בדיקת ברה (BERA) שמיעה

פסק - דין

השופט עמירם רבינוביץ

1.     השאלה שעלינו להכריע בה בערעור זה היא, האם ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער הוא "תאונת עבודה" על דרך המיקרוטראומה או "מחלת מקצוע". בית הדין האזורי בחיפה (בל 2048/04 ; השופטת עפרה ורבנר כדן יחיד) השיב על כך בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.

הרקע

2.     המערער, יליד 1949, עבד כטכנאי מערכות מצבעה כ - 8.5 שעות בממוצע ביום החל מחודש ספטמבר 1980 ועד לחודש פברואר 2002.

3.     במהלך עבודתו נחשף המערער לרעשים בשיעורים משתנים החל מ - 80 דציבל ועד ל - 92 דציבל. אין חולק, כי עיקר עבודתו של המערער התבצעה במצבעה, אזור בו עוצמת הרעש היא 84.6 דציבל בעת הפעלת המכונות.

4.     במסגרת עבודתו השתמש המערער לסירוגין באוזניות.
5.     המערער הגיש תביעה למשיב (להלן : המוסד) להכיר בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל כ"פגיעה בעבודה". תביעתו נדחתה בנימוק ש"לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לירידה בשמיעתך". עוד צויין במכתב הדחייה כי : "הנזק הקל שאובחן אינו מתאים לנזק על רקע חשיפה לרעש תעסוקתי".

ההליך בבית הדין האזורי

6.     על דחיית תביעתו על ידי המוסד הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי. במהלך הדיון הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה לעבודתו של המערער. לאור האמור, מינה בית הדין האזורי את ד"ר יעקב פלוטקין כמומחה (להלן : המומחה הראשון או ד"ר פלוטקין). המומחה הראשון נשאל את השאלות הבאות :
"א.     האם סובל התובע [המערער - ע.ר.] מירידה בשמיעה ובאיזו מידה ?
ב.     האם הליקוי בשמיעתו של התובע נגרם או הוחמר כתוצאה מחשיפתו לרעש במהלך שנות עבודתו?
ג.     באם כן, האם נגרם לתובע נזק לאוזן הפנימית? האם נגרמה לתובע ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור?
ד.     האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר בנזק לאוזניו כ'מחלת מקצוע' לפי פריט 7 בחלק ב' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954?
ה.     האם חשיפתו של התובע לרעש כמתואר לעיל גרמה לו לפגיעות זעירות, חוזרות ודומות שניתן להבחין בהן ולייחס אותן לזמן מסויים? האם הפגיעה גרמה לנזק?
ו.     אם התשובה לשאלה קודמת חיובית - האם היו הפגיעות הנ"ל בעלות אופי בלתי הפיך (irreversible), כך שבהצטרף אליהן פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?
ז.     אם לא, האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של הליך תחלואתי רגיל?"

7.     המומחה הראשון השיב על השאלות שנשאל בזו הלשון :
א.     תשובתי ניתנת על סמך בדיקת ההדים הקוכלאריים מ 11.9.03 ובדיקת הפוטניצאלים המעוררים השמיעתיים מ 28.4.04 : לתובע שמיעה תקינה בתחום התדרים KHZ 5-1 ולכל היותר ליקוי שמיעה קל בתדרים שמעל KHZ5.
ב.     לאור תשובתי א לעיל ורצף תשע בדיקות השמיעה החל מ 19.5.85, ניתן לקבוע בודאות מוחלטת כי לא התפתח אצל התובע אותו ליקוי שמיעה תחושתי עצבי דו"צ האופייני לחבלות רעש תעסוקתי מזיק, על פני תקופה של 22 שנים.
ג.     לא נגרם נזק לאוזניו הפנימיות של התובע. לא נגרמה לתובע ירידה בכושר השמיעה בתדרי הדיבור.
ד.     לא נתקיימו בתובע התנאים להכיר בלקוי השמיעה שבאוזניו כ'מחלת מקצוע' לפי פריט 7 בחלק ב' של התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954.
ה.     חשיפת התובע לרעש כמתואר בהחלטת ביה"ד, לא גרמה לו לפגיעות זעירות, חוזרות ודומות שניתן להבחין בהן ולייחס אותן לזמן מסויים. לא נגרם נזק לאוזניו הפנימיות של התובע...
ז.     המצב הקיים משקף לכל היותר הליך תחלואתי רגיל" (ההדגשות הוספו - ע.ר.).

8.     לאחר קבלת חוות הדעתו של המומחה הראשון ביקש בא כוחו של המערער להפנות למומחה מספר שאלות הבהרה. ואלו שאלות ההבהרה שבית הדין האזורי התיר להפנותן למומחה :

  1.      האם ניתן לייחס את הליקוי הקל שמעל KHZ5 בחלקו או במלואו לחשיפה לרעש? מדוע?
  2.      א.     האם נכון כי עפ"י בדיקת ה - BERE התובע סובל מליקוי

שמיעה קל דו צדדי בתדרים גבוהים?
ב.     האם נכון כי עפ"י בדיקות השמיעה שברשותך התובע סובל מליקוי שמיעה קל דו צדדי בתדרים הגבוהים?
3.     האם התובע סבל מליקוי שמיעה קל דו צדדים [צ.ל צדדי - ע.ר.] לפני תחילת חשיפתו לרעש מזיק בעבודה?
4.     האם נגרמה לתובע ירידה כלשהי בכושר השמיעה בתדרים שאינם תדרי הדיבור? אם כן באילו תדרים.
5.     האם ירידה קלה דו צדדית בשמיעה בתדרים הגבוהים מעידה על נזק לאוזניים הפנימיות?
6.     האם ירידת שמיעה בתדרים הגבוהים עלולה לגרום לטנטון?
7.     האם ייתכן שהחשיפה לרעש גרמה לליקוי הקל הדו צדדי בתדרים הגבוהים? מדוע?
8.     האם ייתכן שהחשיפה לרעש החמירה את הליקוי הקל הדו צדדי בתדרים הגבוהים ? מדוע?
9.     האם התובע סובל מטנטון?
10.     אילו תנאים להכרה בליקוי השמיעה כ'מחלת מקצוע' לא התקיימו?
11.     בתשובה א' קבעת כי : 'לתובע שמיעה תקינה בתדרים KHZ 5 -1' מהי שמיעה תקינה? (ההדגשות במקור - ע.ר.)

9.     המומחה הראשון השיב על השאלות שנשאל כדלקמן :
"1.     התשובה נמצאת בתוך תשובה 2 ובתשובה 5 בהמשך. כללית יש לומר כי עפ"י התקן האודיולוגי העדכני המקובל היום (1990) 1999 ISO, ליקוי שמיעה קל מושרה רעש תעסוקתי מזיק בתדרים שמעל KHZ5 רחוק מלאפיין 22 שנות עבודה בתנאים שפורטו בהחלטת ביה"ד.
2.     א.     הספרות הרפואית הדנה בחשיפה לרעש מציינת במפורש,
שעם הפסקת החשיפה לרעש או הפחתת החשיפה מתחת ל 85 דציבל, נמנעת כל החמרה נוספת בשמיעה. ואם חלק מהירידה בשמיעה או מסוג ירידה זמנית TEMPORARY THRESHOLD SHIFT, הרי לגבי אותו חלק יהיה אפילו שיפור בשמיעה. אין כאן מקום לספקולציות או להשערות, קביעת הספרות הינה חד משמעית : "אחרי הפסקת החשיפה לא תיתכן החמרה כלשהי בשמיעה (הקשורה לחשיפה), מקסימום - אפשרי שיפור מה ! בבדיקת ה - BERA מ 10.5.2001 במועד בו מר וקנין עדיין עבד, הרישומים היו בגדר הנורמה בשתי האוזניים. בדיקת ה BERA הנוספת בוצעה ב 28.4.2004 דהיינו בדיוק שנתיים לאחר תום העבודה. לאור הפירוט בפסקה הראשונה ברור כי 'העדות ללקוי שמיעה דו"צ בתדרים הגבוהים בלבד' בבדיקת ה BERAהנוספת לא משקפת את המצב בתום העבודה אלא רק גורם נוסף שהשפיע על האוזניים. במקרה זה : תהליך ההזדקנות הטבעי העובר על האוזן הפנימית, האופייני לאדם בעשור השישי לחייו.
ב.     הקביעה נכונה בהסתייגות רק לגבי האודיוגרם מ 15.12.2004אשר בוצע למעלה משנתיים וחצי לאחר תום עבודת התובע. כל אשר נאמר בתשובה א' לעיל נכון גם לגבי האודיוגרם מ 15.12.2004. בנוסף יש לשים לב לעובדה, שבאודיוגרם מ 15.12.2004 - לא נבדקה מוליכות העצם בתדר KHZ6 כך שלא ניתן לקבוע האם השקע במוליכות האויר ב KHZ6 משקף לקוי תחושתי עצבי אמיתי או הולכתי או ARTEFACT, כפי אנו פוגשים לא אחת, דווקא בתדר גבוה זה.
3.     בתיק המוצגים אין בדיקות שמיעה או מידע כתוב הנוגע לשמיעה טרם 1980.
4.     לא נגרמה לתובע ירידה כלשהי בכושר השמיעה בתדרים שאינם תדרי הדיבור.
5.     בתשובתי ב' לביה"ד מ 24.10.2005 ציינתי, כי עפ"י 'רצף בדיקות השמיעה החל מ 19.5.95 ניתן לקבוע בוודאות מוחלטת כי לא התפתח אצל התובע אותו לקוי שמיעה תחושתי עצבי דו"צ האופייני לחבלות רעש תעסוקתי מזיק, על פני תקופה של 22 שנים". זאת, בנוסף לפירוט בתשובה 2א כאן, מייתר את השאלה לגבי ירידה קלה בשמיעה בתדרים הגבוהים, כולל בשאלה מס' 1.
6.     ירידה בשמיעה בתדרים הגבוהים כלל לא גורמת לטנטון. כללית ניתן לומר שכנראה מאותה סיבה שנגרם נזק לאוזן הפנימית (חבלות רעש, חבלות ראש, תרופות, גיל ועוד) יכול היגרם גם טנטון.
7.     עפ"י הבדיקה האובייקטיבית דהיינו בדיקת ההדים הקוכאלריים מ 11.9.2003 בתחום התדרים KHZ5-1 נרשמה פעילות תקינה. לו 22 שנות העבודה הזיקו לאוזני התובע, הרי אחרי פרק זמן ארוך זה לא צריכה הייתה להירשם פעילות קוכאלרית תקינה, לפחות בתחום KHZ5 - 2 וניתן היה לראות זאת באודיוגרם, אך אין המצב כך.
8.     לאור כל הפירוט שבתשובות לעיל השאלה מתייתרת.
9.     התובע מתלונן על טנטון דו צדדי.
10.     אין לתובע לקוי שמיעה תחושתי עצבי דו"צ האופייני לחבלות רעש תעסוקתי מזיק. ראה גם תשובה 5 לעיל.
11.     שמיעה שבין 0 ו 20 דציבל" (ההדגשות במקור - ע.ר).     

10.     לאחר שהוגשה חוות דעתו של המומחה הראשון הגיש המערער בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף. בבקשה נטען כי נפלו בחוות דעתו של המומחה הראשון פגמים מהותיים וכי "המגמתיות בתשובותיו של ד"ר פלוטקין והסתמכותו על עובדות 'המתאימות' לו" מצדיקות מינוי מומחה אחר או נוסף.

11.     בהחלטתו מיום 15.10.2006 דחה בית הדין האזורי את הבקשה למנות מומחה אחר. יחד עם זה ומשלא הוגשה תגובת המוסד לבקשה, מצא בית הדין האזורי למנות את פרופ' דב אופיר כמומחה נוסף (להלן : המומחה השני או פרופ' אופיר). המומחה השני נשאל את אותן שאלות שנשאל המומחה הראשון, המפורטות בסעיף 6 לפסק דין זה. ואלו היו תשובותיו של המומחה :
א.     על פי בדיקת השמיעה מיום 20.1.02, הסמוכה ביותר למועד חשיפתו לרעש, לתובע ליקוי שמיעה, דו צדדי, קל ביותר, בתדרים 8000 - 1000 הרץ.
ב.     על פי תבנית עקום השמיעה, וביתר שאת, על פי בדיקת ההדים הקוכלאריים, ליקוי השמיעה של התובע אינו תוצאת חשיפה לרעש במהלך שנות עבודתו.
ד.     כיון שהנזק לשמיעה של התובע לא נגרם מרעש, אין מדובר במחלת מקצוע.
ה.     לא.
ו.     המצב הקים הוא תוצאת תהליך תחלואתי שאינו קשור לחשיפה לרעש".

12.     לאחר שהתקבלה חוות דעתו של המומחה הגיש המערער בקשה נוספת למינוי מומחה אחר או נוסף תחת המומחה השני . טרם ניתנה החלטה משך המערער את הבקשה והגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה. מבין השאלות שהתבקשה הפנייתן למומחה, התיר בית הדין האזורי להפנות למומחה את השאלות הבאות :
"א.     בחוות דעתך ציינת כי בדיקת השמיעה מ - 20.1.02 מתעדת ליקוי שמיעה דו צדדי קל בתדירויות 1000 - 8000 הרץ, האם חשיפה לרעש עשויה לגרום לליקוי כזה?
ב.     בסעיף ב' לחוות דעתך ציינת כי תבנית עקום השמיעה ובדיקת ההדים הקוכלאריים מצביעים על כך כי ליקוי השמיעה של התובע אינו תוצאת חשיפה לרעש במהלך שנות עבודתו. אנא פרט מדוע הינך סבור כך, כיצד היה צריך להראות עקום השמיעה לו היה מדובר בליקוי שמיעה מושרה רעש בהשוואה לעקום אצל התובע ועל אילו בדיקות מאילו תאריכים הסתמכת בחוות דעתך?
ג.     האם ניתן לומר כי ליקוי השמיעה של התובע הוחמר כתוצאה מחשיפה לרעש? מדוע?
ד.     מדוע לדעתך ליקוי השמיעה של התובע אינו תוצאה של פגיעות זעירות, חוזרות. בלתי הפיכות, ומצטברות?
ה.     בהתחשב בכך שהתובע עבד במשך 22 שנים בחשיפה לרעש מזיק האם ניתן לומר כי היה בחשיפה זו כדי להחמיר את מצב שמיעתו?
ו.     האם לצורך קביעת הגורמים לליקוי שמיעה, ערכת השוואה בין בדיקות השמיעה אשר בוצעו במהלך השנים מאז תחילת עבודת התובע בסביבת רעש?
ז.     האם לתובע נגרמה פגיעה בתדרי הדיבור? כיצד קובעים כי נגרמה פגיעה בתדירויות הדיבור, דהיינו אילו תוצאות של אודיוגרם מצביעות על פגיעה כזו?
ח.     האם נכון כי בבדיקות השמיעה של התובע רובן ככולן האודיוגרמות יוצרות את צורת ה - V (ראה לדוגמא בדיקות מיום 20.1.02, 1.3.01, 14.6.94)? האם נכון כי ליקוי שמיעה הנובע מחשיפה לרעש מתועד באודיוגרם היוצר צורת V? אם כן מדוע הינך סבור כי האודיוגרמים של התובע אינם משקפים נזק מושרה רעש?
ט.     כיצד קובעים קיומו של נזק באוזן הפנימית? האם אצל התובע נגרם נזק לאוזן הפנימית?
י.     האם קיימת עדות לפגיעה בשמיעה עובר לתחילת עבודתו של התובע בחשיפה לרעש (לפני 1.9.80)?
     יא.     מה ניתן ללמוד מבדיקת BERA מיום 28.4.04? מה ממצאיה?

  1.      האם מדובר בליקוי סימטרי?
  2.      האם התובע סובל מליקוי שמיעה, מאיזה סוג ובאיזו מידה?
  3.      האם קיים ליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים?

יב.     האם נכון כי בליקוי שמיעה מושרה רעש נפגעות תחילה התדירויות הגבוהות ובדרך כלל המדובר בליקוי סמיטרי? אם כן האם אלו הממצאים אצל התובע, אנא פרט על אילו אודיוגרמים הינך מסתמך בתשובתך?
     
13.     המומחה השיב על השאלות בזו הלשון:
"א.     לא סביר, על פי תבנית האודיוגרם, כי ליקוי שמיעה חושי-עצבי קל ביותר, בתדרים 1000 - 8000 הרץ, נגרם מרעש.
ב.     הסתמכתי כאמור על בדיקת השמיעה מיום 20.1.02, הסמוכה ביותר למועד סיום חשיפתו של התובע לרעש תעסוקתי. בבדיקת השמיעה הבאה, מיום 10.9.03, תמונה ברורה של ניסיון הונאה. הבדיקה הבאה מיום 15.12.04, מעל שנתיים וחתי לאחר סיום עבודתו במפעל הנתבע, כבר לא רלבנטית, גם אם קיימת החמרה בליקוי השמיעה. בליקוי שמיעה מושרה רעש קים תחילה נזק סימטרי בתדרים 3000 - 6000 הרץ.
ג.     לתובע ליקוי שמיעה קל ביותר. מגוחך לשאול על החמרה.
ד.     מאותה סיבה שהבהרתי בסעיף ב' של חוות דעתי. תבנית עקום השמיעה ובדיקת ההדים הקוכלאריים אינם מצביעים על נזק מרעש.
ה.     ראה תשובה ג'
ו.     כמובן שעברתי על כל בדיקות השמיעה. הבדיקה החשובה ביותר והקובעת היא זו הסמוכה למועד סוים עבודתו במפעל הנתבע.
ז.     כן
ח.     לא נכון. ברוב בדיקות השמיעה אין שקע. בבדיקת השמיעה בחשובה ביותר מיום 20.1.02 אין שום שקע. לגבי שתי הבדיקות האחרות הנזכרות בשאלה, ב"כ התובע ליקט שתי דוגמאות אשר אולי מתאימות לעמדתו, אך מתעלם מבדיקות רבות בהן לא קים שקע.
ט.     כן, לתובע נזק דו צדדי קל ביותר לאוזן הפנימית
י.     לא
יא.     1. כן 2. ליקוי שמיעה קל ביותר בתדרים הגבוהים 3.      כן
יב.     גם בהזדקנות וגם בפגיעת ראש וגם בשורת מחלות אחרות נפגעים באופן סימטרי התדרים הגבוהים. ליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים אינו הוכחה מספקת לנזק מרעש.
מוזר כי ב"כ התובע, מתוך 14 שאלות הבהרה, לא מצא לנכון לשאול, ולו שאלה קטנה אחת, על בדיקת הפלט האקוסטי, וזאת בשעה שבחוות דעתי רשמתי : 'וביתר שאת, על פי בדיקת ההדים הקוכלאריים, ליקוי השמיעה של התובע אינו תוצאת חשיפה לרעש'. בדיקת ההדים הקוכלאריים בודקת את תפקוד תאי השיער החיצוניים, אשר הם הראשונים להפגע בעת חשיפה לרעש מזיק, על כן, לצורך הדיון על נזק מרעש תעסוקתי, חשיבותה עולה על זו של בדיקת השמיעה הרגילה. בדיקת ההדים הקוכלאריים של התובע לא מצביעה על פגיעה בתאים אלו ולכן לא סביר כי ליקוי השמיעה של התובע הוא תוצאת חשיפה לרעש".     

14.     לאחר קבלת תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה הגיש המערער בשלישית בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף. בבקשה נטען כי מתשובותיו של המומחה השני לשאלות ההבהרה "עולה חשש סביר למגמתיות, לחוסר מהימנות ואובייקטיביות". לפי הנטען בבקשה בהליכים אחרים בהם מונה המומחה השני לשמש מומחה מטעם בית הדין החליט בית הדין האזורי למנות מומחה נוסף וזאת נוכח עמדתו ה"מתלהמת ושלילית" של המומחה שני.

15.     בית הדין האזורי דחה את בקשת המערער בנימוקים הבאים : על המערער היה לבקש מראש או לכל המאוחר במועד בו קיבל את החלטת בית הדין בדבר מינוי של המומחה השני שלא למנותו ; תשובותיו של המומחה השני אינן מעידות על מגמתיות. בסיפא של החלטתו ציין בית הדין האזורי כי : "נראה לנו כי כל מטרת הבקשה למינוי מומחה אחר/נוסף, שלישי במספר היתה לתור אחר מומחה אחר שאולי כן יקבע קשר סיבתי בין החשיפה לרעש לבין ליקוי השמיעה של התובע ואולי גם אם מומחה נוסף יקבע שאין קשר, יבקש ב"כ התובע מומחה רביעי". על החלטת בית הדין האזורי לא הגיש המערער בקשת רשות ערעור.

16.     בפסק דינו דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער, תוך שהוא מאמץ את חוות דעתם של שני המומחים.

טענות הצדדים בערעור

17.     טענות המערער בערעור נוגעות כולן למשקל שיש ליתן לחוות דעתו של המומחה השני. בהקשר זה טען המערער את הטענות הבאות : בהליכים אחרים בהם מונה המומחה השני כמומחה מטעם בית הדין מונה מומחה נוסף תחתיו וזאת בשל סגנונו "הבוטה והמעליב" ; המומחה השני נותן באופן עקבי משקל מכריע לבדיקת ההדים הקוכלאריים תוך התעלמות מבדיקות השמיעה - נתון אשר מקשה על מבוטחים להוכיח תביעתם ; גם בהליך זה התנצח המומחה השני עם בא כוחו ; המומחה השני התעלם מממצאים אובייקטיביים המצביעים על קיומו של נזק שמיעתי והסתמך אך ורק על בדיקת השמיעה מיום 20.1.2002 ועל בדיקת ההדים הקוכאלריים.

18.     המוסד תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו וטען את הטענות הבאות : מחוות דעתו של המומחה הראשון, לגביה לא טען המערער כל טענה עולה כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לעבודתו של המערער ; לא נפל כל פגם בחוות דעתו של המומחה השני ; שני המומחים הגיעו לאותה מסקנה בדבר שלילת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה לעבודת המערער ; אין להקיש מהחלטות שנתנו בהליכים אחרים בהם מונה המומחה השני על המקרה הנוכחי.

הכרעה

19.     לאחר שעיינו בטענות הצדדים בחוות דעתם של שני המומחים ובכלל החומר שהונח בפנינו הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. ראשית דבר, יצויין, כי העובדה שבהליכים אחרים שנוהלו על ידי בא כוחו של המערער, מונה מומחה בנוסף למומחה השני, אין בה להשליך על המקרה שלפנינו, כיוון שהמדובר בהליכים שונים עם תובעים שונים, וקיים ספק האם הנסיבות שהתקיימו באותם הליכים התקיימו גם במקרה שלפנינו. זאת ועוד. יש מקום לאבחן בין ההליכים האחרים אליהם הפנה בא כוחו של המערער להליך שלפנינו, שכן מעיון בהחלטות שניתנו באותם הליכים עולה כי פרופ' אופיר היה המומחה הראשון שמונה מטעם בית הדין ואחריו החליט בית הדין האזורי למנות מומחה נוסף. זאת, בין היתר, כיוון שבחוות דעתו העניק פרופ' אופיר משקל מכריע לבדיקת ההדים הקוכלאריים, ובית הדין האזורי באותם הליכים מצא לקבל חוות דעת רפואית נוספת. להבדיל, במקרה שלפנינו היה פרופ' אופיר המומחה השני שמונה מטעם בית הדין, ובפני בית דין הייתה מונחת חוות דעת נוספת - היא חוות דעתו של ד"ר פלוטקין לגביה לא העלה המערער בהודעת הערעור כל טענה, ואף לא הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי שלא לפסול אותו.

20.     לא מצאנו, כי בחוות דעתו התעלם המומחה השני מממצאים אובייקטיביים. מעיון בחוות הדעת ובתשובות המומחה השני לשאלות ההבהרה עולה, כי המומחה סקר את כל בדיקות השמיעה שעבר המערער, ציין מהן בדיקות השמיעה להן יש ליתן עדיפות ואף ציין את הסיבה לכך. המומחה השני אף נימק מדוע המשקל שיש ליתן לבדיקת ההדים הקוכלאריים גדול מהמשקל שיש ליתן לבדיקות השמיעה, אך לא נתן, כטענת המערער, משקל מכריע לבדיקה זו ואף פירט, כאמור, מדוע בדיקות השמיעה שביצע המערער, אף הן אינן מצביעות על קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לעבודת המערער.

21.     גם הטענה, לפיה היה מקום לפסול את חוות דעתו של המומחה השני לאור הלשון בה נקט דינה להידחות. עיינו בחוות הדעת ובתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה ולא מצאנו כי המומחה ענה בסגנון בוטה לשאלות שהופנו אליו. יוער, כי גם אם היינו מוצאים לפסול את חוות דעתו של המומחה השני, ואין אנו פוסקים כך, עדיין מונחת בפנינו חוות דעתו של המומחה הראשון, לגביה, כאמור, לא הועלו כל השגות. מעיון בחוות דעת זו עולה כי המומחה הראשון לאחר שעיין בבדיקות ה - BERA שביצע המערער, בבדיקת ההדים הקוכלאריים ובבדיקות השמיעה השונות סבר כי לא קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של המערער לעבודתו בהתחשב בנתונים הבאים : אין ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור, מהשוואת בדיקות ה - BERA שביצע המערער עולה כי ההחמרה במצב שמיעתו חלה לאחר סיום עבודתו, נתון השולל את הקשר הסיבתי, הנתונים בבדיקת ה - BERA ובבדיקת ההדים הקוכלאריים אינם אופייניים לחשיפה לרעש של 22 שנה. המומחה הראשון לא נתן משקל מכריע לבדיקת ההדים הקוכלאריים, אך מסקנתו הייתה זהה לזו שהגיע אליה המומחה השני, ולפיה אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לעבודת המערער.המערער לא העלה כאמור בערעורו כל טענה ביחס לממצאים המפורטים בחוות דעתו של המומחה הראשון, ואף אנו לא מצאנו כל טעם שלא לאמצה. יוטעם, כי גם בית הדין האזורי לא מצא פגם של ממש בחוות הדעת של המומחה הראשון, אלא שבהעדר תגובה מטעם המוסד לבקשת המערער למינוי מומחה אחר או נוסף תחתיו החליט, בית הדין האזורי על מינויו של המומחה השני.

21.     סוף דבר - לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות, ללא צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תדירות שמיעה

  2. פגיעה שמיעה נגר

  3. מכשיר שמיעה ביטוח

  4. חבלה אקוסטית

  5. ליקוי שמיעה בעבודה

  6. ליקוי שמיעה - מסגר

  7. ליקוי שמיעה אסימטרי

  8. חשיפה לרעש ליקוי שמיעה

  9. בדיקת ברה (BERA) שמיעה

  10. נזק לא בלתי הפיך לשמיעה

  11. בעיות שמיעה בעקבות עבודה

  12. זכויות עובד פגיעה בשמיעה

  13. התפוצצות – ירידה בשמיעה

  14. ליקוי שמיעה בשתי אוזניים

  15. החזר מכשיר שמיעה - תביעה

  16. הכרה בפגיעה בשמיעה

  17. בדיקות שמיעה - ביטוח לאומי

  18. פיצוי על קניית מכשיר שמיעה

  19. ירידה הולכתית בשמיעה

  20. צפצופים באוזניים בעבודה

  21. עובד חשוף לרעש - ירידה בשמיעה

  22. ירידה בשמיעה - מנעולן משחיז

  23. ליקוי שמיעה בתדרי דיבור

  24. ליקוי שמיעה 0 אחוז נכות

  25. רעש יריות - ירידה בשמיעה

  26. ירידה בשמיעה ב-20 דציבל

  27. ליקוי שמיעה - כמה אחוזי נכות ?

  28. ירידה בשמיעה ב 20 דציבל

  29. בעיות שמיעה נהג אוטובוס

  30. דלקת אוזניים - כמה אחוזי נכות ?

  31. ירידה בשמיעה זכויות ביטוח לאומי

  32. בקשה לשמיעה חוזרת של עדים

  33. נזקים לשמיעה אצל עובדי נמל

  34. נזק אוזניים בעבודה – ביטוח לאומי

  35. עתירה להכרה בירידה בשמיעה

  36. פגיעה בעבודה - ליקוי שמיעה בגלל רעש

  37. קשר בין ירידה בשמיעה לעבודה

  38. נזק לשמיעה עקב חשיפה לרעש במסגרייה

  39. ירידת שמיעה מעבודה ברעש מזיק

  40. בדיקות שמיעה סותרות בועדה רפואית

  41. קבלת עדות שמיעה בהליכי ביניים - תקנה 521

  42. טענה כי הוועדה התעלמה מבדיקת ה-BERA

  43. אי התייחסות ועדה רפואית לבדיקת BERA

  44. בעיות שמיעה של די ג'יי - ביטוח לאומי

  45. בדיקת שמיעה אצל אודיולוג מטעם בית המשפט

  46. קשר סיבתי בין חשיפה לרעש בעבודה לבין ליקוי שמיעה

  47. פגיעה בשמיעה - סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  48. נדחתה תביעה להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה

  49. תנאי הכרה בליקוי שמיעה - הגשת תביעה תוך 12 חודשים ?

  50. פגיעה בשמיעה במסגרת העבודה עקב חשיפה לרעש מזיק

  51. האם עובד מסגרייה יכול לקבל פיצויים בגלל ירידה בשמיעה ?

  52. בדיקת BERA - החזרת תיק לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה

  53. ליקוי שמיעה: הגשת תביעה תוך 12 חודשים מהמועד שבו תועד הליקוי לפי סעיף 84א(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון