חובת משא ומתן לפני בוררות בהסכם קיבוצי

ישנם הסכמים קיבוציים הקובעים מנגנון לפיו טרם פניה להליכי בוררות, על הצדדים לנהל המחלוקת ביניהם בדרך של משא ומתן במגמה להגיע לידי הסכם ורק לאחר שמוצו הליכים אלה תהא פנייה לבוררות. בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי הסתמכות זו של צדדים ליחסי עבודה יוצרת ציפיה לשיתוף פעולה ביניהם בכדי להגן הן על האינטרסים של העובדים והן על אינטרסים של המעביד. תכלית זו נובעת גם מתיאורית הדמוקרטיה התעשייתית לפיה רק שיתוף פעולה בין ההון הכלכלי של המעביד וההון האנושי של העובד נותן מוצר מוגמר של עסק חי. הן המעביד והן העובדים מהווים חלק מהותי מהמפעל. תכליתם של יחסי העבודה הקיבוציים, במיוחד בעת חילוקי דעות, להביא לדיאלוג בין השותפים בארגון - ההנהלה והעובדים. אין מקום לצעדים כוחניים וחד צדדיים. יש לפרש את ההסכם הקיבוצי על כל תניותיו, ובמיוחד תניות העוסקות במנגנון יישוב חילוקי דעות ופנייה לבוררות לאחר שמוצו הליכי הידברות בפורומים שונים, פרשנות תכליתית כיאה למקום בו יש יחסי עבודה קיבוציים. יחסים כאלה כוללים בתוכם את הסכמת הצדדים שלא לנקוט בצעדים חד צדדיים ולפתור הסכסוך, כשלא הצליחו לעשות כן בהליך של משא ומתן ישיר, באמצעות סעיף פתרון חילוקי דעות על ידי בוררות בדומה לזה המופיע בחוקה. מקורה של תכלית זו הינו במאינטרס ההסתמכות של צדים ליחסי עבודה הנוצר לאחר שנים של יחסי עבודה בין הצדדים. המנגנון הקבוע בהסכם קיבוצי ליישוב חילוקי דעות עניינו התוויית הדרך ליישוב סכסוכים בין הצדדים ולקביעת זכויות ומימושן של זכויות. מנגנון זה על כל שלביו הן בניסיונות להידברות וניהול משא ומתן והן בשלב הבוררות מהווה בבואה של הצדדים ליחסי העבודה מפאת שהוא מורכב מנציגי שני הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים. מנגנון יישוב חילוקי הדעות הן על ידי פורומים שונים להידברות ומשא ומתן והן על ידי בוררות עיקרו עידוד שיתוף הפעולה בין הצדדים ליחסי עבודה בכדי לשמור על איזון בין אינטרס המעביד לאינטרס העובדים. חוזהיישוב סכסוכיםהסכם קיבוציבוררותמשא ומתן