הסתדרות המעו''ף - סכסוך קיבוצי

פסק - דין

הנשיא סטיב אדלר:

פתח דבר

פעם נוספת מתגלגלים לפתחנו הליכים שעניינם הניסיונות להבראת עיריית רמלה. עתה בפנינו שתיים אלה: האחת, בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה לסעדים זמניים דחופים שהגישה המבקשת (להלן: הסתדרות המעו"ף), ושעניינן הליכי הפיטורין וקיצוצי השכר הנעשים בעיריית רמלה. השניה, בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב בה נדחתה בקשת הסתדרות המעו"ף להעברת הבוררת, עו"ד רנה גרוס, מתפקידה.

[2] תמצית העובדות הצריכות לעניין, הן אלה:

[א] בשנים האחרונות פקד את השלטון המקומי משבר כלכלי קשה. משבר זה לא פסח על עיריית רמלה (להלן גם: העירייה) אשר נקלעה לגירעונות תקציביים עמוקים ובתוך כך, גם לקשיים בעמידה בתשלומי השכר השוטפים לעובדים.
במטרה להתגבר על הקשיים האמורים חתמו הצדדים, החל משנת 1999, על סדרה של הסכמים קיבוציים שעניינם היה הבראת העירייה, ואף פנו להליך בוררות בראשות מר שלום גרניט. כמו כן, מנהלים הצדדים התדיינות ענפה בפני בתי הדין.

[ב] במטרה להוביל את העירייה לאיזון בתקציבה השוטף החל משנת 2006 ואילך, גיבשה עיריית רמלה אל מול משרד הפנים, בסוף חודש יוני 2004, הסכם להסדר הבראה ברשות לשנים 2004- 2006 (להלן: תוכנית הבראה). בסמוך לאחר חתימת תוכנית ההבראה החל להתנהל בין הצדדים משא ומתן על יישומה, אולם הוא לא צלח ועל כן הופסק. לאחר חתימת הסכם העקרונות להבראת הרשויות המקומיות בחסות בית דין זה, ביום 11.11.2004 (להלן: הסכם העקרונות), חודש המשא ומתן בין הצדדים וחילוקי הדעות הועברו לוועדה פריטטית, בהתאם להסכם העקרונות. משלא הושגה בין הצדדים הסכמה גם בוועדה הפריטטית, החלה עיריית רמלה לפטר עובדים ובתגובה, הגישו הסתדרות המעו"ף וועד עובדי עיריית רמלה לבית הדין האזורי בתל-אביב בקשת צד בסכסוך קיבוצי למניעת הפיטורים. מותב ברשות השופטת הראשית פוגל, החליט להעביר את חילוקי הדעות בין הצדדים להליך בוררות, בפני סגנית הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, עו"ד רנה גרוס. זאת, בהתאם לקבוע בהסכם העקרונות. ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי נדחה.
הליך הבוררות, אשר כפי שקבעה הבוררות בפסק הבוררות הסופי "היה ארוך ומתיש", הסתיים בשני פסקי בוררות, האחד מיום 23.6.2005 והשני מיום 4.12.2005 בהם, בין היתר, הורתה הבוררת על פיטורי עובדים, ניוד עובדים וקיצוצים נוספים.

[ג] ביום 21.11.2005 ובטרם הסתיים הליך הבוררות, הגישה הסתדרות המעו"ף לבית דין זה את בקשת הצד בסכסוך קיבוצי שבפנינו, במסגרתה היא עותרת, בין היתר, כי נורה על הקפאת כל הליכי הפיטורים בעיריית רמלה וכן על הקפאת הפחתות השכר; נורה על הקפאת הליך הבוררות; נצהיר, כי נוכח ייחוד הכספים שהתקבלו מהנפקת אגרות החוב, אין צורך בפיטורי עובדים נוספים; ונצהיר, כי מוצה היעד הכספי של צמצום כוח אדם על פי תוכנית ההבראה של עיריית רמלה. לחילופין, התבקשנו לקבוע מהו היעד של פיטורי העובדים בהליך הבוררות בפני עו"ד גרוס. בהחלטתי מיום 21.11.2005 הורתי לצדדים להמציא טיעוניהם בשאלה האם הסמכות לדון בהליך נתונה לבית דין זה או שמא לבית הדין האזורי.

[ד] לטענת הסתדרות המעו"ף השאירה הבוררת, במהלך הבוררות, הודעה ליו"ר ועד עובדי עיריית רמלה על המשיבון ממנה משתמע, כי היא גיבשה עמדה נחרצת באשר לגורל ההליך. משכך פנתה הסתדרות המעו"ף לבית הדין קמא בבקשה להעביר את הבוררת מתפקידה. הבקשה נדחתה תוך שבית הדין קובע, כי לאחר פסק הבוררות החלקי מיום 23.6.2005, בו נקבע כי נדרשים פיטורי עובדים כל שנותר לבוררות הוא להשלים את מלאכתה ולסיים את גיבוש רשימת המפוטרים והעובדים שינוידו. לאמור, דעתה של הבוררת כבר מצא ביטויה בפסק בוררות ועל כן אין בהתבטאות הנטענת משום ביטוי למשוא פנים.

[ה] לשם שלמות התמונה נציין שלוש אלה:

[1] הסתדרות המעו"ף הגישה לבית דין זה במסגרת הליך סק 1013/04 את בש"א 179/05 שעודנה תלויה ועומדת ושבמסגרתה התבקש בית דין זה להכריע מה היא דרך החישוב הראויה לקביעת יעדי החיסכון בתקציבי תוכניות ההבראה בכלל הרשויות. לגבי עיריית רמלה נטען במסגרת זו, כי העירייה אינה רשאית להוסיף לתכנית ההבראה גם את חובות העבר.

[2] בנוסף הגישו הסתדרות המעו"ף וועד עובדי עיריית רמלה ערעור ברשות - אשר נדחה - ושעניינו היה רצונם למנוע את כוונת העירייה לגייס הון לתקופה ממושכת, על ידי הנפקת איגרות חוב למשקיעים מוסדיים.

[3] במרוצת חודש זה הגישה הסתדרות המעו"ף בבית הדין האזורי בתל-אביב הליכים נוספים שעניינם ביטול פסקי הבוררות ולחילופין עיכוב הפיטורים על פיהם. בהחלטתה מיום 22.12.2005 קבע מותב בראשות השופטת גילצר-כץ, כי מכתבי הפיטורים שהוצאו לעובדים מבוטלים עד למתן החלטה אחרת של ועדת הפיטורים, לאחר שתאפשר לעובדים החפצים בכל להשמיע בפניה טיעוניהם בעל-פה.

ההליכים בבית דין זה

[3] בקשת הצד ובקשת רשות הערעור נקבעו לדיון בפנינו ביום 20.12.2005. במהלך הדיונים נשאלו הצדדים שאלות הבהרה לגבי הסכסוך בין הצדדים גופו. כן, התבקשו הצדדים להודיע לבית הדין עד ליום 25.12.05 על תוצאות המגעים ביניהם. התקבלה הודעת באות כוח המבקשים בלבד, ולפיה לא התקיימה בין הצדדים פגישה נוספת. לפיכך, עלינו להכריע במחלוקת.

סק 56/05 - שאלת סמכותו העניינית של בית דין זה להידרש לפנייה הראשונה של הסתדרות המעו"ף

[4] הסתדרות המעו"ף טענה בפנינו, כי הסמכות להכריע בהליך נתונה לבית דין זה אם כסמכות ייחודית ואם כסמכות מקבילה לזו של בית הדין האזורי. זאת מאחר שהמדובר ביישום הסכם קיבוצי - הוא הסכם העקרונות - אשר הצדדים לו הם מרכז השלטון המקומי וההסתדרות. כן נטען, שאף אם מדובר ביישום ההסכם במקרה הפרטי של עיריית רמלה, ממילא תהא לדבר השלכה על כלל הרשויות המקומיות ומשכך מן הדין שבית דין זה יברר את הסכסוך וזאת גם כהמשך להליך שב-בש"א 179/05, כמתואר לעיל.
מנגד, סוברת העירייה ומרכז השלטון המקומי, כי הסמכות להידרש לסכסוך נתונה לבית הדין האזורי משמדובר בסכסוך בעניינו של מעביד ספציפי - עיריית רמלה. בתוך כך צוין אף כי כל הסעדים שהתבקשו בהליך מכוונים כנגד עיריית רמלה.
לטעמנו בשאלת הסמכות הדין עם המשיבים. הלכה פסוקה היא, כי כאשר ליבו של ההליך הוא בסכסוך בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד הסמכות העניינית לדון בסכסוך מסורה לבית הדין האזורי עם זכות ערעור לבית הדין הארצי. יפות לעניין זה קביעות בית דין זה בפסק הדין בעניין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - מרכז השלטון המקומי, כדלקמן:

"אשר לפנייה לבית הדין הארצי כערכאה ראשונה - המחוקק קבע את הפורום השיפוטי בהתאם לצדדים המתדיינים. הכשרים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד - ערכאתם המשפטית הראשונה היא בית הדין האזורי... עם זכות ערעור לבית הדין הארצי; הכשרים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי - הערכאה המשפטית הראשונה, ללא זכות ערעור, היא בית הדין הארצי... העומד מאחורי קביעה זו הוא רצונו של המחוקק כי סכסוכים ארציים, שבדרך כלל יש להם היבט מיוחד במינו (unique) יתבררו ישירות בפני בית הדין הארצי, כך שהכרעה תיפול במהירות ותהא סופית".

אכן, אפשר שלמרכז השלטון המקומי תהא עמדה באשר לסכסוך שבפנינו ושלהכרעה בו תהא השפעה גם על רשויות אחרות. בכך, לא סגי כדי להופכו להליך שראוי שיתברר בפני בית הדין הארצי לעבודה, כערכאה ראשונה, מה גם שלא התבקשו בו כל סעדים כנגד מרכז השלטון המקומי אלא כנגד הערייה בלבד. זאת ועוד, במרוצת השנים האחרונות התבררו בבית הדין האזורי בתל-אביב הליכים רבים בעניינה של עיריית רמלה. אף כעת וכנזכר בחלק העובדות שלעיל, תלוי ועומד בפני בית הדין האזורי הליך שעניינו בפיטורי עובדים של העירייה. נכון וראוי הוא שההליך לא יפוצל שלא לצורך בין ערכאות בתי הדין וכי הוא יובא במלואו בפני בית הדין האזורי שבידו אף הכלים לבירור העובדות לאשורן.

בר"ע 857/05 - ערעור על החלטת בית הדין האזורי שלא להעביר את הבוררות מתפקידה

[5] יסודה של הבקשה בהודעה שהותירה עו"ד גרוס על המשיבון של יו"ר ועד העובדים, מר שלום אליהו, ברוח הדברים הבאים: "שלום אליהו, שלום זאת רנה גרוס. אני מבינה שאתם פותחים לשכת עבודה ברמלה מפני שחצי עירייה הולכת הביתה, זה המצב? אנא תגיד לי מפני שאני צריכה לגמור את התיק הזה. להתראות". ההסתדרות ביקשה לשכנענו, כי המדובר באיום מרומז להסתדרות שתסכים לויתורים, שאם לא כן הבוררת תאשר פיטורי עובדים גורפים. הפכנו והפכנו בדברי הבוררת ולא מצאנו את שביקשה ההסתדרות ללמוד מן הדברים. עמדתה של הבוררות באשר לנתונים שיש להביא בחשבון לצורך הגעה ליעד הכספי המחויב מתכנית ההבראה, נקבעה כבר בפסק הבוררות הראשון, מיום 23.6.2005. ההסתדרות לא הסכינה עם עמדה זו ולראיה, הוגשה בקשה לביטול פסק הבוררות החלקי שככל הנראה, עודנה תלויה ועומדת בפני בית הדין האזורי בתל-אביב. עתה, משהליך הבוררת הסתיים, סבורים אנו כי ככל שלהסתדרות טענות כנגד פסקי הבוררות מן הראוי שהן יתבררו עד תום לגופן בהליך המתאים, ולא על ידי בקשה להעברת הבוררת מתפקידה.
בשולי הדברים נציין, כי משנדרשנו לגופן של טענות הצדדים בעניין זה אין אנו נדרשים להכריע בשאלה האם מדובר בערעור בזכות או שמא בבקשת רשות ערעור.

סוף דבר -

[6] לאור כל האמור, הסמכות לדון בבקשת הצד, בהליך סק 56/05, נתונה לבית הדין האזורי. הבקשה להעביר את הבוררת מתפקידה, בהליך בר"ע 875/05, נדונה לגופה ונדחית בזאת.
בשולי הדברים נחזור ונציין כי הוגשו הליכים רבים בעניינה של עיריית רמלה, שבחלקם עודם מתבררים. עדיף כי סכסוכים דוגמת אלה שהתעוררו בעיריית רמלה יבואו לידי פתרון בהידברות ומשא ומתן בין הצדדים, אולם ככל שהצדדים לא ישכילו להביא את הסכסוכים לידי פתרון מוסכם מתבקש בית הדין האזורי לסיים הליכים אלה בהקדם האפשרי.
משעסקינן בהליכים קיבוציים לא יעשה צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות סעיף הסכם קיבוצי

  2. זכויות מכוח הסכם קיבוצי

  3. שעות נוספות הסכם קיבוצי

  4. הסכם קיבוצי בזק

  5. הסכם קיבוצי תדיראן

  6. הסכם קיבוצי עירייה

  7. הסכם קיבוצי בענף הבניה

  8. חוק סכסוכי עבודה

  9. הסכם 87

  10. בוררות - הסכם קיבוצי

  11. בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  12. הסכם קיבוצי - הסכם 99

  13. דרגה 16 - סכסוך קיבוצי

  14. הכרזת סכסוך עבודה

  15. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  16. תצהיר בסכסוך קיבוצי

  17. זכאות עמלות - הסכם קיבוצי

  18. תקנות הסכמים קיבוציים

  19. האם הסכם הוא הסכם קיבוצי ?

  20. הסכם קיבוצי - העסקת עובדים

  21. הסכם קיבוצי - הסכמים קיבוציים

  22. פיטורים בניגוד להסכם קיבוצי

  23. אחרון נכנס ראשון יוצא

  24. פסקי דין בסכסוך עבודה

  25. הסכם קיבוצי כללי לתעשיית הדפוס

  26. אי קידום בדרגה - סכסוך קיבוצי

  27. סעיף 33ז' חוק הסכמים קיבוציים

  28. הסתדרות המח''ר - סכסוך קיבוצי

  29. פתיחת תחנת הצלה - סכסוך קיבוצי

  30. מבוי סתום במו"מ - סכסוך קיבוצי

  31. הסתדרות המעו''ף - סכסוך קיבוצי

  32. עמיתי קרן הפיצויים - הסכם קיבוצי

  33. שינוי שכר עובדים - סכסוך קיבוצי

  34. סעיף יישוב סכסוכים - חוקת העבודה

  35. הסכם קיבוצי - החזרה לעבודה

  36. הסכם הפנסיה בתעשיה – סכסוך קיבוצי

  37. השבתת מערכת הבנקאות - סכסוך קיבוצי

  38. אישור להכריז על סכסוך עבודה

  39. חוקת העבודה שלטון מקומי-דרגות

  40. סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים

  41. הגדרת "עובד אבטחה" הסכם קיבוצי

  42. הפרשה לפיצויים לפי הסכם קיבוצי

  43. הסכם קיבוצי - מנהלים בבתי ספר יסודיים

  44. הסכם קיבוצי של עובדי מפעלי כור

  45. ההסתדרות הרפואית בישראל - הסכם קיבוצי

  46. טופס בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי

  47. הגדרת "מעילה באמון" חוקת העבודה

  48. הסכם קיבוצי בענף ההובלה – פיטורים

  49. מניעת הפחתת שכר - בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  50. זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי

  51. חוקת העבודה למוסדות ההסתדרות – עובד קבוע

  52. סכסוך עבודה - לעובדי ציוד מכני נמל אשדוד

  53. טופס בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי

  54. שכר לעובדים במקצועות הנדסיים - הסכם קיבוצי

  55. העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד

  56. תביעה עובדי תעשיה אוירית - הסכם קיבוצי מיוחד

  57. הפרת הוראות חוקת העבודה לעובדים במוסדות ההסתדרות

  58. הסכם קיבוצי תכנית הבראה - תביעה ביטול פיטורים פגם שימוע

  59. שייכות העובד לקבוצת העובדים בהסכם קיבוצי - היקף תחולתם

  60. בקשת צד בסכסוך קיבוצי לפרש סעיף הצמדה, שיש בהסכם קיבוצי

  61. תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון