הסכם קיבוצי בזק

פסק דין

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.     המערערת (להלן - גב' אלחנתי או המערערת) עבדה במשרד התקשורת מיום 4.9.1951 ועד לשנת 1984, אז עברה לעבוד במסגרת הסכם מעברם של כל העובדים ממשרד תקשורת ל-"בזק - חברה ישראלית לתקשורת", היא המשיבה (להלן - "בזק").

     גב' אלחנתי עבדה בבזק עד למועד פרישתה ביום 31.3.1995 במסגרת ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בין ההסתדרות לבין בזק המעניק הסדרי פרישה מיוחדים ופיצויים מוגדלים (להלן - הסכם הפרישה).
     תפקידיה של גב' אלחנתי ברוב שנות עבודתה ובין התאריכים 8.9.68 - 31.3.95 היו:

החל משנת 1968 עבדה אצל קצין מטה ותקשורת באזור יהודה ושומרון בתפקיד מפקחת שירותים ועורכת מדריך טלפון בשפות עברית-ערבית.
החל מחודש דצמבר 1980 עבדה כעוזרת לעניין חשבונות לקצין המטה ותקשורת באזור יהודה ושומרון.
החל משנת 1989 עבדה כמנהלת מחלקת הזמנות ומכירות אצל קצין המטה והתקשורת ביהודה ושומרון.

הגב' אלחנתי פרשה בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד שהסדיר תנאי פרישה מיוחדים, אולם לאחר פרישתה טענה כי בנוסף לזכויות הפרישה שקיבלה היה עליה לקבל גם את הזכויות הקבועות בהסכם הקיבוצי מיום 25.7.80 (להלן - הסכם השטחים).
ומשלא נענתה דרישתה זו פנתה בתביעה לבית הדין האזורי בירושלים ותבעה את הזכויות הבאות: הגדלת "מענק 30%". ומענק נוסף על פי הסכם השטחים וזאת בנוסף לזכויות שכבר קיבלה במסגרת הסדר הפרישה.

2.     בית הדין האזורי בירושלים (השופט הראשי יעקב נויגבורן ונציגי הציבור מר כאליהו ומר אשכנזי; תיק עב 246/00) דחה את תביעתה של הגב' אלחנתי וקבע כי הסכם השטחים אינו חל על עליה אלא ההסכם הקיבוצי מיום 15.8.94 והסכם הפרישה מרצון עליו חתמה.
     ועל כך הערעור שבפנינו.

3.     בא כוח המערערת טען כי התקיימו במערערת כל התנאים המזכים אותה בתנאי עובדי השטחים על פי הסכם השטחים. התנאים הם: עבדה בפועל בשטחים, החלה לעבוד בשטחים לפני 13.4.78 וכי אין כל נפקא מינא לכך שמשרתה כונתה "מינוי בפועל" ולא "משרה בתקן" לעניין הזכויות המגיעות לה. עוד טען, כי די בכך שהושאלה על ידי בזק לעבוד בממשל בשטחים כדי להחיל עליה את הסכם השטחים.

     בא כוחה של בזק טען, מנגד, כי גב' אלחנתי לא עבדה בתקן הממשל הצבאי או המינהל האזרחי אלא היתה עובדת בזק שמקום עבודתה בירושלים ובמסגרת עבודה זו נתנה שירותים, שהשתנו במהלך התקופה, בשטחים.

     טענה נוספת היא כי לאחר שגב' אלחנתי חתמה על הסכם הפרישה וקיבלה הטבות על פיו, אינה יכולה כעבור כ-שש שנים לתבוע זכויות נוספות על פי הסכם השטחים.

4.     דיון והכרעה

א.     ההסכמים הרלבנטיים למושא הערעור שבפנינו הם:
הסכם השטחים מיום 25.7.80 והנספח לו (מכתב יעקובסון)
הסכם המעבר של עובדי בזק ממשרד התקשורת.
הסכם הפרישה של עובדי בזק מיום 15.8.94.
וחתימתה של גב' אלחנתי על הסכם הפרישה שלה.

בדב"ע נו/76-3 אפרים יעקובסון - בזק החברה הישראלית - לתקשורת בע"מ ומדינת ישראל אישר בית הדין הארצי את מסקנתו של בית הדין האזורי, כי על פי סעיף 5 לנספח להסכם השטחים שני תנאים מצטברים נדרשים כדי שההסכם יחול והם: עבודה של ממש בשטחים ועבודה לפי מינוי רשמי מטעם הממשל בשטחים.

עוד לעניין פרשנותו של סעיף 5 לנספח הסכם השטחים ראה; בדב"ע מט/55-3 מדינת ישראל נ' שלמה לרר פד"ע כ' 533; דב"ע מט/19-3פרגון דויד ואח' - מדינת ישראל (לא פורסם); ו-נג/213-3 מדינת ישראל - שאול ויסמן (לא פורסם).
וכן ראה גם לעניין הדרישה לשהות בשטחים והיקף העבודה בשטחים את אשר נפסק לעניין זה בדב"ע נו/156-3 בסטהוף - מדינת ישראל, פד"ע לו(2) 315.

הגב' אלחנתי לא הייתה עובדת בתקן הממשל הצבאי, כי אם במינוי בפועל. כמו כן, הגב' אלחנתי עבדה במשרדי בזק בירושלים ורק בחלק מן הימים בשבוע נסעה אל השטחים.

מר שמואל זיסקינד יידע את      הגב' אלחנתי במכתב שנכתב אל קצין המטה באיזור יהודה ושומרון, כי הגב' מזל אלחנתי, עוד בהיותה עובדת משרד התקשורת, אינה עובדת שטחים וזאת מאחר ומקום עבודתה הקבוע הוא בירושלים.
לכך יש להוסיף את העובדה שפרישתה של הגב' אלחנתי תואמה אך ורק עם בזק ולא עם הממשל בשטחים ובכך יש ללמד כי משרתה לא היתה משרה בתקן של הממשל בשטחים.

ב.     ולבסוף - החתימה על הסכם הפרישה.
הגב' אלחנתי ידעה אלו זכויות תקבל עם פרישתה והיתה מודעת להסכם השטחים. הגב' אלחנתי העלתה את הטענה כי היא זכאית לזכויות על פי הסכם השטחים והסכימה לקבל מעבר להסכם הפרישה גם 50% מענק עבור תקופת עבודתה בשטחים.

הגב' אלחנתי אישרה כי היא מסכימה לתנאי הפרישה הללו וכי לא תהיינה לה כל תביעות נוספות מעבר להן.

כעבור שש שנים ממועד הפרישה הגב' אלחנתי הגישה את תביעתה בה היא מבקשת כי תשולמנה לה זכויות נוספות מעבר לזכויות הפרישה שכבר שולמו לה.

אין חולק כי הגב' אלחנתי קיבלה "חבילת הטבות" במסגרת פרישתה על פי הסכם הפרישה מרצון בבזק. גם אם "חבילת - ההטבות" לא כללה את מלוא הזכויות על פי הסכם השטחים הרי שהיא כללה הטבות אחרות ואין מקום שבית הדין ישנה בדיעבד את אותה "חבילה" אשר לה יתרונות וחסרונות.

ראה לעניין זה דבריו של הנשיא סטיב אדלר בעע 249/03 מיכל קאהן - מדינת ישראל (טרם פורסם).

על כן, גם אם ניתן היה לפרש את "הסכם השטחים" כחל על הגב' אלחנתי הרי שהסכמתה לפרוש על פי הסכם הפרישה בבזק ממצה את מלוא זכויות הפרישה המגיעות לה.

סוף דבר - הערעור נדחה ובהתחשב בכך שהמערערת היא גמלאית - ללא צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות סעיף הסכם קיבוצי

  2. זכויות מכוח הסכם קיבוצי

  3. שעות נוספות הסכם קיבוצי

  4. הסכם קיבוצי בזק

  5. הסכם קיבוצי תדיראן

  6. הסכם קיבוצי עירייה

  7. הסכם קיבוצי בענף הבניה

  8. חוק סכסוכי עבודה

  9. הסכם 87

  10. בוררות - הסכם קיבוצי

  11. בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  12. הסכם קיבוצי - הסכם 99

  13. דרגה 16 - סכסוך קיבוצי

  14. הכרזת סכסוך עבודה

  15. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  16. תצהיר בסכסוך קיבוצי

  17. זכאות עמלות - הסכם קיבוצי

  18. תקנות הסכמים קיבוציים

  19. האם הסכם הוא הסכם קיבוצי ?

  20. הסכם קיבוצי - העסקת עובדים

  21. הסכם קיבוצי - הסכמים קיבוציים

  22. פיטורים בניגוד להסכם קיבוצי

  23. אחרון נכנס ראשון יוצא

  24. פסקי דין בסכסוך עבודה

  25. הסכם קיבוצי כללי לתעשיית הדפוס

  26. אי קידום בדרגה - סכסוך קיבוצי

  27. סעיף 33ז' חוק הסכמים קיבוציים

  28. הסתדרות המח''ר - סכסוך קיבוצי

  29. פתיחת תחנת הצלה - סכסוך קיבוצי

  30. מבוי סתום במו"מ - סכסוך קיבוצי

  31. הסתדרות המעו''ף - סכסוך קיבוצי

  32. עמיתי קרן הפיצויים - הסכם קיבוצי

  33. שינוי שכר עובדים - סכסוך קיבוצי

  34. סעיף יישוב סכסוכים - חוקת העבודה

  35. הסכם קיבוצי - החזרה לעבודה

  36. הסכם הפנסיה בתעשיה – סכסוך קיבוצי

  37. השבתת מערכת הבנקאות - סכסוך קיבוצי

  38. אישור להכריז על סכסוך עבודה

  39. חוקת העבודה שלטון מקומי-דרגות

  40. סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים

  41. הגדרת "עובד אבטחה" הסכם קיבוצי

  42. הפרשה לפיצויים לפי הסכם קיבוצי

  43. הסכם קיבוצי - מנהלים בבתי ספר יסודיים

  44. הסכם קיבוצי של עובדי מפעלי כור

  45. ההסתדרות הרפואית בישראל - הסכם קיבוצי

  46. טופס בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי

  47. הגדרת "מעילה באמון" חוקת העבודה

  48. הסכם קיבוצי בענף ההובלה – פיטורים

  49. מניעת הפחתת שכר - בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  50. זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי

  51. חוקת העבודה למוסדות ההסתדרות – עובד קבוע

  52. סכסוך עבודה - לעובדי ציוד מכני נמל אשדוד

  53. טופס בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי

  54. שכר לעובדים במקצועות הנדסיים - הסכם קיבוצי

  55. העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד

  56. תביעה עובדי תעשיה אוירית - הסכם קיבוצי מיוחד

  57. הפרת הוראות חוקת העבודה לעובדים במוסדות ההסתדרות

  58. הסכם קיבוצי תכנית הבראה - תביעה ביטול פיטורים פגם שימוע

  59. שייכות העובד לקבוצת העובדים בהסכם קיבוצי - היקף תחולתם

  60. בקשת צד בסכסוך קיבוצי לפרש סעיף הצמדה, שיש בהסכם קיבוצי

  61. תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון