גמול השתלמות הוא גמול כספי שמקורו בהסכמים או הסדרים קיבוציים. גמול ההשתלמות קיים בצורות כאלה ואחרות במיגוון של דירוגים הקיימים בשרות הציבורי. מטרתו של הגמול הוא לעודד את העובד לשפר את השכלתו וידיעותיו, הן לתועלתו הוא והן לתועלת המעסיק. בבסיסו של גמול ההשתלמות עומדת ההכרה שעובד בעל מוטת השכלה רחבה - אף מעבר לדרישות הספציפיות של תפקידו או מקצועו - תורמת לעבודה, מעלה את הרמה האישית של העובד ומשפרת את איכות השרות שהוא מעניק למעסיק וכתוצאה מכך גורם לשיפור באיכות השרות לציבור. על טיבו של גמול ההשתלמות עמד נשיא בית המשפט העליון בשעתו מאיר שמגר לאמור: "יש להוסיף ולהבהיר, כי קיומו והגיונו של גמול ההשתלמות בכך שהוא קשור לעבודתו של העובד, במובן זה שהוא מעלה את כושרו ואת כשירותו. המקובל הוא, כי הרחבת ההשכלה של העובד יש בה כדי לתרום ליכולתו למלא את הפונקציות, שתפקידו בשירות הציבורי מטיל עליו; מכאן, שגמול ההשתלמות משתלם לעובד עקב עבודתו". (בג"צ 4885/91 ההסתדרות הכללית נגד בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מ"ו(2) 89, 91). עוד נפסק בבית המשפט כי כוונת הדברים, כמו גם המטרה העומדת ביסודו של גמול ההשתלמות לסייע לעובד להוסיף ולקנות השכלה ולהרחיב אופקיו בתפקיד אותו הוא ממלא הלכה למעשה. ודוק, המדובר במי שכבר מועסק במקום העבודה בתחומו המקצועי או בגדר התפקיד ובתחומו, נראה לטוב כי יוסיף ויקנה דעת בלימודי השתלמות ואף יזוכה בגמול עבורם ובכך תצמח טובה לעובד ולמעבידו כאחד. גמול השתלמות מעוגן, בהסכמים או הסדרים קיבוציים נפרדים לכל דירוג ודירוג. מכאן שאין בהכרח התאמה מלאה בין תנאי הזכאות בדירוג מסויים לתנאים הקבועים לדירוג אחר. מכאן שבכל מקרה יש לבחון את התנאים הקבועים בהסכם הרלבנטי. בחינת הוראות ההסכמים הקיבוציים תעשה לעולם על רקע המטרה והתכלית העומדים בבסיס הסדרי גמול ההשתלמות. גמול השתלמותהשתלמותשאלות משפטיות