פסק דין הנשיא סטיב אדלר פתח דבר הרקע להליכים שבפנינו זכה לפירוט נרחב בהחלטות קודמות, ועיקרו, המשבר החמור שפקד את השלטון המקומי, במהלכו חדלו כמחצית מהרשויות המקומיות למלא אחר התחייבויותיהן הכספיות. בתוך כך, פשתה בשלטון המקומי תופעה נפסדת של הלנה מתמשכת של שכר עובדי הרשויות. באו הדברים כדי שביתה כללית במשק, אשר הביאה להגשת הליכים מהליכים שונים בבית דין זה (סק - 04/ 1019 - 1016). במסגרת הליכים אלה נחתם ביום 11.11.2004 הסכם עקרונות להבראת הרשויות המקומיות (להלן: הסכם העקרונות) אליו התלוותה החלטת בית דין זה, ובם הותוו קווי היסוד לפתרון המשבר. בבסיס מתווה הפתרון באו, בין היתר, אלו: חזרה על מושכלות הראשונים בדבר זכותם של עובדים לשכר מלא במועדו תמורת עבודתם; חתימה על תוכניות הבראה אשר תכלולנה צמצום במצבת העובדים ובמשרות; הקמת צוות בהשתתפות נציגי הצדדים ונציגי המדינה להסדרת נושא התשלומים לקופות הפנסיה, לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות (להלן: הקרנות), והכל תוך דיווח שוטף לבית דין זה. יוטעם, כי תחילה שקדו הצדדים על הסדרת חובות השכר לעובדים עד לחודש אוגוסט, 2004 ועל דרך ההכללה ניתן לומר, כי חובות אלה אכן נפרעו. או אז, החלו באים לפתחנו ההליכים דנא שעניינם יישום הסכם העקרונות בכלל, וגיבוש תוכניות הבראה בפרט. הסכם העקרונות - עיקרים [2] בטרם נבוא לגוף ההליכים שבפנינו נביא מקצת מן הקווים המנחים שבהסכם העקרונות, הצריכים לענייננו, כדלקמן: "[2] על בסיס מסגרת מסמך עקרונות זה יחתמו, עד ליום 09.12.2004, תוכניות הבראה בכל הרשויות המקומיות אשר תוכניות ההבראה שהגישו אושרו על ידי משרד הפנים. רשויות נוספות שתוכניות הבראה שיוגשו מטעמן יאושרו על ידי משרד הפנים במועד מאוחר מזה שלעיל (9.12.2004), תפעלנה אף הן בהתאם לעקרונות הכלולים במסמך זה ותחתומנה על הסכם הבראה מקומי בתוך 30 ימים מיום שתכנית ההבראה התקבלה בהסתדרות המעוף. כל תוכניות ההבראה וההתייעלות ברשויות המקומיות תעשנה בהתאם להסכם עקרונות זה. תכניות ההבראה המקומיות תאושרנה בחתימת מרכז הסתדרות המעו"ף ומרכז השלטון המקומי. התוכנית ברמת הרשות המקומית תכלול צמצום מועסקים ומשרות בהתאמה לתוכניות ההבראה המאושרות על ידי משרד הפנים. צמצום משרות כולל אף צמצום היקף משרה של עובד פלוני ובלבד שהיקף המשרה לא נקבע בהסכם קיבוצי. אין באמור כדי למנוע פיטורי עובד פלוני במקום צמצום היקף משרתו. הסדר שלבי להפחתת תקנים ופרישת עובדים (משלב הפרישה מרצון לשלב "פיטורי הסכמה") יהא על פי הנוהל המפורט להלן: שלב א' - הרשות בתאום עם משרד הפנים תקבע את היקף הפיטורים הנגזר מתוכנית ההבראה. להודעה שתימסר להסתדרות על היקף הפיטורים האמור תצורף רשימת כל עובדיה השכירים של הרשות, לרבות המועסקים על פי חוזה עבודה אישי, עובדים במשרות סטטוטוריות ונבחרים. שלב ב' - יוצע לעובדי הרשות הסדר פרישה מרצון. עם זאת, הרשות שומרת לעצמה את הזכות שלא להיעתר לבקשתו של עובד לפרישה מוקדמת, בהתאם לצורכי הרשות. שלב ג' - מספר המפוטרים בשלב זה יעמוד על היקף המפוטרים שנקבע בשלב א' בהפחתת מספר העובדים אשר בקשתם לפרישה מרצון לפי שלב ב' לעיל נענתה בחיוב. העובדים שנקלטו אחרונים יהיו המועמדים הראשונים לפיטורים והכל תוך התחשבות בקריטריונים הקבועים בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. שלב ד' - תוקם ועדה פריטטית ברשות סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי ויו"ר הסתדרות המעו"ף כדי להכריע בחילוקי דעות באשר לזהות המפוטרים. ככל שחברי הוועדה לא יגיעו להסכמה בתוך 7 ימים יפעלו כאמור בסעיף [ג] לסיכום הדברים מיום 22.9.2004 כדלקמן: "חלפו 7 ימים....ונותרו חילוקי דעות העניין יוכרע אצל בורר מוסכם על ידי הצדדים בהליך שלא ימשך יותר מ -7 ימים". הבורר יהא הממונה האזורי על יחסי העבודה או בורר אחר שיוסכם על הצדדים.... [4] באותן רשויות בהן חלה תוכנית הבראה המאושרת על ידי משרד הפנים ומתקיימות בהן הפחתות שכר ודחיית תשלומים, להם זכאים העובדים מכוח הסכם קיבוצי, באופן חד צדדי על ידי המעסיק....תבוטלנה ההחלטות החד צדדיות הללו הפוגעות בזכויות שנקבעו בהסכמים קיבוציים כאמור. .. [5] המעסיק מתחייב לקיים שקיפות וגילוי מידע רלוונטי כלפי ארגון העובדים, ביחס לתוכניות ההבראה, המצב הכספי של הרשות והמועסקים ברשות, לרבות עובדי חברות כוח אדם ויועצים חיצוניים.... [6] בכלל זכותם של העובדים לתשלום שכר, באה אף הזכות לתשלומים ולהפרשות הנילוות. יוקם צוות בהשתתפות נציגי הצדדים ומשרד הפנים להסדרת נושא התשלומים לקופות הפנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל תוך בחינת הזכויות, היוועצות ותאום עם רשות המיסים ואגף שוק ההון במשרד האוצר. הוועדה תעשה מאמץ לסיים את עבודתה בתוך 60 יום. [7] מיצוי תביעות - הרשויות יתחייבו לא לדרוש הפחתות שכר או הרחבת היקף המפוטרים במהלך יישום תוכנית ההבראה וזאת מעבר להסכם ההבראה המאושר על ידי משרד הפנים, למעט אם נקבע הדבר בהסכמים קיבוציים ארציים...". סק 1021/04 [3] במסגרת הליך זה הוגשה על ידי מרכז השלטון המקומי בקשת צד בסכסוך קיבוצי. במסגרת הבקשה עתר מרכז השלטון המקומי שנורה להסתדרות לחתום על הסכמים עם הרשויות המקומיות בן גובשה תוכנית הבראה מאושרת על ידי משרד הפנים, על פי הנוסח שהפיץ מרכז השלטון המקומי לרשויות ולא על פי הנוסח שהופץ על ידי ההסתדרות. כן התבקשנו להורות להסתדרות לפעול על פי המנגנון שנקבע בהסכם העקרונות ליישוב חילוקי דעות בנוגע לרשימות מפוטרים. בש"א 179/05 [4] במסגרת הליך זה טענה ההסתדרות להפרת הסכם העקרונות על ידי מרכז השלטון המקומי ויחידיו - הרשויות המקומיות - באלה: [א] דרישה להסכמת ההסתדרות לתוכניות הבראה מקומיות בהיקף כספי רחב מזה שאושר על ידי משרד הפנים. לשיטת ההסתדרות, נובע הדבר, בין השאר, מרצונן של הרשויות להשית על תוכנית ההבראה גם גירעונות עבר וביניהן, חובות עבר לעובדים. בתוך כך, הביאה ההסתדרות דוגמאות של רשויות בהן לשיטתה פעלה הרשות כאמור (רמלה, קרית אתא, מזכרת בתיה). [ב] יישום חד צדדי של תוכניות הבראה ללא הסכמת הסתדרות המעו"ף (טירה, עכו, כפר קאסם, ראשון לציון) . [ג] גיבוש תוכניות הבראה שאינן מתיישבות עם הסכם העקרונות ואף אישורן על ידי משרד הפנים. במיוחד נטען, כי תוכניות אלה כוללות הפחתות שכר בעוד בהסכם העקרונות נקבע כי הדרך לצמצום ההוצאות הנה על ידי פטורי עובדים בלבד (יסוד המעלה). למרות שלכאורה עסקה הבקשה בפירוש הסכם העקרונות באופן כללי, הרי שבסופה של בקשה התבקשנו ליתן סעדים זמניים הנוגעים לעיריית רמלה, בצד סעדים הצהרתיים ובם זה: "להצהיר כי הבסיס לחישוב החסכון שאמור להיות מושג בעקבות פיטורי העובדים....על פי הסכם העקרונות הנו סך החסכון ברכיבי השכר הרשום בתוכנית ההבראה בעמודת 'אבני הדרך'". סק 52/05 [5] במסגרת הליך זה אשר הוגש על ידי ההסתדרות, התבקשנו להורות למרכז השלטון המקומי וליחידיו כך: לשלם לעובדי הרשויות את שכרם במועד; לאסוף את הנתונים הדרושים מהקרנות על-מנת שניתן יהא לגשת לפתרון החובות להן, ולכנס את הוועדה שיוסדה לעניין זה בהסכם העקרונות. לבסוף התבקשנו להוציא מלפנינו צו הקובע "כי כל עוד לא יסתיים הדיון בכל הוועדות הקבועות בהסכם העקרונות המשיב ו/או יחידיו אינם רשאים לחתום על תוכניות הבראה ו/או לפטר עובדים ו/או לפגוע ו/או להפחית ו/או לגרוע משכרם ומיתר תנאי עבודתם". סק 55/05 [6] לא יבשה הדיו על הבקשה בסק 52/05 והוגשה בקשת צד זו במסגרת סק 55/05 בצלמה ובדמותה של קודמתה סק 52/05- ובה טענה ההסתדרות, כי מרכז השלטון המקומי ויחידיו ממשיכים בהפרת הסכם העקרונות כמבואר לעיל. במסגרת הליך זו הוגשה גם בקשת מרכז השלטון המקומי לצירוף משרד האוצר ומשרד הפנים להליך. הבקשה התקבלה בהסכמה בהחלטתנו מיום 8.8.2005. [7] לשם ייעול הדיון הורינו בהחלטתנו מיום 21.8.2005, על איחוד הדיון בכל ההליכים הנזכרים לעיל, משהוברר כי עניינם ביישום הסכם העקרונות. בירור ההליכים בבית דין זה וטעוני הצדדים [8] בפני נשיא בית הדין התקיימו חמש ישיבות מעקב, במסגרתן התבקשו הצדדים להמציא נתונים על התקדמות תשלום השכר לעובדי הרשויות, התקדמות בחתימה על תוכניות הבראה והתקדמות עבודת הצוות לעניין תשלומי החובות לקרנות. בנוסף, התקיים ביום 6.11.2005 דיון בפני המותב כולו. בתום הדיון הורינו לנציג משרד הפנים, מר קובי שלום, להשלים את יריעת הנתונים לגבי מצב תשלום השכר לעובדי הרשויות, יישום תוכניות ההבראה, לרבות פיטורי עובדים והסדרת החובות לקרנות. מטענות הצדדים בעל-פה בפנינו ומן הנתונים שהתקבלו ממשרד הפנים, כנדרש, בתחילת חודש דצמבר 2005 הוברר מצב העניינים כמבואר מטה: לשיטת משרד הפנים - לפי שנקבע בהסכם העקרונות ועד לחודש אוקטובר, 2005, משולם במרבית הרשויות שכר העובדים השוטף כסדרו. אשר לתוכניות ההבראה - רק בשישים מתוך כמאה וחמישים רשויות מקומיות בהן נדרשה תוכנית הבראה, נחתם הסכם למימוש תוכנית ההבראה ברמה המקומית. לאמור, רשויות רבות ממשיכות להתנהל ללא יישום של תוכנית הבראה ולפיכך, ממשיכות לצבור גירעונות. אשר לחובות לקרנות - נציג היועץ המשפטי לממשלה הבהיר, כי הושג מתווה שיש בו כדי לפתור את מרבית הבעיות הנובעות מהפקדה רטרואקטיבית. בעניין זה צירפה המדינה לטיעוניה את מכתבו של הממונה על שוק ההון, מר אייל בן שלוש, למנכ"ל משרד הפנים, מר אוסקר אבו-ראזק מיום 1.8.2005 בו נאמר, בין היתר, כך: "מובהר בזאת כי לא יראו בתשלום חוב של מעביד לקרן הפנסיה כרכישת זכויות למפרע כאמור בתקנה 41 כה לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד - 1964. לעניין זה 'חוב של מעביד' - חוב של מעביד לקרן פנסיה בשל עובד שבהתאם לסעיף 19א לחוק הגנת השכר רואים אותו לעניין זכויות העובד כלפי קרן הפנסיה כאילו שולם במועדו". עם זאת, לא היה בידי באי כוח המדינה כדי לשפוך אור על השאלה האם חובות העבר לקרנות נפרעו והאם הרשויות מעבירות את הפרשותיהן השוטפות לקרנות. עם זאת ציין מר קובי שלום, עוזר שר הפנים, כי תוכניות ההבראה כמו גם תשלומי האיזון מחושבות על פי סך כל חובות העבר, עד לחודש דצמבר 2003, לרבות החובות לקרנות. עוד הוסיף מר שלום, כי בחודשים הקרובים "כלל הגרעונות ברשויות המקומיות הנמצאות בתוכניות ההבראה עד ליום 31.12.2004 יכוסו". עיקר טענותיה של ההסתדרות היו אלה: אין לקשור בין תשלום שכר במועדו לבין חתימה על הסכמים למימוש תוכניות הבראה. מה גם שהלכה למעשה, הוכח שגם ברשויות בהן נחתם הסכם למימוש תוכנית הבראה, אין שכר העובדים משולם, בהכרח, במועדו; ולמעלה מזאת, ישנן רשויות מקומיות המסרבות לקיים הליכי משא ומתן על הסכמים למימוש תוכניות הבראה. אין להבחין בין שכר שוטף לבין ההפרשות לקרנות. קרי, רשות שלה חובות עבר לקרנות, או שאינה מפרישה להן את ההפרשות הנדרשות באופן שוטף, הנה רשות המלינה שכר. ההסתדרות מעריכה את חובות הרשויות המקומיות לקרנות בלמעלה מחצי מיליארד שקלים. לחיזוק טענתה זו הציגה ההסתדרות מכתב מאת קרן הפנסיה "מבטחים יותר" (מבטחים החדשה) לפיו: "נכון לסוף חודש אוקטובר, 2005 הסתכם חובן של כלל הרשויות המקומיות המצויות ביתרת חוב במבטחים יותר בלמעלה מ - 53 מיליון ₪. המדובר בחובות של הרבה למעלה ממאה רשויות מקומיות". מאחר שלא ניתן לנקוט בהליכי פירוק כנגד רשויות מקומיות "נאלצת מבטחים במקרים רבים לאפשר הסדרי פריסת חוב מורכבים לרשות המקומית החייבת, פעולה המביאה לעיכוב בהעמדת זכויותיהם של כלל עמיתי הקרן על מכונן. למותר לציין, כי כל הסדר כאמור מחייב גביית ריבית פיגורים בשיעור שאינו נופל מריבית החשב הכללי בגין איחור בהעברת כספים למערכת הבנקאית....והדבר לגידול מתמשך לחובה של כל רשות מקומית שאינה פורעת את חובה כנדרש". לשיטת ההסתדרות, סוגית מיסוי ההפרשה הרטרואקטיבית לקרנות הנה זניחה ונלוות לבעיה העיקרית הטמונה בעצם החוב והפגיעה בזכויות העמיתים כתוצאה מאי העברת התשלומים לקרן במועדם. הקושי לחתום על הסכמים נוספים למימוש תוכניות הבראה ברמה המקומית, טמון, בין היתר, בכך שהרשויות אינן מעבירות לנציגי העובדים את כל הנתונים הדרושים לשם כך לרבות "מצבת העובדים ברשות; מה היו הפעולות שנעשו על ידי הרשות לצמצום שכר הבכירים; עץ המבנה של הרשות המקומית לפני ואחרי צמצום מצבת כוח האדם; שכרם, דרגתם, תנאי פרישתם של העובדים שיש בכוונת הרשות לסיים את עבודתם; מה גובה החסכון הכספי של רשימת מסיימי העבודה ברשות". טיעוניו של מרכז השלטון המקומי היו בעיקרם אלה: העיכוב בהבראת הרשויות נובע רובו ככולו מן הסחבת שנוקטת לטעמו ההסתדרות בחתימה על הסכמי המימוש לתוכניות ההבראה; ובלשון הנטען " לאורך כל המו"מ שבין הרשויות המקומיות המרכז וההסתדרות, מנסה ההסתדרות לקעקע ולפרוץ את יעד השכר שבתוכניות ההבראה... לאי עמידה ביעדי השכר בתוכניות ההבראה משמעות אחת - סיכול יכולתן של הרשויות המקומיות להגיע לאיזון תקציבי, להבריא, ופגיעה ביכולתן לשלם לעובדיהן את שכרם כסדרו... אי תשלום השכר במועדו ואי התשלום לקופות הוא התוצאה של המשבר הכלכלי אליו נקלעו הרשויות המקומיות, משבר שנבע ונובע, בין היתר, מסירוב ההסתדרות להגיע להסכמות על צמצום הוצאות השכר ברשויות המקומיות. משבר שלא יבוא על פתרונו כל עוד ייושמו תוכניות ההבראה במלואן". בדיון בפנינו הוסיף מר יעקב אגמון, סמנכ"ל לשכר, הסכמי עבודה חינוך ותרבות בשלטון המקומי, כי קושי נוסף בו נתקלות הרשויות הוא זה הנובע מכך שבמשך תקופה ארוכה לא עמדה המדינה בהתחייבויותיה הכספיות כלפי הרשויות המקומיות. לשיטתו של מר אגמון במהלך שנת 2005 נחתמו כ- 31 הסכמים למימוש תוכניות הבראה ברמה המקומית. אשר לחובות לקרנות - הכיר מר אגמון בבעיה והבהיר שבשל החסר במקורות מימון העדיפו מרבית הרשויות לדאוג תחילה לתשלום השכר השוטף. דיון [9] תשלום השכר השוטף - מן המקובץ, לרבות דיווחי בעלי הדין, עולה, כי החובות בגין תשלומי השכר השוטף לעובדי הרשויות המקומיות נפרעו במלואם עד לחודש אוגוסט, 2004. התשלום התאפשר בסיוע תכניות הבראה והעברות כספים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי. אף לאחר שדווחנו כי לא נותרו עוד חובות שכר בגין התקופה שעד לחודש אוגוסט, 2004 המשכנו לעקוב אחר התשלום השוטף של שכר עובדי הרשויות, כדי לוודא שתופעת ההלנה הגורפת לא נשנית. אנו מתרשמים שככלל, משתלם השכר השוטף כסדרו ובמועדו. על פי הנתונים שהובאו לפנינו בעיית אי-תשלום שכר לאחר חודש אוגוסט 2004 חדלה להיות תופעה כללית והפכה לבעיה פרטנית. אי-תשלום שכר ברשויות מסוימות הינו תולדה של חוסר אחריות מצד ראשי הרשות, שיקולים זרים המשתרבבים לפעילות הרשות, העדר חתימה על תכנית הבראה, או אי ביצוע של תכנית הבראה, פיקוח בלתי יעיל של משרדי הממשלה הממונים על הרשויות ועוד. תיאור רחב יותר של הגורמים האמורים נסקר בחוות דעתי במסגרת בפסק דין המשלים בעניין עיריית לוד. לא יהא זה למותר לחזור ולהדגיש, כי חובתו של כל מעסיק, לא כל שכן המעסיק הציבורי, לשלם את שכר עובדיו, ללא קשר למצבו הכלכלי. עיקר האחריות לתשלום שכר עובדי הרשויות רובצת לפתחן של הנהלות הרשויות וראשיהן. ובכל מקרה, פסולה מכל וכל התוצאה לפיה עובדי הרשויות הם אלה הנאלצים לשאת במחדלי המערכת והעומדים בראשה. אולם לאור התרשמותנו שאין המדובר שוב בתופעה גורפת כי אם פרטנית ומשום שאין בידינו להתחקות אחר הסיבות הפרטניות להלנת שכר ברשות זו או אחרת, עומדת להסתדרות התרופה למיצוי הסעד שבדין בדרך של הפניית סכסוכים פרטניים בנדון זה, לבתי הדין האזוריים לעבודה, שם יוכלו הצדדים לפרוש את המסכת העובדתית ואת הטענות הצריכות לעניין. [10] תשלום לקרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל עם זאת, נותרה בעינה התופעה של אי העברת תשלומים מן הרשויות לקרנות הפנסיה וההשתלמות. יודגש, כי אנו רואים מצב דברים זה בחומרה רבה, שכן אי-הפרשת כספים לקרנות, במועדם וכנדרש בדין, פוגעת בעובדים העמיתים ועלולה לגרום להפסד זכויותיהם של עובדי הרשויות. מדובר בבעיה קשה שעל כל הצדדים להירתם למציאת דרכים לפתרונה. במסגרת זו, אנו יוצאים מנקודת הנחה שיושמה הודעת המדינה, בדיון לפנינו, בדבר הפניית תוספת תקציבית לכיסוי כלל גירעונות הרשויות עד ליום 31.12.2004 וכי בכך נמצא כיסוי,למצער, לחובות העבר. רואים אנו להוסיף ולהדגיש זאת: על הרשויות המקומיות והמדינה, כמי שהיא בעלת סמכויות הפיקוח על פעולותיהן של הרשויות, להקפיד על ביצוע ההפרשות לקרנות כדין, כסידרן ובמועדן ולהימנע מהישנות צבירת חובות לקרנות, שתוצאתן הפסולה, מישכון עתידם של העובדים על חשבון חובות ההווה של הרשויות. [11] תכניות הבראה מצרים אנו על כך שעד כה טרם נחתמו בכל הרשויות המקומיות הסכמים ליישום תוכניות ההבראה. אכן, החיוב בתשלום שכר עובדים במועדו אינו מותנה בחתימה על הסכמים כאמור. עם זאת, אין בידינו לקבל את עמדת ההסתדרות, לפיה אין קשר בין הבראת הרשויות לבין הגירעונות המקשים על תשלום שכר במועדו. אין אנו יכולים לקבוע מי מקשה על חתימה וביצוע של הסכמי הבראה. אולם, דבר אחד ברור - על מנת לשפר את מוסר תשלום השכר ברשויות יש צורך בשיתוף פעולה בין ראשי הרשויות, ההסתדרות והמדינה. בהעדר תוכניות הבראה קטן הסיכוי להביא את המשבר לסיומו ואין לנקוט סחבת בעניין זה. כאמור לעיל, דעתנו היא שלעת הזו מירב הבעיות שנותרו, פרט לעניין החובות לקרנות, הנן בעיות ברמה המקומית. אשר על כן, אין בידינו להידרש למחלוקות מקומיות בהליך זה הנוגע לסכסוך ארצי. בסכסוכים הנוגעים לרשויות ספציפיות אכן הגיעו חלק מהסכסוכים לפתחם של בתי הדין האזוריים, לרבות בתביעות בגין אי הפרשות לקרנות. [12] סוף דבר חלק הארי של המחלוקות שבין הצדדים בא על פתרונן במהלך הדיווחים והדיון בפנינו. אשר לבקשת הצדדים שנצהיר כי הצד שכנגד הוא המסכל את יישום הסכם העקרונות - הרי שהתרשמותנו היא כי אין לומר שהאשם באי השגת מלוא יעדי הסכם העקרונות רובץ לפתחו של מי מהצדדים. יתר על כן, דעתנו היא שקיימים קשיים מצידם של שני הצדדים ליישם את הסכם העקרונות והננו תקווה כי קשיים אלה יפתרו באמצעות מנגנוני ההידברות וישוב חילוקי הדעות הקבועים לצורך כך בהסכם העקרונות. באותן הרשויות בהן טרם נחתם הסכם ליישום הסכם הבראה או שעדיין מלינים בן את שכר העובדים, אזי התרשמותנו היא כי המדובר בבעיות מקומיות וכאמור לעיל, על הצדדים לאותן מחלוקות לעשות לפתרונן, בין כותלי בית הדין או המחוצה להן. אשר לסוגיית החובות לקרנות - אמנם לא נתבקשנו ליתן סעד אופרטיבי בסוגיית חיוב הרשויות המקומיות לביצוע ההפרשות לקרנות, אולם אנו שבים ומצהירים כי ההפרשות לקרנות כלולות בגדר תשלום השכר לעובדים וכי על הרשויות להקפיד על ביצוע שוטף של ההפרשות לקרנות. בה במידה על הרשויות לדאוג לכיסוי חובות העבר לקרנות. זאת, באמצעות תוכניות ההבראה ובעזרת התקציבים שמעביר השלטון המרכזי לרשויות במסגרת אותן תוכניות. ונטעים, האחריות בעניין זה רובצת בעיקרה לפתחן של הרשויות המקומיות. בכל מקרה של תביעה אישית עתידית ביחס לפגיעה בזכויות, תשא הרשות המקומית באחריות לאותה הפגיעה, הנובעת מאי העברת ההפרשות לקרנות או מן האיחור בהעברה. על הרשויות המקומיות למצוא דרכים, בעיקר במסגרת תוכניות ההבראה, למימון חובותיהן בגין עובדיהן, במיוחד אותם העובדים שהם על סף פרישה, ובכלל זה, בדרך של הסדרים מוסכמים עם הקרנות לפריסת חובות. אין צו להוצאות. שביתה