צו אנטון פילר הינו צו שמקורו הינו מדיני היושר ובעבר הוא נקלט והופעל על ידי בתי המשפט בישראל על פי סמכותם הכללית בהתאם לסעיף 75 לחוק בתי המשפט. כיום, הנושא כבר מוסדר במסגרת תקנה 387א לתקנות סדר הדין האזרחי , אשר חלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991. תקנה 387א קובעת כי בית המשפט רשאי למנות אדם לשם ביצוע, בין היתר, תפיסה של נכסים המצויים בחצרים אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך. תקנה 387א נועדה למנוע הכבדה ממשית על קיום ההליך, להבדיל מסעדים זמנים אחרים אשר מיועדים בעיקר להבטיח את מימוש פסק הדין. בהתאם לכך מוגדרים בתקנה 387א "נכסים" - נכסים המהווים ראיות או הדרושים לשם בירור התובענה. בפסיקה נקבע שצו "אנטון פילר" הוא מהסעדים הדרסטיים שבסמכותו של בית המשפט להעניק, הפעלתו כרוכה בפגיעה בפרטיות, בחדירה לרשות הפרט וכיו"ב. לפיכך, נפסק שרק נסיבות מיוחדות במינן יצדיקו מתן צו שכזה. ראה: ת.א. (ת"א) 798/91 (המ' 5530/91) רותם, חברה לביטוח נ' ראודור ואח' תק' - מח 91(3) 402, מפי כב' השופט אורי גורן. כמו כן נפסק, כי הצו לא יינתן שעה שיש חשש כי הבקשה לצו לא נועדה אלא על מנת "לדוג ראיות" וכן שעסקינן בצו פולשני הפוגע בפרטיותו של אדם, ולפיכך יינתן הוא רק אם שוכנע בית הדין כי מתן הצו הינו לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שישית, עמ' 415. בש"א (ב"ש) 1873/98 אבו פריח נ' המוביל הדרומי צביקה בע"מ (לא פורסם). י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, הוצאת ניצן, מהדורת 2000, עמ' 84-82. השופט לובוצקי בספרו כפי שפורט לעיל סבור כי בית הדין ישקול בזהירות רבה אם להעניק את הצו, ואם החליטו להעניקו ראוי כי יגבילו בהיקפו, וזאת בין היתר משום החשש מפני פגיעה ביחסי העבודה במקום העבודה. להלן תקציר דוגמא להחלטה בבקשה למתן צו אנטון פילר: החלטה 1. בפני בקשה ליתן צו עשה בהתאם לתקנה 387א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן-"תקנה 387א" ו"תקסד"א"). המבקשת עותרת לקבל צו עשה המאפשר לנציג המבקשת, בליווי משטרתי, להיכנס למשרדה של המשיבה ו/או לכל מקום אחר ולהוציא ממנו מסמכים ומידע השייכים למבקשת. בנוסף, עותרת המבקשת להאריך את המועד להגשת כתב-תביעה מטעמה ב-60 יום לפחות. כמו כן, עותרת עוד המבקשת לפטור אותה מהפקדת ערבון ולהסתפק במתן ערבות אישית בכתב ועל כך הוגשה בקשה נפרדת במסגרת בש"א 2406/03 אשר ההחלטה לגביה תינתן להלן. רקע עובדתי: על-פי המפורט בבקשה ובשני התצהירים התומכים בה המבקשת הינה חברה בע"מ והמשיבה שימשה כמנהלת חשבונות שכירה אצל המבקשת. מכאן שעסקינן ביחסי עובד-מעביד. כנטען בבקשה, המשיבה מחזיקה כיום מסמכים שהם בבעלותה הבלעדית של המבקשת כמו שיקים, חשבונות, חשבוניות וכיו"ב. המבקשת מבהירה כי אין היא עותרת לקבלת צו הצהרתי ביחס למסמכים מסוימים אלא כל שהיא מבקשת הינו לתפוס את המסמכים השייכים לה באופן בלעדי ואשר נמצאים בידי המשיבה שלא כדין, מאחר והמשיבה סיימה כבר את תפקידה אצל המבקשת ותחת להחזיר את המסמכים למבקשת בכרה, משיקוליה היא, לשמור אותם בחזקתה. עוד פורט בבקשה, כי המשיבה הסבה נזקים רבים למבקשת בפעולות ובמחדלים כמפורט שם, וכי בכוונת המבקשת להגיש תביעה כנגד המשיבה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו ושייגרמו למבקשת, ולצורך הגשת תביעה זו חיונית תפיסת המסמכים נשוא הבקשה, והכל כמפורט בבקשה. במקרה שלפנינו אכן קיימות ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי שהמשיבה תעלים את המסמכים או תשמידם. אם אכן נהגה המשיבה כמתואר בבקשה אזי קיימת סבירות גבוהה עד מאוד כי המשיבה, לכשתדע כי המבקשת נוקטת כנגדה בהליכים משפטיים, תפעל להעלים את המסמכים או להשמידם. ויודגש, כי עסקינן בראיות לכאורה בלבד בהסתמך על כל שנטען בבקשה על נספחיה. בבקשה פורט בהרחבה כי המשיבה, שהיתה מנהלת חשבונות במבקשת, זכתה לאמון בעלי החברה והפכה למורשית חתימה בלעדית בחברה. המשיבה ניצלה זאת וביצעה פעולות כספיות שונות ללא כל הרשאה ובמירמה, ביצעה רישומים כוזבים במסמכי התאגיד, והוציאה כספים מהמבקשת בתחבולה ובהונאה, דבר שגרם לקריסתה הכלכלית של המבקשת. עוד נטען, כי המשיבה משכה במירמה כספים השייכים למבקשת וזאת בהיקפים גדולים של למעלה ממיליון שקלים, ובנוסף לכך גרמה נזקים כספיים בהיקפים גדולים. ועוד נטען, כי המשיבה מעלה באמונן של שתי חברות נוספות, אשר הגישו כנגדה תביעות אזרחיות על סך של 3.7 מיליון שקלים, וגם זאת לאחר שטיפלה בהנהלת החשבונות של שתי החברות הללו. בנוסף לחשש הממשי להעלמת הראיות נחה דעתי כי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך אשר מתכוונת המבקשת לנקוט כנגד המשיבה. בבקשה פורט כי המבקשת פנתה לגורם מקצועי אשר בדק את מסמכי החברה, וגילה כי מסמכים רבים של המבקשת מצויים עדיין בידי המשיבה ולא הוחזרו למבקשת. שוכנעתי שעסקינן בחומר ראייתי אשר הוא חיוני לנקיטת הליכים משפטיים כנגד המשיבה וזאת בשני אופנים: מחד, חיוני החומר לביסוס התובענה העתידית ולהשלמת התמונה הכוללת בדבר הנזקים וההונאה הנטענים, ומאידך, חיוני החומר לשם תמיכה בתובענה העתידית הן על דרך של דליית פרטים מתוך החומר ושיבוצם בכתב התביעה והן על דרך של צירוף מסמכים לכתב התביעה. יש לזכור כי המשיבה היתה מנהלת חשבונות של המבקשת, כפי הנטען, וחלשה באופן בלעדי על הנושאים הכספיים לרבות זכות חתימה בלעדית. במצב שכזה, עת החומר החשבונאי נמצא בידי המשיבה בלבד אין צורך להכביר מילים על כך שהמבקשת לא תוכל לערוך את תביעתה ולבסס אותה וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך. מכל האמור לעיל עולה קיומה של עילת התובענה העתידית וכן עולה קיומן של ראיות מהימנות לכאורה. אלה עולים מכל שפורט לעיל, וכן מן הבקשה על נספחיה, מהם עולה מעמדה של המשיבה אצל המבקשת כפי שהיה, תוך תימוכין במסמכים. מכל האמור לעיל עולה, כי אכן הונחה תשתית ראייתית למתן הצו המבוקש, ולהלן יפורט הצו אשר יינתן. הצו שניתן: לאור כל שנטען בבקשה על נספחיה הנני ממנה את ב"כ המבקשת, עו"ד לירון פרמינגר, להיות "תופס נכסים" בהתאם לתקנה 387א (להלן-"תופס הנכסים"). באם תחפוץ המבקשת למנות בא-כוח אחר שלה לתופס הנכסים, תגיש המבקשת בקשה בנושא ולפי הצורך תינתן החלטה בדבר המינוי. תופס הנכסים ממונה בזאת לשם ביצוע תפיסת מסמכים השייכים למבקשת ואשר נמצאים במשרדה של המשיבה גב' אלון אסתר ברח' טווסון 9 אילת. הצו ניתן אך ורק בקשר למסמכים השייכים למבקשת כגון שיקים, מסמכי הנהלת חשבונות, מכתבים, דו"חות חשבונאיים וכיו"ב. הנני מורה למשטרת ישראל להעניק לתופס הנכסים ליווי משטרתי לשם מילוי הוראות הצו. הנני מורה למשיבה לאפשר לתופס הנכסים כניסה לחצרים אשר ברח' טווסון 9 אילת לשם מילוי הוראות הצו. תופס הנכסים יפעל על פי האמור בסימן ב'1 לפרק כ"ח אשר בתקסד"א. מבלי לגרוע מן האמור לעיל הנני מורה לתופס הנכסים להגיש לבית הדין דין וחשבון על ביצוע הפעולות בתוך 7 ימים ממועד ביצוען כנדרש על פי תקנה 387ו לתקסד"א, אשר בו יפורטו כל המסמכים אשר נתפסו. לאחר קבלת הדין וחשבון הנ"ל יורה בית הדין מה יעשה במסמכים אשר ייתפסו. עד אז ישמור אותם תופס הנכסים בידיו הנאמנות תוך שהוא מוודא כי לא יגיעו לחזקתו של צד שלישי. צו זה מותנה בהפקדת התחייבות עצמית ללא הגבלה בסכום, וערבות צד ג' ללא הגבלה בסכום. באשר לערבון כספי, קראתי בעיון רב את הבקשה לפטור מערבון אשר הוגשה במסגרת בש"א 2406/03. לא מצאתי לנכון לפטור את המבקשת מערבון, וזאת מאחר ועסקינן בצו אשר מהווה כאמור צעד דרסטי. לאחר שקלול כל הנסיבות הרלבנטיות הנני קובע כי המבקשת תמציא ערבון כספי על סך 20,000 ₪. כל הערובות דלעיל ישמשו כבטוחות לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למשיבה כתוצאה ממתן הצו, אם תפסק התובענה אשר תוגש או יפקע הצו מסיבה אחרת. המועד להגשת כתב-תביעה: המבקשת עתרה, כאמור, להאריך את המועד להגשת כתב-תביעה מטעמה ב-60 ימים לפחות. תקנה 363(א) לתקסד"א קובעת כי תוקפו של הצו יהיה מותנה בהגשת התובענה בתוך 7 ימים ממועד מתן הצו או בתוך מועד אחר, שקבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו. נחה דעתי כי עסקינן במסמכים רבים ולית מאן דפליג כי לא יהיה סיפק בידה של המבקשת להגיש תובענה בתוך 7 ימים. לאור המפורט בבקשה הנני נעתר למבוקש וקובע כי תוקפו של הצו יהיה מותנה בהגשת התובענה בתוך 60 ימים מהיום (ימי הפגרה יבואו במנין הימים). דיון במעמד שני הצדדים הנני קובע דיון במעמד שני הצדדים ליום 26/8/03 שעה 10:00 ולדיון זה יתייצבו המצהירים מטעם המבקשת, ב"כ המבקשת, תופס הנכסים והמשיבה. ב"כ המבקשת יבצע לידי המשיבה מסירה אישית של כל אשר הוגש לבית הדין (הבקשות השונות על נספחיהן) וכן פרוטוקול החלטה זו, וזאת לא יאוחר מיום 24/8/03, או תוך 24 שעות מיום תפיסת המסמכים, לפי המוקדם. הנני קובע את המועד במסירה אישית כי שפורט לעיל וזאת לאור העובדה שהמסמכים נמצאים באילת וכן לאור העובדה שבתוך התקופה שקבעתי חל סוף שבוע. צו אנטון פילרצווים