מהי פרמיה ?

פרמיה בדיני ביטוח בעניין ביטול הפוליסה בשל אי תשלום פרמיה, או חלק ממנה, יוצר חוק חוזה הביטוח הסדר קוגנטי, שמגביל את זכותה של המבטחת לבטל את החוזה בשל אי תשלום הפרמיה, לעומת הזכות על פי דיני החוזים הכלליים. על פי סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, צריכים להתקיים שלושה שלבים, על מנת שתקום זכותה של המבטחת לבטל את הפוליסה בשל אי תשלום פרמיה: ראשית - כי הפרמיה או חלק ממנה לא שולמה; שנית - כי המבטחת דרשה מהמבוטח בכתב להסדיר את תשלום הפרמיה ונתנה לו אורכה בת 15 יום לשם כך; ושלישית - כי המבטחת הודיעה למבוטח בכתב, שהפוליסה תבוטל תוך 21 ימים נוספים, אם לא יסדיר את תשלום הפרמיה. פרמיה בדיני עבודה מהי עמדת בית הדין לעבודה לגבי רכיב שכר המכונה "פרמיה" ? אימתי יחשב כחלק משכר היסוד ומתי יחשב כתוספת שאין לכלול אותה בשכר היסוד. כבית הדין לעבודה דן בשאלה מהי פרמיה, ראשית דבר, ההסיר את הערפל מן המשמעויות השונות שנתנו למונח "פרמיה" ואשר חלקן אינן הולמות את המשמעות האמתית של מונח זה מבחינה מקצועית. ביסודה של שיטת שכר עידוד על-ידי 'פרמיות' מונחת ה'נורמה', כך שתפוקה מעבר למספר יחידות לזמן מוגדר, או תפוקה של יחידה בפחות מזמן מוגדר - מזכה את העובד בתוספת שכר, היא 'פרמיה'; 'פרמיה' במשמעות הנ"ל, היא זאת שהמכון לפריון עבודה יאשר אותה, עת נדרש אישור מטעמו. יחד עם זאת - יש ולעובדים, שאינם עובדי 'ייצור', משתלמת תוספת לשכר, שלא לפי 'נורמות'; הכינוי הנכון, מבחינה מקצועית, לתוספת כזאת הוא 'בונוס', אם כי יש וקוראים לאותה תוספת בשם 'פרמיה' או 'תוספת מאמץ'; הכינוי 'פרמיה' לתוספת כאמור, יכול ויהיה בשימוש של 'מועצת ייצור'; שימוש במונח 'פרמיה' לציון תוספת כאמור, אינו נכון מבחינה מקצועית, אך בחיי יום-יום בתחום העבודה, יש ומשתמשים בו במשמעות הנ"ל". מהאמור בפסק דין לעיל, ניתן ללמוד, כי פרמיה מבחינה מקצועית לעולם היא פונקציה של נורמה והיא פועל יוצא של מדידה. במערכת יחסי העבודה אפשר שהצדדים יסכימו לכנות בשם "פרמיה" גם תוספת שאינה פרי מדידה - תוספת "מוסכמת" וכיו"ב. לסוג זה נתייחס בהמשך הדברים. התשובה לשאלה האם תוספת המכונה "פרמיה" מהווה חלק משכר היסוד לא תקבע על ידי השם שנתנו לה אלא על ידי המהות. כאשר התשלום הנוסף לא חייב את העובד לפעול אחרת מכפי שפעל לפני התשלום, ואף לא ציפו ממנו לדבר בעקבות התשלום, בנסיבות אלה יש לראות את התשלום כהגדלה של שכר היסוד, מוסווית כשכר עידוד. פרמיה קבוצתית ההלכה לגבי פרמיה קבוצתית בעבר, לפיה "יש ותוספת מסוימת משתלמת לקבוצה, והתוספת אכן מותנית בתנאי ברור, אף כי חלק מהזכאים לה והנהנים ממנה אינו ממלא אחר התנאי. די בכך שהקבוצה כקבוצה ממלאה אחר התנאי, כי להגיע למסקנה, כי ב'תוספת' עסקינן כך, תוספת כוננות למנהלי מחלקות בבתי חולים, תיחשב כ"תוספת" גם לגבי חלק ממנהלי המחלקות שאינם נקראים בשעות בלתי רגילות למחלקותיהם. דברים אלה נכונים גם לגבי כוננות מקצועית לרופאים ולרוקחים, בעוד לגבי כוננות מינהלית, אפשר שזו תיחשב כחלק "מהמשכורת הקובעת" ולא "כתוספת". בג"ץ פסק כי תשלום עבור ביצוע התפקיד הרגיל והמקובל מהווה "משכורת" ולא "תוספת" למשכורת. לעומת זאת, עבודה שאינה חלק מהגדרת המשרה הרגילה של העובד היא עבודה שהתשלום בגינה מהווה "תוספת" שאינה חלק מהמשכורת. ספק אם יש שוני רלוונטי בין כוננות מקצועית לכוננות מנהלית. מבחן התוספת הקבוצתית הוא "בעייתי". מעמדה הנורמאטיבי של תוספת הכוננות נקבע על-פי הגדרת התפקיד ועל-פי תנאי העבודה. אלה משתנים מדרגה לדרגה ומתפקיד לתפקיד. הבחינה היא במהותה אינדיווידואלית ולא קולקטיבית. העובדה שהעבודה שבוצעה לפני תשלום התוספת ולאחריה היא זהה, מטה את הכף למסקנה, כי מדובר בתשלום חלק מהשכר ולא ב"תוספת". פרמיהשאלות משפטיות