פסק-דין הנשיא סטיב אדלר במסגרת בירור בקשות סק 1016/04 - 1019/04 שנדונו בבית דין זה ושעניינן היה המשבר בתשלום שכר עובדי הרשויות המקומיות, חתמו ביום 11.11.2004 מרכז השלטון המקומי והסתדרות המעו"ף על הסכם עקרונות להבראת הרשויות המקומיות (להלן: הסכם העקרונות). בסעיף 6 להסכם נקבע כדלקמן: "בסוגיית ניכויי השכר ברשויות שעובדיהן נעדרו מעבודתם על רקע אי תשלומי השכר, יועבר הנושא להכרעה פריטטית של יושב ראש המרכז לשלטון מקומי ויו"ר ההסתדרות החדשה. ככל שאלה לא יגיעו להסכמה יכריע בדבר בית הדין הארצי לעבודה מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 79 א לחוק בתי המשפט, [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984. בעניין זה תשמר זכותו של היועץ המשפטי לממשלה להתייצב לדיון בהליך. בנסיבות המיוחדות שנוצרו ומבלי שהדבר יהווה תקדים, לא ינוכה בפועל שכר העובדים שנעדרו מעבודתם על רקע אי תשלום שכרם עד למיצוי ההליך בעניין זה כאמור לעיל..." (להלן: המנגנון לניכויי שכר בגין היעדרות או המנגנון שבהסכם). 2. ביום 27.2.2005 הגיש מרכז השלטון המקומי בבית דין זה בקשת צד בסכסוך קיבוצי בה הודיע על כשלון המגעים להסדרת ניכויי השכר, שהתנהלו במסגרת המנגנון שבהסדר. לפיכך, התבקשנו להפעיל סמכותנו בהתאם לסעיף 6 להסכם, ולהכריע במחלוקת לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט. 3. בישיבת תזכורת, מיום 13.3.2005 ובהחלטותי בעקבותיה, הוסיפו הצדדים ודיווחו לבית הדין על התקדמות המגעים ביניהם. משנוכח בית הדין כי ההתקדמות במגעים בין הצדדים אינה מניבה פרי, ולבקשת המרכז לשלטון מקומי נקבע ההליך לדיון בפני המותב, ביום 6.11.2005. לקראת הדיון התבקשו הצדדים להגיש תצהירים מאושרים כדין, של ראש עיריית כרמיאל ויו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל מר עדי אלדר, ושל יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ, ובהם: פירוט המגעים בין הצדדים מאז החתימה על הסכם העקרונות; המועדים בהם נקבעו ישיבות בין הצדדים; הסיבות לביטול הישיבות וכן מועד הישיבה הקרובה. התצהירים הוגשו כנדרש, ועליהם הוסיפו הצדדים והשיבו על שאלות הבהרה שעלו במהלך הדיון. בתום הדיון הורנו לצדדים לעשות ניסיון נוסף להגיע לכלל יישוב המחלוקות ביניהם לפי המנגנון שבהסכם ובמסגרתו. כן קבענו שככל שלא ישכילו הצדדים להגיע לידי פתרון מוסכם, יודיעו על כך לבית הדין וישלימו טיעוניהם בהליך, ככל הנדרש. הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה כאמור וביכרו להשלים טיעוניהם בכתב. לאחר קבלת השלמת הטיעונים ולאור חילופי הגברי בראשות ההסתדרות מצאנו ליתן בידי הצדדים שהות קצרה נוספת להביא פרשה זו לידי סיום בהסכמה, אולם לצערנו, הצדדים לא השכילו להגיע לידי הסכמה גם הפעם, ועל כן לא נותר לנו אלא להכריע בסכסוך כמפורט מטה. 4. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות העניין הרינו מורים כדלקמן: ככלל, שכר משתלם בעד עבודה. בה במידה, עובד שאינו מגיע לעבודה אינו זכאי לשכר. הדרך הפתוחה בפני עובד אשר שכרו הולן כדי להתגונן מפני ההלנה, היא הגשת תביעה כנגד מעסיקו לקבלת שכרו המולן בתוספת פיצויי הלנת שכר. על אף האמור, נראה כי לא יהא זה ראוי לבחון את המקרה דנא במנותק מנסיבות הלנת שכרם של עובדי הרשויות המקומיות, כפי שעמדנו עליהן בהרחבה במסגרת פסק הדין בעניין עיריית לוד . המדובר בהלנת שכר מתמשכת ורחבת היקף שהמעסיקים והעובדים לא יכלו לצפות אחריתה. בתוך כך, שומה עלינו להתחשב במאמצי המדינה לתקן את הפגמים שנפלו בהתנהלות הרשויות המקומיות בכל הקשור למינויים פוליטיים, כוח אדם עודף, אי-גביית ארנונה, הוצאה רשלנית של כספים ועוד. 5. על רקע נסיבות מיוחדות אלה - ורק בעטיין - הננו פוסקים לפשרה כמפורט להלן: 15 ימי היעדרות ראשונים א. עובדים שנעדרו מעבודתם על רקע אי תשלום שכרם, אינם נדרשים להשיב את השכר שהשתלם להם בגין ימי ההיעדרות (להלן: השכר ששולם) ואין המעסיקים רשאים לנכות משכרם בגין ימים אלה - עד לתקרה של 15 ימי היעדרות. ב. ככל שהשכר בעד תקרה של 15 ימי היעדרות השתלם באיחור לא יהיו העובדים זכאים בגין ימים אלה לפיצויי הלנה, שכן לגבי ימים אלה נטושים היו בין הצדדים חילוקי דעות שיש בהם ממש בדבר עצם החוב. לפיכך, ראוי להפחית את פיצויי ההלנה המגיעים לעובד לכדי ריבית והפרשי הצמדה, לרבות על סכומים שישולמו או שהשתלמו. 15 ימי היעדרות נוספים ג. נעדר עובד למעלה מ - 15 יום, ינוכו בגין השכר ששולם עד 15 ימי היעדרות נוספים מימי החופשה השנתית, ככל שעומדים לזכות העובד ימי חופשה. לחלופין, ולפי ברירת העובד ינוכה משכרו השכר ששולם בגין 15 ימי ההיעדרות הללו. היעדרות למעלה מ-30 יום ד. נעדר עובד מעבודתו על רקע אי תשלום שכר למעלה מ - 30 ימי היעדרות כאמור, רשאית כל רשות מקומית לנכות את ימי ההיעדרות הנוספים משכר העובדים. כך לשם המחשה, עובד אשר נעדר ממקום עבודתו במשך 60 ימים ובידו יתרה של 10 ימי חופשה, הרי שבעבור 15 ימי היעדרות לא תנכה הרשות משכרו כלל. 10 ימי היעדרות נוספים יוכל העובד לבחור להוריד מימי חופשתו, ואילו לגבי 35 ימי ההיעדרות הנותרים תהא הרשות רשאית לנכותם משכרו. בדומה, עובד שנעדר ממקום עבודתו במשך 45 ימים ובידו 22 ימי חופשה - בעבור 15 ימי היעדרות לא ינוכה שכר, 15 ימי היעדרות נוספים יוכל העובד לבחור להפחית מימי חופשתו, כך שיוותרו לו 7 ימי חופשה. בגין 15 ימי ההיעדרות הנותרים תהא הרשות רשאית לנכות משכרו. ה. ניכוי שכר ששולם בתקופת היעדרות, כאמור, ייעשה לפי הנדרש בחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 ובכפוף להוראותיו. בתוך כך, לא ינוכה שכר עובד, ככל שנעדר מסיבה המעוגנת בדין ונסמכת על מסמכים, כגון: מחלה על סמך תעודת מחלה שהוגשה במועד ההיעדרות, או בגין חופשה שנתית. 5. ההסדר האמור בסעיף 4 לעיל, לא יחול על רשויות מקומיות בהן הגיעה נציגי ההסתדרות והנהלת הרשות להסכמים אחרים, אם וככל שהיו כאלה. 6. בכך באות לכלל סיום המחלוקות בין הצדדים, באשר להלנת שכר עובדים ברשויות המקומיות. אין לנו אלא להביע תקווה שהצדדים הנוגעים בדבר יעשו כל שלאל ידם למניעת הישנותו של משבר ממין זה, מושא העתירות שהובאו להכרעתנו. חוזהרשויות מקומיות