסף להוצאות וכך הוא אמר: "הייתי נותן לאישתי כסף להוצאות שלה, לא הייתי נותן לה צ'ק, אני והיא אותו כיס". אמירתו זו מסבירה את העדר התלושים במועדם ומסבירה את השינוי בין גירסתה בפנינו לכסף מזומן, לבין טענתה לתיק בדבר הכנסה לחשבון הבנק "אנו אותו כיס". יש להעדיף את גירסת הבעל בחקירתו שם אמר את הדברים כהווייתם. 7. בעניין שכר עולה איפוא כי התובעת לא קיבלה משכורת קבועה, אלא כסף לצורך הוצאותיה. עוד טענה, כי הסכום שנקבע גלובאלי לא היה פונקציה של עבודתה, כי אם איזו מחשבה כללית. כך גם עולה ש"היא בעל הבית" ולכן לא עשה שינוי בשכרה גם כשנעדרה. 8. העדה טענה כי שהפסיקה לעבוד היה עובד אחר וגם בעלה, אולם לא ידע לנקוב בשמו. בעלה .... "מי החליף את אישתך כשיצאה לחופשת לידה" "ת. אף אחד". (... עמ' 3 שורה 2). 9. יש באמור עד כה לדחות את תביעת התובעת מהטעמים של חוסר אמינות לגירסת היקף העסקה, גובה השכר, אופן התשלום ועוד ועוד, אולם בכך לא די. 10. בחקירתו הנגדית בעלה סתר את עצמו, בנ/6 ציין שבגלל שתפסו אצלו שב"חים, החל להעסיקה. בחקירתו רק ציין גידול בעבודה. זאת בניגוד לחקירתה נ/4 לפיה החלה לעבוד מפאת פועל שגנב מהקופה, אולם למרות שאלות חוזרות בעניין זה, כלל לא העלה זאת בחקירתו הנגדית. 11. בחקירתו אומר כי לאחר שאישתו עזבה את החנות נאלץ להביא עובד בשכר (עמ' 10 שורה 17,18), בניגוד גמור לנ/6 שם ציין שאיש לא החליף אותה. 12. עוד ציין כי חמו בא לעזור לו מדי פעם, לענות לטלפונים, לנהל את הקופה בדיוק בתפקיד שהאישה טענה שעשתה. לגבי יוסף יצחק שטענו שהחליף את אישתו, הוא מקבל 2,000 ₪, שכר הנמוך יותר (עמ' 11 שורה 3), ואולם הוא כלל לא עבד אחרי הלידה, כלומר עבד בתקופת התביעה, ולכן עבודת התובעת בספק. ואחר כך חוזר בו בעלה מגרסתו שבכלל האיש שבא לא קיבל שכר ובא בהתנדבות (עמ' 11 שורה....). 13. התובעת אמרה שביום ראשון סגור ובימי שישי לעזור באה, הבעל אומר "ת. באותה תקופה עבדנו שני, שלישי, רביעי וחמישי ומדי פעם בימי ראשון היינו פותחים" (עמ' 11 שורה 10). ולגבי יום שישי: "ת. אם היה צריך היתה עושה את העבודה ואם לא אז לא היתה מגיעה, אנו בעל ואישה לא הייתי מקפיד ... באה באותה שעה" (דגש ש.ש., עמ' 11 שורה 13). 14. כדי לתקן את גירסתו בפני החוקר על שלושה ארבעה ימי עבודתה בשבוע, עולה בחקירתו הנגדית גירסה חדשה "אך היו ימים שעבדה מהבית, וציינתי בפניו שהימים שהיתה עובדת מהבית, היו מ 3 ל 5 ימים בשבוע" (עמ' 11 שורה 22). עניין זה לא עלה בשום שלב קודם, ואף בכך יש לפגוע באמינות. ואז נאמר על ידו, כי .... עבודות מהבית והזמנות בימי שני ושלישי כשיש פחות לחץ, והזמנות וטיפול ב.... (עמ' .... שורה 24 ואילך). ובהמשך, חוזר על כך שלא בדק את השעות שלה (עמ' 12 שורה 6,7). 15. גם לעניין אופי התשלום של השכר בחקירתו הנגדית (עמ' 12 סיפא), סותר את האמור בנ/6 ופתאום היתה הפקדה בבנק "נתתי לה צ'קים", שבחקירה אומר "לא נתתי לה צ'קים". 16. לאחר שסקרנו את הסתירות המרובות בדברי התובעת ובעלה ובדבריהם בחקירה נגדית לבין חקירות (נ/4 נ/6 לבין טופס התביעה ומכתב השחרור, והדברים שנאמרו בתצהיר לעומת חקירותיהם הנגדיות, נבדוק את הפסיקה וקיומה לגביהם. סעיף 49 לחוק קובע מהי "...... לצורך תשלום דמי לידה ומגדיר .... בין .... "כעובדת" על פי סעיף 1 לחוק". כפי שציינו לעיל בית הדין קבע כי יחסי עובד מעביד בין בני משפחה יש לבדוק בקפידת יתר, האם הם וולונטרים התנדבותיים או בנויים על קשר חוזי מסודר עם מערכת זכויות וחובות כמו מסגרת שעות, שכר ריאלי וכד'. ראה דב"ע לג/08-0 המוסד לביטוח לאומי נ' שרה כץ פד"ע נד) יש לבדוק אם מעשי בן משפחה חרגו מעזרה משפחתית אם לאו. עב"ל 200034/08 המוסד נ' שמואל הרצליך עוד הטיל בית הדין את נטל ההוכחה לגבי בן משפחה הטוען כי יחסיו חרגו מעזרה משפחתית והפכו ליחסי עובד מעביד, על זה הטוען זאת (דב"ע לג/ 159-0 קטי מרקו נ' המוסד). 17. הנטל המוטל על כתפי התובעת לא הורם משלא האמנו לגירסתה ולגריסת בעלה אשר נסתרו זה בזה ובמסמכים כמעט בכל נקודה כפי שפורטו לעיל. בין התובעת לבעלה לא היה הסכם כתוב. התלושים הוצאו בדיעבד, מולאו בהם רק היקף המשרה והסכום וניכויים למל"ל לא מולא חופש, מחלה וכל נושא אחר, ושבכך להצביע על היותם בלתי משקפים את המצב. השכר נקבע בהווועצות עם הרו"ח ולא גבוה ולא נמוך "גלובאלי" ללא זיקה לעבודה שבוצעה. לגבי העיתוי של תחילת עבודה - קשה להתעלם ממנו אך היה יכול להיות מקרי אלמלא הסתירות הרבות לגרסה מדוע החלה לעבוד, בגלל גניבה של עובד לגרסתה, בגלל שב"חים לחקירתו. בגלל שהעסק גדל בחקירתו הנגדית ובגלל שלל גרסאות. לפיכך סיבת תחילת עבודתה וריבוי הגירסאות מביאנו למסקנה כי החלה לעבוד לנוכח הריונה. אולם בכך אין די כדי לשלול את הגמלה. 18. מתברר כי גם עובד נוסף ביצע עבודתה, וגם חמו של הבעל (אבי התובעת) בא לעזור באותה תקופה באותן מטלות ממש וזאת כעולה מחקירה נגדית של הבעל. הנה כי כן התובעת "עזרה" ל"למלא חורים" כדברי הבעל, והוא כלל לא הקפיד כפי שציטטנו לעיל על הזמן שהגיעה או הלכה כי היא "בעלת הבית?" לפיכך לא מתקיים תנאי הפסיקה של "עבודה באופן סדיר" לגבי בן משפחה. עוד עולה כי בעלה עשה גם את התפקיד שלה וכך גם אמרה התובעת (נ/6 עמ' 9 שורה 9 ונ/4 עמ' 1 שורה 20, עמ' 8 שורה 28). עם סיום עבודתה לא מילא את תפקידה עובד אחר (נ/6) ויש להעדיף את מה שנאמר בחקירתה. ובכך, יש לראות במובהק עזרה משפחתית שכן אחד התנאים הנדרשים בפסיקה היא שעובד אחר החליף את בן המשפחה ועניין זה אומץ גם ל"לאשת מעסיק". גם שכרה, הסכום ואופן התשלום, לא רק שלקו בריבוי גירסאות, אלא שלגבי התשלום לא ברור אם וכיצד ומתי שולם במזומן? בצ'ק? רק מה שצריכה להוצאות נכנס לבנק? הבעל סתר סתירה חזיתית "לא שילמתי בצ'ק" (נ/6). למול - "שילמתי בצ'ק" בחקירה נגדית. אין לקבל איפוא כלל כל גירסה של ביצוע תשלום בפועל "באותו כיס". גם מועד סיום העבודה רב גרסאות הוא. התובעת ובעלה לא הביאו כל עד אחר (עובד אחר שבחנות), לתמוך בגירסתם הרבגונית. יתר על כן, בסוף עדותו עלה כי היא בכלל ביום ב' וג' כשלא היתה עבודה רבה עבדה מהבית ומסיבה כלשהיא הילדים נשארו בבית וגם היא נשארה בבית, לפיכך לא ניתן להכיר בה כעובדת מהבית (דב"ע מח/37-3 תמר אדר נ' פרסום מלניק בע"מ). 19. סוף דבר בפנינו לא הוכחה עבודת התובעת כמקימה יחסי עובד מעביד על פי סעיף 1 לחוק, אף שנטל ההוכחה על התובעת. ההיפך, הוכחה מסגרת של עזרה משפחתית לא מסודרת וריבוי גרסאות המטיל ספק, גם לגבי אופי היקף ומשמעות עזרה משפחתית זו אשר אינה סדורה ואינה במקום מישהו אחר שלא הוצב מישהו במקומה, ולמעשה בשל ריבוי גרסאות לא הוכחה הגירסה כלל. 20. לנוכח השתלשלות התיק התלבטנו בהשתת הוצאות, אולם מצאנו כי בנסיבות האישיות של התובעת, בהיותה אם לששה ומתוכם שלישייה, והזמן שחלף, אין לפסוק הוצאות, וכך אנו פוסקים. לידהדמי לידה