קיצוץ קצבת זקנה

האם הקיצוץ בקצבת הזקנה פוגע בזכות לביטחון סוציאלי כזכות חוקתית המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ? הזכות החוקתית לביטחון סוציאלי במקרה של קצבת זקנה הוא להבטיח, חומת מגן אחרונה של הזקן מפני עוני ומחסור. גישת בית המשפט היא כי הזכות לקיום מינימאלי מהווה חלק אינטגרלי מהזכות החוקתית לכבוד. לפיכך צוין בפסיקה כי כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הרעב ללחם, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע. בית המשפט פסק כי הזכות החוקתית לקניין חלה על קצבת זקנה. הזכאי לקצבת הזקנה שילם במשך מרבית שנות חייו תשלומים שיועדו- בתוספת תמיכה כספית מאת המדינה- לצורך קבלת קצבת הזקנה. יחד עם זאת, נפסק כי הפגיעה בזכות נעשתה בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (בהתאם לסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). בית המשפט דן בשאלה האם תכליתו של הקיצוץ בקצבאות הזקנה היא ראויה? ופסק כי בחינת התכלית הראויה נעשית על רקע תוכן תכליתו של החוק הפוגע ולנוכח מידת הצורך בהגשמתה של התכלית ולאחר שנבחן חוק תכנית החירום הכלכלית נפסק כי תכליתו, ככל שהיא נוגעת לקיצוץ בקצבאות הזקנה, היא ראויה. התכלית לגישת בית המשפט הינה מניעתו של משבר כלכלי חמור. עוד נפסק כי הקשר הרציונלי בין הקיצוץ בקצבת הזקנה לבין הפחתת הוצאות הממשלה והקטנת הגירעון, כחלק מהבראת המשק, אכן מתקיים. כל קיצוץ עשוי לפגוע בזכויות אלה או אחרות. קצבת זקנה