בנושא פיטורים הקשורים בניסיונותיו של העובד להקים ארגון עובדים במקום העבודה נפסק בבית הדין לעבודה כי על חופש ההתארגנות בכלל, וחופש ההתארגנות של עובדים בפרט - מתן אפשרות למעביד, למנוע התארגנות עובדיו בארגון מקצועי, על ידי פיטורי אלה מהעובדים הפועלים להתארגנות, אף אם ישולם להם פיצוי כספי גבוה בגין פיטוריהם שלא כדין, ישים לאל כל אפשרות להתארגן במקום שמעביד לא יחפוץ באותה התארגנות. בהיות חופש ההתארגנות מחירויות היסוד של שיטתנו המשפטית על בתי הדין לעבודה לסכל כל נסיון לפגוע ברצונם של עובדים להתארגן באיגוד מקצועי שיגן על זכויותיהם. חזר על כך בית הדין לעבודה גם בעס"ק 1008/00 הורן את ליבוביץ בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה פד"ע לה 145 ופסק כדלקמן: "הזכות לעבוד היא זכות העומדת בנפרד מהזכות להשתכר בכבוד. שתי זכויות אלה עומדות זו לצידה של זו ואין האחת ממעיטה מרעותה. שתיהן הן זכויות חברתיות הכלולות בחוקות בן יש פרק על זכויות חברתיות. שעה שהזכות להשתכר, לקיום מינימאלי, עשויה לבוא על פתרונה על ידי כללים סוציאליים כמו דמי אבטלה ואבטחת הכנסה, אין ההטבות הסוציאליות מרפאות פגיעה בזכות לעבוד. לעובד זכות מעין קניינית לעבודה. יש לו הזכות לא רק להשתכר בכבוד אלא גם ליהנות מהעבודה, לעסוק במה שהוא מיומן בו, לעסוק במלאכה ולא ללכת בטל. ברי שזכות זו ככל זכויות האדם, אינה זכות מוחלטת.....". להלן תקציר פסק דין בנושא: פסק דין 1. בפני בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת חנה בן יוסף ונציג הציבור מר יגאל סימון; בש"א 4636/05, עב 2168/05) מתבררת תביעתו של ד"ר חוזה בן דהן הוא המערער שבפנינו (להלן: דר בן דהן). בד בבד עתר ד"ר בן - דהאן אף למתן צו מניעה זמני המונע את סיום העסקתו בבית החולים קרית צאנז על שם לניאדו ( להלן: בית החולים) בו שימש עד ליום 9.3.2005 מנהל המחלקה הכירורגית. 2. ד"ר בן דהן מבסס בקשתו לצו האוסר על סיום העסקתו בטענה כי זו נעשתה על רקע פעילותו בארגון העובדים הבכירים בבית החולים ונסיונו להקים ועד עובדים, תוך כוונה לפעול בשם העובדים מול הנהלת בית החולים. ד"ר בן דהן אף פנה להסתדרות הרפואית בישראל כדי שזו תפעיל את סמכותה. מנגד, טען בית החולים כי פיטוריו של ד"ר בן דהן נעשו כפועל יוצא לגיבוש תוכנית הבראה שנעשית בבית החולים לאור מצבו הכלכלי הקשה. 3. בית הדין האזורי, שבחן את העדויות שהובאו בפניו, קבע, לכאורה, כי לא הוכח שד"ר בן דהן פוטר על רקע תוכנית הבראה וכי הראיות מצביעות לכאורה על כך שפוטר עקב פעילותו למען הקמת ארגון עובדים בבית החולים ועקב פנייתו להסתדרות הרפואית כדי שתפעל לחידוש פוליסת ביטוח האחריות המקצועית של הרופאים שהנהלת בית החולים הפסיקה באופן חד צדדי. 4. לאור קביעתו זו החליט בית הדין האזורי כי פיטוריו של ד"ר בן דהן בטלים וזאת עד למתן החלטה אחרת על ידו. 5. בהתאם להחלטתו זו של בית הדין האזורי ד"ר בן דהן התייצב בבית החולים להמשיך בעבודתו אולם אז הודיע בא כוח בית החולים כי ד"ר בן דהן מתבקש שלא להתייצב עוד בבית החולים. למותר לציין, כי גם את שכרו בית החולים לא שילם לו למרות ביטול פיטוריו על ידי בית הדין האזורי. 6. בא כוחו של ד"ר בן דהן פנה לבית הדין האזורי בבקשה למתן פסיקתא הכוללת הוראה מפורשת לאפשר לד"ר בן דהן להמשיך ולהתייצב לעבודתו ולהמשיך לשלם לו את שכרו. בית הדין האזורי לא נענה לבקשה וכל שאישר הוא שהודעת הפיטורים מיום 9.3.2005 בטלה ולא יסף ואף לא נימק החלטתו זו. ד"ר בן דהן ביקש רשות לערער על החלטה זו. בקשתו נתקבלה ועל כך הערעור שבפנינו. 7. לאחר שבחנו את טענות באי כוח הצדדים לא מצאנו נימוק של ממש מצד בית החולים מדוע לא יוכל ד"ר בן דהן להמשיך לעבוד בפועל עד שתוכרע תביעתו לביטול פיטוריו בהליך העיקרי. 8. במסגרת שיקולינו יש ליחס חשיבות לעובדה שמדובר ברופא ששימש מנהל מחלקה בבית החולים במשך מספר שנים והשארתו בבית ללא יכולת לעסוק בפרקטיקה הרפואית עלולה לפגוע אף בעתידו ובכישוריו המקצועיים (ראו דב"ע נא/21-4 ההסתדרות הכללית ואח' - תכנון מים לישראל בע"מ ואח' פד"ע כג 3). 9. סוף דבר הוא כי דין הערעור להתקבל באופן שד"ר בן דהן יוחזר לעבודתו בבית החולים לאלתר, באותם תנאים ובאותו תפקיד כפי שהיו עובר להודעת הפיטורים שבוטלה. וזאת, כל עוד לא תינתן החלטה אחרת על ידי בית הדין האזורי. המשיבה תישא בהוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. ארגון עובדיםפיטורים