פסק דין השופט עמירם רבינוביץ 1. זהו ערעור בזכות על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (עב 3305/04; השופטת אביטל רימון קפלן), לפיה נמחקה על הסף תביעת המערער להשבה לעבודה מחמת חוסר עילה. גם תביעתו החלופית של המערער לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין נמחקה על הסף מחמת חוסר עילה. 2. מכיוון שתביעות המערער נמחקו על הסף מחוסר עילה, מן הראוי להביא כלשונם את הסעיפים הרלוונטיים העיקריים בכתב התביעה, הנוגעים לסעדים שנמחקו על הסף, על ידי בית הדין האזורי. ואלה הסעיפים הרלוונטיים: "התובע, מר ארקדי סגל (להלן :'ארקדי'), הינו מכונאי מכונות תעשייה במקצועו והוא הועסק ברפא"ל בתפקיד זה מאז חודש 6/1996. ארקדי הועסק מתחילת עבודתו באמצעות קבלן בשם אהרון אנגרמן וזאת עד לחודש 6/1999. לאחר מכן הועבר להיות מועסק באמצעות חברת נתיב 2 בע"מ וזאת עד לחודש 2/2003, אז הודע לו כי הוא מפוטר לצורך העברתו לחברת ב.מ.ן אחזקת מבנים בע"מ, אך נוכח העובדה שנדרשה הימנו ירידה משמעותית בתנאי השכר והעבודה, הוא סירב להרעת התנאים והפסיק לעבוד ברפא"ל - התפטרות בדין מפוטר... התובע יטען כי התפטרותו בגין הרעת התנאים דינה כפיטורים, וכי לאור העובדה שהתובע היה עובד של הנתבעת הרי שהפיטורים אינם כדין והינם בטלים". 3. לידתה של ההחלטה, מושא ערעור זה, היא בבקשה למחיקה על הסף שהגישו המשיבות, בה טענו, כי מאחר שהמערער התפטר, אין הוא זכאי לסעד של חזרה לעבודה או לסעד של פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. 4. בית הדין האזורי קיבל טיעון זה של המשיבות ומחק, כאמור, את תביעת המערער לסעדים שפורטו לעיל, כשהוא מנמק את קביעתו במילים הבאות: "בכל הנוגע לעתירה לדחיית רכיב התביעה המתייחס להשבה לעבודה - הרי שלעניין זה יש להבחין בין שתי התביעות. בכל הנוגע לתביעה בעב 3305/04, הרי שתובע זה טוען בכתב תביעתו כי התפטר מעבודתו, לטענתו עקב הרעת תנאים בהעברתו לחברת כח אדם נוספת. בנסיבות אלו, כתב התביעה על פניו אינו מגלה עילה להחזרתו של התובע לעבודה בנתבעות, בהינתן שהתובע הוא שהתפטר מעבודתו. בפני עובד אשר סבור כי תנאי עבודתו הורעו (ודוק הטענה כאן היא להרעה בתנאי העבודה ביחס לעבודתו של התובע בחברת כח האדם הקודמת), עומדת האפשרות לבחור שלא להמשיך את עבודתו, דהיינו שלא לקבל את הסכם העבודה החדש, ואז יחשב לעניין חוק פיצויי פיטורים כמי שפוטר (ראה: סעיף 11(א) לחוק) - דהיינו יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, או לחלופין להמשיך בעבודתו במסגרת ההסכם החדש. בענייננו משבחר התובע בחלופה הראשונה, בניגוד לחבריו אשר המשיכו לעבוד ועתה עותרים הם לקבלת הזכויות אשר לדעתם נגזלו מהם במשך כל תקופת עבודתם - אין זאת אלא כי תובע זה, בניגוד לחבריו, הביע את רצונו המפורש שלא להמשיך את מערכת היחסים בין הצדדים, תוך שביחד עם חבריו עותר הוא למעשה לקבלת הזכויות אשר לדעתו נגזלו ממנו במשך תקופת עבודתו, אותה קצב הוא עצמו כאמור בהחלטתו להתפטר. הנה כי כן, זהו אחד מאותם מקרים בהם גם אם יוכיח תובע זה את כל שהוא טוען לו בכתב תביעתו - לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, קרי החזרתו לעבודה. דהיינו כתב התביעה, מתוכו ומתוכנו אינו מגלה עילת תביעה ברכיב זה, ולפיכך דינו של רכיב זה להימחק מכתב התביעה, וכפעל יוצא מכך אף דין הסעד הכספי החלופי העתידי בגין עילה זו להימחק, ללא צורך בהכרעה בשאלה האם ניתן לפצל סעדים אלו הנוגעים מעילת הפיטורים שלא כדין" (ההדגשות במקור - ע.ר.). 5. בבקשת רשות הערעור הוסכם, כי המדובר למעשה בפסק דין חלקי, ולפיכך הערעור עליו הוא בזכות. בבקשה זו טען המערער, כי בית הדין האזורי לא נתן את דעתו לנסיבות המיוחדות, לפיהן עת המערער התפטר לא היה מודע כלל, כי הוא, למעשה, עובד במשיבות, ולכן אין ליחס לו "רצון מפורש" שלא להמשיך את מערכת היחסים איתן. לטענתו, אילו היה מוכר כעובד המשיבות, היו תנאי עבודתו זהים לתנאי העבודה של שאר עובדיהן, ולא היה נקלע ל"הרעת התנאים", שהביאה להתפטרותו. 6. עיקר טענות המשיבות בערעור זה הן אלה: א. אין מחלוקת, כי המערער התפטר מעבודתו. התפטרות היא מעשה רצוני של העובד, שאין לו חזרה, אלא בהסכמת המעביד. ב. התפטרות ופיטורים הם דבר והיפוכו. ג. טענת המערער, כי הרעת תנאי העסקתו לא נעשתה כדין, היא טענה עובדתית חדשה בערעור, שאין להתייחס אליה. ד. אין נפקא מינא מיהו המעביד, במקרה זה. בכל מקרה המערער התפטר, ואין לראותו כמפוטר. ה. ההשוואה בחוק פיצויי פיטורים בין התפטרות לפיטורים, היא לעניין חוק זה בלבד. ו. גם אם יוכיח המערער את כל שהוא טוען לו בכתב תביעתו, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, ולכן בדין נמחקה תביעתו על הסף. 7. אנו סוברים שדין הערעור להידחות, בעיקרו של דבר, מטעמיו של בית הדין האזורי, כפי שנפרט להלן: א. כפי שכבר ציינו, מה שקובע לעניין ההכרעה בבקשה למחיקת תביעה מחוסר עילה הוא קודם כל לשון כתב התביעה. אנו חוזרים שוב על דברים אלה, משום שבטיעון בעל פה של הצדדים בערעור, נטענו על ידי המערער בעניין זה טענות שלא תאמו בדיוק את הנכתב בכתב התביעה. מכל מקום, בכתב התביעה, טען המערער, כי "סירב להרעת התנאים והפסיק לעבוד ברפא"ל התפטרות בדין מפוטר" (סעיף 12 סיפא לכתב התביעה). טיעון זה עליו חזר המערער גם בסעיף 17 לכתב התביעה הוא מצע דיוננו ואין בלתו. ב. על פי טיעון זה התפטר המערער מעבודתו ברפא"ל. יוצא, איפוא, שלפי טיעון המערער עצמו בכתב התביעה, לא התפטר מן החברות שהעסיקו אותו - אלא מרפא"ל. ג. נקודת המוצא היא, איפוא, שהמערער טוען, כי התפטר מרפא"ל, כלפיה הוא מבקש בתביעה, מושא ערעור זה, את הסעד של חזרה לעבודה. ד. כפי שנטען בצדק התפטרות היא אקט רצוני, שאין חזרה ממנו אלא בהסכמת המעביד (בג"ץ 566/76 אלקו בע"מ נ' בית הדין הארצי ואח', פ"ד לא(2), 197, 204 (מול האותיות ה' ו-ז')). ה. התפטרות היא למעשה ביטול הסכם העבודה. טענות לביטול הסכם העבודה ותביעה לאכיפתו בצוותא חדא הם, בדרך כלל, תרתי דסתרי, ואין הן יכולות, בדרך כלל, לדור בכפיפה אחת. לא ניתן "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". ו. סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים) קובע, כי התפטרות עובד "מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו, כי ימשיך בעבודתו רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים" (ההדגשות הוספו - ע.ר). אמור מעתה, סעיף זה קובע שבנסיבות האמורות בו, יראו התפטרות כפיטורים רק לעניין הזכויות על פי חוק זה - הוא חוק פיצויי פיטורים. במילים אחרות, סעיף זה מוליד זכות לפיצויי פיטורים בלבד. ודאי שאין האמור בסעיף זה יכול להוליד עילה של פיטורים שלא כדין על כל המשתמע ממנה (ראה בדב"ע נו/8-6 מועין שמשום נ' עירית נצרת, פד"ע ל, 72). ניסיונו של המערער להיבנות מהאמור בסעיף זה לעניין הטענה לפיטורים שלא כדין דינה להידחות. ז. בית הדין האזורי ציין, כי המערער לא נהג כחבריו "אשר המשיכו לעבוד ועתה עותרים הם לקבל הזכויות אשר לדעתם נגזלו מהם במשך תקופת עבודתם". לו נהג כמותם, והיה זוכה בתביעתו, מן הסתם היה מוצא תרופה לטענותיו. אלא שהמערער בהתפטרותו גדע את הענף, ממנו יכול היה להניב את הפירות, שאותם הוא מבקש לקטוף בערעור זה. ח. אכן, בנסיבות הקיימות גם לו ראינו את כל טענותיו של המערער כמוכחות, לא היה זכאי לסעדים המבוקשים על ידו, כפי שקבע בית הדין האזורי. אשר על כן, בדין נמחק אותו חלק מתביעתו שהוא מושא ערעור זה. 8. סוף דבר - הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבות הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. מחיקת תביעה / הליך