פסק דין השופט שמואל צור 1. המשיב הועסק על ידי המערערת כסוכן מכירות למוצרי קוסמטיקה. תחילת עבודתו של המשיב אצל המערערת היתה ביום 1.8.99 וסיומה, עם פיטוריו, ביום 17.1.01. בין הצדדים נערך הסכם עבודה לפיו שכרו של המשיב נקבע כעמלה בגובה 10% ממחיר המכירה של מוצרי המערערת ולא פחות מ-3,500 ש"ח לחודש (מוצג א' למוצגי המערערת). 2. לאחר סיום עבודתו במערערת, הגיש המשיב תביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע לתשלום שכר עבודה, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, דמי פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, עמלות ופיצויי הלנה. סכום התביעה עמד על 167,716 ש"ח, בלא פיצויי הלנת שכר. 3. במהלך הדיון בבית הדין האזורי הגיעו הצדדים להסכמה לפיה בית הדין ימנה רואה חשבון "... אשר יבצע תחשיב בנוגע לסכומי העסקאות אותן ביצע התובע (הוא המשיב כאן - ש.צ.) במהלך עבודתו גם כאשר פרעון התשלומים בגין העסקאות נעשה לאחר סיום עבודתו". הצדדים התחייבו להציג בפני רואה החשבון את מאזני הבוחן לכל תקופת עבודתו של המשיב וכן את כרטיסי הלקוח. עוד הוסכם כי "רואה החשבון יבצע חישוב כולל של כל הסכומים שנגבו כתוצאה מהעסקאות אותן קשר התובע (המשיב), לרבות סכומים שנגבו לאחר סיום עבודת התובע (המשיב) וינכה מסכום זה, את כל הסכומים אותם קיבל התובע (המשיב) בפועל כשכר על פי תלושי השכר". על בסיס זה הוסכם כי המשיב יהיה זכאי ל-10% מסך כל העמלות ללא מע"מ. כמו כן הוסכם כי המערערת תשלם למשיב פיצויי פיטורים בסכום של 4,000 ש"ח והמשיב ויתר על כל תביעותיו האחרות. 4. על יסוד הסכמה זו מיונה בית הדין האזורי את רואה החשבון מר דוד סרוסי (החלטה מיום 10.6.04). רואה החשבון פעל על פי הסכמת הצדדים וביום 21.12.04 הגיש לבית הדין תחשיב (מיום 16.12.04) לפיו המשיב זכאי ליתרת עמלה בסכום של 33,350 ש"ח (מוצג ד' למוצגי המערערת). בעקבות הגשת התחשיב התקיים דיון בבית הדין האזורי ובו טענה המערערת כי המשיב אינו זכאי לסכום אותו קבע רואה החשבון. לטענתה, התחשיב משקף עסקאות אשר הושלמו לאחר סיום תפקידו של המשיב, לגביהן - כך נטען - אין המשיב זכאי לעמלה. 5. בית הדין האזורי (כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם ונציגי ציבור מר אביתר כהן ומר משה אהרוני; תיק עב 1321/01) דחה את טענת המערערת וחייב אותה לשלם למשיב את הסכום שקבע רואה החשבון וכן - על פי ההסכמה - פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. בית הדין האזורי קבע כי הצדדים הסמיכו את רואה החשבון להתייחס גם לסכומי מכירות ששולמו למערערת לאחר סיום עבודת התובע. בית הדין ציין כי, לאור ההסכמה שהושגה בין הצדדים, המערערת אינה יכולה לטעון כי המשיב אינו זכאי לעמלות בגין עסקאות שלא הושלמו על ידו. כמו כן, קבע בית הדין האזורי כי התאפשר למערערת להציג בפני רואה החשבון מסמכים הנוגעים לביטול עסקאות או החזרות שקים או כספים, אך היא לא נצילה הזדמנות זו (סעיף 8 לפסק הדין). עוד קבע בית הדין האזורי כי, למרות טענתה, המערערת לא הציגה בפני רואה החשבון כל מסמך המעיד שעמלות בגין מכירות שייחסו למערער שולמו לסוכן אחר וכי לא טרחה להוכיח טענה זו גם בבית הדין (סעיף 11 לפסק הדין). 6. בערעור טוענת המערערת כי הסכמתה למסור לרואה חשבון את בדיקת העמלות המגיעות למשיב מתייחסת למכירות אשר בוצעו על ידי המשיב בפועל ולא לעסקאות שביצע המשיב שלא היו כרוכות בהספקת סחורה אלא נועדו לשריין את מחיר הסחורה בלבד. לטענתה, לאור זאת המשיב אינו זכאי לעמלות עתידיות בסכום של 53,596 ש"ח, אשר הוגדרו על ידי רואה החשבון כ"עסקאות ללא מע"מ שבוצעו לפני העזיבה והסחורה בגינה נמסרה לאחר העזיבה" (סעיף 4 סיפא לדו"ח רואה החשבון). לטענתה, מבחינת הלקוח, יום העסקה הוא יום הספקת הסחורה והוא יכול לבטל התקשרות עתידית לגביה טרם סופקה סחורה. עוד טוענת המערערת שבגין העסקאות העתידיות הללו, היא שילמה עמלות לסוכן אחר שהחליף את המשיב. המשיב תומך בפסק דינו של בית הדין האזורי. 7. הדיון בערעור התקיים בדרך של סיכומים בכתב. 8. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, אנו מחליטים לדחות את הערעור ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי. שכרו של המשיב נקבע על בסיס עמלות, היינו - באחוז מסך מכירות של מוצרי המערערת. במסגרת הדיון בבית הדין האזורי הסכימו הצדדים כי רואה חשבון יקבל לידיו את כל המסמכים הנוגעים לעסקאות שביצע המשיב ויקבע את סכום העמלות (השכר) המגיע לו. הסכמת הצדדים התייחסה לא רק לעסקאות שבוצעו ושולמו במסגרתן כספים בתקופת עבודתו של המשיב אלא גם - ובמפורש - לכספים בגין עסקאות שנגבו לאחר סיום עבודת המשיב. הסכמת הצדדים לא התייחסה בנפרד לסוג של עסקאות "שריון" ופשיטא שעסקאות מסוג זה שביצע המשיב כלולות בגדר "סכומי העסקאות אותן ביצע התובע במהלך עבודתו גם כאשר פרעון התשלומים בגין העסקאות, נעשה לאחר סיום עבודתו". כלשון ההסדר. עיסקת "שריון" מחיר היא עיסקה לכל דבר וגם בגינה מגיעה עמלה, אלא אם - בסופו של דבר - הלקוח החליט שלא לממשה או לבטלה. הנטל להוכיח כי עיסקת "שריון" לא התממשה בסופו של דבר מוטל, מטבע הדברים, על המערערת, שבידה כל המידע על כך. אלא - כפי שקבע בית הדין האזורי - המערערת לא טרחה להרים נטל זה, לא בפני רואה החשבון ולא במסגרת הדיון בבית הדין. בנסיבות אלה יש לקבוע כי המשיב זכאי לעמלות גם בגין עסקאות ה"שריון", כפי שקבעו רואה החשבון ובית הדין האזורי. 9. יש לדחות את טענות המערערת כי המשיב אינו זכאי לעמלות בגין עסקאות "שריון" בשל כך ששולמו עמלות בגין אותן עסקאות לסוכן אחר. לא זו בלבד שאין הצדקה לגרוע מזכויותיו של המשיב בשל קשרי העבודה והשכר שבין המערערת לסוכן אחר, אלא - כפי שקבע בית הדין האזורי - המערערת לא טרחה להוכיח שאומנם שילמה לסוכן אחר עמלות בגין עסקאות "שריון" שביצע המשיב (סעיף 11 לפסק הדין). בנסיבות אלה, אין למערערת אלא להלין על עצמה. 10. הערעור נדחה. המערערת תישא בשכר טרחת המשיב בסכום של 5,000 ש"ח. סוכן מכירות