זכויות עובדי ניקיון בעירייה

פסק דין השופט שמואל צור 1. עיריית חולון (להלן - העיריה) מפעילה עובדי ניקיון העוסקים בפינוי אשפה ברחבי העיר. חלק מעובדי הניקיון הם עובדי העיריה, חלקם מועסקים באמצעות חברות כח אדם וחלקם מועסקים באמצעות קבלני ניקיון עצמאיים. 2. בבית הדין האזורי בתל אביב התבררה תביעה שהגישו קבוצה של 16 עובדי ניקיון שהועסקו על ידי העיריה (להלן - הקבוצה) באמצעות החברה לפיתוח משאבי אנוש בשלטון המקומי (להלן - החברה). העסקת עובדי הניקיון חברי הקבוצה על ידי החברה נעשתה משנת 1996 ואילך. קודם לכן הועסקו חלק מחברי הקבוצה על ידי חברות כח אדם אחרות , הכל כמפורט בסעיף 5 לפסק דינו של בית הדין האזורי. 3 במסגרת התביעה ביקשו חברי הקבוצה, בין היתר, סעד הצהרתי כי בינם לבין העיריה מתקיימים יחסי עובד מעביד לכל דבר, למפרע מיום תחילת עבודתם במסגרת ענף פינוי אשפה בעיריה. לחילופין ביקשו התובעים סעד הצהרתי כי העיריה והחברה הן מעבידות במשותף שלהם. כן ביקשו התובעים סעד הצהרתי כי במעמדם כעובדי עיריה לעניין פיטוריהם, יש לנהוג לפי חוקת העבודה לעובדי עיריה. 4. בית הדין האזורי (השופטת חגית שגיא ונציגת ציבור אסתר קורדובה; עב 1238/01) בחן מקרוב את כל המאפיינים הנוגעים להעסקתם של חברי הקבוצה בעיריה ופיטוריהם מן החברה וביטל את החלטת הפיטורים. בית הדין האזורי קבע כי יש לראות את חברי הקבוצה כעובדי עיריה המועסקים בחוזה מיוחד, זאת מיום הגשת תביעתם ואילך בלבד (ינואר 2001). 5. הערעור שהגישה העיריה מצומצם בהיקפו. העיריה אינה מערערת על הקביעה כי קיימים יחסי עובד ומעביד בינה לבין חברי הקבוצה. ערעור העיריה נסוב על כך שבית הדין האזורי קבע כי מועד התחלת קיומם של יחסי עובד ומעביד הוא ביום הגשת התביעה (ינואר 2001) . לטענת העיריה מכתבי הפיטורים הוצאו לחברי הקבוצה עוד בסוף דצמבר 2000, כך שלא נתן היה לקבוע כי בינואר 2001 התקיימו יחסי העבודה בינם לבין העיריה. כן טוענת העיריה כי לא ניתן לקבוע שפיטוריהם של חברי הקבוצה נעשו שלא כדין, שהרי במועד פיטוריהם הם לא היו עובדים. לחילופין טוענת העיריה כי היה על בית הדין ליתן תוקף לפיטורים של חברי הקבוצה בשל סמכות הארגון היציג לכך. 6. ערעורם של חברי הקבוצה אף הוא מוגבל בהיקפו. הערעור נסוב על כך שבית הדין האזורי הכיר בחברי הקבוצה כעובדי עיריה ממועד הגשת התביעה ולא ממועד תחילת העבודה של כל אחד מהם. כן נסב הערעור על קביעת מעמדם של עובדי העיריה כעובדים בחוזה מיוחד ולא כעובדים קבועים. 7. לאחר שנתנו דעתנו לשני הערעורים שבפנינו, אנו מחליטים לדחות את שני הערעורים ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין) תשנ"ב-1991. ערעור העיריה אינו אלא התחכמות גרידא. הודעות הפיטורין נשלחו לחברי הקבוצה בסוף דצמבר שנת 2000 אך תוקפם נקבע לסוף ינואר 2001. לפי זה , במועד הגשת התביעה בבית הדין האזורי טרם נכנסו הודעות הפיטורים לתוקף כך שקביעת בית הדין האזורי שניתנה לימים, בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד ממועד הגשת התביעה, ניתנה למפרע ממועד בו טרם נותקו יחסי עובד מעביד. 8. בית הדין האזורי ביטל את הליך הפיטורין שנעשה על ידי החברה וקבע כי על פיטורי העובדים צריכים לחול הכללים הנהוגים בשירות הציבורי. אנו מאמצים קביעה זו של בית הדין האזורי אשר אינה שוללת את סמכות הפיטורים של העיריה אלא מתווה את הדרך הנכונה לביצועו. 9. בית הדין האזורי קבע כי מועד תחילת קיומם של יחסי עובד מעביד בין חברי הקבוצה לבין העיריה הוא מועד הגשת התביעה (ינואר 2001). בית הדין האזורי ציין כי חברי הקבוצה ראו עצמם כעובדי כח אדם וכך ראתה אותם גם העיריה. ביחסים שבין חברי הקבוצה לעיריה נוצר במרוצת השנים מצג הדדי כי חברי הקבוצה אינם עובדי העיריה. מצג זה השתנה עם הגשת התביעה מצד חברי הקבוצה. בית הדין האזורי ראה את מועד הגשת התביעה כמועד הקובע לעניין תחילת קיומם של יחסי עובד ומעביד ובכך הוא איזן כהלכה בין עניינם של חברי הקבוצה לבין עניינה של העיריה (ראו עמוד 28 לפסק הדין). 10. אשר למעמדם של חברי הקבוצה כעובדים המועסקים בחוזה מיוחד, קביעה זו של בית הדין האזורי מבוססת על עדויות שהיו בפניו שלא נסתרו, כי מזה 12 שנים ויותר העיריה אינה קולטת עובדים חדשים לשורותיה אלא בחוזים אישיים לתקופות קצובות ( עמ' 23). על כך הוסיף בית הדין האזורי וציין כי למתכונת העסקה זו לא היתה התנגדות מצד נציגות העובדים. אלו קביעות עובדתיות שאין יסוד להתערב בהן ובנסיבות העניין הן גם מצדיקות את פסיקת בית הדין האזורי. נוסיף ונציין כי מקום בו קיימת דרך מוגדרת ומחייבת לקבלת עובדים קבועים כגון צורך בתקן פנוי והליך של מכרז, אין זה מן הראוי לעקוף דרך זו על ידי הענקת מעמד של עובדים קבועים למי שלא עברו בדרך המלך למעמד זה. אכיפת קיומם של יחסי עובד ומעביד מן הראוי שתעשה למעמד המתאים בנסיבות כל עניין ובמקרה הנדון המעמד המתאים הוא של עובדים המועסקים בחוזה מיוחד. 11. סוף דבר - שני הערעורים נדחים. אין צו להוצאות. עובדי ניקיוןזכויות עובדיםעירייה