פסק דין 1. התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופש. 2. בכתב ההגנה נטען כי התובעת פוטרה לאחר שהתגלה כי היא משתמשת בטלפון שבמשרד לצרכים פרטיים, באופן חריג, כי עובדה זו גרמה נזק לעבודה, המרדה של עובדי המשרד. נטען עוד להפרות משמעת כגון אכילה מול מרואיינים, אי שמירה על סדר ונקיון. עוד נטען כי במסגרת שיחות הטלפון, התובעת העבירה מידע לחברה מתחרה. לאור כל האמור לעיל נטען כי אין התובעת זכאית לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. כמו כן, הוגשה תביעה שכנגד בגין שימוש בטלפון, שעות עבודה מבוזבזות, ועוד, סה"כ 34,000 ש"ח. 3. בישיבת יום 6/2/06 נשמעה עדות התובעת ועדות מנהלת המשרד הגב' איריס דורי ועדות נוספות. 4. אלה העובדות העולות מחומר הראיות: א. התובעת הועסקה בנתבעת מחודש 2/03 ועד לפיטוריה ביום 18/9/05. ב. שכרה עמד על 17.94 ש"ח לשעה. ג. במהלך העבודה ביצעה התובעת שיחות טלפון רבות לאמה, אחותה ואביה וכן לבעלה - בכך מודה התובעת. כן הודתה כי שוחחה עם חברת אופיס. 5. להלן ניתוח חומר הראיות: התובעת שוחחה רבות בטלפון, שיחות פרטיות. בכך מודה התובעת עצמה אלא שלטענתה עשתה זאת ברשות. כך עולה גם מתדפיסי בזק שצורפו לתיק ואשר הומצאו לדיון בבית הדין (מדובר בשלושה קלסרים עבי כרס). התובעת שוחחה עם אימה, אחותה ואביה, שיחות רבות, בקשר למצבה הרפואי של האם, שעברה ניתוח וטיפולים כימותרפיים. התובעת ביצעה שיחות אלה ברשות, בכך הודתה גם הגב' דורי. הצדדים חלוקים בשאלה האם הרשאה זו כללה רשות לעשות שיחות ארוכות ביותר, חלקן 20 דקות וחלקן יותר מכך. 6. התובעת שוחחה עם חברת אופיס, שהיא חברה מתחרה לנתבעת. התובעת הודתה בכך אלא שלדבריה שוחחה שם עם חברתה מירי, שקודם לכן עבדה בנתבעת, והשיחות היו על רקע אישי חברי ולא הועבר מידע כלשהו בין החברות. לאחר ששמענו את העדויות אנו קובעים שלא הוכח כי בשיחות אלה התובעת מסרה לאופיס מידע סודי. טענתה זו של הנתבעת לא הוכחה. 7. הוכח כי התובעת סירבה לקבל מכתב שנמסר לה ע"י הגב' דורי. זאת העידה גם הגב' דורי וגם עדה מטעמה. לא הוכח מה היה כתוב במכתב, האם היתה בו דרישה חוזרת שלא לעשות שיחות פרטיות, כטענת הגב' דורי וכפי שכתוב ב- נ/1, או שמא היו כתובים במכתב דברים אחרים שאין אנו יודעים מה הם. 8. התובעת אינה חתומה על הסכם האוסר עליה לעשות שיחות פרטיות. לא הוכח כי נמסרה לתובעת התראה על כך בעבר. לא ניתנה לתובעת התרעה בכתב. לא נשלח אליה כל מכתב רשום בענין זה. 9. הוכח כי עיקר העבודה במשרדי הנתבעת היא באמצעות הטלפון. שיחות טלפון פרטיות ארוכות, בהכרח פוגעות בטיב העבודה. 10. עלינו לבחון עתה האם במקרה הנדון, זכאית היתה הנתבעת לפטר את התובעת תוך שלילה מלאה של פיצויי הפיטורים ודמי הודעה מוקדמת. 11. לאחר שעיינו בחומר הראיות אנו קובעים כדלקמן: א. התובעת לא חתומה על הסכם עבודה. בודאי שלא חתומה היא על התחייבות שלא לבצע שיחות פרטיות. ב. ניתנה לתובעת הרשאה פוזיטיבית לשוחח עם בני משפחה עקב המצב הרפואי של אימה. ג. לא הוכח שהתובעת הוזהרה בעבר שלא לבצע שיחות פרטיות ארוכות. ד. לא הוכחה הטענה שלפיה התבועת מסרה לחברה מתחרת מידע סודי אודות מעסיקתה. ה. מאידך, יש טעם לפגם בכך שעובדת מבצעת שיחות טלפון רבות וארוכות על חשבון שעות העבודה ותוך שימוש בטלפון של העבודה. במיוחד אמורים הדברים שעה שעיקר העבודה של התובעת היתה במענה לשיחות טלפון של לקוחות ובהשמת עובדים דרך הטלפון. ביצוע שיחות פרטיות באופן העולה על הסביר, שיחות רבות ליום, חלקן בנות 20 דקות ויותר, והכל על חשבון שעות העבודה ועל חשבון המעביד, מהווה הפרת משמעת. ו. על העובדת להבין כי ביצוע שיחות פרטיות ארוכות על חשבון העבודה הינו פעולה בלתי סבירה , המפריעה לעבודה התקינה וגורמת נזק למעביד - הן בגין עלות השיחות והן בגין בזבוז שעות העבודה. 12. בבואנו לשקול מה שעור ההפחתה שיש לקבוע במקרה כזה, ובשים לב למכלול השיקולים, אנו קובעים כי התובעת זכאית למלוא פיצויי הפיטורים ולהפחתה של דמי ההודעה המוקדמת. 13. באשר לפדיון חופש, משלא הוכח שהתובעת ניצלה ימי חופשה, יש לאשר את התביעה ברכיב זה. 14. התביעה שכנגד לא הוכחה. ראשית, בהעדר הסכם בכתב האוסר על ביצוע שיחות פרטיות, הרי שספק רב אם רשאי המעסיק לחייב את העובד, בתום יחסי עובד ומעביד, בעלות שיחות אלה. במיוחד הדברים אמורים שעה שלא הוכח כי התובעת הותרתה בעבר מפני ביצוע שיחות פרטיות. יתר על כן, סכום התביעה לא הוכח. עדת הנתבעת הציגה קלסרים רבים ובהם פירוט שיחות טלפון אך לא הוגש סיכום של סה"כ השיחות שנעשו ועלותן, לא בוצעה הפרדה בין שיחות שניתנה רשות לתובעת לבצען (עקב המצב הרפואי של אימה) לבין שיחות שנטען כי לא ניתנה רשות לבצען. מכל הטעמים לעיל, דין התביעה שכנגד, להדחות. 15. סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך 7,427 ₪. ב. פדיון חופש בסך 143 ₪. ג. לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנה. לפיכך הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/10/05 ועד לתשלום בפועל. ד. כמו כן לא מצאנו לנכון לחייב מי מהצדדים בתשלום הוצאות המשפט. טלפוןפיטורים