חוות דעת גרפולוגית בבית דין לעבודה

גישת בית הדין לעבודה כי יש להתייחס בזהירות רבה לחוות דעת גרפולוגיות. במירב המדינות חוות דעת אלו אינן קבילות ועל כל פנים המשקל שניתן להם הוא מזערי. בבית הדין לעבודה נפסק כי מקום שמעביד הפנה את כתב ידה של מועמדת לגרפולוג - אשר לעצם הפנייה לגרפולוג, פנייה זו כשלעצמה גם היא בעייתית. היא חודרת לפרטיותו של אדם מעבר לדרוש. בארצות-הברית ובאנגליה הדבר לא נעשה. בגרמניה יש איסור על מעביד לפנות לגרפולוג כדבר שבשיגרה, ואם מעביד עומד לפנות לגרפולוג, עליו לקבל הסכמה מפורשת מהמועמד. אין די בכך שמבקשים ממנו להגיש את קורות חייו בכתב יד. מעבר לכך, גם אז אין לשאול את הגרפולוג אלא שאלות רלוונטיות למשרה ולא שאלות כלליות על האופי. הנטל על המעביד להראות שהשאלות שנשאלו היו רלוונטיות. ה- Work Council מפקח על השאלות הנשאלות. הדבר נכון גם לגבי פניית ערכאות שיפוטיות לגרפולוג. יש לקבל את הסכמתו המפורשת של הנבדק ולהתייחס לממצאים במשנה זהירות. בעיני יש להזהר בפניות אלו. גרפולוגיהבית הדין לעבודהחוות דעת