על פי ההלכה הפסוקה, משמוחזר עניינו של מבוטח לוועדה רפואית על פי פסק דין, עליה לפעול על פי ההנחיות שניתנו לה בפסק הדין. הביקורת השיפוטית של בית הדין לעבודה על החלטת ועדות רפואיות, במקרה כזה, מוגבלת לבחינת השאלה - האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין. לפיכך, אין חובה על הוועדה לבחון טענות אחרות אשר בחינתן לא נדרשה בפסק הדין, והחלטתה לא תיפסל בשל כך שלא התייחסה לטענות אלו. במיוחד אמורים הדברים, שעה שהמבוטח עצמו מסכים להשבת עניינו אל הוועדה, על מנת שתבחן שאלה ספציפית המופנית אליה על ידי בית הדין. להלן פסק דין בסוגיה: פסק דין השופט יגאל פליטמן בפנינו ערעור, לאחר קבלת רשות, על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת שרה מאירי; בל 3417/06) בו נדחה ערעורו של המערער על החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 8.3.2006, אשר קבעה, כי לא חלה החמרה במצבו בגין פגיעה בעבודה שאירעה ביום 23.4.1985 (להלן- הוועדה). נציין, כי עניינו של המערער הוחזר בפני הוועדה מספר פעמים. בהחלטה מיום 24.3.2005 קבע בית הדין הארצי, כי דינן של רוב טענות המערער בבקשת רשות הערעור- להידחות. עם זאת, בפסק דין שניתן ביום 19.6.2005 (עב"ל 337/05), הוחזר עניינו של המערער לוועדה, על מנת שזו תיעזר במומחה אחר בתחום הראות, חלף ד"ר ורסנו, אשר "יתייחס לשאלה האם חלה החמרה במצבו של המערער בתחום הריאות והאם יש לייחס החמרה זו לתאונה. בפני המומחה לא יעמדו חוות דעת קודמות של ד"ר ורסנו ושל ד"ר קלברזי. לאחר קבלת חוות דעת המומחה בתחום הריאות, תינתן החלטתה המנומקת של הוועדה". המערער ביקש מהוועדה שהתכנסה ביום 8.3.2006 לפסול עצמה מכיוון שלאחד מרופאיה יש אינטרס מנוגד. הוועדה קבעה, כי מחובתה לפעול על פי פסק הדין, ומשבפסק הדין לא נקבע כי עליה לפסול עצמה, אלא להחליף את ד"ר ורסנו במומחה ריאות אחר, אין היא פוסלת עצמה מלדון בעניינו של המערער. הוועדה קיבלה את חוות דעתו של ד"ר ברודרמן, לפיה נכותו של המערער בגין הפגיעה בריאותיו היא בגובה של 10%, ומכאן עולה, כי אין החמרה במצבו. על החלטה זו ערער המערער לבית הדין האזורי לעבודה. בערעורו בפני בית הדין האזורי טען המערער, כי בתחקיר שפורסם בעיתונות, אשר המערער נטל בו חלק, התברר כי אחד מן הרופאים שישבו בוועדה, סרח ומעל בתפקידו, וכי על כן, על בית הדין האזורי לבטל את כל החלטות הוועדות בהן ישב אותו רופא. המערער הסביר, כי לא העלה טענה זו קודם לכן, שכן גילה שמדובר באותו הרופא המופיע בכתבה, רק לאחר מתן פסק הדין בערעור בבית הדין הארצי. בתחום הריאות טען המערער, כי הוועדה טעתה בקביעת הסימפטומים מהם הוא סובל ובקביעת אחוזי הנכות המתאימים. בית הדין האזורי קבע, כי משהוחזר עניינו של המערער לוועדה על פי פסק דין, עליו לבחון רק האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין. משמילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין, ומשהמערער אינו טוען טענה של ממש בתחום זה, דינו של הערעור להידחות. לעניין הבקשה לפסילת הוועדה קבע בית הדין האזורי, כי יש להעלות טענות פסלות בתחילת הדיון, וכי המערער לא הוכיח כי לא יכול היה לטעון טענות אלו קודם לכן. בית הדין האזורי קבע, כי אין בידיו להידרש לכתבות עיתונאיות אשר אין בהן כל בסיס משפטי, במיוחד כאשר מדובר בתחקיר אשר פורסם כשמונה שנים טרם התכנסותה של הוועדה. וודאי שאין לפסול וועדות משנת 1994 ואילך, שהחלטותיהן הפכו חלוטות זה מכבר. בבקשת רשות הערעור טען המערער, כי בדיון שנערך בפני הרשמת דגית ויסמן בבית הדין האזורי, הוצע למוסד להסכים להשבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר. ב"כ המוסד טען, כי המערער הסכים להרכב הקיים, ועל כן, אינו מסכים להצעה. אולם, טען המערער, מעולם לא ניתנה על ידו הסכמה כזו, ואף פנה למנכ"ל המוסד במכתבים בהם ביקש כי אותו רופא לא יישב בוועדה. עוד טען המערער, כי בכתב הערעור טען כנגד חוות הדעת של מומחה הריאות, ולכן לא מובנת לו קביעת בית הדין לפיה לא טען כל טענה הנוגעת לעניין שלשמו הוחזר התיק לוועדה. המערער לא מבקש לפסול את כל הוועדות בהן ישב אותו רופא, אלא רק את הוועדות שדנו בבקשתו להחמרת מצב. המערער צירף לבקשתו החלטה של וועדה לניידות מיום 25.7.2006, בו נקבעה נכותו לשיעור של 100%. בהחלטה מיום 25.1.2007 התקבלה בקשת המערער, וניתנה לו רשות הערעור. בישיבת קדם הערעור הסבנו את תשומת ליבו של ב"כ המוסד לפרוטוקול הוועדה, ממנו עולה, כי חוות דעתו של ד"ר ורסנו עמדה בפניה, בניגוד להוראת פסק הדין. ב"כ המוסד הסכים להחזיר את עניינו של המערער לעניין הריאות בלבד, לוועדה בהרכב אחר, שתכלול מומחה בתחום הריאות, אשר לא נדרש בעבר לעניינו של המערער. בפני הוועדה לא יהיו חוות דעתם של ד"ר ורסנו, ד"ר קלברזי ופרופ' ברודרמן, וגם לא החלטות הוועדה לעררים בעניין החמרת המצב. המערער לא הסכים להצעה, שכן לטענתו, לא מוסכם עליו כל ההליך בפני הוועדה. לפיכך, הסכימו הצדדים כי נימוקי בקשת רשות הערעור ייחשבו כסיכומים בכתב מטעם המערער, כי ב"כ המוסד יגיש סיכומיו בכתב, וכי המערער יהא רשאי להגיב עליהם. לאחר מכן יינתן פסק דין על סמך טיעונים אלו וכלל החומר שבתיק. ב"כ המוסד חזר על הסכמתו להשבת העניין לוועדה בהרכב אחר בנוגע לשאלת הנכות בריאותיו של המערער בלבד. באשר לטענותיו של המערער בנוגע לפסילת הוועדה, תמך ב"כ המוסד בקביעותיו של בית הדין האזורי, והוסיף, כי בתחקיר עולה שמו של רופא אחר שבדק את המערער, וכי מסקנת התחקיר אינה מצביעה בהכרח על פגם שנפל בתפקודו של הרופא בשבתו בוועדות הרפואיות מטעם המוסד. זאת ועוד. תחקירים עיתונאיים אין בהם כדי להוות בסיס לפסילת רופאים מלשבת בוועדות מטעם המוסד ולפגיעה בפרנסתם. למערער ניתן יומו בבית הדין ובפני הוועדה מספר רב של פעמים, ומעולם לא טען כנגד הרכב הוועדה בעבר. העלאת טענה זו בשלב כה מאוחר של הדיון, מעלה את החשש, כי מדובר בניסיון לפסול את החלטת הוועדה אשר אינה לרוחו של המערער, מטעמים זרים. המערער הגיב על כך, כי הוא מסכים להשיב את עניינו לוועדה בהרכב אחר, על מנת שתדון במכלול נכויותיו, ולא בנושא הריאות בלבד. עוד הוסיף המערער, כי בית הדין מוסמך להתייחס לתחקיר העיתונאי, שכן בעקבותיו, פסל הרופא שבדק את המערער בכתבה את עצמו מלדון בעניינו של המערער, ובית הדין קמא התייחס לפסילה זו בערכאה אחרת. זאת ועוד. בית הדין קבע, בפסיקה קודמת, כי על הוועדות הרפואיות ליצור אווירה חיובית בדיונים, ולכן יש לתת למערער הזדמנות לשטוח טענותיו בפני וועדה חדשה, על מנת שתהיה בה את אותה אוירה חיובית. דיון והכרעה: 11. נקדים ונאמר, כי דין הערעור להידחות בכל האמור לבקשתו של המערער לפסול את החלטת הוועדה, וכן את החלטות הוועדות הקודמות שדנו בבקשתו להחמרת מצב, מן הטעמים הבאים: א. על פי ההלכה הפסוקה, משמוחזר עניינו של מבוטח לוועדה רפואית על פי פסק דין, עליה לפעול על פי ההנחיות שניתנו לה בפסק הדין. ביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה על החלטת הוועדה, במקרה כזה, מוגבלת לבחינת השאלה- האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין. לפיכך, אין חובה על הוועדה לבחון טענות אחרות אשר בחינתן לא נדרשה בפסק הדין, והחלטתה לא תיפסל בשל כך שלא התייחסה לטענות אלו. במיוחד אמורים הדברים, שעה שהמבוטח עצמו מסכים להשבת עניינו אל הוועדה, על מנת שתבחן שאלה ספציפית המופנית אליה על ידי בית הדין. ב. במקרה שבפנינו, הסכים המערער להשבת עניינו אל הוועדה בהרכבה הנוכחי, על מנת שתיעזר במומחה אחר בתחום הריאות, חלף ד"ר ורסנו, ומבלי שחוות דעתו של ד"ר ורסנו תעמוד בפניו. המערער לא העלה כל טענה באשר להרכבה של הוועדה טרם מתן פסק הדין. משכך, לא הייתה מוטלת על הוועדה כל חובה להזדקק לטענותיו של המערער באשר להרכבה, משעניינו הוחזר אליה בשבתה באותו ההרכב. לפיכך, החליטה הוועדה שלא לפסול עצמה מלשבת בעניינו של המערער, ובדין דחה בית הדין האזורי את הערעור ככל שהוא נוגע לשאלת הרכבה של הוועדה. ג. גם בקשתו של המערער לפסול את הוועדות הקודמות בהן ישב אותו רופא שלגביו התפרסם התחקיר העיתונאי, דינן להידחות, מטעמיו של בית הדין האזורי, אשר נומקו בהרחבה ובבהירות בפסק דינו. 12. עם זאת, דינו של הערעור להתקבל, בכל האמור להחלטת הוועדה לפיה לא הוחמר מצב ריאותיו של המערער, לאור הפגם שנפל בהחלטת הוועדה, עליו הצבענו במהלך ישיבת קדם הערעור, בדונה כשחוות דעתו של ד"ר ורסנו מונחת בפניה, בניגוד לאמור בפסק הדין, ולאור הסכמתו של ב"כ המוסד. אשר על כן, הרינו מורים כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה, אשר תתכנס בהרכב אחר, בו ייכלל מומחה ריאה אשר לא דן בעבר בעניינו של המערער, לצורך הדיון בשאלה- האם חלה החמרה במצבו של המערער בריאותיו בלבד. בפני הוועדה לא יובאו חוות דעתם של ד"ר ורסנו, קלברזי וברודרמן, וגם לא החלטות הוועדה לעררים בעניין החמרת מצב. 13. סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו, כאמור בסעיף 12. הוועדה אליה מושב עניינו של המערער תפעל על פי הנחיות פסק דין זה. אין צו להוצאות. רפואהועדה רפואית