שאירים - קרן פנסיה

להלן פסק דין העוסק בשאלה מהי הגדרת שאירים בקרן פנסיה ?


פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ

1.     ביום 24.10.2000 נפטר המנוח. בעת פטירתו היה המנוח בן 34. הוא הותיר אחריו אם ושבעה אחים ואחיות. השאלה הניצבת בפנינו בערעור זה היא, האם הייתה אימו של המנוח - היא המערערת בערעור זה - "שאיר" של המנוח, ולפיכך זכאית היא לתשלום פנסיית שאירים מאת המשיבה, היא נתיבות פנסיה בע"מ (להלן - קרן הפנסיה). בית הדין האזורי (עב 001458/02 ; השופטת עדנה קוטן ונציגי הציבור מר שנהר ומר חכם) השיב על שאלה זו בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.

הרקע העובדתי
2.     המנוח עבד מאז שנת 1997 ועד למועד פטירתו ברכבת ישראל כפקח. בתקופה עבודתו היה המנוח מבוטח בקרן הפנסיה.

3.     המנוח התגורר יחד עם המערערת בביתה עד למועד בו הלך לעולמו. במהלך השנים סייע המנוח בידי המערערת בתשלום חשבונות שונים, לרבות חשבונות מים, חשמל, טלפון, גז וארנונה. לטענת המערערת, נפל נטל כלכלת הבית על המנוח, והאחרון אף נהג להעביר לידיה סכומי כסף למטרות שונות ולהסיעה למקומות שונים.

4.     עד לשנת 1997 הייתה זכאית המערערת לקצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). ממועד זה ועד לשנת 2000 הייתה זכאית המערערת לתשלום קצבת נכות מהמוסד. לאחר מועד זה הייתה זכאית לתשלום קצבת זקנה מן המוסד.

5.     לאחר מותו של המנוח עברה ביתה של המערערת ובן נוסף להתגורר עימה. לטענת המערערת, לאחר פטירתו של המנוח הייתה תלויה בביתה.

6.     פנייתה של המערערת לקרן הפנסיה להכיר בה כשאירתו של המנוח נענתה בשלילה, בנימוק שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנון קרן הפנסיה על מנת שתיחשב לכזאת. לא נחה דעתה של המערערת מדחיית תביעתה על ידי קרן הפנסיה, ולכן הגישה את התביעה, מושא ערעור זה, לבית הדין האזורי בחיפה וזה, כאמור, דחה את תביעתה מנימוקים כפי שנפרט להלן.

פסק דינו של בית הדין האזורי
7.     בית הדין האזורי נימק את דחיית תביעתה של המערערת בנימוקים הבאים :

א.     על פי תקנון קרן הפנסיה (להלן - התקנון) "הורה" של עמית הזכאי לפנסיית שאירים הוא "אמו או אביו של עמית שנפטר, שהיו תלויים בו בפרנסתו, סמוכים על שולחנו ואין להם מקור הכנסה אחר". התנאים המפורטים בתקנון הם מצטברים.

ב.     לא עלה בידי המערערת להוכיח כי הייתה תלויה במנוח בפרנסתה, וכי הייתה סמוכה על שולחנו. מחומר הראיות עולה, כי אמנם המנוח נשא בתשלום חשבונות שונים שנדרשו לכלכלת הבית, אולם אין בעובדה זו שלעצמה כדי ללמד על תלותה של המערערת במנוח בפרנסתה.
ג.     זאת ועוד. המנוח התגורר עם המערערת בדירתה, ולכן השתתפותו בתשלומים השונים הנוגעים להחזקת הדירה נועדה לכסות הוצאות בגין פעולות שהוא נהנה מהן.

טענות הצדדים
8.     בערעור שהגישה שבה וטענה המערערת כי יש לראותה, כמי שהייתה תלויה בפרנסתה במנוח, וכמי שהייתה סמוכה על שולחנו. הוסיפה וטענה המערערת כי במקרה הנוכחי יש לפרש את התקנון לטובתה ; כי במרוצת השנים שילם עבורה המנוח תשלומים שוטפים רבים, ואף נהג להסיעה לכל סידוריה תוך חסכון בעלויות ; כי סכומי הכסף ששילם המנוח בעבורה נעו סביב 600 ש"ח מדי חודש בחודשו ; כי מן הראוי היה במקרה זה לאמץ מבחנים מדיני הנזיקין ; וכי במקרה דנן מתקיים בה גם התנאי הרביעי שבהגדרת המונח "הורה" - היינו אין לה מקור הכנסה אחר.
     להשלמת התמונה יצויין, כי לאחר הגשת הערעור הגישה המערערת בקשה לצירוף ראיות. הראיות שצירופן מבוקש הן חשבונות נוספים בתשלומם נשא המנוח.

9.     קרן הפנסיה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו והדגישה את אלה : המנוח השתתף למשך חודשים ספורים בהוצאות משק הבית, אולם בכך אין להעיד כי המערערת הייתה תלוייה במנוח בפרנסתה ; מחומר הראיות עולה כי החל מחודש יוני 2000 ועד למועד בו נפטר לא שילם המנוח עבור המערערת דבר ; המנוח לא שילם שכר דירה למערערת וההשתתפות בתשלום חשבונות מסויימים מהווה תחליף חלקי לתשלום שכר הדירה ; התנאי "סמוך על שולחנו" משמעו שעל המערערת היה לגור אצל המנוח. במקרה שלפנינו התהפכו היוצרות והמנוח הוא שגר אצל המערערת ; אין מקום להידרש בנסיבות העניין לכללים הלקוחים מתחום דיני הנזיקין.

דיון והכרעה
10.     בערעור זה עומדת להכרעתנו השאלה, האם המערערת היא שאירה של המנוח. אם יקבע כי המערערת היא שאירה של המנוח, תהיה היא זכאית לתשלום פנסיית שאירים מקרן הפנסיה.

11.     המונח "שאיר" מוגדר בתקנון באופן הבא :
     "אלמן, אלמנה, יתום והורה של עמית או של פנסיונר שנפטר, הזכאים לקבל פנסיה מהקרן בגין מות העמית או הפנסיונר...".

     המונח "הורה" מוגדר בתקנון כך :
     "אמו או אביו של עמית שנפטר, שהיו תלויים בו בפרנסתו, סמוכים על שולחנו ואין להם מקור הכנסה אחר".

12.     ההגיון העומד מאחורי תשלום קצבת שארים לשאיריו של עמית שנפטר הוא להמשיך את קיומם הכלכלי של התלויים בפרנסתו של המנוח (ראה לעניין זה דב"ע נז/2-6 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות - צילה כוכבי, עבודה ארצי, כרך ל(5), 230).

13.     על מנת שהורהו של עמית יהיה זכאי לקבל פנסיה מהקרן עליו לעמוד, בין השאר, בתנאים המצטברים הבאים:

א.     אמו או אביו של עמית שנפטר ;
ב.     שהיו תלויים בו בפרנסתו ;
ג.     סמוכים על שולחנו ;
ד.     אין להם מקור הכנסה אחר ;

במקרה שלפנינו, התמקד הדיון בבית הדין האזורי בתנאי מס' 2 ובתנאי מס' 3. בהקשר זה נשאלת השאלה מהי הפרשנות שיש ליתן למושג "תלויים בו בפרנסתו" ולמושג "סמוכים על שולחנו".

14.     העקרון בדבר התניית הזכאות לזכויות סוציאליות שונות בתלות כלכלית של התובע במנוח אינו זר למשפט. כך, למשל, קובע סעיף 4(א)(4) לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל - 1970 כי שאירו של עובד מדינה הזכאי לגמלה מהמדינה הוא, בין היתר, "הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו". הסדר דומה מצוי בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 הקובע כי : "נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו. 'שאירים' לענין זה - בן-זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור - ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר" (ההדגשות הוספו - ע.ר).

15.     בית דין זה בבואו לפרש את הוראתו של סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים קבע את הדברים הבאים :
     "מהוראות אלה, כשהן לעצמן ובהצטברותן, חוזר ועולה מבחן תלות דווקני ומחמיר של ה'ילד' או ה'נכד' במבוטח או בנפטר, עליו היו 'כל פרנסתו' או 'עיקר פרנסתו'. על מבחן הכולות עמד בית דין זה כבר בראשית ימיו, בפסק הדין בעניין כדורי, שם נאמר כך: 'בסעיף 74(א) לחוק פיצויי פיטורים (הוא מקבילו של סעיף 130 לחוק הביטוח הלאומי - נ.א.), מדובר באדם ש'כל פרנסתו' על הנפטר, ובאדם ש'עיקר פרנסתו על הנפטר', מדובר ב'תלות מלאה' וב'תלות חלקית'. משבאים לפרש את המילה 'עיקר' יש להביא בחשבון את התוצאות של הפירוש. התוצאה של קביעה כי במקרה פלוני 'עיקר' פרנסתו היתה על הנפטר היא שהתלות היתה תלות מלאה ונכון על כן לפרש את הדיבור 'עיקר' כקרוב יותר ל'כל', כך שאין זה די ב'מרבית', אם כי אין חייבים להגיע למצב שכל הפרנסה היתה על הנפטר" (דב"ע ל/7-0 יוסף וצביחה כדורי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע א' 109, 112). לא למותר לציין, כי אך לאחרונה דחה בית דין זה את ערעורם של הורי המנוח בעניין קוקה (עע 1460/02 עזרא קוקה ואח' - מדינת ישראל רשות השידור (טרם פורסם) ניתן ביום 19.1.2003), תוך שנקבע על ידי הנשיא סטיב אדלר, כי תכליתו של סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים היא למנוע פגיעה בהכנסתם של הורי המנוח 'כאשר עיקר פרנסתם היה על העובד' (עע 1273/01 יעקב צבאן ואח' - המועצה הדתית נתיבות, עבודה ארצי כרך לג(39), 37 וראו לעניין זה גם : ע"ע 1308/02 מיכאל קרקובסקי - מדינת ישראל' פד"ע לט, 263).

16.     סבורים אנו, כי הפרשנות שיש ליתן למונחים "תלוי בו בפרנסתו" ו"סמוך על שולחנו" צריכה להיות דומה, בעיקרו של דבר, לפרשנות שניתנה למונחים המקבילים בחוק פיצויי פיטורים, היינו על המערערת להוכיח כי המנוח נשא בעיקר פרנסתה. תימוכין בפירוש זה הוא המונח "תלוי בו בפרנסתו"
המצביע על תלות בפרנסה באחר שמבלעדיה אין או כמעט אין פרנסה לתלוי. עוד מן הראוי לציין בהקשר זה, כי ההגדרה המילונאית של המונח "סמוך על שולחנו" היא "אוכל ממזונותיו של פלוני בקביעות [ובהשאלה] הוא חי על חשבונו של פלוני" (א' אבן שושן המלון העברי המרכז (ירושלים, תשמ"ח) עמ' 719) ובמילון המלא של אבן שושן (ירושלים, תשכ"ח) מוגדר "סמוך על שולחן פלוני" מקבל את כלכלתו וסיפוק כל צרכיו חינם (בבא מציעא, י"ב, ב). הגדרות אלה אינן מתאימות לנסיבות המקרה בו אנו דנים, והן תואמות את דרך הפרשנות שאנו נוקטים בפסק דין זה.

17.     משהגענו עד הלום - כל שנותר לנו להשיב עליו הוא, האם היה עיקר פרנסתה של המערערת על מנוח. מעיון בחומר הראיות עולה, כי במקרה שלפנינו לא עלה בידי המערערת להוכיח, כי המנוח נשא בעיקר פרנסתה. אומנם, אין חולק כי המנוח נשא בתשלומים שונים כגון חשבונות מים, חשמל, טלפון וארנונה. מוכנים אנו אף להניח לטובת המערערת, כי המנוח השתתף בקניות מוצרים לבית בו התגורר עם אימו, ואף נהג להסיע את אימו למקומות שונים, ואולם בכך אין כדי לשנות מן המסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי, כי המערערת לא הייתה תלויה במנוח בפרנסתה, וכי לא הייתה סמוכה על שולחנו. בהקשר זה יש לזכור, כי המנוח התגורר בביתה של המערערת, ולכן אך טבעי הוא כי נשא בהוצאות שונות הקשורות למשק הבית בסכומים שונים מדי חודש בחודשו. מכאן ועד למסקנה כי המערערת הייתה תלויה במנוח בפרנסתה וסמוכה על שולחנו - רחוקה הדרך. עוד יש לציין, כי במידה מסויימת ניתן לומר, שהמנוח הוא שהיה סמוך על שולחנה של המערערת, באשר התגורר בדירתה ונהנה משירותי הבית.

18.     לאור התוצאה אליה הגענו,אין לנו צורך לדון ביתר הטענות של קרן הפנסיה.

19.     סוף דבר - לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות. בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת שארים

  2. קצבת שארים זכאות

  3. דמי מחיה ליתומים

  4. שאירים - קרן פנסיה

  5. זכות קצבת שארים אלמנה

  6. דמי מחיה ליתום נצרך

  7. זכאות יתומים - קיצבת שאירים

  8. קצבת שאירים אלמן ביטוח לאומי

  9. גמלת שאירים אלמן ביטוח לאומי

  10. קצבת שארים תאונת דרכים

  11. גמלאי משטרת ישראל - גמלת שאירים

  12. ידועה בציבור שאירים מבטחים

  13. זכויות גרושה גמלת שאירים ביטוח לאומי

  14. קצבת שארים - ידועה בציבור - ביטוח לאומי

  15. תביעה לתשלום קצבת שאירים - הגדרת "אלמנה"

  16. זכאות אלמן לתשלום קצבת שאירים - ביטוח לאומי

  17. תביעת אלמנה להמשיך ולקבל גמלת שאירים

  18. קצבת שאירים - "אלמן" / "ידוע בציבור"

  19. שלילת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין

  20. בציבור לצורך זכאות לקצבת שארים ממבטחים

  21. קצבת שארים - גמלאי צה"ל לפי חוק שירות הקבע בצה"ל

  22. האם קצבת שאירים לאלמן מותנה במבחן הכנסות ?

  23. זכאות למענק - פקיעת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין

  24. הכרה כידועה בציבור כדי שתוכל לקבל פנסיית שארים ממבטחים

  25. תביעת התובעת להורות למבטחים לשלם לה קצבת שאירים

  26. נדחתה תביעה להכיר כידועה בציבור ולזכאות בקצבת שאירים

  27. תביעה נגד קג"מ- קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ

  28. בגיל 22 נפסקה קצבת שארים למרות שנותרה עוד שנה עד תום השירות הסדיר בצה"ל

  29. זכאות למענק במקרה של פקיעת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין - סעיף 255(ב) חוק הביטוח הלאומי

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון