פסק - דין התובע עותר להכיר בליקוי עמוד שדרה מותני ממנו סובל, תוצאה של פגיעה בעבודה מיום 29/4/01, בגדר תאונת עבודה כמשמעותה בסע' 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"). הנתבע דחה תביעת התובע בנימוק כי לא ארעה כל פגיעה בעבודה ואין קשר בין עבודת התובע ומחלתו, הבאה על רקע מצבו הבריאותי - קונסטיטוציונלי, וכי השפעת העבודה על מחלת התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. לאחר שמיעת הראיות בתיק, קבע בית הדין בהחלטתו מיום 3/5/05 כי יש הצדק למינויו של מומחה רפואי מטעם בית הדין, וביום 9/10/05 מונה פרופ' וולוך יעקב לשמש מומחה רפואי בעניינו של התובע. ביום 3/11/05 נמסרה הודעתו של פרופ' וולוך לבית הדין, לפיה העניין אינו מצוי בתחום מומחיותו וכי יש להעביר את עניינו של התובע למומחה אורטופד. לאור האמור, ביום 13/2/06 הורה בית הדין על מינויו של דר' בלנקשטיין אורי כמומחה רפואי בעניינו של התובע (להלן: "המומחה הרפואי"). 5. ואלה העובדות שנקבעו על ידי בית הדין והועברו למומחה הרפואי: א. התובע, יליד 1939, פרופסור לניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי על שם וולפסון מזה כ- 12 שנה. קודם לכן עבד כסגן מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה בבית החולים בילינסון. התובע ביצע בממוצע בין 10-12 ניתוחים בשבוע ונמצא בחדר הניתוח במשך שעתיים בממוצע בניתוחים רגילים. השתתפות פעילה של התובע במהלך כל הניתוח תלויה בסוג הניתוח ובמורכבותו כאשר בניתוחים מסובכים כגון השתלת אבי העורקים או ניתוחי חירום או החלפת שסתומים נוטל הוא חלק פעיל בכל מהלך הניתוח. ב. בתאריך 29/4/01 ביצע התובע בעזרת רופאים מהמחלקה ניתוח שסתומים מסובך ומורכב במנותחת שהיתה גדולת מימדים שעברה ניתוח מעקפים בעבר, בניתוח חוזר של החלפת שסתום שהיה כרוך בסיבוכים ובסיכונים. ג. הניתוח נמשך למעלה מ- 6 שעות והתובע נטל בו חלק פעיל במשך כ- 3.5 שעות ברציפות בתנוחה בזווית של כ- 90 מעלות מעל שולחן הניתוחים, אשר תאפשר ביצוע החלפת השסתום, שהינה פעולה עדינה המצריכה מיומנות וזהירות רבה. ד. בגמר הניתוח, בעת שהתיישר מתנוחת הרכינה, חש התובע כאב עז באזור עמוד שדרה מותני בצד ימין עם הקרנה לרגל ימין וסר לחדר סמוך כדי לנוח, כאשר הרופאים האחרים המשיכו וסיימו את הניתוח (להלן: "האירוע"). ה. בתאריך 4/5/01 נותח התובע בעמוד שדרה מותני. 6. המומחה הרפואי נתבקש להשיב לשאלות הבאות: א. מהו הליקוי שאובחן בגב התובע? ב. האם קיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע בעבודה לבין המחלה שאובחנה בתובע? ג. אם כן - האם השפעת האירוע בעבודה על הליקוי בגב התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, אם הוכחו כאלה? 7. בחוות דעתו מיום 2/3/06 השיב המומחה הרפואי לשאלות בית הדין כדלקמן: "א. התובע סבל מבקע דיסק חריף Spinal Stenosis + L5-S1 נותח ועבר באופן דחוף למינקטומיה ודיסקטומיה L5-S1 (4/5/01). ב. לדעתי אין קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין מחלת התובע מהסיבות הבאות: ביום 29/4/01 לא היה אירוע טראומתי מיוחד כמו: הרמת משקל כבד או נפילה. ההידרדרות הנוירולוגית במצבו (תסמונת קאודלית חלקית) החלה יומיים לאחר האירוע והחמירה יומיים לפני אישפוזו - לא החלה מיד לאחר האירוע. ניתן ללמוד על ההידרדרות במצבו הנוירולוגי על פי סיכום המחלה מהמחלקה הנוירוכירורגית בתל השומר (4/5/01) ציטוט "לפני כ-5 ימים לאחר ניתוח בעמידה לא נוחה, החל לחוש מיחושים בגב תחתון וברגל שמאל, אך המשיך בפעילות ושחיה. לאחר יומיים החלה הקרנה באספקט האחורי של שתי הרגליים עד הברכיים. לפני יומיים החל מתלונן על ירידה בתחושה סקארלית מימין ופרינאלית ללא חולשה או זרמים. אתמול חלה החמרה וירידה בתחושה והחלה הליכה על כפות רגליים כמו "על ביצים"." ביום 12/12/06 נעתר בית הדין לבקשת ב"כ התובע הפנה למומחה הרפואי שאלות הבהרה כדלקמן: א. איזו פריצת דיסק ארעה לפרופ' שכנר, האם המדובר בפריצת דיסק מסוג אקסטרודט? אם כן מה המשמעות של פריצת דיסק מסוג אקסטרודט ומהם הסימפטומים המלווים אותה (האם מדובר במצב בו כל הגרעין של הדיסק יצא לתעלה)? ב. איזה בקע דיסק הוצא מגבו של התובע בניתוח, שבוצע בסמוך לאחר האירוע, מה הסיבה להופעתו - האם נגרם כתוצאה מאירוע טראומתי/חריף? ג. מה משמעות הקביעה כי ההידרדרות הנוירולוגית במצבו של פרופ' שכנר החלה לאחר יומיים ממועד האירוע? מה הבסיס לקביעה לפיה, פרופ' שכנר לא סבל מיד לאחר האירוע והאם אין בכך כי פרופ' שכנר חש בכאבים בעמ"ש מותני המקרינים לרגל שמאל מיד לאחר האירוע וכן כאב מקרין לרגל לכל אורכה מלווה בנימול, כדי ללמדך על כך כי ההידרדרות הנוירולוגית החלה מיד ובסמוך לאחר האירוע? אם לא, מה משמעות האמור לעיל? 9. במענה לשאלות ההבהרה, ביום 27/12/06 השלים המומחה הרפואי את חוות דעתו כדלקמן: "א. מדובר בבלט דיסק מרכזי ימני גדול בגובה L5-S1 על פי סיכום המחלה מהמחלקה לנורוכירורגיה בבית החולים "תל השומר" מיום 9/5/01. - לא מדובר בפריצת דיסק מסוג אקסטרודט. ב. מגבו של התובע הוצא דיסק מנוון מאד בגובה L5-S1. לדעתי, הסיבה להופעתו, הינה אירוע טראומתי על רקע פתלוגי - (דיסקוס מנוון), לאחר ה"אירוע" מיום 29/4/01. ג. המשמעות היא - כי ביום ה"אירוע" לא נגרם נזק לגב התחתון. הנזק נגרם מאוחר יותר. - בגליון הניתוח מיום 4/5/01 נרשם ציטוט "מזה מספר ימים כאבי גב - מיחושים, מזה יומיים ירידה בתחושה סקרלית מימין ובאזור הגינטליה". - רישום זה הינו הרישום המדויק ביותר בתיקו הרפואי שנרשם על ידי רופא נוירוכירורג מומחה ומצביע על מצבו בצורה הכי מדויקת". 10. בהחלטת בית הדין מיום 11/7/07 הופנו למומחה הרפואי שאלות הבהרה נוספות כדלקמן: א. האם הדיסק המנוון שהוצא מגבו של התובע בניתוח, וכמפורט בסע' ב' לחוות דעת המומחה מיום 27/12/06, נגרם כתוצאה מאירוע טראומתי/חריף? תשומת ליבו של המומחה הרפואי מופנית לכך, שבהחלטת המינוי מיום 9/10/05 נקבע כי ה"אירוע" שארע לתובע הוא זה מיום 29/4/01, בגינו נאלץ התובע להפסיק עבודתו באופן מיידי ולשכב במנוחה, וכמפורט בסע' 3ב' להחלטת המינוי. לפיכך יואיל כב' המומחה להבהיר ולפרש קביעתו/טענתו בסע' ב' לחוות דעתו לפיה הסיבה להופעת בלט הדיסק בגובה L5-S1 נעוצה ב"אירוע טראומטי על רקע פתלוגי - (דיסקוס מנוון) לאחר האירוע מיום 29/4/01." ב. האם יתכן, באופן סביר, כי "האירוע התאונתי" מיום 29/4/01 הוביל להחמרה כלשהי בדיסק (L5-S1) אף שהיה, כדברי המומחה, במצב מנוון מאד קודם ל"אירוע"? ג. מה הבסיס לקביעה לפיה, פרופ' שכנר לא סבל מיד לאחר האירוע והאם אין בכך כי פרופ' שכנר חש בכאבים בעמ"ש מותני המקרינים לרגל שמאל מיד לאחר האירוע וכן כאב מקרין לרגל לכל אורכה מלווה בנימול, כדי ללמדך על כך כי ההידרדרות הנורולוגית החלה מיד ובסמוך לאחר האירוע? אם לא, אנא נמק? 11. ביום 5/8/07, במענה לשאלות ההבהרה, השלים המומחה הרפואי את חוות דעתו פעם נוספת כדלקמן: "א. הדיסקוס המנוון שהוצא בניתוח היה קיים שנים רבות. ההסבר לאירוע טראומטי על רקע פתלוגי הינו - אירע אירוע מסוים מספר ימים לאחר ה"אירוע" - (29/4/01), גרם להידרדרות נורולוגית על רקע דיסקוס מנוון והיצרות תעלה (spinal stenosis"). ב. לדעתי, ה"אירוע" (29/4/01) - לא גרם להחמרה במצבו. הדיסקוס המנוון והיצרות התעלה היו קיימים שנים קודם לכן. ההידרדרות במצבו החלה כאמור יומיים לפני אישפוזו (4/5/01). ג. בגיליון חדר ניתוח (4/5/01) נרשם ציטוט "בן 62 מזה מספר ימים כאבי גב - מיחושים. מזה יומיים ירידה בתחושה סקרלית מימין ובאיזור הגינטליה". על פי רישום זה (דר' שלמון) - ההידרדרות במצבו הופיעה יומיים לפני הניתוח ולא ביום ה"אירוע" 29/4/01." 12. ביום 5/11/07 קבע בית הדין כי בנסיבות העניין על מנת להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות נשוא התביעה יהא זה נכון וצודק להיזקק לחוות דעת נוספת, והורה על מינויו של ד"ר דורי הדר כמומחה רפואי נוסף מטעם בית הדין (להלן: "המומחה הרפואי הנוסף"). עובדות המקרה כפי שנקבעו על ידי בית הדין הועברו למומחה הרפואי הנוסף, אשר נתבקש להשיב לשאלות שהופנו למומחה הרפואי ביום 13/2/06 כמפורט בסע' 6 לעיל. 13. בחוות דעתו מיום 22/11/07 קבע המומחה הרפואי הנוסף בין היתר: "יש לדעתי קשר סיבתי ברור בין פריצת הדיסק המותני (אשר אובחן בבדיקת MRI, ואושר בניתוח) ובין האירוע בזמן הניתוח הממושך. אין קשר בין האירוע המתואר ובין התעבות הליגמנט הפלבום והשינויים הספונדילוטיים (האוסטאופיטים המתוארים בזמן הניתוח) ובין האירוע המתואר. לכן אני בדעה כי לאירוע המתואר יש קשר ברור של החמרה של מצב שהיה קיים קודם לכן בעמוד השדרה (השינויים הספונדילוטים) ופריצת הדיסק החריפה. אין ספק כי פריצת הדיסק קשורה קשר סיבתי ישיר של עבודתו, קרי האירוע בזמן הניתוח מיום 29/4/01..." 14. ביום 24/2/08, לבקשת ב"כ הנתבע הפנה בית הדין למומחה הרפואי הנוסף שאלות הבהרה כדלקמן: א. האם נכון שהאירוע אליו אתה מתייחס הוא ניסיון להתיישר מכפיפה ממושכת? אם כן, הסבר כיצד גרם ניסיון זה לפריצת הדיסק. ב. נא נמק מסקנתך לפיה "אין קשר" בין השינויים הניווניים שהתגלו בגבו של התובע לבין פריצת הדיסק, כאשר מנגד אתה קובע כי מדובר בהחמרה. 15. ביום 16/3/08, במענה לשאלות ההבהרה, השלים המומחה הרפואי הנוסף את חוות דעתו כדלקמן: "לשאלה א:... התשובה היא כן. אני מצטט מתוך "Orthopedics Turek": ... כל אירוע המגביר באופן חריף אל הלחץ על סיבי האנולוס, יכול לגרום להחלשתו, וכל חבלה, כולל הרמת משא כבד, שינוי תנוחה פתאומי, תנועת סיבוב של הגוף, יכולים לגרום לקרע והתפרצות הדיסק... לפעמים חבלות זעירות יכולות לגרום לפריצה... או אפילו מאמץ והגברת לחץ תוך כדי לידה, או אפילו שינוי תנוחה אחרי שכיבה ממושכת במיטה בגלל מחלה בנאלית...". לכן הגעתי למסקנה כי הקימה אחרי עמדה אנוסה ממושכת היא הסיבה לפריצת הדיסק אצל פרופ' שכנר. לכן יש קשר ישיר של גרימה בין פריצת הדיסק והאירוע המתואר בזמן הניתוח. לשאלה ב: ... השינויים אשר נתגלו בצילומי עמוד השדרה אחרי האירוע המדובר, הינם שינויים כרוניים, ניווניים אשר הופיעו במשך השנים ואינם קשורים קשר של גרימה עם האירוע המדובר. יחד עם זאת, אין להתעלם מהשינויים הנ"ל שמהווים אולי גורם מסייע לחוסר "עמידות" הרקמות לStress הפתאומי שהופעל עליהם בזמן שינוי תנוחה (קימה מעמדה אנוסה ממושכת בזמן ניתוח), ולכן, גם מאמץ מזערי יכול היה לגרום לפריצת דיסק, כפי שאירע אצל פרופ' שכנר." דיון והכרעה 16. בית הדין נוהג להעדיף חוות דעת של מומחה מטעמו, אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל שלא לנהוג כך, כפי שנפסק לא אחת: "בהליך שבמסגרתו מתמנה על ידי בית הדין קמא מומחה יועץ רפואי, דוגמת המקרה דנן, בית הדין קמא ואף בית דין זה, כערכאת ערעור, נוהגים, דרך כלל, ליחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין. זאת, מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לפי בקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין". בשאלות שברפואה "יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה בהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן". (ר' עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל, עבודה ארצי לב (1) 322; דב"ע לו/0-64 המל"ל נ' שרף, פד"ע ז, 481; דב"ע נא/0-191המל"ל נ' יוסף נחתום, פד"ע כד, 89). 17. בענייננו מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית הדין, אשר בסופו של יום הגיעו למסקנות שונות. המומחה הרפואי הראשון קבע בחוות דעתו כי לא קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין מחלת הגב ממנה סובל התובע ואילו המומחה הרפואי הנוסף קבע כי לדעתו יש קשר סיבתי ברור בין פריצת הדיסק לאירוע. יש לציין כי המומחה הרפואי ד"ר הדר מונה כמומחה רפואי נוסף בעניינו של התובע, ולא כמומחה אחר הבא במקומו של המומחה הרפואי הראשון, ולפיכך אין במסקנותיו של ד"ר הדר בחוות דעתו כדי לבטל באופן אוטומטי את ממצאיו וקביעותיו של ד"ר בלנקשטיין. עם זאת יש לזכור כי בית הדין מצא לנכון לקבל חוות דעת נוספת בעניינו של התובע על מנת להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות העומדות להכרעה בתביעה זו, ולא הסתפק לשם כך בחוות דעתו של המומחה הרפואי הראשון. 18. בהתאם למדיניותו של בית הדין הארצי לעבודה, מקום בו קיימות חוות דעת סותרות יש להעדיף את חוות הדעת המיטיבה עם המבוטח (דב"ע נה/209-0 יונה שלום נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)). בענייננו חוות הדעת המיטיבה עם התובע היא חוות דעתו של המומחה הרפואי הנוסף, אשר קבע כי מתקיים קשר סיבתי בין האירוע לבין פריצת הדיסק ממנה סובל, ולפיכך במידה ולא נפלה טעות עובדתית או משפטית בחוות דעתו של המומחה הנוסף ד"ר הדר, יש לאמץ את חוות דעתו ולהעדיפה על פני חוות דעתו של המומחה הרפואי הראשון, ד"ר בלנקשטיין. 19. בניגוד לטענות ב"כ הנתבע בסיכומיו לא מצאתי סתירות בחוות דעתו של המומחה הרפואי הנוסף. הסכמתו של ד"ר הדר לאמור בחוות דעת של מומחים שונים, אשר הגיעו למסקנות מנוגדות, אינה מלמדת בהכרח על סתירה במסקנתו המקצועית. כפי שעולה בבירור מחוות דעתו, ד"ר הדר מסכים לקביעתו של פרופ' היים (מומחה רפואי מטעם הנתבע) כי עמידה ממושכת אינה גורם של מיקרוטראומה במובן של גרימה לפריצת דיסק, אולם לשיטתו של ד"ר הדר קביעה זו אינה מובילה למסקנה אליה הגיע פרופ' היים, לפיה לא מתקיים קשר סיבתי בין האירוע למחלתו של התובע. 20. לא מצאתי תימוכין לטענת ב"כ הנתבע לפיה שני המומחים מטעם התובע קבעו אופן פגיעה שונה מזה שנקבע על ידי בית הדין. חוות הדעת של ד"ר קנולר ופרופ' נרובאי בעניינו של התובע הועמדו לרשות המומחה הרפואי הנוסף (כמו גם בפני המומחה הרפואי הראשון) במסגרת המסמכים הרפואיים הרלוונטים לשם מתן חוות דעתו, ולפיכך אין כל פגם בהתייחסותו של ד"ר הדר לאמור בהן. 21. אין לקבל את טענת ב"כ הנתבע לפיה המומחה הרפואי הנוסף סתר עצמו עת קבע מחד שאין קשר סיבתי בין המצב הקודם לנזק ומאידך כי מדובר בהחמרת מצב. המומחה הרפואי התייחס לטענה זו בחוות דעתו המשלימה מיום 16/3/08, בתשובה לשאלה ב' שהופנתה אליו במסגרת שאלות ההבהרה והסביר כי לא היה קשר של גרימה בין מצבו הקודם של התובע לנזק שנגרם באירוע אך ייתכן והשינויים הניווניים אשר הופיעו במשך השנים, היוו גורם מסייע לחוסר עמידות הרקמות ל- Stress הפתאומי שהופעל עליהם בזמן שינוי התנוחה. גם קביעה בדבר קשר סיבתי במובן של החמרה, דיה כדי לקבוע שמדובר בפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק. 22. המומחה הרפואי הנוסף השיב בצורה בהירה ומפורטת על שאלות בית הדין, לרבות שאלות ההבהרה שהופנו אליו תוך התייחסות למסמכים הרפואיים שהועמדו לרשותו ועל סמך העובדות שנקבעו על ידי בית הדין. 23. שוכנעתי כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי הנוסף, ד"ר הדר, ומשכך עלה בידי התובע להוכיח כי פריצת הדיסק ממנה הוא סובל הינה תוצאה של פגיעה בעבודה מיום 29/4/01, כמשמעותה בסע' 79 לחוק. 24. התביעה מתקבלת. 25. הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך של 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום. עמוד השדרהרפואהרופאיםכאבי גב / בעיות גב