פדיון חופשה שנתית בסיום עבודה

החלטה

1.     בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (דמ 10077/04; השופטת דינה אפרתי), אשר קיבל באופן חלקי את תביעתו של המשיב, ופסק לו יתרת פדיון חופשה שנתית בסיום עבודתו אצל המבקשת.

2.     המשיב הועסק על ידי המבקשת כמאבטח, ופוטר מעבודתו בסמוך לסוף שנת עבודתו הראשונה אצלה. לא היה חולק, כי הצדדים סיכמו ביניהם, כי המשיב יועסק במשך כ- 10 חודשים, עד לסוף חודש יוני 2004. המשיב הגיש לבית הדין האזורי תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, מכח סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963, לדמי הודעה מוקדמת ולפדיון חופשה.

3.     בית הדין האזורי התרשם מעדויות הצדדים ולאחר שעיין בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו, קבע כי הוא מקבל את גרסתה של המבקשת, לפיה המניע לפיטוריו של המשיב לא היה מתוך רצון להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, אלא בעקבות דרישה לפטרו, בעקבות התנהגותו הבלתי ראויה. משכך, נדחתה תביעתו לפיצויי פיטורים; כן קבע בית הדין האזורי, כי מכתב הפיטורים נמסר למשיב ביום 25.06.04, סמוך למועד אשר סוכם ביניהם, כי יסיים בו את העסקתו. לפיכך, ומשלא שוכנע בית הדין האזורי, כי חוזה העבודה הוארך עד לסוף חודש יולי 2004, נדחתה אף תביעתו של המשיב לדמי הודעה מוקדמת. אשר לתביעה לפדיון חופשה, קבע בית הדין האזורי, כי משלא טענה המבקשת דבר בעניין ניצול ימי החופשה על ידי המשיב, נתקבלה טענתו, לפיה זכאי הוא לפדיון חופשה בסך 2,403 ₪; בעניין זה לא היתה מחלוקת, כי עם סיום העסקתו קיבל המשיב מאת המבקשת סך של 1,307 ₪. לפיכך, קבע בית הדין האזורי, כי המשיב זכאי ליתרה בסך 1,096 ₪. כמו כן, נקבע כי אין ליתן תוקף לכתב הויתור שהוחתם עליו המשיב, בו הוא מאשר קבלת "סך של 1,307 ₪ ברוטו בגין פדיון חופש, כמפורט בתלוש השכר המצורף בזאת". זאת, מן הטעמים שכתב הויתור אינו מפרט את הסכום ששולם כפדיון חופשה, לא ברור עבור כמה ימי חופשה קיבל פדיון ומה ערכו של יום חופשה. כמו כן, לא הוגש לבית הדין תלוש שכר חודש יולי 2004, המפרט את התשלום. לאור זאת, ובהתחשב בכך שנתקבלה גרסת המשיב, כי לא הבין את האמור במסמך בעת החתימה, קבע בית הדין האזורי כי אין תוקף לכתב הויתור.

4.     בבקשת רשות הערעור קובלת המבקשת על קביעותיו של בית הדין האזורי בשניים אלו: זכותו של המשיב לפדיון חופשה ותוקפו של כתב הויתור. טוענת המבקשת, כי בהתאם להיקף עבודתו של המשיב, זכאי היה, לכל היותר, לסכום של 1,649 ₪. מששולם לו סך של 1,307 ₪, זכאי הוא לסך של 342 ₪. זאת, ולא עוד; כן טוענת המבקשת, כי כתב הויתור נחתם על ידי המשיב מרצונו החופשי, ולאחר שהבין את תוכנו ומשמעותו; וכי טעה בית הדין האזורי, אשר סבר שכתב הויתור אינו מפרט את הסכום ששולם למשיב בגין פדיון חופשה. זאת, לאור האמור במפורש בכתב הויתור, ובהתאם לתלוש השכר שצורף לכתב הויתור.

5.     לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ובפסק דינו של בית הדין האזורי, אני מחליטה לדחות את הבקשה, בלא לבקש את תגובת המשיב. זאת לפי תקנה 85(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

6.     כלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה מן הראיות שהיו בפניה. בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום לחרוג מאותו כלל.
אשר לתביעה לפדיון חופשה, קבע בית הדין האזורי, בהתאם לממצאים העובדתיים שהיו בפניו, כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה בנוגע ליתרת החופשה של המשיב. זאת, משלא הציגה כל גרסה המצביעה על ניצול החופשה על ידיו. לפיכך, צדק בית הדין האזורי במסקנתו המשפטית, כי בנסיבות העניין יש לקבל את טענת המשיב, כי הוא זכאי לפדיון חופשה בסך 2,403 ₪.
אשר לכתב הויתור, קבע בית הדין האזורי, כי לא מתקיימות במקרה זה נסיבות חריגות, הנדרשות בפסיקה, בו יינתן תוקף לכתב ויתור. זאת, מאחר וכתב הויתור לא כלל את הפרטים הדרושים במקרה זה. מה גם שנתקבלה גרסת המשיב, כי המבקשת התנתה את תשלום פדיון החופשה בחתימה על כתב הויתור, בעוד המשיב לא הבין את האמור בו, והיא מצידה לא טענה, כי פירטה או הסבירה למשיב את האמור בכתב הויתור.
משכך, קבע בית הדין האזורי, בצדק, כי אין ליתן תוקף לכתב הויתור. משמעותה של קביעה זו היא, כי יש לאפשר למשיב להעלות את הטענה, כי המבקשת חבה לו פדיון חופשה, ובהתאם לקביעה זו נפסק לו סך של 1,096 ₪. אוסיף, כי גם אם אקבל את טענתה של המבקשת, לפיה בכתב הויתור אכן פורט הסכום ששולם למשיב (1,307 ₪), הרי שבנסיבות העניין, נחה דעתי כי לא נפלה טעות בקביעתו של בית הדין האזורי, אשר התבססה על נימוקים נוספים ושונים, שלא ליתן תוקף לכתב הויתור.

7.     סוף דבר - הבקשה נדחית.
לא למותר לציין, כי מחובתה של המבקשת לשלם למשיב את יתרת פדיון החופשה, שנפסקו לזכותו, על אתר. זאת, בשים לב להודעתו של המשיב, מיום 09.11.05, לפיה טרם קיבל את התשלום המגיע לו בהתאם לפסק הדין של בית הדין האזורי.
למען הסר ספק, יובהר למשיב, כי הדרך לערער על פסק דינו של בית הדין האזורי היא על ידי הגשת בקשת רשות ערעור לבית דין זה, בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חישוב דמי חופשה

  2. חוק חופשה

  3. חוק דמי חופשה

  4. חוק ימי חופשה

  5. יציאה לשבתון

  6. יציאה לחל"ת ל- 3 שנים

  7. תקנות ימי חופשה

  8. שווי יום חופשה

  9. תקנות חופשה שנתית

  10. חופשה צבורה בלתי מנוצלת

  11. תשלום פדיון חופשה

  12. אי ניצול חופשה עקב פציעה

  13. סירוב מעביד לתת חופשה לעובד

  14. התיישנות פדיון חופשה

  15. עבודה בימי שישי פדיון חופשה

  16. דמי החופשה לעובד שעתי

  17. פדיון חופשה שנתית בסיום עבודה

  18. שווי ימי חופשה שלא נוצלו

  19. תביעה לתשלום פדיון ימי חופשה

  20. התיישנות תביעת דמי חופשה - 4 שנים

  21. יציאה לחופש ללא אישור מהמעסיק

  22. יציאה לחופשה בלי להודיע למקום העבודה

  23. האם יום העצמאות הוא יום שבתון ?

  24. תקופת אכשרה לדמי אבטלה - פדיון ימי חופשה

  25. חופשה ללא תשלום - בקשה לעבודה פרטית

  26. התיישנות תביעה בגין פדיון ימי חופשה

  27. פנקס חופשה - נטל ההוכחה תשלום דמי חופשה

  28. האם עובד שעתי יכול לצבור ימי חופשה ?

  29. פיצויים בגין עוגמת נפש ופדיון ימי חופשה

  30. איסור על תשלום פדיון חופשה בתוך תקופת העבודה

  31. הוצאת עובד לחופשה בניגוד לרצונו - חופשה כפויה

  32. צבירת ימי חופשה - חובת המעביד להוציא עובדים לחופשה

  33. האם אחזקת רכב מהווה רכיב לחישוב פדיון חופשה ?

  34. צבירת ימי חופשה שנתית בתקופת היעדרות מפאת מחלה

  35. האם שעות נוספות המהווה בסיס לחישוב פדיון חופשה ?

  36. תביעה לתשלום פדיון חופשה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין

  37. צבירת ימי חופשה עובד מדינה - פיצויי פיטורים מעל 100% - תקשי"ר

  38. תביעת מאמן במכון כושר לתשלום פיצויי פיטורים ופדיון חופשה

  39. ימי חופשה לעובדים בענף השמירה - צו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון