סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, מקים למוסד לביטוח לאומי) מל"ל) עילה לתביעת שיבוב נגד צד שלישי, החב בפיצויי נזיקין כלפי נפגע, אשר זכאי לגימלה מאת המל"ל (מדובר בגימלה המשולמת בשל אותו אירוע נזיקי שבגינו חויב אותו צד שלישי בפיצויים). וזה לשון הסעיף: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד, או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור". סעיף 82 לפקודת הנזיקין, מהווה השלמה לאמור בסעיף 328(א) הנ"ל, וקובע את הדברים הבאים: (א) המבוטח לפי חוק ב' לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 (להלן בפרק זה - החוק), לרבות התלוי בו כאמור בסעיף 22(ב) לחוק, שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע אחד גם לפיצויים מן המעביד, וגם לגימלה לפי חלק ב לחוק - תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים להם ממעבידם אילולא סעיף זה. (ב) לענין סעיף זה - ... 'מעביד' - החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13 לפקודה זו. (ג) בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) לא יראו, לענין סעיף 70 לחוק [כיום סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי - מ' ד'], את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות למוסד לביטוח לאומי". בסעיף זה שתי קביעות: האחת, סעיף 82(א) קובע כי כאשר עובד הנפגע בתאונת עבודה, זכאי לקבל גימלה מהמל"ל, כמו גם פיצויי נזיקין ממעבידו, יש לנכות מסכום הפיצוי לו זכאי העובד מהמעביד את הגימלה אותה מקבל העובד מהמל"ל. השניה, סעיף 82(ג) קובע כי על אף הזכות לתביעת שיבוב שהוענקה למל"ל בסעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, נגד המעביד אין המל"ל זכאי לחזור ולתבוע שיפוי על הגימלה ששילם. סעיף 82(ב) קובע כי "מעביד" לעניין סעיף זה הוא החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד המבוטח, על פי החוק. שילוב סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי יחד עם סעיף 82 לפקודת הנזיקין, מעלה את הדברים הבאים: עובד אשר נפגע בתאונת עבודה וזכאי לקבל גימלה מהמל"ל, כמו גם פיצויי נזיקין מהמעביד - אם המעביד אחראי לנזק שנגרם לו - יש לנכות את סכום הגימלה אותה מקבל העובד מסכום הפיצויים להם הוא זכאי מכוח סעיף 82(א) הנ"ל. נגד המעביד, אין המל"ל זכאי לחזור ולתבוע את הגימלה ששילם (סעיף 82(ג) הנ"ל), אולם לגבי צד שלישי החב בנזיקין כלפי הנפגע, קבע המחוקק כי למל"ל זכות לתבוע מהצד השלישי את הגמלה ששילם לנפגע (סעיף 328(א) הנ"ל); דהיינו: זכותו של המל"ל לתביעת שיבוב היא רק כלפי צד שלישי, שאינו המעביד. על ההגיון המשפטי והכלכלי העומד בבסיס סעיפים 328(א) ו-82(ג) הנ"ל נפסק כי בחינת תכליתו ומטרתו של סעיף סעיף 328 מעלה כי ניתנה למל"ל זכות שיפוי מהמזיק על סכום הגימלה שהניזוק מקבל ממנו. אולם, מקום שהמזיק כמעביד שילם למל"ל את דמי הביטוח הוא כיסה בכך את סיכון הנזק שהוא עשוי להתחייב בו, ומכאן הקביעה שאין מאפשרים למל"ל בקרות תאונת עבודה לחזור על המעביד. לעומת זאת, צד שלישי שלא היה מעבידו של הניזוק ועל כן לא נשא בחובת ביטוח עובדו - אינו פטור מפני תביעת השיבוב. המל"ל נושא בנזק רק מקום בו הוא ביטח את סיכונו של המעביד וגבה ממנו דמי ביטוח שתמורתם זכאי המבוטח לפטור מן החובות. רציו זה של מתן פטור מפני תביעת שיבוב רק למי שבפועל שילם דמי ביטוח למל"ל, אינו עומד למי שלא נשא בתשלום דמי הביטוח". מכאן, שאין מדובר בסוגיה הקשורה לדיני העבודה, אלא בחוק, קביעה כלכלית של משמעות התמורה: מי שמשלם דמי ביטוח, פטור מלשלם שוב, במסגרת תביעת השיבוב, כי זו המשמעות הכלכלית של תשלום דמי הביטוח: "קניית הסיכון" וקבלת הפטור מתביעות שיבוב. תביעת שיבוב