פסק דין הנשיא סטיב אדלר פתח דבר המבקשים, הסתדרות המורים בישראל וארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, בסמינרים ובמכללות (להלן: ארגוני המורים) פנו אל בית הדין בבקשת צד בסכסוך קיבוצי (להלן - בקשת ארגוני המורים) במסגרתה עתרו, כי נוציא מלפנינו פסק דין הצהרתי ולפיו, משרד החינוך פעל ופועל בחוסר תום לב בעניין פיטורי מורים; מהלך פיטורי המורים שבוצע לקראת סוף שנת הלימודים התשס"ה (2004 - 2005) היה שלא כדין ולפיכך, הודעות הפיטורים שנמסרו לעובדי ההוראה בטלות. המשיבים, המדינה ומרכז השלטון המקומי טוענים, כי הליך פיטורי עובדי ההוראה נעשה כדין ובהתאם להסכמים ולהסדרים החלים על הצדדים. הרקע להליך [2] בשלהי שנת הלימודים התשס"ה (2004 - 2005) התנהל בין ארגוני המורים לבין המדינה משא ומתן שסב סביב שניים אלו: האחד - פיטורי צמצום של עובדי הוראה; השני - אימוץ ויישום המלצות "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל" (להלן: ועדת דברת). המשא ומתן לא נשא פרי. עמדתה הבסיסית של המדינה במסגרת דיוני המשא ומתן היתה, כי יש צורך בפיטורי כ- 4,500 עובדי הוראה וזאת, בשל קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה. כן ביקשה המדינה, לאחר שהממשלה אימצה את המלצות ועדת דברת, להתחיל ביישומן. במסגרת המשא ומתן הובא לידיעת ארגוני המורים, על ידי המנהלת הכללית של משרד החינוך הגב' רונית תירוש, כי הממשלה החליטה להקצות תקציב ליישום המלצות ועדת דברת ולפיכך, ככל שארגוני המורים ירתמו ליישום ההמלצות, עתיד משרד החינוך לקבל תקציב מיוחד אשר יהא בו כדי לצמצם את היקף פיטורי המורים הנדרש. עם זאת, הוברר לארגוני המורים, כי בלא הרתמות ליישום המלצות דברת כאמור, לא יהא מנוס מפיטורי מורים, עובדי המדינה, על פי החלוקה הבאה: מורים שתרומתם למערכת נמוכה - 2,300 מורים; פרישה טבעית - 500 מורים; פיטורים פרופסיונאלים (מורים עודפים מעבר לתקן) - 940 מורים; מורים העובדים בהיקף של פחות משליש משרה - 60 מורים; מורים שנה א' או ב' - 700 מורים. הצדדים לא השכילו להגיע לכדי הסכמה ומשכך נשלחו למורים ששמם נכלל ברשימת המועמדים לפיטורים מכתבי זימון לועדות פריטטיות. במסגרת דיוני הועדות הפריטטיות, כפי שנתקיימו עד ליום הדיון בפנינו, התקבלו טענותיהם של כ - 820 עובדי הוראה ומשכך, נגרע שמם מרשימת המועמדים לפיטורים. אל מספר המועמדים לפיטורים מקרב עובדי ההוראה המועסקים על ידי המדינה התווספו פיטורים צפויים של כ- 1,600 מורים המועסקים על ידי הרשויות המקומיות והמעסיקים הפרטיים (להלן - הבעלויות האחרות) (לא הובאו נתונים מדויקים בעניין זה). הצורך בפיטורים אלה נבע אף הוא מהקיצוץ בתקציב המדינה שיועד לרשויות המקומיות. ארגוני המורים מאידך התנגדו התנגדות נחרצת ליישום המלצות ועדת דברת כלשונן. ארגוני המורים לא התכחשו לצורך לקדם את מערכת החינוך אך הציעו לשם כך תוכניות חלופיות משלהם. כמו כן, ביקשו ארגוני המורים שלא לקשור בין יישום דו"ח ועדת דברת לבין פיטורי מורים וגרסו שאין למעשה, לעת הזו, הכרח תקציבי שבשלו נדרשים פיטורי מורים. [3] השיח בין הצדדים, במסגרת המשא ומתן, לא התמצה סביב שולחן הדיונים ולווה במאבק על דעת הקהל, אשר אפשר שפגע ביכולת הצדדים למצות את המשא ומתן בצורה בונה, ואין אלא להצר על כך. הנה כי כן, בא הסכסוך לפתחנו במסגרתו הגישו ארגוני המורים לבית הדין ביום 26.5.2005 בקשת צד בסכסוך קיבוצי. המשיבים חויבו להגיש תגובתם לבקשה עד ליום 29.5.2005, וביום 30.5.2005 שמענו את טענות הצדדים עד לשעות המאוחרות של הלילה. בתום הדיון ניתנה על ידינו החלטת ביניים, בה נאמר: "על סמך חומר הראיות שהובא בפנינו והסברי נציגי המדינה עולה כי לכאורה הליכי הפיטורים של המורים נעשו כדין. אנו מקבלים את הסברי המנהלת הכללית של משרד החינוך באשר לצורך בפיטורי 4,500 מורים, הנובע מן הקיצוצים בתקציב. כמו כן רשמנו בפנינו את הודעת המדינה, כי היא פעלה ופועלת כדי להשיג תקציב נוסף ממשרד האוצר במגמה לצמצם את מספר המורים המפוטרים. על כן לא מצאנו מקום להצהיר בשלב זה של הדיון כי הפיטורים בטלים או כי המדינה פעלה בחוסר תום לב בהליך הפיטורים. עם זאת, אנו סבורים כי אין מקום לעת הזו להכריע סופית בעתירתם של ארגוני המורים, בטרם מוצה ההליך כמפורט להלן ובטרם השלימו הצדדים את טענותיהם בפנינו..." (להלן - החלטת הביניים). בהמשך הורינו לצדדים להגיש השלמת טיעונים ומסמכים. לא למותר לציין, כי גם בהליך שבפנינו לא השכילו הצדדים להשתמש למינוף המגעים ביניהם, תוך עשיית ניסיון כן לפתרון המשבר ביניהם. חלף זאת עמדו ארגוני המורים על הצורך של בית הדין להיכנס לעבי הקורה של התנהלות הצדדים ותום ליבם. [4] נטעים, כי לפי ההסדר הקיבוצי החל על עובדי ההוראה רשאים משרד החינוך, הרשויות המקומיות והבעלויות האחרות לפטר מורים רק עד ליום 31.5.2005. על מנת שיתאפשר לצדדים להתחיל בקיום משא ומתן, קבענו בהחלטת הביניים, מיום 30.5.2005, מנגנון שעיקרו בכך שמכתבי פיטורים שישלחו עד ליום 16.6.2005 יחשבו כאילו נמסרו עד ליום 31.5.2005. להוותנו, לא ארעה פריצת הדרך המקווה בין הצדדים בתקופה שהקצנו כאמור. משכך, יש להניח, שנשלחו מכתבי פיטורים. עם זאת לא הובא לידיעתנו מה הוא מספר המורים אשר פוטרו בפועל. להשלמת התמונה נציין, כי משרד החינוך הודיע על יישום חד-צדדי של חלק מזערי מהמלצות ועדת דברת וזאת, במסגרת במספר מצומצם של רשויות מקומיות. דיון והכרעה [5] ארגוני המורים הרחיבו וטענו באשר לסתירות ולאי-הדיוקים שנתגלו, לשיטתם, בעמדת משרד החינוך ומשרד האוצר. במסגרת זו, צרפו ארגוני המורים אף חוות דעת בנוגע לקיצוץ בתקציב משרד החינוך. מנגד, טענו נציגי המדינה לסבירותם ונחיצותם של פיטורי המורים, תוך שהפנו לקיצוץ בתקציב משרד החינוך ולהחלטות הממשלה הרלוונטיות ונפקויותיהן. בדיון בפנינו שמענו, בנוסף לטיעונים ולהסברים של הפרקליטים המלומדים, אף את דברי ראשי ארגוני המורים ומנכ"לית משרד החינוך. עם זאת, דחינו את בקשת באי כוח ארגוני המורים לחקור בחקירה נגדית את הגב' תירוש משסברנו שחקירתה לא היתה נחוצה לשם הבהרת המצב העובדתי או "חיונית לשם החלטה בבקשה". [1] משום מה, מצאו באי כוח ארגוני המורים לחזור על בקשתם לחקור את מנכל"ית משרד החינוך במסגרת השלמות טיעוניהם, אך לאור הראיות שהוגשו לפני הדיון, בעת הדיון ולאחריו נותרנו איתנים בדעתנו, כי אין צורך בחקירה. נוסיף, כי קשה להשתחרר מהתחושה, שמטרת החקירה אינה עניינית ומכוונת פניה אל עבר התקשורת ודעת הקהל. [6] אשר לחוקיות הפיטורים - החומר והטענות שהוגשו עם תום הדיון השלימו את המסכת הראייתית הנחוצה לשם הכרעה בעניין זה. נקדים אחרית לראשית ונציין, כי אף לאחר שעיינו בכלל החומר שהונח בפנינו נחה דעתנו, שדין קביעותינו הלכאוריות בהחלטת הביניים להתאשר. לשון אחרת, לא נפלו בפיטורי המורים פגמים המחייבים את התערבותנו ואף לא נמצא טעם משפטי שיש בו כדי לאיין את הפיטורים או לפגוע בתוקפם. המדינה, הרשויות המקומיות והבעלויות האחרות רשאיות לנקוט בפיטורי צמצום של עובדי הוראה, בהתאם להוראות שנקבעו בהסכמים ובהסדרים החלים על הצדדים, לרבות "תקנון שירות עובדי ההוראה". לא הוכח, כי מי מן המעסיקים סטו מהוראות הדין ומהוראות ההסכמים וההסדרים החלים על הצדדים. [7] הלכה למעשה, עותרים ארגוני המורים כי נעביר תחת שבט ביקורתנו את הליכי קבלת ההחלטות של המדינה. כאמור לעיל, לטענת הארגונים, נגועה עמדת המדינה באי דיוקים, שמטרתם הפעלת לחץ עליהם. נמצאנו מתבקשים לרדת לזירת ההתגוששות בין הצדדים במאבקם המקצועי וליתן הכשר לעמדות מי מן הצדדים במסגרת המשא ומתן. [2] אין זה מדרכו של בית דין זה. צדדים המנהלים משא ומתן קיבוצי, נוקטים לא אחת במהלכים שונים שמטרתם קידום ענייניהם. כל עוד המדובר באמצעים לגיטימיים ובשיטות מקובלות של משא ומתן, ימנע בית דין זה מ"לחלק ציונים" להתנהלות הצדדים, אף אם מי מהם מבכר להחזיק בעמדת פתיחה כוחנית. בית הדין יטה ליתן לצדדים מרחב אוטונומי לניהול המשא ומתן הקיבוצי כראות עיניהם. לא זו אף זו, עמדה הנראית לצד אחד ליחסי עבודה קיבוציים כסבירה וכמגנה על האינטרסים הלגיטימיים שלו עשויה להיתפס בעיני הצד השני כעמדה בלתי סבירה. בענייננו, נציגי המדינה סוברים, כי החלטות הממשלה ומגבלות התקציב מתיישבות עם עמדתם באשר לצורך בפיטורים. מנגד, סוברים נציגי ארגוני המורים, כי העובדות אינן מחייבות את הפרוש שמבקשים נציגי המדינה ליתן להן. בדומה, סבורים נציגי המדינה, כי התנגדותם הגורפת של ארגוני המורים לפיטורי מורים בכלל, הינה בלתי סבירה, בעוד ארגוני המורים, רואים בעמדתם הגשמת אחת ממטרותיהם העיקריות. לא הוכח, כי מי מן העמדות מופרכת על פניה. בסופו של יום, המדובר בחילוקי דעות בסכסוך בעל פן כלכלי שהדרך ליישובן היא סביב שולחן המשא ומתן. אף אם המדובר בשאלות תקציביות לא מן הנמנע, כי אלה ישתנו בעקבות המשא ומתן ותוצאותיו. [8] אשר לטענת ארגוני המורים לפיה, נקטה המדינה בפיטורי מורים ואף התנתה את ביטולם בתחילת יישום המלצות ועדת דברת - אכן, התרשמנו שהמדינה מעוניינת מאד בתחילת ישומן של המלצות ועדת דברת. עם זאת, לא נסתרה טענת המדינה, כי הפיטורים הם פרי קיצוץ רוחבי בתקציבי כל משרדי הממשלה. אכן, המדינה הבהירה לארגוני המורים, כי לאור ייחוד תקציב ליישום המלצות ועדת דוברת, תחילת יישומן תאפשר הקטנת היקף הפיטורים. איננו סבורים שיש בעמדה זו, שאפשר שיש בה משום הפעלת לחץ על ארגוני המורים להסכים ליישום דו"ח דוברת, פסול. המדינה רשאית להחליט על סדרי עדיפויות באופן הקצאת המשאבים, ומבחינתה נודעת חשיבות עליונה לביצוע רפורמה במערכת החינוך. אין לכחד, כי המדובר בעמדת פתיחה נוקשה במשא ומתן, אך אין לומר, כי רק בשל כך היא פסולה או כי דבק בה חוסר תום לב. זאת ועוד, אין פסול בהפעלת לחץ במסגרת משא ומתן קיבוצי, בתנאי שהדבר נעשה במסגרת הוראות החוק, ההסכמים וההסדרים הקיבוציים וההלכה הפסוקה, כבמקרה דנן. בה במידה, נוקטים ארגוני המורים לעתים באמצעים ארגוניים שמטרתם הפעלת לחץ, ובתוך כך עיצומים והשבתת מערכת החינוך. [9] סוף דבר - דין העתירה להידחות, משלא מצאנו להצהיר את שהתבקשנו. אנו חוזרים על המלצתנו לצדדים, כי יעשו כל אשר לאל ידם על-מנת ליישב את חילוקי הדעות ביניהם במשא ומתן. מאחר שבסכסוך קיבוצי עסקינן, לא יעשה צו להוצאות. דיני חינוךפיטוריםמורים