הסכם קיבוצי בענף הבניה

פסק דין הנשיא סטיב אדלר פתח דבר הסכמים קיבוציים שנערכו בענף הבנייה והעבודות הציבוריות (להלן: ענף הבניין) במרוצת השנים, נחתמו בין התאחדות הקבלנים והבונים בישראל (להלן: התאחדות הקבלנים או ההתאחדות) מצד אחד, לבין הסתדרות הכללית החדשה - הסתדרות פועלי הבניין (להלן: ההסתדרות) מצד שני. בהסכמים אלה הוגדרה התאחדות הקבלנים כארגון המעסיקים היציג של כלל המעסיקים בענף הבניין, ואילו ההסתדרות הוגדרה כמי שמייצגת את כלל עובדי הענף. כמקובל, נדרשים המעסיקים בענף הבניין לשלם דמי טיפול ארגוני להתאחדות הקבלנים. המערערים, שהם קבלני חשמל עצמאיים, סרבו לשלם דמי טיפול ארגוני להתאחדות הקבלנים בטענה שהם חברי ארגון מעסיקים אחר - "איגוד החשמלאים המורשים בישראל" (להלן: איגוד החשמלאים או האיגוד). בעקבות האמור, הגישה התאחדות הקבלנים תובענות בבית הדין האזורי בתל אביב שבבסיסן הדרישה לחייב את המערערים בתשלום דמי טיפול ארגוני להתאחדות. בהגנתם טענו המערערים, כי כחברי ארגון מעסיקים יציג אחר אין הם חייבים בתשלום דמי טיפול ארגוני להתאחדות הקבלנים. ההתאחדות מצידה כפרה בטענת האגוד, לפיה הוא בא בגדר ארגון מעבידים. בית הדין האזורי החליט לפצל את הדיון כך שתחילה תוכרע הפלוגתא המקדמית שנקבעה, והיא שאלת היות איגוד החשמלאים ארגון מעבידים יציג על פי דין. בפסק דין חלקי, השיב בית הדין האזורי על פלוגתא זו בשלילה ומכאן הערעור שבפנינו. [2] עובדות המקרה הצריכות לעניין, חלקן כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי בפסק דינו וחלקן כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו, הן אלה: [א] התאחדות הקבלנים חתמה על מספר הסכמים קיבוציים כלליים בענף הבניין, בין היתר, בשנים 1984, 1987, 1991 ו - 1997. הסכמים אלה נרשמו ואף הורחבו בצווי הרחבה מהשנים 1986, 1988, 1992 ו - 1999. כמו כן חתמה ההתאחדות, מתוקף היותה חברה בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, על מספר הסכמים קיבוציים שנערכו בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות. [ב] איגוד החשמלאים נוסד בשנת 1977 כארגון התנדבותי, וזכה לאישיות משפטית עצמאית רק עת נרשם כעמותה, ביום 10.12.1990. לאיגוד תקנון קצר. סעיף "מהות האיגוד" קובע: "3. מהות האיגוד: גוף יציגי (כך במקור - ס.א.) שהוקם בכדי לייצג, לקדם ולטפל בעניינו של מגזר המעבידים והעוסקים העצמאים בענף החשמל בישראל ולפעול כארגון גג ו/או כארגון כולל של איגוד החשמלאים המורשים בישראל". פרק ב' לתקנון, שכותרתו "מטרות האיגוד", קובע מטרות רחבות היקף, ובתוך כך פעילויות למען המעסיקים והעצמאים בענף החשמל. האיגוד הינו חבר בלה"ב - לשכת העצמאיים בישראל. יושב ראש האיגוד הנו מר שלום קסלסי אשר העיד בפני בית הדין האזורי, בין היתר, כי האיגוד מונה כ- 7,000 חברים, בהם 1,200 המשלמים דמי חבר. משלמי דמי חבר נחלקים כך: 730 חברים המעסיקים עובדים ו - 470 חברים שאינם מעסיקים עובדים. שאר 5,800 חברי האיגוד, שאינם משלמים דמי חבר, הם עצמאיים שאינם רשומים במרשם הקבלנים. נקדים אחרית לראשית ונציין, כי עדותו של מר קסלסי לא נמצאה אמינה על ידי בית הדין האזורי. כך, העדות לגבי מספר חברי האיגוד נמצאה כבלתי מדויקת. בהקשר זה הצביע בית הדין על המספר הגדול של החברים שאינם משלמים דמי חבר ואף קבע, כי חלק מחברי האיגוד הם חשמלאים שכירים, המשתייכים לאיגוד בשל היותם בעלי מקצוע מאושרים בחשמלאות. [ג] "הסכמים קיבוציים" - לטענת האיגוד נחתם ביום 2.3.1992 הסכם קיבוצי בינו לבין ההסתדרות הכללית וקרן הפנסיה של פועלי הבניין. הסכם זה לא נרשם כהסכם קיבוצי ולא הופעל, לטענת האיגוד, בשל קריסת קרן הפנסיה של פועלי הבניין. ביום 21.3.1999 נחתם הסכם נוסף בין האיגוד לבין ההסתדרות הכללית החדשה - הסתדרות עובדי הבניין והעץ, בעניין ביטוח פנסיוני מקיף. הסכם זה נחתם על ניר העבודה של קרן מקפת, אשר נציג מטעמה חתם עליו. ההסכם נרשם. לבית הדין האזורי הגיש האיגוד הסכם קיבוצי נוסף, מיום 1.1.2002, שנערך בינו לבין "הסתדרות העובדים החדשה, הסתדרות עובדי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה". על פי לשונו חל ההסכם על: "... כל מפעל/מעסיק החבר באיגוד הארצי לחשמלאים מורשים במועד חתימת הסכם זה או שיעשה לחבר תוך תקופת ההסכם ועל כל העובד, לרבות נוער עובד המועסקים כיום ו/או אשר יועסקו בתקופת תוקפו של הסכם זה על ידי מפעל/מעסיק חניכים כאמור לעיל". פסק דינו של בית הדין האזורי [3] את קביעתו כי איגוד החשמלאים אינו בא בגדר ארגון מעבידים יציג של מעסיקים בתחום החשמלאות ביסס בית הדין קמא, בעיקר, על הקביעות העובדתיות הבאות: · "אין בפני אינדיקציה כי בין מטרות האיגוד בהקמתו או בהקמת העמותה היו קידום ענייניו של מגזר המעבידים בענף החשמל". עיקר מטרות האיגוד הן בתחום המקצועי ולא כמייצג מעסיקים בענייני יחסי עבודה. · חברות בלה"ב אינה מצביעה על היות האיגוד ארגון מעבידים, שכן ברשימת חברי לה"ב אין אבחנה בין "שכירים ומעבידים" או ארגוני מעסיקים. הקטגוריה היחידה היא זו של "עצמאיים". לאמור, מדובר בגוף המאגד עצמאיים ולא מעסיקים. · ארגון מעבידים לא יכול לכלול בין שורותיו "עצמאים" רבים שאינם מעסיקים עובדים ואינם מעבידים חשמלאים שכירים. כך, ארגון שבו חברים שכירים אינו יכול לחייב את המעבידים בענף. המסגרת הנורמטיבית [4] חובת תשלום דמי טיפול ארגוני נובעת מהוראות סעיף 33ז לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957 שזה לשונו: "דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים (א) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מעביד שחל עליו צר הרחבה לשלם דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי שהורחב, הכל בשיעור ובתנאים שנקבעו כאמור; התקנות שיחולו לגבי סוגי מעבידים, ענפי עבודה, ענפי משק, אזורים גיאוגרפיים או מעבידים מסויימים, למעט מפעל או מעביד שהוא חבר בארגון של מפעלים או מעבידים אשר נקבע בתקנות כאמור. (ב) לבית הדין הסמכות היחודית לפסוק בחילוקי דעות הנובעים מהוראות סעיף קטן (א)". שר העבודה עשה שימוש בסמכות שהוענקה לו והתקין את תקנות הסכמים קיבוציים, (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), תשל"ז - 1977 (להלן: התקנות) כמו גם הרחיב בצווי הרחבה הסכמים קיבוציים כלליים המסדירים שכר ותנאי עבודה בענפים שונים. וזו לשונן של התקנות הצריכות לענייננו: "1. חובת תשלום דמי טיפול - (א) מעביד שחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי המסדיר את שכר העבודה למעט תוספת יוקר או שכר מינימום, ישלם לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי דמי טיפול ארגוני-מקצועי... (ב) מעביד שתקנת משנה (א) לא חלה עליו וחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום, ומפעלו עוסק בענף שקיים בו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי-ענפי ישלם דמי טיפול לארגון המעבידים שהוא צד לאותו הסכם קיבוצי כללי ענפי, ובלבד שאותו ארגון מעבידים הוא גם צד להסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום שהורחב כאמור. ...." תכליתם של החוק, התקנות וצווי ההרחבה היא שבענף בו מייצג ארגון מעסיקים את חבריו, חותם על הסכמים קיבוציים ופועל לטובת כלל המעסיקים בענף, יקבל הארגון, בנוסף על דמי החבר שמשלמים לו חבריו בעד מאמציו, גם דמי טיפול ממעסיקים שאינם חברים בו, אבל נהנים מפרי עמלו. עם זאת, מכיוון שחופש ההתארגנות אינו מעניק לארגון מעסיקים או לארגון עובדים מונופול בייצוג מעסיקים או עובדים, רשאי ארגון עובדים אחר או ארגון מעבידים אחר, שאינם הארגון היציג בענף, להתאגד. אציין, כי הסדר הביטחון הארגוני של מפעל נציגות של מעבידים כאמור, הנוהג בשיטתנו המשפטית, הוא יחיד מסוגו בעולם. ככל הנראה, הוענק לארגוני המעסיקים על ידי המחוקק כוח מיוחד זה, על-מנת לאזן את הכוח הרב שהיה מנת חלקה של ההסתדרות בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. מיהו ארגון מעסיקים? [5] הגם שארגוני מעבידים נזכרים רבות בחקיקה בארץ, אין בחקיקה הגדרה למונח "ארגון מעבידים". במאמרו המקיף "מאפייני ארגון מעסיקים במשפט העבודה" מנה הנשיא (בדימוס) מנחם גולדברג את סימני ההיכר של ארגון מעבידים, כדלקמן: "[א]. מרכיביו של ארגון מעבידים צריכים להיות מעבידים. [ב] על הארגון להתקיים זמן ממושך, 'לתקופה בלתי מוגדרת מראש או לפחות לפרק זמן ממושך דיו, להבטחת היחסים הקיבוצים העולים מההסכם'. [ג] הארגון צריך להיות בעל תקנון משלו, אשר ייקבע על ידיו-הוא. [ד] בתקנון חייבת להיות הוראה מפורשת, על-פיה הוא מוסמך לדון בהסכמי עבודה ובקביעת תנאי העבודה של עובדי חבריו. [ה] אין כל חובה כי הארגון יירשם כ'תאגיד' שהוכר כאישיות משפטית לכל דבר. האמור מתייחס למעמדו של התאגיד לצורך חתימה על הסכמי עבודה קיבוציים כלליים, ועל הזכות להתייצב בפני בית הדין לעבודה כצד לסכסוך. עם זאת, אין פירוש הדברים כי למטרות אחרות אין הארגון חייב להתאגד כדין". סימני היכר אלה יסודם בהלכה הפסוקה כפי שהותוותה על ידי בית דין זה. נעיר, כי גם המשיבה שבפנינו היתה מעורבת בסכסוך על זהותה כארגון מעסיקים. העניין לא הגיע להכרעה שיפוטית, אך תואר במאמרו של הנשיא (בדימוס) מנחם גולדברג, כך: "[סכסוך] אשר ככל הידוע לא הגיע להכרעה שיפוטית, מתייחס למעמדו של מרכז הקבלנים והבונים, המשתייך ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים: משהתברר שבתקנונו של גוף זה אין כל הוראה המסמיכה אותו לפועל בשם חבריו בכל הנוגע והמתייחס לתנאי עבודתם של חבריו, שינה הגוף האמור, לאחרונה, את תקנונו, וחתם אף הוא, דוגמת מרכז השלטון המקומי, על הסכם קיבוצי עם הסתדרות פועלי הבניין, שאישרר את כל ההסכמים הקודמים בין הצדדים". מן הכלל אל הפרט [6] מן העובדות השזורות לאורך כל פסק דינו של בית הדין האזורי הוברר, כי איגוד החשמלאים אינו בא בגדר ארגון מעסיקים. אין במקרה זה, משום טעם משפטי המצדיק את התערבותנו בקביעת העובדות על ידי בית הדין האזורי, באופן יישומם של המבחנים לקביעת היותו של גוף ארגון מעבידים, אף לא בתוצאה אליה הגיע. כאמור לעיל, על שורותיו של האיגוד נמנים כמות ממשית של עצמאיים שאינם מעסיקים עובדים. כך, הוא כולל חברים לא מעטים שהם עובדים שכירים. המאפיין העיקרי של האיגוד הוא זה של ארגון מקצועי ולא של ארגון המייצג מעסיקים במישור יחסי העבודה. ההסכם הקיבוצי שנחתם על ידי האיגוד הוא למעשה הסדר פנסיה לבעלי מקצוע בתחום החשמל, הכולל מעסיקים, עצמאיים ושכירים. האיגוד אינו ניצב מול ההסתדרות כנציג מעסיקים לצורך ניהול משא ומתן על שכר ותנאי עבודה. משכך, אין מנוס מדחיית הערעור. סוף דבר [7] הערעור נדחה. בנסיבות המקרה לא יעשה צו להוצאות. חוזהבניהענף הבנייההסכם קיבוצי