החלטה 1. בפני בקשה רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה (הנשיא רמי כהן; בל 680/06), שלא להפנות למומחה הרפואי מטעם בית הדין שאלת הבהרה מטעם מר מרציאנו. 2. עיקרי העובדות הצריכות לענייננו הינן כלקמן: המבקש הגיש תביעה להכיר בליקוי שמיעה הימנו הוא סובל כפגיעה בעבודה. בית הדין מינה את ד"ר ברקו לענות בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת המבקש לליקוי השמיעה הנטען. בחוות דעתו מיום 19.9.2007, ציין המומחה הרפואי, כי אינו יכול להסתמך על בדיקות השמיעה שבפניו ולפיכך יש להפנות המבקש לשורת בדיקות ובהן בדיקת BERA הנחשבת לבדיקה אובייקטיבית. כפועל יוצא זימן המוסד לביטוח לאומי את המבקש לבדיקות במכון גל אשר בבית חולים אלישע. לאחר זאת, פנה המבקש לבית הדין, ובפיו טענה, כי המדובר במכון שמיעה "מטעמו" של המוסד לביטוח לאומי ומשכך התבקש בית הדין "לבקש כי המומחה יפנה את התובע לבדיקת שמיעה במכון אובייקטיבי שאינו מכון גל". בית הדין דחה בקשה זו, תוך שציין, כי המבקש רשאי לבצע את הבדיקות שהתבקשו על ידי המומחה הרפואי בכל מכון שמיעה שימצא לנכון ואלו יעמדו בפני המומחה יחד עם הבדיקות מן המכון אליו יופנה המבקש על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן - ההחלטה ראשונה). 3. לא נחה דעתו של המבקש והוא חזר ופנה לבית הדין בבקשה למשלוח שאלת הבהרה למומחה הרפואי, שזהו נוסחה: "לאור ההבדלים בבדיקות השמיעה שעמדו בפניך, ולאור זאת שבדיקת השמיעה במכון הולדשטיין נערכה לפי בקשת המוסד לביטוח לאומי, ולאור בקשתך לשלוח התובע לבדיקת שמיעה עדכנית, האם נכון שמין הראוי כי התובע ישלח לבדיקת שמיעה במקום אובייקטיבי ? באם התשובה חיובית, נא הפנה אתה את התובע למקום בדיקה אובייקטיבי המקובל עליך". אף בקשה זו נדחתה על ידי בית הדין. נימוקיו לדחייה היו בשניים אלו: הבקשה להפניית שאלת הבהרה אינה אלא חזרה, בכסות אחרת, על הבקשה הקודמת שנדחתה "להפנות המבקש לבדיקה במכון אובייקטיבי"; מומחה רפואי מתמנה על מנת לחוות דעתו בשאלות בתחום הרפואה שעניינן בקשר סיבתי ולא על מנת לייעץ למי מן הצדדים היכן לבצע בדיקות שמיעה. בית הדין מצא להשית על המבקש הוצאות בקשה אחרונה זו בסך 750 ש"ח. על החלטה זו של בית הדין סבה בקשת רשות הערעור שבפני. 4. בבקשתו טוען המבקש, כי הפנית שאלות הבהרה הינה בבחינת דרך המלך לבירור סוגיות ובית הדין מתיר הפניתן ביד רחבה. כן טוען המבקש כנגד פסיקת ההוצאות. 5. לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף בלי להידרש לתגובת המשיב. כפי שקבע בית הדין האזורי, שאלות הבהרה נועדו להביא לבירורן של סוגיות בלתי מחוורות בחוות דעתו של המומחה הרפואי בכל הנוגע לעניין הקשר הסיבתי. המומחה הרפואי רשאי לבקש כי המבוטח ימציא בדיקות נוספות לעיונו, אך אין זה כלל מעניינו היכן יבוצעו בדיקות אלה. מכאן שהשאלה שביקש מר מרציאנו להפנות למומחה הרפואי, לאו שאלת הבהרה היא. מכל מקום, אם ביקש מר מרציאנו להשיג על ההחלטה הראשונה, היה עליו לעשות כן באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור ולא על דרך של בקשה להפנית שאלת הבהרה. 6. למעלה מין הצורך אוסיף, כי אף לגופו של עניין ומבלי לקבוע מסמרות בנדון, איני רואה פסול בהפניית המבקש לבדיקות במכון גל המצוי בבית חולים. המדובר בבדיקות מקצועיות, חלקן אובייקטיביות לחלוטין, במובן זה שתוצאתן אינה מושפעת ככלל משיתוף פעולת הנבדק. אין המדובר בהפניית המבקש לבדיקה על ידי רופא אשר הינו עובד המוסד לביטוח לאומי. בעניין דומה נפסק, כי: "על פני הדברים על פי הראיות שבפנינו, אין מקום לפסילה כללית של אבחוניו של פרופ' אטיאס. העובדה, כי המוסד מפנה למכון שהוא עומד בראשו בבית החולים שניידר נבדקים לאבחון אודיולוגי לאור התמחותו בתחום, אינה כשלעצמה סיבה לפסילת אבחוניו, כשם שאין סיבה לפסול אבחוני תצלומי M.R.Iמיוחדים הנעשים בבית חולים המתמחה בכך, ושאליו מפנים המוסד את נבדקיו, הוועדות הרפואיות את הנכים, וקופות החולים את מבוטחיהם" (ברע 1692/04 יעקב מלכה - המוסד לביטוח לאומי והליכים אחרים, ניתנה ביום 25.9.2005). כך במיוחד, כאשר בית הדין ציין במפורש, כי המבקש רשאי להמציא בדיקות מטעמו, שיבוצעו היכן שיחפוץ, ואשר אף הן יובאו בפני המומחה הרפואי, בצד בדיקות המכון אליו יופנה על ידי המוסד לביטוח לאומי. 7. לא מצאתי אף להתערב בעניין פסיקת ההוצאות. ערכאת הערעור ממעטת להתערב בעניין זה ולא מצאתי טעם מיוחד לחרוג מן הכלל האמור במקרה דנא. אך ברור, כי הוצאות אלו ילקחו בחשבון, עת יבוא בית הדין לפסיקת הוצאות בסופו של הליך, בהתאם לתוצאתו ולכלל הנסיבות הצריכות לעניין. 8. סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. שמיעהירידה בשמיעה וטינטון (ביטוח לאומי)ביטוח לאומי