פיצוי על איחור בתשלום קצבת ביטוח לאומי

סעיף 297א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע כך: (א) בסעיף זה - "חודש לתשלום" - אחד מאלה, לפי הענין: (1) בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת - החודש? שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה; (2) במענק או בגמלה אחרת, שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה; (3) בגמלה המשולמת לפי פרק ח' - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד; "מועד תשלום" - החודש שבו משולמת הגמלה. (ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום. (ג) חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה. הסעיף האמור נחקק בחוק הביטוח הלאומי במסגרת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 19), התשנ"ח-1998 (להלן גם תיקון מס' 19). במסגרת התיקון תוקן גם חוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), התשמ"ד-1984 (להלן גם חוק הקצבאות), ונמחקו בו פסקה (6) בסעיף 9(ב), סעיפים 9-6 לתוספת, ותקנות שהותקנו לפי סעיף 9(ב)(6) לחוק הקצבאות. בסעיף 19 לתיקון מס' 19 נקבע כי יום התחילה של החוק הינו ביום 1.6.98. סעיף 20 עסק בתחולת החוק, ונקבע בו כי "על תגמול קודם, אשר שולם כולו או חלקו, לפני יום התחילה, ימשיך לחול הדין הקודם". "תגמול קודם" הוגדר כך: "תגמול שהחודש לתשלום, כהגדרתו בסעיף 297א לחוק העיקרי חוק הביטוח הלאומי) כנוסחו בחוק זה, חל לגביו לפני יום התחילה". "הדין הקודם" הוגדר כך: "הוראות החוק העיקרי והוראות החוקים המנויים בסעיפים 10 עד 18 לחוק זה כנוסחם ערב יום התחילה". סעיף 2(א) לחוק הקצבאות קובע כך: "על קיצבה המשולמת בעד תקופה שבין יום התביעה לבין יום התשלום יחולו הוראות אלה: (1) קיצבה המשולמת תוך שלושה חדשים מיום התביעה - תשולם בשיעור המקורי; (2) קיצבה המשולמת לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום התביעה, אך בטרם חלפו 10 שנים - תשולם בשיעור המעודכן בעד התקופה המתחילה ביום התביעה ומסתיימת באחד לחודש שבו חל יום התשלום; (3) קיצבה המשולמת לאחר שחלפו 10 שנים מיום התביעה - תשולם בשיעור המעודכן בעד תקופת 10 השנים שמיום התביעה ובשיעור המקורי בעד יתרת התקופה". "קיצבה", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הקצבאות הינה - "תשלום חדשי המשולם לפי אחד החוקים שבתוספת". התוספת לחוק, כנוסחה כיום, אינה כוללת את חוק הביטוח הלאומי, אולם בעת חקיקת חוק הקצבאות היה מנוי חוק הביטוח הלאומי בתוספת, והוא נמחק בתיקון מס' 19 כפי שצוין לעיל, החל מיום 1.6.98. "שיעור מעודכן" מוגדר בסעיף 1 לחוק הקצבאות כך: "שיעור הקיצבה שבתוקף בחודש שקדם ליום התשלום". תקנות הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום)(גמלאות המוסד לביטוח לאומי), התשמ"ד-1984 (להלן גם תקנות הקצבאות) - היו בתוקף עד ליום 1.6.98, כאשר בוטלו במסגרת תיקון מס' 19. תקנה 3(א) קבעה כך: "משולם תגמול לפי הכנסה לאחר שחלפו חודשיים מיום התביעה, ולגבי דמי לידה - לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום התביעה, ישולם התגמול המגיע בעד כל חודש בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד הקובע לעומת המדד הבסיסי בחודש שבעדו מגיע התגמול, ואם התגמול מגיע בעד חודש שקדם ליום התביעה - לעומת המדד הבסיסי בחודש שבו הוגשה התביעה...". "תגמול לפי הכנסה" הוגדר כך: "דמי פגיעה, דמי תאונה, דמי לידה, דמי אבטלה, גימלה בשל פשיטת רגל או פירוק תאגיד ותגמולי מילואים, המשולמים לפי חוק הביטוח הלאומי". לעומת זאת, בתקנה 4(ב) לתקנות הקצבאות נקבע: "פיצוי בעד איחור בתשלום קיצבת נכות מעבודה, המשולמת לפי חוק הביטוח הלאומי, ינתן לפי הוראות חוק הקצבאות ותקנות אלה, ולענין זה יראו כיום התביעה את האחד בחודש שבו הוגשה הבקשה לקביעת הנכות מעבודה, אך לא לפני האחד בחודש שבו נוצרה הנכות המזכה בקצבה האמורה...". פיצוייםאיחור בתשלום קצבהביטוח לאומי