פיטורים טיפולי פוריות

סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים מעניק לעובד ולעובדת העוברים טיפולי פוריות הגנה רבת-עוצמה מפני פיטורים. בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי הגנה זו קמה בהתקיים התנאים האובייקטיביים הקבועים בסעיף ולהבדיל מן האיסור על הפליה הקבוע בסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אין מוטלת על העובד או העובדת החובה להוכיח קשר בין טיפולי הפוריות ובין הפיטורין, על מנת לזכות בהגנה זו. מבחינת עוצמת ההגנה עניין לנו, אפוא, באיסור המקנה "חסינות" כמעט מוחלטת מפני פיטורין לעובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בהתקיים תנאי הסעיף. עוד ציין כי ככל שהדבר נוגע להיקף ההגנה, עולה מלשון הסעיף כי נדרשת זיקה מובהקת בין איסור הפיטורין ובין תקופת ההיעדרות ובמילים אחרות, לשון הסעיף מתיישבת עם עמדת המשיבים לפיה אין ההגנה משתרעת על פיטורין במהלך טיפולי פוריות ככל שאלה אינם כרוכים בהיעדרות מן העבודה. לכאורה, ניתן לטעון, וזו עמדת העותרת, כי פרשנות תכליתית של החוק מצדיקה לפרוש את ההגנה הקבועה בסעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים מפני פיטורין על היקף רחב יותר של מצבים, באופן שיאסור פיטורי עובד ועובדת העוברים טיפולי פוריות, בין אם נעדרו בשל כך מן העבודה ובין אם לאו. זאת על מנת ליתן מענה אופטימאלי לחששם של עובדים אלה מפני פיטורין בכל שלב משלבי הטיפול וגם אם לא נצרכו להיעדר מן העבודה בגינו. שיקולי המדיניות העומדים בבסיס גישה זו מעוגנים בעיקרם בחשש כי מעבידים "יקדימו רפואה למכה" ויפטרו עובד או עובדת שהחלו בטיפולי פוריות, גם אם לא נעדרו מן העבודה, משום שבעתיד עלולים הטיפולים להצדיק את היעדרותם או למשל משום אי רצונו של המעביד להמשיך להעסיק עובדת הצפויה להרות וללדת בעקבות הטיפולים, על כל הכרוך בכך מבחינת הזכויות המוקנות לה בחוק במהלך תקופות אלה. שיקולים אלה טעמם עמם אולם לשון סעיף 9(ה) אינה תומכת בפרשנות מרחיבה זו של איסור הפיטורין, ומקרא הסעיף כפשוטו מלמד כי האיסור כרוך ושלוב בימי ההיעדרות. בדברי ההסבר להצעה לתיקון מספר 21 של חוק עבודת נשים מכוחו הוסף סעיף 9(ה) הנ"ל נאמר כי עובדים רבים עוברים טיפולי פוריות שונים המחייבים לעתים היעדרות מן העבודה או פגיעה זמנית בתפקודם. חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, מאפשר לעובדים אלה להעדר מן העבודה לצורך טיפולי הפוריות, אך אינו אוסר על פיטוריהם בשל מימוש זכות זו. על כן מוצע לקבוע בחוק איסור על פיטורי עובד או עובדת על רקע מימוש זכותם להעדר מן העבודה לשם קבלת טיפולי פוריות בעבור ילדם הראשון או השני, אלא בהיתר מאת שר העבודה. בדברים שנשא בפני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית ביום 13.3.2001 הוסיף יוזם הצעת החוק והסביר כי:זכותה של העובדת העוברת טיפולי פוריות להיעדר בימים הללו היא זכות שכבר מוקנית בחוק וזה דבר שלא חידשתי אותו. החידוש כאן הוא, שאי אפשר לפטרה מהעבודה בגלל שהיא ניצלה את הימים האלה. זו התוספת שקיימת בעניין הזה. התכלית שביסוד חקיקתו של סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, אשר נתווסף בשנת 2001, לא הייתה אלא להבטיח כי עובדים העוברים טיפולי פוריות יוכלו לממש את זכותם להיעדר מן העבודה לצורך כך, בלא לחשוש שמא מימוש זכותם זו יגרור אחריו את פיטוריהם. זכות זו להיעדר מן העבודה בשל טיפולי הפרייה חוץ גופית, הוקנתה לעובדת בסעיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים וסעיף 7(ג1) לחוק מקנה לעובד ולעובדת זכות להיעדר מן העבודה בשל טיפולי פוריות אחרים. הוראות נוספות הקבועות בסעיף 7 לחוק, מקנות לעובדת זכות להיעדר מן העבודה בנסיבות מיוחדות אחרות כגון שמירת הריון (סעיף 7(ג)(1)); לאחר הפלה (סעיף 7(א)); בעת שהייה במקלט לנשים מוכות (סעיף 7(ג)(5)) ועוד. המכנה המשותף לכל אותן הוראות הוא בכך שהן נועדו להגשים את עיקרון השוויון בחברה הישראלית ולאפשר שילובן של נשים בשוק העבודה, תוך התחשבות בצרכיה המיוחדים של האישה העובדת, בעיקר בכל הנוגע להיריון, לידה והורות. בצד ההוראות, המכירות בזכותה של העובדת (וגם של העובד לצורך טיפולי פוריות), להיעדר מן העבודה בנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל, נקבעה בחוק עבודת נשים שורה של הוראות בדבר איסור פיטורין באותן נסיבות. הוראות אלה נחקקו כהוראות משלימות להוראות המעניקות זכות היעדרות ותכליתן היא להגן על העובדת המבקשת לממש את זכות ההיעדרות כי תוכל לעשות כן בלא שהאיום של חרב הפיטורין ירחף מעל ראשה. כך אוסר סעיף 9(ג)(1) על פיטורי עובדת בחופשת לידה "בימי העדרה מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או במשך תקופה של ארבעים וחמישה ימים לאחר תום חופשת הלידה או ימי ההיעדרות כאמור", וסעיף 9(ד) לחוק אוסר על פיטורי עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות "בימי העדרה מעבודתה לפי סעיף 7(ג)(5) או במשך תקופה של שלושים ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור". בסביבה חקיקתית זו מצוי גם סעיף 9(ה) לחוק, בו עסקינן. עובדה זו מחזקת את המסקנה כי איסור הפיטורין הקבוע בסעיף זה איננו איסור גורף על פיטורי עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות והוא נוגע לימי ההיעדרות מן העבודה בשל טיפולי פוריות, דוגמת הזיקה המתקיימת בין ההיעדרות לפיטורין בסעיפי ההגנה האחרים הקבועים בסעיף 9 לחוק. לסיכום ניתן לומר כי לשונו של סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, המפנה באופן מפורש לסעיף 7(ג)(4) ולסעיף 7(ג1) לחוק שעניינם זכות ההיעדרות בגין טיפולי הפריה חוץ גופית ופוריות, וכן ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים והסביבה החקיקתית שבה הוא מצוי, תומכים בפירוש שאליו כיוונו המשיבים ולפיו קיימת זיקה בין איסור הפיטורין הקבוע בו ובין תקופת ההיעדרות בשל טיפולי הפוריות. בית הדין לעבודה הוסיף כי גישה זו, שאינה דוגלת בהרחבת יתר של ההגנה מפני פיטורים המוקנית לעובדת (וגם לעובד) העוברים טיפולי פוריות, הגיונה עימה. חוק עבודת נשים העניק לעובדים אלה תקופת היעדרות מוגדרת ואסר על הפיטורין במהלך תקופה מתוחמת וקצובה המצוינת בסעיף 9(ה) (ימי ההיעדרות שהוענקו על פי סעיף 7(ג) לחוק ונקבעו בתקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפרה ופיריון), התשנ"א- 1990, וכן 150 ימים בסמוך לאחר מכן, אך לא יותר משנתיים ימים בסך הכל). הרחבת האיסור אל מעבר לתקופה זו שקבע המחוקק עלולה להפר את האיזון בין זכויות העובדת (והעובד) לבין הפררוגטיבה של המעביד במקום העבודה. הריוןפיטוריםטיפולי פוריות (דיני עבודה)טיפולי פוריות