פסק דין השופט יגאל פליטמן לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מרגלית פיקרסקי ונציגי הציבור יצחק ברוך והינו שפיק; בל 55/03, 56/03, 613/03, 614/03), בו נדחתה תביעת המערערים להכרה בהם כתושבי ישראל לעניין זכאות לקצבת זקנה ולביטוח רפואי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ;פסק האזורי בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערים, בעיקרו של דבר, מכיוון שהינם מתגוררים תקופה ממושכת מחוץ לישראל, בה הם מבקרים רק כ-10 ימים מדי שנה, ועקירתם לקנדה יסודה בבחירתם האישית לגור ליד בנם ולטפל בנכדתם. רכישת הדירה ביחד עם בנם מעידה על כוונתם להישאר בקנדה. דירתם בקרית ים נשארה ברשותם רק מטעמי נוחות ולא מעידה על כוונתם לחזור ארצה ביחוד משאין הם יכולים לומר אפילו מתי הם מעוניינים לחזור לארץ. לאור זאת, על פי הילכת דונייבסקי (עב"ל 386/99 דונייבסקי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ז 696)-נדחתה התביעה. חוק הביטוח הלאומי, מושתת על העיקרון ש'עניי ארצך קודמים לעניי ארצות נכר', ואין חובה על המדינה לממן את תשלום קיצבת הקיום המינימלי, כקיצבת הזקנה, למי שהיו אי-פעם בעברם תושביה וכיום הם מתגוררים מחוץ לתחומה והפכו לתושביה של מדינה אחרת האחראית לדאוג לקיומם. לאור האמור, בעמידה על תנאי התושבות לתשלום קיצבת הזקנה פועל המוסד באורח שוויוני ועל פי הנורמות המשפטיות הראויות. אילו המוסד היה נושא במימון קיצבת זקנתם של תושבי מדינת ישראל לשעבר אשר היו לתושביה של מדינה אחרת אפשר שהוא היה פוגע בכך בתושבי ישראל דהיום, מחמת הצורך לפגוע בזכויותיהם בהיעדר יכולת כספית לשאת בעלותם" (עב"ל 375/99 איזן - המוסד לביטוח לאומי). לאור האמור, בדין נקבע כי אין לראות במערערים תושבי ישראל מאז שעזבוה. סוף דבר - דין הערעור להידחות ללא צו להוצאות. א. למערערים לא קמה במועד הנטען על ידם זכאות על פי דין לקצבת זקנה ולביטוח בריאות ממלכתי כתושבי ישראל כל עוד הינם חיים בחו"ל, ולא הוכרו כמקבלי קיצבת זיקנה. ב. נוכח מכתב המוסד למערערים מיום 31.1.99, יבדוק המוסד על סמך מה החליט בשעתו להמשיך ולשלם אותה קצבה למערערת עד שהחליט להפסיקה. ככל שהחלטתו בעניין זה לא תניח דעתה של המערערת היא רשאית להגיש תביעה בגינה לבית הדין האזורי. רפואהביטוח רפואי