קבלת ראיה שלא צוינה במסגרת גילוי מסמכים

צד לתביעה אשר לא גילה מסמך המצוי בחזקתו בשלב גילוי המסמכים, טען כי היה בידי הצג השני לבקש צו גילוי ספציפי ואף צו עיון אך לא עשה זאת ולכן יש מקום לקבלת ראיה שלא צוינה במסגרת גילוי מסמכים. בית הדין לעבודה קבע כי טענה זו הגם שהינה נכונה היא אינה בבחינת טענה ראויה לצורך קבלת ראיה שלא צוינה במסגרת גילוי מסמכים. עם זאת קבע בית הדין לעבודה כי התנהלות זו צריך שתפגע באפשרות הצדדים ובית הדין לברר את העובדות הנוגעות להליך זה לאשורן. אף אם היה בהתנהלות משום סטיה מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוגעים לשאלת קבלת ראיה שלא צוינה במסגרת גילוי מסמכים. בית הדין לעבודה קבע כי במקרה הנדון על פני הדברים אין המדובר במסמך שיש בו כדי להפתיע את העד שהראיה (אשר הייתה כתובה בכתב ידו של העד) הוצגה בפניו "במפתיע". זאת ועוד, הוסיף בית הדין לעבודה כי עת צד מבכר להעיד עד מטעמו, עליו ליתן דעתו לכך שאפשר שהעד יעומת בחקירתו הנגדית עם מסמכים בכתב ידו וכל כיוצא בזה. לסיכום נפסק כי משלכאורה הראיה שהוצגה רלוונטית לבירור הסכסוך בין הצדדים ומשיש חשיבות בברור כלל טענות הצדדים במהלך הדיון - ניתן להציג את הראיה. חשוב להדגיש כי מדובר בהחלטה של בית דין לעבודה ולא של בית משפט שלום. גילוי מסמכיםמסמכים