פסק דין השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. המערערים הינם בעלה וילדיה של המנוחה אשר נהרגה באורח טראגי בתאונת דרכים ביום 24.1.96. 2. המנוחה הועסקה על ידי המשיבה מס' 1 - חב' מאסטרו בע"מ (להלן - "מאסטרו") כמנתחת מערכות החלה משנת 1988 ועד ליום 24.1.96, עת נהרגה כאמור לעיל בתאונת דרכים. בין תנאי עבודתה של המנוחה במאסטרו נפתחה לטובתה פוליסת ביטוח מנהלים אצל המשיבה מס' 2 - מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן - "מגדל"). בשנת 1986 המנוחה חתמה על הצעה לביטוח חיים בה היא בחרה במסלול "חסכון" באופן שכל הכספים יושקעו במסלול זה בלבד בהתאם הוצאה לה פוליסת הבטוח (להלן - "הפוליסה הראשונה"). בשנת 1989 מאסטרו החליטה לבטח את המנוחה גם בתוכנית "שלווה" בגין אבדן כושר עבודה ולשם כך המנוחה מלאה טופס הצהרת בריאות. על מנת להיות מבוטח בתוכנית "שלווה" נפתחה לטובת המנוחה פוליסת ביטוח נוספת, אשר כללה מרכיב של ריסק ובגינו הופרשו 15.7% מן הפרמיות ואילו 84.3% מן הפרמיות הופרשו לחסכון ובשל פיצול זה הפוליסה היתה במסגרת תוכנית הנקראת "מעורב" (להלן - הפוליסה השניה). בעקבות העלאה בשכרה של המנוחה הוצאו למנוחה החל משנת 1990 שמונה פוליסות ביטוח נוספות בתוכנית "גמלא א'", לפיהן הכספים הופרשו במלואם לתכנית "חסכון" (להלן - הפוליסות הנוספות). עקב פטירתה של המנוחה, המערערים קבלו ממגדל תגמולי ביטוח בסך של 138,488 ש"ח. המערערים לא השלימו עם גובה התשלום ופנו בתביעה לבית הדין האזורי תל אביב. 3. בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת מיכל לויט ונציגי הציבור מר גמליאל ומר אלדר; עב 300231/99) קיבל באופן חלקי את תביעת המערערים להגדיל את סכום תגמולי הביטוח כך שקבע כי על מגדל לשלם למערערים סכום נוסף בסך 146,747 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.1.96. 4. על קביעה זו של בית הדין האזורי הערעור שבפנינו. כאן המקום לציין, כי מאסטרו ומגדל (להלן - המשיבות) הגישו ערעור שכנגד לאחר שהמערערים הגישו את הערעור ובאת כוחם אמרה בדיון שהתקיים בפנינו, בהגינותה, כי לו המערערים לא היו מגישים את הערעור גם המשיבות לא היו מערערות וזאת בהתחשב בנסיבות הטראגיות האופפות את התובענה. 5. הכרעתו של בית הדין האזורי התבססה בעיקרה על מתכונת הפוליסה השניה. ובמה דברים אמורים? בפוליסה הראשונה המנוחה הביעה את רצונה, כי הכספים יועברו לחסכון בלבד. בפוליסה השניה בה חובה היתה להקצות חלק מן הכספים לחלק הריסק ובכך ליצור פוליסה מעורבת החלוקה היתה באופן שהחלק המעורב היה קטן (15.7%) ואילו חלק החסכון היה משמעותי יותר (84.3%). מאחר והפוליסות הנוספות נותבו לתכנית חסכון בלבד מבלי שנועצו במנוחה, בית הדין האזורי קבע כי מחד, לא ניתן לנתב את הפרמיות אל המסלול המעורב בלבד ומאידך לא ניתן להפנות את כל הפרמיות לתשלום החסכון והדרך הנכונה היא להמשיך בדרך שנקבעה בפוליסה השניה, כאשר המסלול המעורב הוא בשיעור של 15.7%. ולאור תוצאה זו חוייבה מגדל בתשלום ההפרשים. 6. בא כוח המערערים טען כי בית הדין האזורי שגה בכך שלא חייב את מגדל בתשלום הפרשים לפי פוליסה שכולה מן הסוג המעורב וזאת לאור מחדלה של מגדל להביא לידיעת המנוחה את פרטי הפוליסות הנוספות שנפתחו עבורה. כמו כן, לטענתו, יש ללמוד מהצהרת הבריאות עליה חתמה המנוחה כי רצונה היה כי תפתח לטובתה פוליסה מן הסוג "המעורב". 7. באת כוח המשיבות טענה כי יש ללכת לפי רצונה של המנוחה כפי שהתבטאה הן בפוליסה הראשונה והן בבקשה כי בפוליסה השניה חלק הריסק יהא מינימלי. מהתנהגותה זו ניתן ללמוד כי רצונה היה כי רוב הכסף יהא ב"חסכון" ולא ב"מעורב". 8. לאחר ששקלנו את טענות באי כוח הצדדים הננו סבורים כי בית הדין האזורי צדק במסקנתו, ולא נמצא כל בסיס משפטי לראות בפוליסות הנוספות של המנוחה כפוליסות שכולן מן הסוג "המעורב", כטענת המערער. לכל היותר, על מנת להיטיב עם המערערים יש ללמוד על רצונה של המנוחה ביחס לפוליסות הנוספות מן הפוליסה השניה. מסקנה זו היא נכונה נוכח הראיות והעדויות שהובאו בפני בית הדין קמא. ביחוד אם נתחשב בכך שתפקידה של המערערת במאסטרו היה של ראש צוות הפקה ושינויים בפוליסות ביטוח חיים, כך שעל פני הדברים ראוי להניח כי הפוליסות שהוצאו שיקפו את רצון המנוחה. 9. טרם סיום מוצאים אנו לנכון להעיר כי טוב היה לו היו דואגות המשיבות בטרם פותחות הן פוליסות עבור העובדים להביא בפניהם את הצעות הביטוח ואף להדגיש במפורש אם נעשה שינוי כלשהוא מן הפוליסה הקודמת. אולם אין בכך שהמשיבות לא נהגו כך כדי ליצור זכות למערערים יש מאין ומבלי שהביאו ולו שמץ של ראיה לכך שהמנוחה רצתה להיות מבוטחת בפוליסה שכולה מן הסוג ה"מעורב". 10. סוף דבר - הוא כי דין הערעור של המערערים להידחות מטעמיו של בית הדין האזורי ולאור הצהרתה של באת כוח המשיבות כי לו הערעור לא היה מוגש היו משלימות עם תוצאת פסק הדין, גם הערעור שכנגד נדחה ופסק הדין של בית הדין האזורי מתאשר מטעמיו. 11. בנסיבותיו של הערעור, אין צו להוצאות. תוכנית חיסכוןפוליסה