פיצויים על הלנת שכר

הקדמה בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי כלל ברור הוא, כי תמורת עבודתו ישולם לעובד שכר במלוא שיעורו ובמועד הנקוב בחוק. הפרת הכלל משמעותה עבודה ללא תמורה, כמנהג זמנים אפלים של עבדות. במטרה לקבוע עיקרים אלה כאבני יסוד בשיטה המשפטית בישראל וכדי שלא יוותרו בבחינת אות מתה וכמס שפתיים, הועמד בשער חוק הגנת השכר, אשר כשמו כן הוא, נועד להבטיח תשלום שכר העובד במועדו ובמלואו. חוק הגנת השכר חוק הגנת השכר נמנה על משפחת חוקי המגן בישראל שכן ההגנה על ההכנסה הינה אבן היסוד למדיניות החברתית והכלכלית של מדינה מתקדמת, והיא כוללת את ההגנה על השכר, וכן את ההגנה על הכנסתו של העובד כאשר הוא מסיים את עבודתו. סעיף 17 לחוק הלנת השכר 17. כדי להבטיח את תשלום שכרו של העובד נקבעו ההוראות שבסעיף 17 לחוק שעניינו "פיצוי הלנת שכר": "(א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה. בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשרים מהשכר המולן; הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי. (ב) פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה". מהצעת חוק הגנת השכר עולה כי העקרון ששכר עבודה, להבדיל מחובות אחרים, חייב להיפרע מיד, מכיוון שבו תלוי קיומם של בני אדם, אשר כל רכושם או עיקר רכושם הוא פרי עמלם, הוא מיסודו של כל משטר חברתי נאור. להגנת השכר מפני הלנה קובע סעיף 18 של החוק המוצע כי מעביד אשר לא שילם שכר העבודה עד המועד הקבוע בחוק, חייב לשלם לעובד פיצוי על הלנת השכר בשיעור של אחוז מסויים מן השכר המולן. זהו חידושו העיקרי של החוק. אני מאמין כי סנקציה ישירה זו שהחוק מטיל על המלין שכר עובדה, תוכיח במשך הזמן את יעילותה, כי עד מהרה ילמד המעביד לדעת כי הלנת השכר - שכרה יוצא בהפסדה. הממדים הרחבים אשר הלנת השכר קיבלה אצלנו בשנים האחרונות מצדיקים בהחלט את ההזדקקות לסאנקציה חמורה וישירה זו. תכליתו המוצהרת של חוק הגנת השכר נועדה לרפא את הנגע של הלנת השכר שפשה, כבר באותם ימים לפני חקיקת החוק כ"מכת מדינה" בקרב מעסיקים בכלל "ומוסדות ציבוריים" בפרט. לפי הנתונים שהציג שר העבודה בפני הכנסת במהלך הדיון בקבלת חוק הגנת השכר בדצמבר 1956 נמצא כי 28% מ"ימי בטלה בשנת 1955 שסיבתם שביתות והשבתות, נגרמו.... בגלל הלנת שכר העובדים". נגע זה פשה במקומותינו גם בחלוף חמישים שנה ואנו חוזרים ונדרשים לדיון בו בימינו אלה. דברים שנאמרו במהלך הדיונים הממושכים בהצעת חוק הגנת השכר, או בשמו המקורי חוק הלנת השכר, לא נס ליחם. כעולה מאותם דברים, לא רק שרשויות הציבור אינן פטורות מהסנקציה שנקבעה בחוק, אלא שזו נחקקה במיוחד כלפיהן. כך, במעמד הצגת חוק הגנת השכר תשי"ז-1956, אמר שר העבודה מרדכי נמיר כי החוק נועד עכשיו להבטיח זכות אנושית ראשונית, זכות אלמנטארית של העובד לפרי עמלו, זכותו לקבל לרשותו הבלעדית במועד הנכון ובהיקף המלא את שכר עבודתו... הפתרון שאנו באים לתת לבעיות אלה בחוק המוצע, משקף... בעיקר, את ההתפתחות החדישה בשטח זה בעולם, והוא הולך בעקבות אמנת העבודה להגנת השכר שנתקבלה ב-1949 בארגון העבודה הבינלאומי... החוק המוצע בא להעניק לשכיר הגנה כוללת ומקיפה לשכר עבודה, כדי להבטיח שיגיע לידיו במלואו ובמועדו, ואיסור הלנת השכר הוא רק אחד מן הנושאים של הצעת החוק, הרי חזיון הלנת השכר שהתפשט אצלנו במרוצת הימים במידה מדאיגה מאד ולבש צורות שונות ומשונות, מהווה את הגורם העיקרי שהמריץ את הממשלה להביא הצעת חוק זו לפני הכנסת. בפסיקת בתי המשפט צוין כי הזכות של כל אדם לקיום מינימלי, היא חלק אינטגרלי מההגנה החוקתית המוענקת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו כן צוין כי החשש שמא לא יקבל עובד שכר בחודש זה או אחר, וחוסר הוודאות בו שרוי העובד בגין חששו, כי לא יוכל לכלכל את בני ביתו, אין להם מקום ואין להם קיום במדינה הרואה עצמה כמחויבת לרווחת אזרחיה ותושביה. הבטחת תשלום שכרו של העובד, ולו בשיעור המינימאלי, הינה אינטרס הראוי להגנה על ידי שיטת המשפט שלנו, שהרי חברה נבחנת בדרך שהיא דואגת לפרטים שבה. אויה לה לאותה חברה בה סופרים העובדים לאחור, בציפייה דרוכה ובדאגה, את הימים שנותרו עד לסיומו של החודש, ביודעם כי בחודש זה אינם צפויים לקבל שכר ועליהם להמתין חודש ועוד חודש עד ליום קבלת שכר עבודתם. הוודאות הנתונה לעובד כי יזכה לשכר ולו מינימאלי, מהווה נדבך מרכזי בהבטחת כבודם ובטחונם של העובד ומשפחתו, שחשיבותו אינה נופלת מהזכות לקיום מינימאלי עצמה. תשלום השכר במועדו נועד לאפשר לעובד קיום מינימלי בכבוד. אדם ששכרו הולן הוא אדם שכבודו כאדם וכעובד נפגע. אי תשלום שכר לעובד במלואו ובמועדו, תוצאתו השבתת מקור פרנסתו ואילוצו להושיט יד לנדבת לבם של בני משפחה וחברים, ובמצוקתו כי רבה להידרש למלווים בריבית קצוצה. הרתעת המעביד נשאלת השאלה מדוע בחר המחוקק באמצעי קיצוני כגון פיצוי הלנה ככלי להבטחת תשלום על ידי מעבידים? הרתעתו של המעסיק מפני הלנת שכר היא עיקר מטרתו של פיצוי ההלנה. בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי המחוקק הושפע ממוסר התשלומים הירוד, הן במגזר העסקי והן במגזר הציבורי, ומן העובדה שמעבידים רבים ניצלו את כוחם על ידי הלנת שכר עבודה ופיצוי פיטורים. לפיכך, נקבע מנגנון של פיצוי הלנה, המיועד לשרש את תופעת השכר המולן ופיצוי הפיטורים המולנים. פיצוי הלנה בא להרתיע מעביד מלהלין שכר, פיצוי פיטורים או תשלום הנוגע לקופת גמל. עוד צוין בפסיקה כי מטרתו העיקרית של פיצוי ההלנה להוות מכשיר שיזרז את החייב בתשלומים השונים לבצע את התשלומים שנקבעו בחוק, הוא בא לעשות את ההלנה לבלתי-כדאית מבחינה כספית; הוא אינו ריבית או פיצוי על נזק בנזיקין או במשמעות החוזית. עם זאת הגישה היא כי הקנס אינו מטרה, הקנס הוא אמצעי בלבד. הפיצוי שנקבע לפועל בעד הלנת השכר יש לו הצדקה לא רק כקנס, אלא גם בשל ההוצאות הנגרמות על כך לפועל. פועל שאינו מקבל את שכרו צריך ללוות כסף ולשלם גם ריבית. כלומר על-ידי כך נגרמות לו הוצאות. לפיכך מחזירים לו פיצוי-מה על אותן הוצאות. פיצוייםהלנת שכר