מונחי שסתום

בית המשפט ציין בפסיקתו כי ככלל, חלים ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית והנורמות מתחומי המשפט הציבורי גם על תחומי המשפט הפרטי, כשהם "נשאבים" לתחומי המשפט הפרטי באמצעות "מונחי השסתום", עליהם נמנים תקנת הציבור, תום לב וסבירות. העקרונות המוזרמים באמצעות תקנת הציבור מן המשפט הציבורי אל המשפט הפרטי עשויים להתנגש האחד במשנהו ולהגיע לכלל עימות עם אינטרסים שקנו אחיזה במשפט הפרטי. ערכיה של שיטת משפט, תפיסותיה היסודיות והמטרות והאינטרסים שלה מצויים בהתנגשות מתמדת. כאשר התנגשות זו מתרחשת בגדריו של המשפט הפרטי - ובענייננו, בקביעת היקפה של תקנת הציבור - היא נפתרת על פי האיזון הראוי בין הערכים והאינטרסים המתנגשים. איזון זה נקבע על פי המשקל היחסי של הערכים והאינטרסים המתחרים בגדריו של המשפט הפרטי. המחוקק הוא שהעניק לבית המשפט, בדרך סמכות הפירוש שהטיל עליו, לפרש את המושגים הכלליים של "תום לב ודרך מקובלת", "תקנת הציבור" וכיוצא באלה מושגי שסתום למיניהם. במתן פירושים לביטויים אלה העניק המחוקק בידי המשפט סמכות "לקבוע מסמרות ערכיות" באשר להתנהגות ראויה. בדחותו את הרתיעה מפני התערבות בחוזים הסותרים את תקנת הציבור ציין אהרון ברק כי לרתיעה זו אין צידוק. החוק מטיל על השופט את החובה לאזן בין הערכים המתנגשים. חובה זו הוא צריך לבצע בגדרי המשפט הציבורי. חובה זו עליו להגשים גם בגדרי המשפט הפרטי. הוא עושה כן יום יום שעה שהוא מעצב מושגים כמו תום-לב, סבירות וזהירות. חופש החוזים וקיום החוזה אינם ערכים מוחלטים. הם ערכים יחסיים. יש לאזן בינם לבין ערכים אחרים של שיטת המשפט. תקנת הציבור היא אמת-המידה הקובעת את יחסיות הערכים ואת גבולות החוזים. תום לבתקנת הציבורסבירות