##הכרה ביחסי עובד מעביד בביטוח לאומי## הלכה פסוקה היא כי מעמדו של אדם כ"עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס ואינו נקבע רק על פי ההגדרה שניתנה לכך ע"י הצדדים, אלא על פי נסיבות העניין כהווייתן. למותר לציין כי יחסי עובד מעביד יכולים להתקיים במשך יום אחד בלבד וקיומם אינו מותנה במשך זמן כלשהו, כל עוד מתקיימים המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה, אשר יש וייושמו בשינויים המחויבים לצורך הכרה בזכאות כזו או אחרת על פי חוק הביטוח הלאומי. המבחן העיקרי בשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד הוא המבחן המעורב, הבנוי משילוב של מספר מבחנים, שהדומיננטי בהם הוא מבחן ההשתלבות. שני פנים למבחן ההשתלבות: הפן החיובי- האם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של ה"מפעל" ולפיכך אין הוא "גורם חיצוני" לו; והפן השלילי- האם האדם בו מדובר הנו בעל עסק עצמאי משלו (דב"ע לא/3-27 עיריית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע ג 177 (1971)). קיימים מבחני עזר נוספים, דוגמת כפיפות (ישירה או ארגונית); אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר; גובה השכר; ביצוע העבודה באופן אישי; האם המועסק נהנה מסיכוני רווח והפסד; האם נעשה שימוש בכלי עזר ומי השקיע בהם; כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים; האם קיימת בלעדיות למעסיק בפרק הזמן המוקדש לעבודה; האם יש לקוחות נוספים; וכו'. אף אחד ממבחני העזר אינו מכריע כשלעצמו, אלא החשיבות הנה לתמונה בכללותה (על פירוט המבחנים ראו למשל מ' גולדברג, "עובד" ו"מעביד"- תמונת מצב, עיוני משפט י"ז 19; ע"ע (ארצי) 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל (גלי צה"ל) פד"ע לו 625 (2001); ע"ע (ארצי) 300021/98 זאב טריינין נ' מיכה חריש ואח', פד"ע לז 433 (2002); ע"ע (ארצי) 300245/97 משה אסולין ואח' נ' רשות השידור, פד"ע לו 689 (2001)). לאמור לעיל יש להוסיף כי את המונח עובד יש לפרש, לפי המגמה בפסיקה כיום, פרשנות תכליתית (בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי ואח', פ"ד נ(4) 628(1996); דנג"צ 4601/95 סרוסי חי יוסף נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נב (4) 817 (1998). מכך נובע כי יש לתת למונח "עובד" משמעות אשר תגשים את תכלית החקיקה הרלוונטית, ולקחת זאת בחשבון בעת יישומם של המבחנים השונים. בנוסף, נובע מכך כי עשויה להיות משמעות שונה למונח "עובד" בהקשרים שונים. ##קירבה משפחתית ביחסי עובד מעביד בביטוח לאומי:## כבר נקבע כי בענפי הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית, לרבות קירבה בין הורים לילדים, אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה היא הקובעת. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו: האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של זכויות וחובות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, ייתן בית הדין את דעתו, לפרמטרים שונים, ובהם, בין היתר מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סמלי וכיו"ב. נקבע עוד כי הנטל להוכיח כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית וולונטרית ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטל על מי שטוען לקיומם של יחסי עובד מעביד (עבל 20105/96 אורלי יהלום - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל"ו 603 בעמ' 616; דב"ע לג/0-108 המוסד לביטוח לאומי - כץ, פד"ע ה', 31; דב"ע לג/0-159 מרקו - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה', 134). בשים לב לכל האמור נקבע עוד כי כרגיל, העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד מעביד הינה התקשרות לביצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד מעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה (עבל 279/98 חטמי יצחק - המוסד לביטוח לאומי).יחסי עובד מעבידביטוח לאומי