הסתדרות המח''ר - סכסוך קיבוצי

פסק - דין הנשיא סטיב אדלר הליך זה עניינו סכסוך קיבוצי הנפרש על פני שני מישורים: המישור האחד - סכסוך בנוגע ל"הסדרי האוטונומיה", בין הסתדרות המעו"ף (בעבר הסתדרות הפקידים) לבין הסתדרות המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל (להלן: הסתדרות המהנדסים) והסתדרות האקדמאיים במדעי החברה והרוח (להלן: הסתדרות המח"ר), שהם אורגנים של ההסתדרות הכללית החדשה (להלן: ההסתדרות). המישור השני - סכסוך בין הסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר לבין מרכז שלטון המקומי בעניין דרישת הסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר, כי מרכז השלטון המקומי ימנע מלקיים משא ומתן עם כל גורם אחר פרט להן, בכל הנוגע ל"נושאים ספציפיים" ול"נושאים כלליים", כמשמעותם בהסדרי האוטונומיה השונים שנעשו בין ההסתדרות לבינן. במילים אחרות, מתבקשים אנו לקבוע האם הסתדרות המעו"ף ומרכז השלטון המקומי רשאים להמשיך ולחתום על הסכמים קיבוצים החלים על כלל עובדי הרשויות המקומיות, לרבות חברי הסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר, והנוגעים להם, מבלי חתימתם של הסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר. נקדים ונציין, כי בבואנו להכריע בסכסוכים אלה נדרשים אנו ליתן את הדעת לשאלת סמכותו של בית דין זה להידרש אליהם. בהקשר זה דומה, שלא מתעורר ספק ביחס לסמכותו של בית דין זה לדון בסכסוך שנתגלע בין ארגוני העובדים לבין מרכז השלטון המקומי. הספק מתעורר באשר לסמכותנו להידרש לסכסוך שבין אורגנים שונים של ההסתדרות, בינם לבין עצמם. [2] העובדות הצריכות לעניין הן אלה: [א] ההסתדרות הכללית החדשה ומקור הסכסוך ההסתדרות הכללית אשר נוסדה בשנת 1920 ושהייתה ברבות הימים להסתדרות הכללית החדשה, הינה כיום ארגון העובדים הגדול במשק, המיצג כ - 700,000 עובדים. המסגרת המשפטית של ההסתדרות עוצבה בחוקת ההסתדרות הקובעת את עקרונות היסוד של הארגון, את מבנה הארגון, סמכויותיהם ותפקידיהם של האיגודים המקצועיים, המרחבים וועדי העובדים. הגוף הנבחר העליון של ההסתדרות הוא ועידת ההסתדרות המתכנסת מפעם לפעם, ומתחתיה פועל בית נבחרי ההסתדרות, המונה 171 חברים המיצגים את הסיעות השונות של ההסתדרות. בית הנבחרים פועל על פי תקנון ובוחר יושב ראש ונשיאות המורכבת מחברי הסיעות השונות. כל מוסדות ההסתדרות נתונים לפיקוחו ולמרותו של בית נבחרי ההסתדרות, מלבד רשות השיפוט ומבקר הפנים. על פי חוקת ההסתדרות בית נבחרי ההסתדרות הוא הגוף הייצוגי של ההסתדרות במגעיה כלפי חוץ והוא המוסמך להחליט כל החלטה באשר לפעילויותיה, תפקידיה וסמכויותיה. הנהגת ההסתדרות, שהיא הזרוע המבצעת של הארגון, מנהלת את ענייניו השוטפים. ההנהגה מורכבת מיו"ר ההסתדרות, שנבחר בבחירות ארציות וישירות ואשר בוחר את יתר חברי ההנהגה וקובע את תחומי אחריותם, את חלוקת התפקידים ביניהם ומציג אותם לאישור בית נבחרי ההסתדרות. האגף לאיגוד מקצועי, (להלן: גם אג"מ), שהוא ליבת ההסתדרות, נושא באחריות לייצוג העובדים כלפי מעסיקיהם. האגף לאיגוד מקצועי מורכב מאיגודים מקצועיים ארציים, הסתדרויות מקצועיות ארציות ומרחביות (בעבר מועצות פועלים). איגוד מקצועי פועל "באמצעות הגופים הבאים: ועידה, מרכז, מזכירות ויושב ראש". על מנת לשבות חייב אורגן של ההסתדרות לקבל את אישורו של האגף לאיגוד מקצועי. חלק ד' בפרק ו' של חוקת ההסתדרות מגדיר "איגוד מקצועי" כהסתדרות מקצועית או הסתדרות ענפית. איגוד מקצועי ארצי והסתדרות מקצועית ארצית הם גופים המייצגים עובדים של מקצוע מסוים, לרבות מקצועות משנה בו, אצל מעסיקים ברחבי הארץ. גופים אלה הם המוסמכים לנהל משא ומתן עם המעסיקים בהיקף ענפי וחותמים הסכמים קיבוציים החלים על הענף כולו. האיגודים נתונים לפיקוחו של האגף לאיגוד מקצועי. במסגרת האיגוד המקצועי פועלים וועדי עובדים ארציים במקומות עבודה גדולים, כגון: קופת חולים, חברת החשמל, חברת מקורות ועוד. ועדים אלה מוסמכים לחתום על הסכמים קיבוציים ארציים בחברה אך הם כפופים לפיקוח האגף לאיגוד מקצועי. ביצוע ההסכמים נתון לאחריות ועד העובדים המקומי ונציגי ההסתדרות במרחב. בחלק מההסתדרויות הארציות, דוגמת הסתדרות המעו"ף, פועלות חטיבות האחראיות על ייצוג עובדים בענף מסוים, כגון: חטיבת עובדי הבנקים, חטיבת עובדי הרשויות המקומיות וחטיבת המועצות הדתיות. מוסד נוסף של ההסתדרות, שהוא מוסד מקומי, הוא מועצת ההסתדרות במרחב (דוגמת מרחב חיפה, מרחב תל-אביב וכדומה), אשר בעבר נקראו מועצות הפועלים. המרחב הוא הכתובת לעובד והוא שמנהל משא ומתן ומייצג את העובדים באזור סמכותו. במרחבים יושבים נציגי איגודים ארציים מסוימים. לבסוף, הנציגות הנבחרת במקום העבודה היא ועד העובדים, אשר מהווה את האורגן הראשוני של האיגוד המקצועי במקום העבודה ופועל על פי תקנון ועדי העובדים. בענייננו הסתדרות המהנדסים הינה הסתדרות ארצית מקצועית במסגרת האגף לאיגוד מקצועי, האחראית על ייצוג ציבור המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות המדע והטכנולוגיה בישראל. בדומה, הסתדרות המח"ר מייצגת את ציבור האקדמאים במדעי החברה והרוח. נוסיף כי באגף לאיגוד מקצועי כלולה גם הסתדרות ההנדסאים, המייצגת את ציבור ההנדסאים. [ב] הסתדרות ענפית מול הסתדרות מקצועית כפי שתיארתי בהרחבה במאמרי בספר בר-ניב "הסכמים קיבוציים: מסגרת תחולה ותיאום", האגף לאיגוד מקצועי כולל ארגונים ענפיים וארגונים מקצועיים כאחד. משכך, תחת קורת גג של ארגון אחד פועלים הן ה- trade unions והן ה- industrial unions ולא אחת נתונים הם בניגוד אינטרסים. זאת ועוד, מכוח סעיף 4 לחלק ד' לחוקת ההסתדרות רשאי עובד להשתייך, במקביל, הן להסתדרות ענפית והן להסתדרות מקצועית. עובדה זו היא, הלכה למעשה, מקור הסכסוך בהליך שלפנינו, שכן מהנדס המועסק, כדוגמא, ברשות מקומית רשאי להשתייך הן להסתדרות המעו"ף והן להסתדרות המהנדסים. הסתדרות המעו"ף נוהגת לייצג את כלל עובדי הרשויות המקומיות מול מרכז השלטון המקומי, לרבות המהנדסים והאקדמאים, ואילו תביעת הסתדרות המהנדסים והמח"ר בפנינו היא שנורה על שיתוף נציגיהן בצוות המעו"ף הנוהג לייצג את כלל עובדי הרשויות המקומיות. נציין, כי לטענת יושב ראש הסתדרות המעו"ף, מר ליאון מורוזובסקי, בהסתדרות המעו"ף חברים כ- 250,000 עובדים, היינו, כשליש מכלל חברי ההסתדרות הכללית. יוער עוד, כי בניגוד למבנה של ה- AFL-CIO האמריקאי, שהוא ארגון הגג של כל ארגוני העובדים העצמאיים, ההסתדרות היא ארגון עובדים המאגד בתוכו אורגנים שונים של איגודים מקצועיים. [ג] הסדרי האוטונומיה חוקת ההסתדרות מאמצת, כחלק בלתי נפרד הימנה, את הוראות הסדרי האוטונומיה שנחתמו עם האיגודים המקצועיים, כדלקמן: "איגודים מקצועיים אשר להם הסכמים או הסדרי אוטונומיה עם ההסתדרות הכללית יהיו הוראות ההסכמים או הסדרי האוטונומיה, כפי שנחתמו או הוסכמו בעבר, חלק בלתי נפרד של חוקה זו - ויהיו הוראות מחייבות לכל דבר ועניים בכפוף להוראות הספציפיות של הסדר האוטונומיה המדובר". במרוצת השנים ערכה ההסתדרות עם המבקשות מספר הסדרי אוטונומיה. ההסדרים נערכו בשנים 1966, 1989 והאחרון שבהם, בשנת 1995 (להלן: הסדר 1995). מתכונת ההסדרים לבשה צורה של החלטות של גופים הסתדרותיים וכן הסכמים בין אורגנים שונים של ההסתדרות. הצדדים להסכמים אלה מטעם ההסתדרות הכללית היו האגף לאיגוד מקצועי (הסכם 1995), "ההסתדרות הכללית" (הסכם 1984), או צדדים לא מזוהים (הסכם 1989). בהסכמים נקבעו מנגנונים לאיזון בין ארגוני העובדים הענפיים, כגון, הסתדרות המעו"ף, לבין ארגוני העובדים המקצועיים, כגון הסתדרות המהנדסים. במסגרת ההסדר משנת 1989 (להלן: ההסדר או הסדר 1989) הוסכם על שיתופן של ההסתדרויות המקצועיות הארציות בניהול המגעים הקיבוציים. פרק ב' לאותו הסדר מונה רשימה של "נושאים ספציפיים" במישור המקומי ובמישור הארצי - ובכללם מבנה השכר ותנאי העבודה של העובדים במקצוע, פיטורים ותקני משרות - שהם נושאים בעלי נגיעה ישירה לציבור המהנדסים ו/או לציבור האקדמאים במח"ר, בהתאמה, ושהטיפול בהם הופקד בידי ההסתדרות המקצועית הארצית הרלוונטית כאורגן של ההסתדרות. לאמור, ההסתדרות המקצועית הוסמכה לפעול בלעדית בעניינים אלה ולנהל מגעים קיבוציים מטעם ההסתדרות הכללית, כדלקמן: "...3.1.2 להיות צד להסכמים והסדרים קיבוציים עם מעסיקים מקומיים וארציים וארגוני מעסיקים". 3.1.3 לבצע הסכמי עבודה עם מעסיקים מקומיים וארציים וארגוני מעסיקים. 3.1.4 לטפל בסכסוכי עבודה, לרבות הכרזת שביתה אצל מעסיק מקומי או ארצי... 3.1.5 ליזום ולהפעיל הליכי תיווך ויישוב חילוקי דעות לרבות ועדות פריטטיות ובוררויות ולהיות צד להליכים כאלה עם מעסיקים מקומיים וארציים, ארגוני מעבידים וארגוני עובדים. 3.1.6 ליזום ולהגיש תביעות והליכים בכל עניין הנוגע למהנדסים בכל ערכאה שיפוטית ומעין שיפוטית ולהיות צד להליכים כאלה. 3.1.7 גורם הסתדרותי אחר זכאי לפעול בעניינים ספציפיים הנוגעים למהנדסים לאחר קבלת הסכמה בכתב של הסתדרות המהנדסים". מלשון הסדר 1989 ברור אפוא, כי סמכויותיה של הסתדרות מקצועית ארצית על פי פרק זה נוגעות לטיפול בענייניה הספציפיים, ואין בה כדי לחייב את שיתופה בטיפול בעניינים ספציפיים הנוגעים להסתדרויות מקצועיות אחרות. פרק ג' לאותו הסדר מסדיר את הטיפול בנושאים כלליים הנוגעים לכלל העובדים במקומות עבודה ואצל מעסיקים המפורטים בנספח להסדר, באמצעות הקמת "צוות הסתדרותי" שימונה על ידי יו"ר אג"מ או מזכיר מועצת הפועלים, לפי העניין. כאמור בסעיף 8 להסדר, כולל הצוות ההסתדרותי נציג של ההסתדרות המקצועית הרלוונטית, כפי שיקבע על ידה. עם זאת, סמכויות הטיפול בנושאים ספציפיים ובנושאים כלליים הוכפפו במסגרת הסדר 1989 לאחריות יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי ולמוסדותיה המרכזיים של ההסתדרות. בדומה, על פי הסכם האוטונומיה האחרון, משנת 1995, אמורה הסתדרות המהנדסים להשתתף ב"צוות ההסתדרותי" המנהל משא ומתן עם מרכז השלטון המקומי, וזה לשון ההסכם הצריך לענייננו: "14. א. ההסתדרות הכללית החדשה והסתדרות המהנדסים חוזרות ומדגישות את חשיבותו של הצוות לטיפול בנושאים כלליים, הנוגעים לכלל העובדים במקומות העבודה ואצל מעסיקים ארציים, כמפורט בסעיפים 7 - 14 להסדר האוטונומיה של הסתדרות המהנדסים (1989) בהתאם לרשימת מקומות העבודה המצ"ב, ומהווה נספח ב' של הסדר זה... נספח ב' - רשימת מקומות עבודה ... השלטון המקומי, שלושת הערים הגדולות..." מכאן, כי הטיפול ב"נושאים כלליים", הנוגעים לכלל העובדים במקומות העבודה ואצל מעסיקים ארציים, המפורטים בנספחים להסדר 1989 ולהסדר 1995, הופקד בידי "צוות הסתדרותי", עליו נמנים גם נציגיהם של ההסתדרויות המקצועיות הארציות. [ד] פסק הבוררות של רשות השיפוט פירוש הסדרי האוטונומיה וביצועם לוו בחילוקי דעות ובעיקר בהתנגדות מצד האיגודים הענפיים, ובראשם הסתדרות המעו"ף והסתדרות עובדי המדינה. חילוקי דעות אלה הובילו להתדיינויות בפני רשות השיפוט של ההסתדרות, ובמסגרתן ביקשו הסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר לחייב את יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי לפעול על פי הוראות חוקת ההסתדרות והסדרי האוטונומיה בכל הנוגע למינוי צוותים הסתדרותיים לניהול משא ומתן. ביום 8.12.1999 הוציאה מלפניה רשות השיפוט צו זמני בעניין הקמתם והפעלתם של צוותים הסתדרותיים. בעקבות צו זה, הודיע יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ליושב ראש הסתדרות הפקידים (כיום הסתדרות המעו"ף), במכתב מיום 28.6.2000, על הקמת צוות הסתדרותי לניהול משא ומתן עם מרכז השלטון המקומי. מאוחר יותר, במסגרת פסק בוררות מיום 18.10.2001, שניתן בהליך שהוגש על ידי הסתדרות המהנדסים, קבעה רשות השיפוט כך: "אנו מורים להסתדרות הכללית להקים את כל יתרת הצוותים ההסתדרותיים המופיעים ברשימה שצורפה כנספח להסדר 95...כמו כן עליה לדאוג לסילוק הקשיים שבהפעלת הצוותים...על ההסתדרות הכללית לוודא שהצוותים אכן יופעלו ויפעלו ולא יישארו 'על הנייר'". ההסתדרות נמנעה מלהגיש ערעור על פסק הבוררות האמור ועל כן הפך הוא חלוט בכל הנוגע למינוי הצוותים ההסתדרותיים. פסק בוררות דומה בעניינה של הסתדרות המח"ר ניתן ביום 6.11.2001. בעקבות פסקי הבוררות האמורים, הודיע יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ליו"ר המרכז לשלטון מקומי, במכתב מיום 12.8.2002, על הקמת צוות הסתדרותי לניהול משא ומתן עם מרכז השלטון המקומי. [ה] אי-ביצוע הסכמי האוטונומיה והחלטות רשות השיפוט חרף הסדרי האוטונומיה, החלטות מנהיגי האגף לאיגוד מקצועי ופסקי הבוררות של רשות השיפוט, המשיכו מרכז השלטון המקומי והסתדרות המעו"ף לנהל מגעים קיבוציים "בנושאים כלליים" ולחתום על הסכמים קיבוצים, מבלי שהוקמו צוותים הסתדרותיים כנדרש. התנהלות זו עומדת גם ברקע הסכסוך שבפנינו, שהורתו בפנייתה של הסתדרות המהנדסים לבית דין זה בעקבות סכסוך העבודה בעניין עובדי הרשויות המקומיות, שהגיע לשיאו בשלהי שנת 2002 ולווה בעיצומים ובשביתות. על מנת להביא את הסכסוך לידי סיום נוהלו מגעים קיבוציים במטרה להגיע לידי חתימה על הסכם קיבוצי ברשויות המקומיות, בכל הנוגע לנושאים שהיו אותה עת במחלוקת ובהם סוגיית תוספת השכר לעובדים הבלתי ייחודיים; מיסוי קופות הגמל וסוגיית החוזים האישיים. ככל העולה מטיעוניהן של המבקשות, עד להגשת הליך זה, נוהלו מגעים אלה באופן בלעדי בין נציג מרכז השלטון המקומי לבין יו"ר הסתדרות המעו"ף, מר מורוזובסקי ולא אל מול צוות הסתדרותי. עם זאת, המשא ומתן לקראת ההסכם הקיבוצי מיום 4.8.2003 נעשה בשיתוף צוות הסתדרותי אשר הורכב מנציגי הסתדרות המעו"ף, נציגי המהנדסים, נציגי המח"ר ונציגי ההנדסאים, כפי שיפורט להלן. [3] הסעד המבוקש וההליכים בבית דין זה על רקע כל האמור, הגישה הסתדרות המהנדסים לבית דין זה, כערכאה ראשונה, בקשת צד בסכסוך קיבוצי כללי, בה התבקש בית הדין להצהיר כדלקמן: [א] האורגן היחיד המוסמך לנהל מגעים קיבוציים, ובכלל זה לחתום עלהסכמים והסדרים קיבוציים בשם ההסתדרות, בנושאים ספציפיים, הוא הסתדרות המהנדסים. [ב] בנושאים כלליים הצוות ההסתדרותי הינו האורגן היחיד המוסמך לנהל מגעים קיבוציים כאמור, בשם ההסתדרות. [ג] על המרכז לשלטון מקומי להימנע מניהול מגעים קיבוציים עם גורמים אחרים מאלה האמורים בסעיפים א' ו-ב' דלעיל. בד בבד עם הגשת הבקשה העיקרית הגישה הסתדרות המהנדסים "בקשה דחופה למתן סעד דיוני וזמני" האוסר על מרכז השלטון המקומי לנהל מגעים קיבוציים או לחתום על הסכם קיבוצי הנוגע לכלל העובדים בשלטון המקומי שלא באמצעות הצוות ההסתדרותי. הסתדרות המח"ר הגישה ביום 11.2.2003, בקשה להצטרף כמבקשת נוספת להליך העיקרי על בסיס הסדרי אוטונומיה דומים שנעשו עימה מעת לעת, ובמקביל לאלה שנעשו עם הסתדרות המהנדסים. דיון מוקדם בהליך התקיים בפני חברי השופט שמואל צור, ביום 12.2.2003, ובסופו הוחלט, בין היתר, על איחוד הדיון בבקשת הסתדרות המח"ר עם בקשתה של הסתדרות המהנדסים; על צירוף הסתדרות העובדים הכללית החדשה-האגף לאיגוד מקצועי וכן הסתדרות הפקידים, עובדי המנהל והשירותים (כיום הסתדרות המעו"ף) להליך כמשיבות. כמו כן, הועלתה הצעה לסיום הסכסוך בדרך של הסדר, אך בסופו של דבר היא לא התקבלה. ביום 18.2.2003, הגישו הצדדים לבית הדין הודעה מוסכמת, על בסיסה נמחקה הבקשה הזמנית והדיון חזר להתרכז בבקשה העיקרית, כדלקמן: "1. המשיבה 2 [ההסתדרות הכללית - האגף לאיגוד מקצועי - ס.א.] מצהירה כי בהתאם לחוקת ההסתדרות ולהחלטות רשות השיפוט ההסתדרותית בנוגע להסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר, הגורם המוסמך לנהל מו"מ עם המרכז לשלטון מקומי הוא הצוות ההסתדרותי, שכפי שעולה מחוקת ההסתדרות וממכתביו של מר שלמה שני, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי מיום 28.4.2000 ומיום 12.8.2000... 2. המשיב 1 [מרכז השלטון המקומי - ס.א.] ינהל מו"מ עם כל גורם מוסמך שנקבע ע"י המשיבה 2, כאמור. ...." [4] ביום 23.6.2003 הגישה ההסתדרות הכללית לבית הדין בקשה "לסילוק על הסף" של התביעה. בטרם היה סיפק בידי בית הדין לקיים דיון במעמד הצדדים, נחתם ביום 4.8.2003 הסכם קיבוצי בין מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות (המעסיקים) לבין יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי, יושב ראש הסתדרות הפקידים (המעו"ף) ו"חברי הצוות" (הצוות ההסתדרותי) שכללו את יושב ראש הסתדרות ההנדסאים, יושב ראש הסתדרות המהנדסים ויושב ראש הסתדרות המח"ר . לאור חתימת הסכם זה ביקשה ההסתדרות למחוק את ההליך או לפצלו כך שראשית תידון שאלת סמכותו העניינית של בית הדין. לטענת ההסתדרות, חתימת ההסכם ביום 4.8.2003 ייתרה, הלכה למעשה, את הדיון. באי כוח הסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר מצידם, התנגדו לבקשה. אב בית הדין דחה את בקשת ההסתדרות הכללית והדיון בהליך כולו נשמע במאוחד בפני הרכב מורחב, ביום 11.8.2003. במסגרת הדיון הגיעו הצדדים לידי הסדר, לו ניתן תוקף של פסק דין כדלקמן: "אנו נותנים תוקף של פסק דין להסכמה אליה הגיעו הצדדים, וזאת בכפוף לזכותו של בא כוח הסתדרות הפקידים להודיע עד מחר בשעה 12:00 על אי הסכמתו". הסתדרות הפקידים אכן הודיעה על התנגדותה להסדר, ועל כן קבענו בהחלטתנו מיום 17.8.2003, כי פסק הדין מיום 11.8.2003 בטל וכי אין מנוס מהכרעה בבקשותיהן של הסתדרות המהנדסים ושל הסתדרות המח"ר. בהמשך, הגישו לבית הדין באי כוח בעלי הדין את השלמת טיעוניהם בכתב. [5] תמצית טענות הצדדים בפנינו [א] הסתדרות המהנדסים אליה הצטרפה הסתדרות המח"ר מעלה טענות בדבר חופש ההתארגנות, ובתוך כך את סוגיית זכותו של ארגון העובדים לבחור את האורגן המוסמך לפעול מטעמו, ללא התערבות נציגות המעבידים. לטענת הסתדרות המהנדסים, סמכויות האורגנים השונים בהסתדרות הוסדרו בחוקת ההסתדרות, כך שבכל הקשור לעניינים ספציפיים מוסמכת הסתדרות המהנדסים, והיא בלבד, לנהל מגעים קיבוציים בשם ההסתדרות ובנושאים כלליים, הצוות ההסתדרותי הוא בעל הסמכות. חרף זאת, טוענת הסתדרות המהנדסים, ממשיך המרכז לשלטון מקומי לנהל מגעים קיבוציים אל מול אורגן של הסתדרות שאינו מוסמך לכך, מתערב באופן בוטה בעניינים פנימיים של ההסתדרות ופוגע באופן ברור בכוחה של הסתדרות המהנדסים ובסמכויותיה. מוסיפה הסתדרות המהנדסים וטוענת כי בשלב מסוים היה אמנם נדמה, כי מרכז השלטון המקומי עבר לנהל את המשא ומתן אל מול הצוות ההסתדרותי, אולם במהרה הוברר, כי במקביל לכך ממשיך להתנהל משא ומתן עם גורם שאינו מוסמך, והמאיין, הלכה למעשה, את המשא ומתן אל מול הגורמים 'הנכונים'. בנוסף, עומדת הסתדרות המהנדסים על ההשלכות רחבות ההיקף של היחסים הקיבוציים שבין ההסתדרות לשלטון המקומי המחייבות, לטעמה, הקפדה על תקינות הייצוג. אשר לסמכותו של בית הדין לדון בסכסוך טוענת הסתדרות המהנדסים, כי המרכז לשלטון מקומי הוא בבחינת צד שלישי הגורם להפרת חוזה ועל-כן עומדת כנגדו עילת תביעה. לחילופין נטען, כי ההליכים הפנים-הסתדרותיים מוצו עד תום. אשר לסמכותו של יו"ר האג"מ טוענת הסתדרות המהנדסים, כי סמכויותיו שבחוקת הסתדרות בכל הנוגע לנושאים ספציפיים מופעלות רק לאחר קבלת הסכמתה בכתב. [ב] מרכז השלטון המקומי לא כפר בעובדה כי המשא ומתן, בכל הנוגע לסכסוך העבודה ברשויות המקומיות, נוהל אל מול מר מורוזובסקי, אך טען שהדבר נעשה על פי הוראתו של יו"ר האג"מ (דאז) מר שלמה שני, שהוא בעל הסמכות העליונה לנהל משא ומתן מטעם הסתדרות. בנוסף, העלה המרכז טענות בדבר אופיו של הסכסוך, כסכסוך פנים הסתדרותי שאין למרכז כל עמדה לגביו ושצריך להתברר בפני רשות השיפוט. הוסיף ועמד המרכז על השיהוי שבהגשת בקשותיהן של המבקשות, שהוגשו בחלוף למעלה מארבעה חודשים מאז תחילת המשא ומתן בעניין סכסוך העבודה ברשויות המקומיות - משא ומתן שהיה נחלת הרבים. [ג] ההסתדרות הכללית החדשה הכבירה מילים וטענות בדבר אופייה הפנים-ארגוני של המחלוקת ובדבר חוסר סמכותו של בית הדין להדרש להליך. בתוך כך, עמדה ההסתדרות אף על חובת מיצוי ההליכים כאמור בהסדרי האוטונומיה, בפני יושב ראש אג"מ, יושב ראש ההסתדרות ורשות השיפוט. לגופו של עניין, טענה ההסתדרות כי האגף לאיגוד מקצועי פועל על פי הסדרי האוטונומיה והחלטות רשות השיפוט, וראיה לכך ניתן למצוא במכתבו של יו"ר אג"מ, שצוטט לעיל, ושנכתב בעקבות פסק דינה של רשות השיפוט. ההסתדרות אף הצביעה על כך שבפועל התנהל המשא ומתן בכל הנוגע לסכסוך העבודה ברשויות המקומיות אל מול הצוות ההסתדרותי, כנדרש בחוקת ההסתדרות, וכי ביום 4.8.2003 נחתמו ההסכמים הקיבוציים מושא הדיון, שהפך משכך לתיאורטי. ההסתדרות הוסיפה וטענה, כי סמכותם של הסתדרות המהנדסים ושל הצוות ההסתדרותי, לפי העניין, אינה שוללת את סמכותו של יו"ר אג"מ על פי חוקת ההסתדרות וגם בכל הנוגע לחתימה על הסכמים קיבוציים. [ד] הסתדרות המעו"ף (הפקידים) הצטרפה לאמור בטיעוני ההסתדרות והוסיפה כי לטעמה, משנחתם הסכם קיבוצי כללי בדבר התוכנית הכלכלית ביום 22.5.2003, הפכו הבקשות לתיאורטיות. הכרעה [6] הסכסוך רלוונטי ואינו תיאורטי נדרש ראשית לטענות ההסתדרות והסתדרות המעו"ף, בדבר היות הסכסוך שלפנינו, כיום, בגדר סכסוך תיאורטי ונציין כי אין בידינו לקבל טענה זאת מהטעמים הבאים; ככל העולה מטיעוניה של הסתדרות המהנדסים, ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 4.8.2003, לא הביא את סכסוך העבודה בשלטון המקומי, בכללותו, לכדי סיום, באשר אין הכרעה בהירה של יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי מי מוסמך לנהל משא ומתן עם מרכז השלטון המקומי ואין לדעת אם הקמת צוות הסתדרותי היה מעשה חד-פעמי או קבוע. בנוסף, נושא מבנה ההעסקה בחוזים אישיים, סוגיה הנוגעת במישרין לציבור המהנדסים והאקדמאים המועסקים במשרות בכירות, נותר למשא ומתן קיבוצי עתידי ואין הכרעה ברורה של האגף לאיגוד מקצועי באשר לשאלה מי הוא המוסמך לנהל משא ומתן מטעמו בעניין זה. נוסיף עוד זאת, סכסוך זה בא לעולם על רקע התנהלותה של ההסתדרות, על פני פרק זמן של למעלה מעשור (כארבע-עשרה שנה). מבלי להתייחס, בשלב זה, לשאלות המהותיות, אין ספק כי המדובר בסכסוך מתמשך שאינו תיאורטי. [7] סמכות בית הדין סעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כי לבית הדין הארצי תהא סמכות ייחודית לדון, בין היתר, "בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי...". משכך, אין מחלוקת כי לבית הדין נתונה הסמכות לדון בתובענה של ארגון עובדים נגד מרכז השלטון המקומי. עם זאת, טענת ההסתדרות היא, כי המהות האמיתית של הסכסוך היא זו של סכסוך פנים-ארגוני בין גופיה. לשיטתה, לאמיתו של דבר אין כל סכסוך בין המבקשות לבין המרכז לשלטון מקומי והוא צורף אך כדי להקנות לבית דין זה סמכות. משכך, לטענת ההסתדרות, נעדר בית דין זה סמכות עניינית לדון בהליך האמור להתברר בפני הפורומים שנקבעו לכך בהסדרי האוטונומיה. יתרה מזו, בכל הקשור לאישור או לביטול של פסק הבוררות של רשות השיפוט הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי, אליו פנתה הסתדרות המהנדסים בבקשה לאשר פסק בוררות אחר של רשות השיפוט, שעסק בהרכב הצוות ההסתדרותי במשא ומתן עם חברת אל-על. מנגד, טוענת הסתדרות המהנדסים, כי המרכז לשלטון מקומי הוא בבחינת צד שלישי הגורם להפרת חוזה ומשכך עומדת עילת תביעה אף כנגדו. לחילופין נטען, כי ההליכים הפנים הסתדרותיים מוצו עד תום, משניתנה פסיקה חלוטה של רשות השיפוט הארצית, ומשהתקבלה במסגרת מכתביו, מיום 28.6.2000 ומיום 12.8.2002של יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי הוראה בעניין הקמת צוות הסתדרותי. אשר לדעתנו - דין טענתה של ההסתדרות בעניין העדר סמכותו של בית דין זה להידרש לתביעה של הסתדרויות המהנדסים והמח"ר כנגד מרכז השלטון המקומי להדחות. המדובר בתביעה של ארגון עובדים נגד מעסיק, היינו - תביעה של הסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר למתן צו כנגד מרכז השלטון המקומי, המורה לו שלא לנהל משא ומתן עם הסתדרות המעו"ף אלא רק עם הצוות ההסתדרותי. סכסוך זה נוגע לעקרון חופש ההתארגנות, שכן מעסיק אינו רשאי לבחור את האורגן של ארגון העובדים היציג שלמולו הוא חפץ לנהל משא ומתן; עליו לנהל משא ומתן עם האורגן שהוסמך לכך על ידי הגוף המוסמך של ארגון העובדים. אכן, כפי שטענו באי כוח ההסתדרות, לב הסכסוך נוגע למחלוקת בין הסתדרות המעו"ף לבין הסתדרות המהנדסים והמח"ר. אולם, הבקשות הוגשו גם כנגד המרכז לשלטון מקומי, בבקשה לחייבו לנהל משא ומתן קיבוצי אל מול הגופים המוסמכים לכך על פי חוקת ההסתדרות והסדרי האוטונומיה. אמנם, מרכז השלטון המקומי הצהיר לא פעם כי ינהל משא ומתן אל מול האורגן שתורה לו ההסתדרות. עם זאת, התנהלותו בפועל, ככל העולה מטיעוניהן של המבקשות, אינה עולה בקנה אחד עם הצהרותיו. אשר על כן, בסכסוך בין המבקשות לבין מרכז השלטון המקומי נתונה לבית דין זה הסמכות העניינית ואף קיים סכסוך ממשי. לעומת זאת, מקובלת עלינו עמדת ההסתדרות, לפיה נעדר בית דין זה את הסמכות לדון בסכוך פנים ארגוני בין אורגנים של ארגון עובדים. הסדרי האוטונומיה אינם הסכמים קיבוציים אלא הסכמים והסדרים בין אורגנים שונים של ההסתדרות הכללית. אישור למסקנה זו נמצא גם בהתנהגותה של הסתדרות המהנדסים משביכרה להגיש לבית המשפט המחוזי את הבקשה לאישור פסק הבוררות בעניין הצוות ההסתדרותי שינהל את המשא ומתן אל מול חברת אל-על (המ 03/ 331, שצוין בהערת שוליים לעיל). עם זאת ברור, כי על מנת להכריע בסכסוך שבסמכות בית הדין, עשוי להתעורר הצורך להכריע, באופן אגבי ורק במידה הנדרשת, גם בסכסוך לגביו לא קמה לבית הדין סמכות עניינית. לשון אחרת, בסכסוך מעורב זה בו נתונה לבית הדין הסמכות לדון בחלקו, קמה לבית הדין, אגב אורחא, גם הסמכות לדון בשאלות הנוגעות לסכסוך בין האורגנים בהסתדרות. זאת, רק ככל שהדבר דרוש על-מנת להכריע בשאלה שבסמכותו של בית דין זה. דברים ברוח דומה פסקנו לא מכבר בעניין התאחדות התעשיינים (בעניין הרפורמה בהסדרי הפנסיה). באותו מקרה הגישה ההסתדרות הכללית, בבית דין זה, תובענה כנגד התאחדות התעשיינים והמדינה במסגרתה התבקשנו להורות למדינה להמנע מלפגוע בהסכמים קיבוציים החלים על עמיתי קרנות הפנסיה ולהצהיר על בטלותו של פרק י"ד לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו - 2004), התשס"ג - 2003. המדינה מצידה הגישה בקשה למחיקת ההליך על הסף בשל העדר סמכות בית הדין להידרש לו לגופו. הבקשה נמחקה תוך שקבענו, בין היתר, כך: "זכותו של בעל דין לקבוע כיצד ינסח את תביעתו, וכפועל יוצא מכך, בסמכות העניינית של איזה בית משפט או בית דין יביא אותה. כך, תתכנה נסיבות בהן תקום לבעל דין הזכות לטעון מספר עילות לגבי אתה מערכת עובדתית". על פרשנותו התכליתית של סעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה, הוספנו וקבענו כדלקמן: "....תכליתו של סעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה היא להעביר למסלול של הכרעה מהירה סכסוך ארצי מרכזי, ובמיוחד סכסוך שעניינו ביחסי עבודה במשק כולו. מדובר בסכסוכים יוצאי דופן, כגון שביתה כללית במשק או שינוי קיצוני במערכת הפנסיה. סכסוכים שמעצם טיבם דרושה בהם הכרעה מהירה של הערכאה העליונה בתחום משפט העבודה והביטחון הסוציאלי". פרשנות תכליתית זאת תומכת, לטעמי, גם בסמכותו של בית דין זה להכריע בגררה ובמידת הנדרש גם באותו חלק של הסכסוך שבפנינו שאינו בסמכותו של בית הדין אך הוא סכסוך מובהק שביחסי עבודה. בסיכום, בית הדין יידרש לעתירה בדבר מתן צו נגד מרכז השלטון המקומי, וככל שהכרעה בשאלה זו מחייבת הכרעה בגררה בשאלה מי מוסמך לנהל המשא ומתן, ידון בית הדין גם בשאלה זו, ככל הנדרש. חובתו של מרכז השלטון המקומי כלפי המבקשות [8] טרם הכרעה בסוגיה זו נבהיר, כי אין מחלוקת אמיתית בפנינו באשר להנחה שהסתדרות המהנדסים היא ה'כתובת הנכונה' לניהול משא ומתן בנושאים הנוגעים למהנדסים בלבד. בה במידה, הסתדרות המח"ר היא הגורם המתאים למשא ומתן בנושאים הנוגעים לאקדמאים בלבד. כך, בכל הקשור למשא ומתן ברמה של רשות מסוימת או עיר מסוימת, השותף הנכון למשא ומתן הוא ועד העובדים המקומי. השאלה במחלוקת עניינה אפוא באותם נושאים כלליים הנוגעים לכלל עובדי הרשויות המקומיות. הלכה למעשה, עתירת הסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר היא, כי בנושאים הספציפיים למהנדסים או לאקדמאים תהא להם זכות ההכרעה. ואילו, בנושאים הנוגעים לכלל עובדי הרשויות לא תהא להסתדרות המעו"ף הסמכות הייחודית אלא הייצוג יהיה משותף לנציגי המעו"ף ולנציגי המהנדסים והמח"ר. נחזור ונדגיש, כי מרכז השלטון המקומי אינו רשאי להחליט איזה אורגן מבין האורגנים השונים של ההסתדרות הכללית יהא בעל הפלוגתא לניהול משא ומתן. ארגון העובדים הוא שיקבע מי הוא האורגן שייצג אותו במשא ומתן. בהקשר זה יאמר, כי צדקו נציגי מרכז השלטון המקומי כאשר ניהלו משא ומתן עם נציגי הסתדרות המעו"ף, ובשנת 2003 עם צוות הסתדרותי. שנים רבות היתה הסתדרות הפקידים (המעו"ף) השותף למשא ומתן, וכל עוד לא קיבל מרכז השלטון המקומי הודעה רשמית מהגוף המוסמך לכך באגף לאיגוד מקצועי על שינוי המצב , רשאי היה המרכז להמשיך ולנהל משא ומתן עם שותפו המסורתי. אין לצפות ממעסיק, מעודכן ככל שיהיה, לפרש את ההסכמים וההסדרים הפנימיים של ארגון העובדים, לרבות החלטות של גופים שונים בהסתדרות. יפים לעניין זה הדברים שנקבעו פסק דין הסתדרות המהנדסים-חברת החשמל , כדלקמן: "יחסי עבודה קיבוציים, מעצם טבעם, תכליתם להביא יציבות ביחסי העבודה ולהבהיר לשני הצדדים את זכויותיהם וחובותיהם; מעביד החותם על הסכם קיבוצי עם הגוף המרכזי של ארגון העובדים, אינו חייב לחקור ולדרוש אם אותו גוף קיבל את הסכמתם של האורגנים הפועלים במסגרתו או של חלקם. רשאי אותו מעביד להניח, כי הגוף המרכזי אכן קיבל את אותו הסכמה ואם לא קיבלה - יפעיל את כוחו וסמכותו על מנת שההסכם שהוא צד לו יכובד על-ידי כל האורגנים שבשמם התחייב. כל מסקנה אחרת תביא לשיבוש סדרי העבודה ולהשמטות התשתית עליה מבוסס חוק הסכמים קיבוציים, הנותן כוח וסמכות ל'ארגון עובדים יציג', ולו בלבד" . יתרה מזו, משהחליט האגף לאיגוד מקצועי והעומד בראשו כי צוות הסתדרותי הוא שינהל את המשא ומתן מטעם ההסתדרות קיבל מרכז השלטון המקומי עליו את הדין, ואף חתם על הסכם הקיבוצי ביום 4.8.2003 עם הסתדרות המעו"ף וחברי הצוות ההסתדרותי, לרבות נציגי הסתדרות המהנדסים, הסתדרות ההנדסאים והסתדרות המח"ר. זאת ועוד, בהודעה המשותפת שהוגשה לבית דין זה ביום 18.2.2003 הודיע מרכז השלטון המקומי, כי: "המשיב 1 [מרכז השלטון המקומי - ס.א.] ינהל מו"מ עם כל גורם מוסמך שנקבע ע"י המשיבה 2 [ההסתדרות הכללית - האגף לאיגוד מקצועי - ס.א.]". זאת ועוד זאת, אף אם היה מרכז השלטון המקומי מתאמץ לשנות את המצב שנהג משך שנים רבות של קיום משא ומתן רק עם הסתדרות המעו"ף, לא היה הדבר עולה בידו, שכן נדרשה החלטה של האגף לאיגוד מקצועי בעניין. יש לזכור, כי כנגד טענות הסתדרות המהנדסים והמח"ר בדבר הצורך לשנות את המצב הקיים, עמדו גם טענות הסתדרות המעו"ף. מרכז השלטון המקומי היה אמנם ער להחלטות השונות של ההסתדרות הכללית בדבר הצורך לבחון מחדש את סוגיית נציגיה במשא ומתן עמו, ואף ידע שמשך שנים רבות התנהל מאבק בעניין. אולם בפועל, הגוף שנשלח לנהל עמו משא ומתן, בנושאים שאינם נוגעים למהנדסים או אקדמאים באופן בלעדי, היתה הסתדרות הפקידים, שמייצגת את רוב רובם של עובדי הרשויות המקומיות. בסופו של דבר, אין לצפות ממעסיק להכריע בסכסוכים הפנים ארגוניים של ארגון העובדים ואף ואין להרשות לו לעשות כן. [9] עם זאת, ייתכנו מקרים בהם מתעורר ספק באשר לגורם המוסמך לנהל משא ומתן עם המעסיק. במיוחד כן כאשר מדובר ביחסי עבודה מורכבים, דוגמת אלה השוררים במרכז השלטון המקומי המורכב מיחידות רבות ושונות, וכשהמשא ומתן נוגע לנושאים רבים. לעתים נכרתים הסכמים קיבוציים כלליים לקביעת תנאים חדשים, ולעתים נכרתים הסכמים הנוגעים לביצוע הסכמים. נוסיף, כי אין הגיון בחיוב הסתדרות המעו"ף לצרף את הסתדרות המהנדסים או הסתדרות המח"ר לצוות המנהל משא ומתן בנושאים שכלל אינם נוגעים למהנדסים ולאקדמאים. כך לדוגמה, משא ומתן לגבי תנאי עבודתם של עובדי אבטחה, עובדי ניקיון ועובדי הדירוג האחיד ברשויות המקומיות אינו נוגע כלל למהנדסים או אקדמאים ועל כן אין חובה לשתף אותם בצוות המשא ומתן. לאור האמור, ככל שמתעורר ספק בעניין זהות השותף הנכון למשא ומתן, על ההסתדרות הכללית, ובפרט על האגף לאיגוד מקצועי, להודיע למרכז השלטון המקומי מי הגורם שינהל את המשא ומתן בשם ההסתדרות בעניין מסוים או בכל העניינים. ברי, כי על החלטות אלה מופעלת ביקורת פנים ארגונית על ידי רשות השיפוט. סוף דבר, אין מקום למתן צו כוללני נגד מרכז השלטון המקומי בעניין שינוי זהות נציגי ההסתדרות במשא ומתן הקיבוצי בנושאים הנוגעים לכלל עובדי הרשויות. בהקשר זה רשאי המרכז לסמוך על הודעתו של האגף לאיגוד מקצועי והעומד בראשו מי הוא הגורם המוסמך לנהל משא ומתן בעניין מסוים או בכל העניינים. האורגנים המוסמכים לנהל משא ומתן אל מול מרכז השלטון המקומי מטעם ההסתדרות [10] כאמור לעיל, ההכרעה בחילוקי הדעות בין האורגנים של ההסתדרות הכללית דרושה לנו רק על-מנת להכריע בשאלת השותף הנכון למשא ומתן הקיבוצי עם מרכז השלטון המקומי. לצורך כך, מוצאים אנו לצטט את ההודעה המשותפת של ההסתדרות הכללית, הסתדרות המהנדסים, הסתדרות המח"ר ומרכז השלטון המקומי מיום 18.2.2003: " המשיבה 2 [ההסתדרות הכללית - האגף לאיגוד מקצועי - ס.א.] מצהירה כי בהתאם לחוקת ההסתדרות ולהחלטות רשות השיפוט ההסתדרויות בנוגע להסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר, הגורם המוסמך לנהל מו"מ עם המרכז לשלטון מקומי הוא הצוות ההסתדרותי, כפי שעולה מחוקת ההסתדרות וממכתביו של מר שלמה שני, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי מיום 28.4.2000 ומיום 12.8.2000..." בהתאם, הודיעה באת כוח ההסתדרות הכללית בקדם הדיון שהתקיים בפני בית הדין כי: "ישנה החלטה של רשות השיפוט על הקמת צוותים הסתדרותיים. החלטה זו מחייבת." בהשלמת טיעוניה, מיום 14.9.2003, הוסיפה כי: "... האגף לאיגוד מקצועי הודיע מפורשות לבית הדין הנכבד באמצעות באת כוחו, כי הוא נותן הסכמתו להצעת בית הדין לפיה, ינתן תוקף של פסק דין לחובת מרכז השלטון המקומי לנהל משא ומתן עם הצוות ההסתדרותי על פי חוקת ההסתדרות והסדרי האוטונומיה... כמובן, מבלי לכבול או לפגוע בסמכויותיהם וזכויותיהם של יתר האורגנים והגופים בהסתדרות, לרבות יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי, יושב ראש ההסתדרות ובית נבחרי ההסתדרות". לאור ההודעות הללו, אין מקום או צורך להדרש ליתר טענות בעלי הדין לגבי הסכסוך הפנים ארגוני. נוסיף, כי נכון וראוי הוא שהאיזון במתח השורר בין האיגודים הענפיים לבין האיגודים המקצועיים יעשה על-ידי ההסתדרות עצמה. סוף דבר [11] לאור כל האמור אנו קובעים, כי בית הדין מוסמך לדון בתובענה שבין הסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר לבין מרכז השלטון המקומי. כמו כן, מוסמך בית הדין לפסוק בגררה באשר לסכסוך הפנים הסתדרותי. אנו מורים למרכז השלטון המקומי לנהל משא ומתן עם הגוף המוסמך לכך על ידי ההסתדרות הכללית - האגף לאיגוד מקצועי. במשא ומתן נשוא עתירה זו אנו מאשרים בזאת את הודעתם המשותפת של בעלי הדין, כדלקמן: ". ... מרכז השלטון המקומי ינהל מו"מ עם כל גורם מוסמך שנקבע ע"י ההסתדרות הכללית - האגף לאיגוד מקצועי.... בהתאם לחוקת ההסתדרות ולהחלטות רשות השיפוט ההסתדרותית בנוגע להסתדרות המהנדסים והסתדרות המח"ר, הגורם המוסמך לנהל מו"מ עם המרכז לשלטון מקומי הוא הצוות ההסתדרותי, כפי שעולה מחוקת ההסתדרות ומכתביו של מר שלמה שני, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי מיום 28.4.2000 ומיום 12.8.2000..". ככל שיתעורר בעתיד ספק לגבי הגוף המוסמך לנהל עם מרכז השלטון המקומי משא ומתן בעניין ספציפי, יפעל מרכז השלטון המקומי על סמך הנחיותיו של יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי. למרבה הצער, התעכב מתן פסק דין זה מעבר למקובל בבית דין זה ועל כך שלוחה לצדדים התנצלותנו. הסכם קיבוציסכסוך קיבוציסכסוך