פסק דין 1. התובע, שחקן כדורגל בנתבעת הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בגין פיטוריו מעבודתו כשחקן בנתבעת. העובדות 2. התובע שחקן כדורגל מקצועי. 3. הנתבעת הינה "אגודת ספורט" על פי סעיף 1 לחוק הספורט, תשמ"ח - 1988 המאוגדת כעמותה. במעמדה זה היתה בתקופה הרלבנטית בעלים ו/או מחזיקה ו/או מפעילה של קבוצת הכדורגל "הפועל באר שבע". 4. בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד. 5. התובע טוען, כי החל לשחק בנתבעת ב-1/8/77. הנתבעת חולקת על עובדה זו וטוענת, כי תחילת מועד העסקתו היתה ביום 5/10/81 שכן לא הוצג כל הסכם עבודה לתקופה קודמת. 6. התובע חתם על הסכם עבודה (הסכם שחקנים) מידי עונה לתקופה קצובה בת שנה. 7. ככלל, עונת משחקי הכדורגל הינה בת 10 חודשים מאוגוסט עד סוף מאי. 8. הסכם השחקנים האחרון שנחתם בין התובע לנתבעת הינו מיום 22/7/95 לעונת 95/96 ולתקופה מ-1/6/95 עד 31/5/96. 9. הסכם זה לא חודש לעונה נוספת. 10. אלא, בעונת 96/97 הועסק התובע על ידי הנתבעת כעוזר מאמן על פי חוזה לתקופה בת 10 חודשים מ-1/8/96 עד 30/5/97 (נ/5). 11. לאחר סיום עבודתו של התובע כעוזר מאמן חוזהו לא חודש ונותקו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים והתובע לא שב לעבודתו. 12. ביולי 96 עם סיום תפקידו של התובע כשחקן בנתבעת נערך לכבודו על ידי הנתבעת משחק הוקרה כאשר כל ההכנסות ממשחק זה הועברו לתובע. 13. התובע טוען בתביעתו, כי פוטר מעבודתו בנתבעת כשחקן מקצועי בגין אי-חידוש חוזה העסקתו כשחקן לעונה נוספת ולפיכך זכאי לפיצויי פיטורים על-פי סעיף 1 וסעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963. התובע תובע פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו כשחקן כדורגל בשיעור 280,440 ש"ח לרבות הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד פיטוריו עד לפרעון המלא בפועל (נספח ב' לכתב התביעה). תמצית טענות הצדדים 14. בקליפת האגוז יצויין, כי לטענת התובע הוזמן על ידי מאמן הקבוצה אלי גוטמן בסוף עונת המשחקים 95/96 וזה האחרון הבהיר לו, כי בשל גילו (37 שנה) "הגיעה העת לפרוש" וכי נאמר לו שלא ישחק בנתבעת בעונה הצפויה לבוא ולפיכך טוען, כי בפיטורים מדובר. 15. יצויין, כי התובע בכתב תביעתו לא ציין את העובדה, כי בעונת 96/97 המשיך לעבוד כעוזר מאמן בנתבעת (של אלי גוטמן). 16. הנתבעת חלקה על זכאות התובע לקבלת פיצויי פיטורים. תחילה, טענה טענה מקדמית, כי יש לעכב את ההליך בבית הדין על פי סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח - 1968 שכן הסמכות העניינית לדיון בתובענה נתונה למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל בישראל מכוח הוראות חוק הספורט התשמ"ח - 1988 ומכוח הוראות תקנוני ההתאחדות לכדורגל שהותקנו על פיו. טענה זו נדחתה על ידי בית דין זה וערעור הנתבעת נדחה בבית הדין הארצי לעבודה. 17. לגוף התביעה נטען מפי הנתבעת, כי אכן התובע הועסק כשחקן בנתבעת בעונת 95/96 אולם פרש מרצונו מתפקיד זה ונענה להצעת המאמן אלי גוטמן לשמש עוזרו בעונת המשחקים שלאחריה היינו עונת 96/97. ואמנם, התובע המשיך לעבוד בנתבעת כעוזר מאמן הקבוצה בהסכמתו ובעקבות כך נחתם עמו הסכם עבודה לעונת 96/97 שהסתיימה ביום 31/5/97 (נ/5). לאחר מכן התפטר התובע בשל הליך של חזרה בתשובה בעקבותיו ביקש לפרוש ושלא לחתום חוזה לתקופה נוספת. 18. הנתבעת טוענת, כי הסתרת העובדה על ידי התובע, כי אכן המשיך לעבוד בנתבעת בתפקיד של עוזר מאמן לאחר שפרש מתפקידו כשחקן יש בה משום ניהול המשפט בחוסר תום לב וניסיון להטעות את בית הדין. 19. עוד נטען מפי הנתבעת, כי התובע לא פוטר מעבודתו כשחקן ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים. 20. לחילופין, הכחישה הנתבעת את אופן חישוב הפיצויים בכתב התביעה, לרבות שיעור השכר הקובע וטענה, כי לצורך חישוב פיצויי הפיטורים שכרו האחרון של התובע הינו השכר שקיבל כעוזר מאמן, היינו סך 6,404 ש"ח לחודש. לחילופין נטען, כי על פי הסכם השחקנים האחרון שחתם התובע לעונת 95/96 קיימת הוראה השוללת מאת התובע זכות לקבלת הטבות כספיות נוספות מעבר לאלה שפורטו בחוזהו לרבות פיצויי פיטורים בגין תפקידו כשחקן ובכל מקרה נקבע בסעיף 10ב לחוזה, כי אם ייקבע שהתובע זכאי לזכויות נוספות מעבר לסכומים שפורטו בהסכם השחקנים, שכרו, לצורך חישוב זכויותיו, יהיה בשיעור 75% מסך התשלומים ששולמו לו על פי סעיף 6א(1)-2 לחוזה לרבות זכות הנתבעת לתבוע השבה ולקזז סכומים שקיבל ביתר. 21. עוד נטען, על ידי הנתבעת באופן חילופי, כי התובע היה "עובד עונתי" לצורך חישוב זכויותיו. 22. הצדדים חלוקים בשאלות האם התובע פוטר מעבודתו כשחקן בנתבעת ואם כן מהי תקופת עבודתו הרצופה לצורך חישוב זכויותיו ומהו שיעור פיצויי הפיטורים שזכאי היה לקבל, אם ייקבע כך, לרבות שיעור שכרו הקובע לאור ההוראות והכללים החלים עליו כשחקן לרבות הסכמי העבודה שנחתמו בינו לבין הנתבעת (רשימת פלוגתאות מוסכמת מיום 19/5/03). 23. נשאלת השאלה האם השכיל התובע להוכיח עילת תביעתו בכתב תביעתו, היינו, זכאותו לקבלת פיצויי פיטורים בגין פיטוריו כשחקן כדורגל? 24. שאלה זו נשאלת לאור טענות הנתבעת בכתב הגנתה ובתצהיריה (יוסי אורה ואלי גוטמן) מהם עולה, כי התובע לא פוטר מעבודתו אלא המשיך לעבוד בנתבעת כעוזר מאמן, ורק בתום בתקופת העסקתו כעוזר מאמן נותקו יחסי עובד ומעביד. 25. התובע אינו חולק על העובדה, כי אכן המשיך לשמש כעוזר מאמן בנתבעת בעונת 96/97 אולם לטענתו זכאי לקבל פיצויי פיטורים בגין אי-חידוש חוזה העסקתו כשחקן כדורגל ללא כל קשר להמשך העסקתו כעוזר מאמן וטען טענות אלה: א. האחת, כי פוטר מעבודתו כשחקן וכן לא הוארך חוזה העסקתו כשחקן. ב. באשר להעסקתו כעוזר מאמן, מדובר בשתי תקופות עבודה נפרדות בתפקידים שונים חלוטין, לרבות באשר לתנאי השכר ואין קשר בין שני התפקידים. ג. התקופה בה שימש כעוזר מאמן הינה בת 10 חודשים בלבד, תקופה שאינה מזכה בזכות לפיצויי פיטורים. ד. ולבסוף טען, כי תקופת עבודתו כעוזר מאמן אינה רצופה לתקופת עבודתו כשחקן שכן חל ניתוק של 3 חודשים ביחסי עובד ומעביד. 26. נקדים ונאמר, כי התובע לא השכיל להוכיח עילת תביעתו לקבלת פיצויי פיטורים בגין פיטוריו מתפקידו כשחקן. לטעמנו, גם אם לא הוארך חוזה העסקתו כשחקן מקצועי אין לראות בעובדה זו כפיטוריו מעבודתו בנתבעת ועילה לקבלת פיצויי פיטורים שכן המשיך לעבוד ברציפות בנתבעת ובהסכמתו בתפקיד אחר כעוזר מאמן. אין לראות באי-חידוש חוזה העסקתו כשחקן במהלך תקופת עבודתו הרצופה כ"פיטורים" המזכים בפיצויי פיטורין שכן פיצויי פיטורין משתלמים בעקבות ניתוק יחסי עובד ומעביד ואין זה המקרה שלפנינו. חילופי התפקידים 27. התובע בתצהירו במקום עדות ראשית טען, כי בתום העונה האחרונה בה שימש כשחקן כדורגל (7/96 או בסמוך לכך), הוזמן לשיחה עם המאמן מר גוטמן וזה האחרון בעדינות ובאדיבות הבהיר לו, כי "הגיעה העת לפרוש" וכי לא ימשיך להמשיך לעבוד עוד בתור שחקן בעבור הפועל ב"ש בעונת המשחקים הצפויה ( סעיף 10 לתצהיר). 28. אלי גוטמן טען בתצהירו, כי בעונת המשחקים 95 ו- 96 שיחק התובע בקבוצה וזכור לו כי בתום העונה, התקיימה שיחה בינו לבין התובע בה הבהיר לו, כי מבחינה מקצועית לא ישמש בעונת 96 -97 כשחקן מוביל בקבוצה ולכן החליט התובע לפרוש מכדורגל. עוד הוסיף, כי התובע יכול היה להמשיך ולשחק אילו רצה בכך, אם כי לא באותו מעמד מקצועי שתיפקד בעונה החולפת, אולם התובע בחר לשמש כעוזר מאמן שלו. (סעיף 3 ו -6 לתצהירו במקום עדות ראשית). 29. בעדותו הבהיר אלי גוטמן, כי כוונתו במושג "שלא במעמד מקצועי" הינה כי התובע לא ימשיך להיות שחקן הרכב אלא שחקן סגל ובמילים אחרות "שחקן ספסל" (עמ' 22 לפרוטוקול מיום 29/6/04). 30. הן בתצהירו של אלי גוטמן והן בכתב ההגנה (סעיף 3.7) אין טענה, כי התובע ביקש להפסיק עבודתו כשחקן בשל הליך של חזרה בתשובה. 31. עדות התובע היתה מסוייגת באשר לנסיבות סיום עבודתו כשחקן. התובע העיד , כי בסוף עונת 95-96 פנה אליו אלי גוטמן ואמר לו שהוא לא בונה עליו בתור שחקן כדורגל ולא ישחק יותר והציע לו תפקיד של עוזר מאמן. (עמ' 5 לפרוטוקול). 32. התובע חזר מספר פעמים על גרסה זו (עמ' 9 ו- 13 לפרוטוקול). 33. התובע הכחיש את טענת אלי גוטמן שאמר, כי מדובר בשינוי מעמדו בקבוצה והשיב: "הוא לא אמר לי זאת, יכולתי להמשיך לשחק" (עמ' 6 לפרוטוקול). כנשאל התובע מדוע לא המשיך לשחק, השיב- "אם מאמן אומר לי שמאמן לא בונה עלי, מה את רוצה שאעשה?" (עמ' 6 לפרוטוקול). אך כנשאל: "אתה אמרת לי שאלי לא בונה עליך, התכוונת שהוא אמר לך שבעונת 96 - 97 לא תהא שחקן הרכב? השיב: "יכול להיות". (עמ' 6 לפרוטוקול). 34. לאחר מכן נשאל התובע "לטעמך הוא אמר לך שאתה לא משחק כדורגל יותר בפועל ב"ש?" והשיב: "זה מה שהוא אמר לי אך יכולתי להמשיך לשחק". (עמ' 7 לפרוטוקול). 35. ובסופו של דבר העיד: "אמרתי לו שאני יכול להמשיך לשחק ורוצה, והוא אמר שהוא לא בונה עלי ואמר שהוא רוצה שיהיה עוזר מאמן והסכמתי לכך" (עמ' 8 לפרוטוקול). 36. אלי גוטמן בעדותו מודה, כי אכן היוזמה לשינוי מעמדו המקצועי של התובע כשחקן מקצועי היתה ביוזמתו בשל גילו של התובע, וכך העיד: "אמרתי שהוא נמצא במעמד מסויים בקבוצה ואני מתכוון להביא שחקן מבחוץ וזה יפגע במעמדו" (עמ' 21 לפרוטוקול) "נתתי לו להבין שהססטוס שלו עומד להשתנות ויש להביא שחקן צעיר יותר במקומו להרכב ובעקבות הכבוד שיש לי אליו, נתתי לו את האפשרות הנוספת" (עמ' 23 לפרוטוקול). עוד הוסיף - "היתה מגמה של הצערת הקבוצה" (עמ' 22 לפרוטוקול). 37. אלי גוטמן הכחיש בעדותו, כי אמר לתובע שלא ישחק יותר והוסיף, כי התכוון שלא ישחק כ"שחקן הרכב" (עמ' 22 לפרוטוקול). כאשר לגרסתו, כל שחקן שהוא לא שחקן הרכב, צריך להלחם על מקומו בהרכב בפרט בב"ש (עמ' 23 לפרוטוקול). כשנשאל, מה היתה כוונתו, השיב: "אם הוא היה רוצה להשאר כשחקן, שחקן סגל", או במילים אחרות שחקן ספסל (עמ' 22 לפרוטוקול). אלי גוטמן הדגיש בעדותו, כי בשל מעמדו של התובע, לא רצה לפגוע בו. העריך את כושרו המקצועי ואמר לו את הדברים שפרט בעדותו, בצורה גלויה. (עמ' 22 לפרוטוקול). 38. אין ספק, כי היוזמה להפסקת המשך העסקתו של התובע כשחקן הרכב או כשחקן במעמדו המקצועי המוכר בפועל ב"ש, היתה מטעם הנתבעת. אמנם לא נאמר לתובע מפורשות, כי תופסק עבודתו כשחקן אך זו היתה הכוונה הנסתרת של הנתבעת תוך שמירה על כבודו ומעמדו של התובע מבלי רצון לפגוע בו. עדותו של אלי גוטמן בנקודה זו מהימנה עלינו. אין להסיק, כי הנתבעת הודיעה לתובע בהודעה חד משמעית, כי לא ישמש "שחקן" אלא הודיעה לו חד-משמעית כי לא ישמש "שחקן הרכב". אין בכך הודעת פיטורים מעבודתו של התובע כשחקן מקצועי. לא הוכח, כי לתובע היתה זכות קנויה לשמש כשחקן הרכב אך יחד עם זאת, אין ספק, כי יש בכך שינוי מהותי במעמדו של התובע ובתפקידו, אשר אין ספק, כי התובע רשאי היה להתפטר בדין פיטורים אם היה מוצא לנכון. אולם, במקביל להודעה לתובע על שינוי במעמדו כשחקן פעיל בהרכב, הוצעה לו עבודה חילופית כעוזר מאמן והתובע הסכים לה. התובע לא חלק על העובדה, כי באותה שיחה הוצעה לו עבודה חילופית ובסופו של דבר, הסכים לה, אם כי לטענתו בלית ברירה ולא הוכחה כל סיבה עניינית שמנעה מן התובע שלא להסכים להיות מועסק בתפקיד אחר. 39. התובע העיד: "ש. באותה שיחה שקיימת עם מר גוטמן, אמרת לנו שבאותו מעמד הוא הציע לך תפקיד עוזר מאמן והתקיימה למעשה שיחה אחת, לא היו כמה חלקים. ת. נכון. ש. כאשר הוא הציע לך או אמר לך את הדברים כיצד הגבת? ת. לא היתה לי ברירה. ש. לא שאלתי אם היתה לך ברירה אלא מה אמרת לו. ת. אמרתי לו (לאלי גוטמן - י.ה.) שאני יכול להמשיך לשחק ורוצה והוא אמר שהוא לא בונה עלי ואמר שהוא רוצה שיהיה עוזר מאמן והסכמתי לכך. לא רציתי ללכת לאף קבוצה אחרת, רציתי להישאר בפועל באר שבע". (עמ' 8 לפרוטוקול). 40. כלומר, בנסיבות המקרה, גם אם נקבל את גרסת התובע, כי חוזה העסקתו כשחקן לא הוארך בשל התנהגות ויוזמת הנתבעת שכן נאמר על ידי מאמן הקבוצה, כי "אינו בונה עליו", הוכח, כי למרות האמור לעיל העדיף להישאר בקבוצת הנתבעת ולהיות מועסק בה כ"עוזר מאמן". רציפות תקופת עבודתו של התובע 41. התובע טוען, כי חל נתק של 3 חודשים ברציפות בין תקופת עבודתו כשחקן לבין תקופת עבודתו כ"עוזר מאמן" והדגיש, כי במצב זה פעל נכון כשתבע פיצויים רק עבור עבודתו ככדורגלן וכי אין באמירה זו לפגוע בטענתו לפיה עבודתו, כעוזר מאמן היתה אחרת ושונה לחלוטין מעבודתו כשחקן ועל כן בדין הוא תבע פיצויי פיטורים נפרדים על היותו שחקן (סעיף 61 לסיכום טענותיו). 42. התובע טוען, כי לא עבד ולא קיבל תלושי שכר לחודשים 96/ 12-8 לאור האמור בטופסי 106 (לשחקנים ולמאמנים) (נ/6 - נ/8). לפיכך, הסיק בסיכום טענותיו, כי מדובר בניתוק רציפות ביחסי עובד ומעביד של 3 חודשים. כן נטען, כי החל לעבוד כעוזר מאמן ב-9/96 בלבד ולא ב- 8/96, כפי שצויין בחוזה העסקתו כעוזר מאמן (נ/5). 43. מטעם הנתבעת הונפקו שני טופסי 106 לשנת 1996 וכדלקמן: בטופס 106 (שחקנים) על שם התובע צויין, כי עבד מ- 96/ 7-1 בלבד. בטופס 106 (מאמנים) צויין כי התובע עבד מ- 96/ 12-9. בטופס 106 לשנת 97 (שחקנים) צויין, כי התובע עבד מ- 97/ 5-1 (כולל). 44. א. הסכם העבודה האחרון נחתם ביום 22/7/95 לעונת 95/96 לתקופה מ- 1/6/95 עד ליום 31/5/96. ב. הסכם להעסקת התובע כמאמן לעונת 96/97 אינו נושא תאריך חתימה אך צויין בו, כי התובע ישמש כמאמן של הקבוצה לעונת המשחקים 96/97 (המבוא להסכם) לתקופה מ- 1/8/96 עד 30/5/97. 45. אין להקיש מהאמור בטופסי 106 על חודשי העסקתו של התובע בפועל. ראשית, יצויין, כי התובע לא העיד, כי למרות האמור בחוזה העסקתו כעוזר מאמן לא עבד ב-8/96, כפי שצויין בחוזה או כי לא עבד בפועל בין החודשים 96/ 12-9 שכן לא הוצגו תלושי שכר, כפי שטען בא-כוחו בסיכום טענותיו. על התובע הנטל להוכיח טענתו זו. הנתבעת טענה מפורשות בכתב ההגנה ובתצהיריה, כי המשיך לעבוד בנתבעת בתפקיד אחר ועל התובע היה להתכבד ולפרט הבסיס העובדתי לטענתו בדבר הפסקת הרציפות בכתבי טענותיו. טענה זו הועלתה רק בסיכום טענותיו. 46. אין מחלוקת בין הצדדים, כי עונת הכדורגל מתחילה באוגוסט ונגמרת במאי (10 חודשים). על כך אף העיד התובע בפנינו (עמ' 15 לפרוטוקול). תקופה זו תואמת את תקופת העסקתו שפורטה בחוזה העסקתו כעוזר מאמן (נ/5) ואין זה סביר והגיוני שהתובע לא עבד כעוזר מאמן ממועד תחילת העונה, היינו, 8/96 גם אם לא הוצגו בפנינו תלושי שכר. בכל מקרה, התובע לא הוכיח טענה עובדתית זו. 47. לפיכך, גם אם לא הוצגו תלושי שכר של התובע לתקופה הנדונה (היינו 3 חודשים - 96/ 12-9) אין בכך כדי להוות ראיה לניתוק רציפות תקופת עבודתו בנתבעת. 48. אין לקבוע מסקנה משפטית בדבר תקופת עבודתו בנתבעת על פי פרשנותו של התובע בסיכום טענותיו לאמור בטופסי 106 ללא בסיס עובדתי מוכח, גם אם אלה הונפקו על ידי הנתבעת. אין ספק, כי הנתונים בטופסי 106 אינם "מדוייקים" והא-ראיה, כי התובע בשנת 97 הועסק לכל הדעות כעוזר מאמן למרות שצויין בטופס 106 לשנה זו, כי מדובר בטופס "שחקנים". 49. לצורך הוכחת הניתוק בתקופת הרציפות טען התובע, כי סיים עבודתו כשחקן ב- 31/7/96 או לחילופין ב- 30/5/96 (סעיף 10 ו-49 לתצהירו וסעיף 26 לסיכום טענותיו). ואם כך הם פני הדברים הרי אין ספק, כי גם אם החל התובע לעבוד כעוזר מאמן ב- 1/9/96 (ולא ב- 1/8/96 כפי שפורט בחוזה), לא נותקה הרציפות ביחסי העבודה למשך 3 חודשים על פי גרסתו הראשונה של התובע. אמנם, יוסי אורה העיד, כי התובע סיים עבודתו כשחקן ב- 31/5/96 ותלושי השכר שהונפקו לחודשים 96/ 7-6 הינם בגין הפרשי שכר ופרמיה אך גם טענה זו אין בה כדי לסייע לתובע כדי להוכיח טענתו, כי חל נתק ברציפות עבודתו של 3 חודשים. 50. התובע העיד, כי אלי גוטמן הציע לו תפקיד עוזר מאמן בסוף עונת 95/96 . התובע לא ידע את המועד המדוייק אולם סבר, כי מדובר באוגוסט 96 (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 23/3/04). כלומר, לא הוכח, כי היה נתק כלשהו ביחסי עובד ומעביד בין הצדדים שכן באותה שיחה בה נידונה המשך העסקתו כשחקן כדורגל הוצע לו תפקידו כעוזר מאמן ואין ספק, כי די בכך כדי לקבוע כי יחסי העבודה בין הצדדים מעולם לא נותקו בתקופת המעבר בין תפקידו של התובע כשחקן לבין תחילת עבודתו כעוזר מאמן. 51. מעבר לדרוש יצויין, כי גם אם היה נקבע בפסק דין זה שהתובע לא עבד 3 חודשים אין בכך כדי לשנות מסקנתנו ולקבוע, כי יחסי העבודה נותקו בשל סיבה זו. לא הוכחה כל כוונה על ידי מי מהצדדים לנתק את יחסי העבודה שביניהם בתקופת המעבר. אין ספק, כי אם אכן היתה כוונת הנתבעת לנתק את יחסי העבודה עם התובע, לאחר שחוזה העסקתו כשחקן לא הוארך, היה נערך גמר חשבון בין הצדדים. מעדויות עדי הנתבעת וכן מעדותו של התובע עולה כוונה ברורה ומפורשת להמשיך את יחסי העבודה שבין הצדדים. הנתבעת הצהירה על כך מפורשות והתובע העיד על כך כאשר נענה להצעתו של אלי גוטמן להמשיך לשמש כעוזר מאמן (עמ' 8 לפרוטוקול). ללמדך, כי אף צד מן הצדדים לא גילה דעתו או כוונתו לנתק היחסים בסוף עונת 95/96. ההפך הוא הנכון - הכוונה המשותפת של הצדדים, כפי שעולה מהראיות שבתיק היתה להמשיך את יחסי העבודה. 52. לפיכך, הננו דוחים את גרסת התובע וקובעים, כי התובע המשיך לעבוד ברציפות באותו מקום עבודה וללא ספק אצל אותו מעביד. השוני בתפקידים 53. טוען התובע, כי טענת הנתבעת שהתובע המשיך לעבוד עד 31/5/97 לא תועיל לה, בין היתר, שכן מדובר במשרה אחרת לחלוטין והוסיף, כי יש להבחין בין תקופת עבודתו כ"שחקן" ובין תקופת עבודתו כ"עוזר מאמן" לצורך בחינת זכאותו לפיצויי פיטורים ולהקיש מעובדות המקרה שפורסמו בפרשת סבירינסקי (דיון לז/ 87-3 שפורסם בפד"ע כרך ט' 245) למקרה שלפנינו. 54. גם טענה זו יש לדחות כעילה לזכאותו לקבלת פיצויי פיטורים בגין אי חידוש חוזה העסקתו כשחקן במהלך תקופת עבודתו הרצופה. לא הוכח כל בסיס משפטי לטענת התובע. 55. אין להקיש מעובדות המקרה שפורטו בפרשת סבירינסקי למקרה שלפנינו, שכן התובע לא הועסק בשתי משרות נפרדות באופן מקביל בנתבעת. באותו פסק דין דובר על התפטרות התובע בשל שינוי בתנאי העסקתו בתפקיד נוסף שעסק בו אצל אותו מעביד, התפטרות שזיכתה אותו בפיצויי פיטורים בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. זאת ועוד. בניגוד לעובדות בפסק הדין הנ"ל, השינוי בתפקידו של התובע משחקן לעוזר מאמן, נעשתה בסופו של דבר בהסכמתו על פי עדותו שצוטטה לעיל ולא נטען על ידו כי מדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודתו ולמותר לציין, כי לא סרב להצעה להמשך העסקתו בנתבעת כעוזר מאמן, כפי שהיו עובדות המקרה בעניינו של אפרים דוידי שזוכה בפיצויי פיטורים. ( פס"ד מיום 2/1/2006 תיק עב 2629/01). 56. התובע הפנה לפסק דין נוסף לתמיכה בגרסתו (פס"ד מנפאור - נספח א-2 לסיכום הטענות). פסק דין זה אינו עוסק כלל בעילת הזכאות לקבלת פיצויי פיטורים, אלא באופן חישוב פיצויי הפיטורים, כאשר חלה הפחתה בשכרו של עובד,אשר כתוצאה ממנה קטן שכרו האחרון, ולצורך חישוב פיצויי הפיטורים, נקבע כי שכרו האחרון ייחשב השכר שקיבל ערב ההפחתה, כאמור בתקנה 8 לתקנות פיצויי פיטורין (חישוב הפיצויים בהתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד - 1964. 57. על פי סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963, מי שעבד שנה אחת ברציפות - ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורין. 58. הזכות לפיצויי פיטורים קמה ומתגבשת במועד ניתוק יחסי עובד ומעביד. למשל, כספים ששולמו כפיצויי פיטורים לעובד שהמשיך בעבודתו אצל אותו מעביד אין לראותם כ"פיצויי פיטורים" בכפוף לחריגים מסויימים שלא הוכחו ולא נטענו במקרה הנדון. אין ספק, כי כאשר התובע המשיך בעבודתו, לא הוכחה הפסקה ברציפות בעבודתו הנתבעת ולא הוכחה הפסקה אמיתית של יחסי עובד ומעביד. 59. אין מחלוקת, כי בין הצדדים שררו יחסי עובד ומעביד ברציפות, הן באשר לתקופה בה הועסק התובע כשחקן בנתבעת והן בתקופה בה שימש כעוזר מאמן. 60. החוק קובע עקרון של רציפות בעבודה כאחד התנאים לזכאות לפיצויים ומונה בסעיף 2 את ההפסקות שאינן פוגעות ברציפות ומהוות "גשר" בין תקופת עבודה אחת לשניה. 61. אי-חידוש חוזה העסקתו של התובע כ"שחקן" אינו בבחינת "פיטורים" המזכים אותו בפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו זו. התובע התעלם מהעובדה, כי המשיך בעבודתו בנתבעת, אם כי בתפקיד אחר. כל שניתן לומר, כי התובע "פוטר" מתפקיד כשחקן ולא מעבודתו בנתבעת במועד זה. הזכאות לקבלת פיצויי פיטורים נבחנת על פי המועד בו נותקו יחסי עובד ומעביד ולא במועד בו הועבר התובע מתפקיד אחד לתפקיד אחר, כאשר הוכח, כי התובע המשיך בעבודתו בנתבעת ברציפות. 62. לפיכך, התובע לא השכיל להוכיח עילת תביעתו, היינו, זכאות לפיצויי פיטורים בגין "פיטוריו" כשחקן כדורגל בנתבעת ודי בכך על מנת לדחות תביעתו. הסעד 63. למעלה מן הדרוש יצויין, כי התובע בסיכום טענותיו אינו חולק על העובדה, כי העילה בגינה תובע פיצויי פיטורים הינה פיטוריו או אי-חידוש חוזה העסקתו כשחקן כדורגל (סעיף 2 לסיכום הטענות). 64. התובע לא טען לעילה נוספת שממנה ניתן להסיק, כי זכאי לפיצויי פיטורים ולו באופן חילופי ואין לפסוק בעילה שלא נטענה ולפיכך, אין גם כל בסיס משפטי לחישובים השונים החילופיים שפרט התובע בנספח לסיכום טענותיו. הכלל הוא, כי "עילת התביעה" הינה מסכת העובדות המעמידה את זכות התובע לקבל את הסעד המבוקש. העילה מתגבשת עם הגשת כתב התביעה. 65. התובע בסיכום טענותיו מתייחס לטענות ההגנה של הנתבעת לפיה סיים את עבודתו כעוזר מאמן ב-30/5/97 וטוען, כי במועד זה התובע פוטר מעבודתו ודוחה את טענת הנתבעת כי התפטר. לטענתו, מעדותו של יוסי אורה המנכ"ל עולה, כי לא פנו לתובע בסיום תקופת עבודתו כעוזר מאמן לחדש את החוזה ואף אם רצה להמשיך ולעבוד הדבר לא ניתן לו אולם, למרות האמור לעיל, טוען, כי הסתפק (ההדגשה במקור - י.ה.) בתביעתו לפיצויים עבור היותו שחקן וטען, כי המשך העסקתו כעוזר מאמן אינו פוגע בזכות זו (סעיף 67 לסיכום הטענות). 66. למרות האמור לעיל, בסיכום טענותיו תבע התובע פיצויי פיטורים על פי מספר חלופות אשר זיכרן לא בא בכתב התביעה. מדובר בחלופות שפורטו ב"נספח חישובים" ובחלקן נלקחה בחשבון תקופת עבודתו של התובע כ"עוזר מאמן" לצורך שיעור פיצויי הפיטורים תוך הבחנה בין תקופת עבודתו כשחקן ותקופת עבודתו כעוזר מאמן. 67. הנתבעת ובצדק טענה בסיכום טענותיה, כי ניסיונו של התובע בסיכום טענותיו לכלול בחישוב פיצויי הפיטורים, ולו באופן חילופי גם את התקופה בה שימש כעוזר מאמן, היינו לעונת 96/97 אשר לא נתבעה כלל בתביעתו הינה בבחינת הרחבת חזית ולפיכך דינה להידחות. הנתבעת ציינה מפורשות עמדתה זו במהלך הדיון וב"כ התובע חזר בו משאלתו (עמ' 24 - 25 לפרוטוקול מיום 29/6/04 בסעיף 3 לסיכום טענות הנתבעת). 68. העיקרון הוא שתובע לא יזכה בסעד שלא עתר לו בתביעתו וכן לא יזכה לסעד מעבר לסעד שאותו ביקש בתביעתו. (ראה: א.גורן - סוגיות בסדר דין אזרחי / מהדורה חמישית מעודכנת בעמ' 48). (ע"א 8659/99 חברת נוף ים כחול השקעות ופיתוח פרוייקטים בע"מ נ' פיינרו, פ"ד נד(2) 625, 633 והאסמכתאות שם). צוטט בע"ע 1326/04 עביר שאהין נ' מכללת מאר אליאס ואח', פס"ד מיום 2/11/05 (לא פורסם)]. 69. בנסיבות אלה, התובע לא היה זכאי לתבוע, ולו באופן חילופי סעדים שאינם נובעים מעילת תביעתו וללא ספק אינם נובעים באופן ישיר מהסעד שתבע בתביעתו אלא לכל היותר מטענות הנתבעת בכתב הגנתה באשר לאופן חישוב פיצויי הפיטורים אם אכן היתה מתקבלת גרסת התובע. 70. די באמור לעיל כדי לדחות תביעת התובע. 71. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור -.5,000 ש"ח + מע"מ. כדורגלדיני ספורטפיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים