זקוקים לעורך דין דיני עבודה בטירה ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בטירה להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בטירה מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בטירה, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה טירה ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בטירה, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) תביעה לתשלום שכר עבודה בטירה## התובע עבד כוטרינר במשחטה בטירה, התובע המשיך להיות - במקביל - גם וטרינר רשות המועצה, בהיקף של 25% מהתפקיד - כטענתו - עד 3/14, אז גם התובע מסכים, מינה וטרינר נוסף למועצה. לטענת התובע - גם לאחר סגירת בית המטבחיים המשיך לעבוד במועצה כווטרינר מורשה, ומכיוון שלא קיבל משכורת מהמועצה, עבור עבודתו המוגבלת, והפסיק לקבל ממנה תלושי שכר, הוא החל לעבוד לפרנסתו בטירה תוך מימון פרטי של החיסונים לתושבי המועצה. לטענת המועצה - התובע נטש את עבודתו במועצה לטובת תפקיד אחר כווטרינר של עיריית טירה, והחל מ -1010 נותקו יחסי העבודה בינה לבין התובע, מיוזמתו ושיקוליו. עם סגירת בית המטבחיים החל התובע לעבוד בבית מטבחיים בטירה, במשרה מלאה, ולמעשה חדל מעבודתו כווטרינר מורשה במועצה. השאלה - האם הוא קיבל שכר דירה ישיר מבית מטבחיים זה או מעיריית טירה - אינה מעניינת אותנו בהליך שלפנינו; אבל - אנחנו לא מאמינים לתובע שלא קיבל שכר בטירה. אכן קיימת בטענת המועצה כי אין ראיות לכך שגבה דמי חיסון מהעד, ובוודאי שהיא הפנתה אותו לתובע לקבל את השירותים מטעמה, וככל שפקידה הפנה את העד התובע, פקיד הגבייה לא היה מוסמך לכך. אישורים, ולא באופן המחייב את המועצה. מצער לראות שהתובע הציג את עצמו בטירה כמי שאינו עובד עוד בירכא, ואילו בתביעתו הנוכחית הוא מבקש הצהרה הפוכה, בהיותו במעמד של עובד מועצה, בזמן שהציג את עצמו, לצדדים שלישיים. , כי כבר לא עובד שם. בנסיבות אלה צודקת המועצה שהתובעת היא זו שפסקה את יחסי העבודה עמה, מסיבותיו שלו, ואין לראות בה עובדת, החל מ- 10/10 ואילך. ##(ב) דמי טיפול ארגוני בטירה## המשיב (להלן גם טירה) הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית לגביית דמי טיפול ארגוניים-מקצועיים שלא כדין על ידי המבקש (להלן גם איגוד המוסכים או איגוד) מבעלי מוסכים שאינם חברים בה, בטענה כי ההסכם הקיבוצי בתעשייה בוטל לפני יותר מעשור. לפיכך, לטענת מוסך טירה, למבקש אין בסיס לדרישות לתשלום דמי טיפול ארגוניים-מקצועיים מבעלי המוסכים שאינם חברים באיגוד המוסכים ועל העמותה להחזיר את כל הכסף שנגבה שלא כדין מקבוצת התובעים. בעבר ולהימנע מאיסוף עתידי. האיגוד מצידו הגיש בקשה לדחיית על הסף את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לאי עמידה בהחלטה שיפוטית וחוסר מעש של טירה; אי עמידה בבקשה בתנאים לאישורה על פי החוק; חוסר ניקיון כפיים ושימוש לרעה בהליכים משפטיים. לטענת האיגוד, טירה לא שלחה הודעות על הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית לממונה על יחסי עבודה, ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט כנדרש בתקנה 3 לתקנות תובענות ייצוגיות, ההחלטה מיום 19.12 .2016. בנסיבות העניין ולאור הסיבה לבקשה לאישור, חשוב שהממונה על יחסי עבודה יהיה מודע להליך ויקבל את עמדתו ביחס לטענות שהועלו בבקשה. איננו יכולים לקבל את טענתה של טירה לפיה הסכמים קיבוציים מאוחר יותר שנחתמו בין הצדדים למערכת היחסים הקיבוצית, כלומר בין האיחוד להסתדרות, ביטלו את ההסכם משנת 1993. ##(ג) ערעור על מינוי לתפקידים בעיריית טירה## המערערת מס '1 עבדה במשיבה מס' 3 - היא הייתה עיריית טירה מאז מאי 1995. המערער מס '2 הוא תושב העיר טירה. באוקטובר 1999 הגישו המערערים תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לבטל את מינויו של המשיב מס '1 למנכ"ל העירייה, בטענה כי העירייה וראשה - המשיב מס' 2 לא הורשו למנות את המשיב מספר 1 למנכ"ל ללא מכרז. עוד טענו המערערים כי שיקולים זרים הם שהנחו את ראש העיר בקבלת ההחלטה למנות את המשיב מספר 1 למנכ"ל. בין היתר, המשיבים טענו כי לא נפל פגם באופן מינויו של המשיב מס '1, וכי לבית הדין האזורי אין סמכות לדון בתביעה, שכן אדם שביקש להתקבל לעבודה ולא התקבל לעבודה. "המשיבים גם הדגישו את חוסר תום הלב של המערערים, שלטענתם בחרו להגיש את התביעה, נשוא ערעור זה, רק לאחר שהתביעות שהוגשו נגד העירייה נדחו. מהתיק עולה כי לא היה מקום לדחות את התביעה שהגישו המערערים בנימוק למינוי בכירים בעירייה. " ##(ד) תביעה לזכויות עובדת בעיריית טירה## התובעת הגישה תביעה לזכויות מכוח עבודתה וסיום עבודתה. התובע הועסק על ידי עיריית טירה החל מה- 9/96. התובע הועסק במחלקה המשפטית בעיריית טירה כאשר חלק מהעבודות בוצעו במשרדי העירייה וחלקו בבית המשפט לעניינים מקומיים בכס. במסגרת תכנית ההבראה של עיריית טירה הצטמצם היקף עבודתו של התובע מיום 4/05. במהלך שלוש השנים שקדמו להגשת התביעה, הנתבעת הגישה את שכרו של התובע במשך 27 פעמים ולכן התובע זכאי לפיצוי בגין הלנת שכר. התובעת שימשה כפקידת או מזכירה במחלקה המשפטית ולא שימשה כעובדת בתי המשפט העירוניים ולכן אינה זכאית לתוספת של 22% כטענתה. ב -10 באפריל 2005 נחתם הסכם ההבראה שהוא הסכם קיבוצי מיוחד בין עיריית טירה להסתדרות מעוף. מטרת הסכם ההבראה הייתה יעילות וחיסכון בעלויות. התובעת מעולם לא הוגדרה כעובדת בתי המשפט ומכוח תפקידה שימשה כמזכירה במחלקה המשפטית של הנתבעת. ##(ה) תביעה לפיצויי הלנת שכר של גננת בטירה## התובע, עוזר לגננת המועסקת בעיריית טירה, הגיש תביעות לתשלום שכר כנגדם ופיצוי בגין הלנת שכר בגין החודשים 3/02 עד 5/04. הנאשם בסיכומי ההגנה טען כי אם חל עיכוב בתשלומים, הדבר נובע מקשיי נזילות העומדים בפני העירייה, כמו מרבית הרשויות המקומיות, עקב קיצוץ במענקים מטעם משרד הפנים. החוק מביא בחשבון מקרים של איחור בתשלום השכר, כאשר תביעתו של העובד תהיה בגין פיצויי הלנת שכר בלבד כאמור בסעיף 17 א לחוק, העוסק בהתיישנות, הקובע: "(א) הזכות לשכר ניכוי הלנת פיצויים, בניגוד לשכר, יהפוך לחוק בעבודה. גזבר העירייה העיד בדיון על מגעים בין עיריית הנאשם לבין סגן מנהל משרד הפנים, אולם אף נציג העירייה לא התייצב לדיון הנוסף בתביעות. לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעת, אירית טירה, תשלם לתובעת פיצויי הלנת שכר בשיעור שנתי של 25% בגין המשכורות שתשלומן עוכב. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בטירה חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בטירה ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בטירה נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בטירה בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בטירה, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בטירה חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בטירה. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בטירה מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בטירה מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בטירה לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הטירה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור טירה יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בטירה. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בטירה - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בטירה - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

רשימות עובדים מועמדים לפיטורים

פסק - דין הנשיא סטיב אדלר רקע המערערים הנם עובדים לשעבר ועובדים של עיריית טירה (להלן: העירייה). בדומה לרשויות מקומיות רבות אחרות, נקלעה עיריית טירה למשבר כלכלי עמוק אשר חייב אותה לחתום על הסכם הבראה. במהלך חודש אפריל 2005, נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין עיריית טירה, מרכז השלטון המקומי ובין הסתדרות המעו"ף וועד עובדי העירייה, ברוח הסכם העקרונות להבראת הרשויות המקומיות. להסכם צורפו רשימות עובדים המועמדים לפיטורים או שמשרתם עמדה בפני קיצוץ. המערערים שבפנינו נכללו ברשימות אלה, לטענתם, שלא כדין. לפיכך, הגישו המערערים לבית הדין האזורי בתל-אביב בקשה לצו מניעה זמני שבו התבקש בית הדין לאסור על העירייה מ"לפטר ו/או לקצץ במשרות המבקשים או לנייד אותם וכן ...לבטל את כל מכתבי הפיטורים ו/או הקיצוצים ששלחה למשיבים ו/או להקפיא את תוקפם...." (להלן: הבקשה). בהחלטתו מיום, 9.6.2005, דחה בית דין האזורי את הבקשה . על החלטתו זו הוגשה בקשת רשות ערעור (בר"ע 524/05), אשר התקבלה חלקית, באופן שניתנה רשות ערעור לגבי טענת המערערים, כי החלטת בית הדין האזורי ניתנה בהרכב חסר, קרי, על ידי אב בית הדין, השופטת אריאלה גילצר-כץ, ללא השתתפות נציגי ציבור. 2. הצדדים הסמיכו את בית דין זה ליתן את פסק הדין בערעור על פי כתבי הטענות שהוגשו בבקשת רשות הערעור, והוזמנו להשלים טיעוניהם, ככל הנדרש. טענות הצדדים בערעור 3. המערערים הסתפקו בטיעוניהם בבקשת רשות הערעור, לפיהם לא התבקש מותב יחיד על ידי מי מהצדדים; אין בהחלטות בית הדין האזורי משום הנמקה למתן החלטה על ידי מותב יחיד; על פי הלכת לוגי'ק מקום בו קיימת מחלוקת עובדתית, לא הושמעו עדויות בהליך אלא הוגשו ראיות שכללו מסמכים ו/או תצהירי עדויות ראשיות שעליהם לא נחקרו המצהירים, ונציגי הציבור לא נכחו בשום דיון, כבמקרה דנא, יש לשתף במתן ההחלטה נציגי ציבור. כלל זה תקף גם כאשר המדובר בהחלטה בדבר צו מניעה. העירייה מצדה טענה, בקליפת אגוז, כי במסגרת ההליך בבית הדין האזורי התקיימו שני דיונים שבפתחם הודיעה השופטת גילצר-כץ לצדדים, כי על אף שנציגי הציבור הוזמנו, הם לא הגיעו לדיון ושאלה האם מוסכם על הצדדים לנהל את הדיון ללא נוכחותם. היו אלה באי כוח המערערים שעמדו על קיום הדיון, ואף ללא ניהול הוכחות וחקירות, וזאת מפאת חשיבותו ודחיפותו של העניין. מצב דברים זה מצא ביטויו בהחלטותיה של השופטת גילצר-כץ בתחילת פרוטוקול הדיונים. לשון אחרת, החלטת בית הדין האזורי לקיים את הדיון וליתן החלטתו במותב יחיד, היא כדין, ונעשתה מכוח סעיף 22 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה). זאת ועוד, על אף שהמדובר בכמה עשרות עובדים שהתאגדו יחדיו, אין המדובר בסכסוך קיבוצי כי אם במקבץ של סכסוכי יחיד ועל כן גם מטעם זה, מתכונת החלטת בית הדין אינה מעוררת קושי. דיון והכרעה 4. בהרכבי בתי הדין לעבודה, כערכאת שיפוט מיוחדת העוסקת בענייני עבודה, ביחסי עבודה ובביטחון הסוציאלי, משולבים נציגי ציבור. כך, קובע סעיף 18 לחוק בית הדין לעבודה, בהקשר להליכים אזרחיים: "בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט - והוא יהיה אב בית הדין - ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחר מנציגי מעבידים". לאמור, הכלל הוא שבית הדין מקיים את דיוניו במותב ונציגי הציבור הם חלק מהמבנה השיפוטי של מערכת בתי הדין לעבודה. מעמדם של נציגי הציבור בהרכב שווה, ודומה שעל תרומתם לדיון וחיוניותם להליך, הן בהיבט הפורמאלי והן בהיבט המהותי, אין עוד צורך להכביר מילים. 5. עם זאת לכלל האמור קיימים חריגים. החריג האחד, הצריך לענייננו, מקורו בהוראות סעיף 18 (ב) לחוק בית הדין לעבודה הקובע: "על אף האמור בסעיף קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24 (א) (2)". בקשר לכך טוענים המערערים כאמור, בין היתר, כי בית הדין האזורי החליט לדון בהליך בהרכב חסר, מבלי שמי מהצדדים ביקש זאת. אכן יש להצטער על כך שבית הדין האזורי דן בהליך מעין זה כדן יחיד. דחיפות העניין יכולה אמנם להצדיק דיון בהרכב חסר, אך אם ניתן לקיים את הדיון, בתוך זמן סביר, בהרכב מלא, יש להעדיף זאת. נוסיף, כי המדובר בהליכים אינדיבידואלים אשר מקורם בתהליכים קיבוציים המתרחשים בעירייה ועל-כן ההיבט הקיבוצי שבהם ניכר לעין. אף על פי כן, אין אנו סבורים ששורת הדין בענייננו, מחייבת דיון חוזר בהרכב מלא וזאת, בשל התנהגותם של המערערים. לאמור, צד המופיע בכל ישיבות בית הדין ואינו מעלה טענה נגד דיון בפני דן יחיד, אף אם ההחלטה לוקה בחסר, לא יישמע בטענה התוקפת את המותב החסר בשלב של ערעור ולאחר שהפסיד בדין. לעניין זה יפים דבריו של בית דין זה בפסק הדין בעניין דפוס אבוקה בע"מ, כדלקמן: "מי שהתעורר למחות [על כך שהדיון התקיים בפני דן יחיד] בשלב הערעור, מילא את פיו מים כל עוד לא נפל הפור, ורק משנפל הפור לחובתו, נחלץ לתבוע את עלבונו של החוק". המערערים מילאו פיהם מים בכל הנוגע להרכב החסר של בית הדין האזורי בדיונים בפניו, ורק לאחר שנדחתה בקשתם החלו משמיעים טענה וטרוניה. לכך לא ניתן ידינו. עם זאת נציין, כי הלכה פסוקה היא שהחלטה בהליך ביניים על דיון בדן יחיד חלה על אותו דיון ביניים בלבד, ואין היא מחייבת לגבי ההליך גופו. משכך, חזקה על בית הדין קמא כי ידון בהרכב מלא בהליך העיקרי. 6. סוף דבר - הערעור נדחה. בנסיבות המקרה לא יעשה צו להוצאות. דיני עבודה