הסכם קיבוצי תדיראן

פסק דין הנשיא סטיב אדלר פתח דבר לפנינו ערעור ברשות על החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת ורדה סאמט ונציגי הציבור תמר אביב ובני אלטני , בשא 9032/05), מיום 4.12.2005. בהחלטתו נעתר בית הדין האזורי לבקשת חברת תדיראן מערכות בע"מ ותדיראן ספקטרלינק בע"מ (להלן: החברות או המשיבות) והוציא מלפניו צו המורה להסתדרות ולחבריה להימנע מלחסום את חצרי מפעל תדיראן קשר בע"מ (להלן: תדיראן קשר או המפעל), "... ולאפשר גישה חופשית למבקשות (הן המשיבות בפנינו - ס.א.) למחסנים למשך תקופה של עד שבוע ימים מיום כניסתן לחצרי תדיראן קשר והפעלתן את המחסנים מבלי להעזר בעובדי תדיראן קשר, הן עובדים בהסכם קיבוצי והן עובדים בהסכם אישי, כל זאת על מנת לשחרר את רכוש המבקשות....". בתוך כך, אפשר בית הדין האזורי הלכה למעשה, לעובדים מטעם המשיבות גישה חופשית למחסני תדיראן קשר ואפשרות להפעילם באמצעות מערך המחשוב, הרובוטים והמלגזות. זאת על מנת להוציא מהמחסנים טובין השייכים להן. לא למותר לציין, כי תדיראן קשר, אשר לטענת המשיבות הנה גוף משפטי נפרד מהן, לא היתה צד להליך שהתנהל בפני בית הדין האזורי. לבקשת ההסתדרות, עוכבה החלטת בית הדין האזורי האמורה, בהחלטה נוספת מיום 7.12.2005, עד להכרעה בהליך דנא. על החלטה זו הגישו המשיבות בקשת רשות ערעור אשר אף היא עומדת בפנינו. [2] תמצית עובדות המקרה הצריכות להכרעה בערעור, כפי שנקבעו בשלב זה על ידי בית הדין האזורי, וכפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו, הן אלה: [א] תדיראן קשר הנו מפעל העוסק בייצור ציוד קשר צבאי. למפעל מספר אתרים שאחד מהם - זה הנוגע לענייננו - ממוקם בעיר חולון. החברה הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה. המערערת, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות החשמל, המתכת והאלקטרוניקה (להלן: ההסתדרות), מייצגת 450 עובדים מאורגנים במפעל תדיראן קשר. בנוסף מועסקים במפעל כ - 150 עובדים על פי חוזים אישיים וכשבעה אחוזים נוספים של עובדי קבלן. זאת בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי בין ההסתדרות לבין תדיראן קשר. רוב עובדיו המאורגנים של המפעל מועסקים בהליכי הייצור, בעוד שמרבית מעובדיו הבלתי מאורגנים מועסקים כאנשי מינהלה וכאנשי פיתוח. המשיבות, תדיראן מערכות בע"מ ותדיראן ספקטרלינק בע"מ, הן שני מפעלים הממוקמים בסמוך למפעל תדיראן קשר שבחולון. אתרי הפעילות של מפעלים אלה אינם כוללים מחסנים ומשכך, מאוחסנים טובין הצריכים להליכי הייצור שלהן במחסניו של תדיראן קשר. יצוין, כי מעט יותר ממחצית מעובדי המשיבות הם עובדים מאורגנים החברים בהסתדרות. [ב] אשר לקשרים המשפטיים בין תדיראן קשר לבין המשיבות, הוצגו על ידי באי כוח הצדדים, בפני בית הדין האזורי כמו גם בפנינו, גרסאות שונות ולעיתים מעורפלות. בשלב זה של ההליך, התמונה המצטיירת היא זו: עובר לחודש אוגוסט שנה זו, החזיקה חברת כור בנתח משמעותי של מניות תדיראן קשר. חברת כור החזיקה אף ב - 70% ממניות חברת אלישרא, היא חברת האם המחזיקה במלוא המניות של המשיבות. אחזקת המניות השתנתה בחודש אוגוסט, או אז רכשה חברת אלביט בע"מ 25% ממניות חברת תדיראן קשר בע"מ ואת כלל אחזקות כור בחברת אלישרא. ביום 30.11.05, רכשה אלביט 13% נוספים ממניות חברת תדיראן קשר ובכך הפכה לבעלת המניות המחזיקה בנתח המניות הגדול מבין בעלי המניות האחרים בתדיראן קשר. [ג] מחסני תדיראן קשר הנם ממוחשבים וכוללים: מחסן קליטה, מחסן חומר, מחסן תוצרת גמורה, יחידה של ביקורת איכות ומחלקת יבוא/יצוא. כאמור לעיל, המשיבות אינן מחזיקות בחצריהן מחסנים ולפיכך, חתמו על הסכם עם תדיראן קשר לפיו האחרונה תאחסן בחצריה רכיבים וחומרים הדרושים להליכי הייצור והפיתוח שלהן. המדובר בכ- 100,000 רכיבים. רוצה לאמר, מחסני תדיראן קשר מספקים שירותי איחסון למפעל תדיראן קשר עצמו ולמפעלי המשיבות. מחסני תדיראן קשר מופעלים באמצעות 14 מעובדי תדיראן קשר ושני עובדי החברות. על פי עדות חבר ועד עובדי תדיראן קשר, בפני בית הדין האזורי, כלל עובדי המחסנים מונחים על ידי מנהלי תדיראן קשר. שני עובדי המשיבות אינם אמונים על הפעלת מחשבי המחסנים או הרובוט. [ד] ההסכם הקיבוצי בין תדיראן קשר לבין ההסתדרות הגיע לסוף תוקפו החוזי ביום 31.7.2005 וזאת, מבלי שהצדדים השכילו לחתום על הסכם חדש. ביום 31.8.2005 הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בתדיראן קשר וביום 9.11.2005 פתחו העובדים המאורגנים בשביתה, אשר נמשכת זה מספר שבועות. ביום 15.11.2005 פנו המשיבות לבית הדין האזורי בתביעה ובבקשה לסעדים זמניים המכוונים כנגד ההסתדרות, במסגרתם התבקש צו המורה לעובדי תדיראן קשר להמנע מכל פעולה שיש בה כדי לשבש את מתן שירותי האחסון במחסני המפעל. בקשה זו נדחתה על ידי בית הדין האזורי (השופטת ורדה סאמט; בש"א 8819/05, עב 9602/05), ביום 21.11.2005. עם זאת צוין בהחלטה, כי אם תוגש בקשה למתן אפשרות להוציא ממחסני המפעל רכוש חיוני להמשך פעילות החברות, היא תידון לגופה. בקשת רשות ערעור שהגישו המשיבות על החלטה זו נדחתה על ידי (בר"ע 842/05). בהמשך להערת בית הדין האזורי האמורה, הגישו החברות בקשה להוצאת פריטים חיוניים ממחסני תדיראן קשר. בקשתן התקבלה, כמפורט בפתח הדברים, ומכאן הערעור שבפנינו. יצוין, כי חברת תדיראן קשר לא הייתה שותפה להליכים אלה ולראשונה מצאה לפנות לבית הדין האזורי בבקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה למתן סעדים זמניים כנגד השביתה רק ביום 29.11.2005 (ס"ק 342/05), לאחר שנדחתה בקשת המשיבות למתן רשות ערעור על החלטת בית הדין קמא מיום 21.11.05. במסגרת בקשות אלו, עתרה תדיראן קשר, כי בית הדין יאסור על השובתים, בין היתר, למנוע הכנסה והוצאה של סחורה מהמפעל. בקשתה נדחתה בהחלטה מיום 11.12.2005 (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור מר נחום עמישדי ומר יואב רוזן). בתובענה נוספת (ס"ק 343/05) שהגישה חברת תדיראן קשר התבקש בית הדין האזורי למנוע מההסתדרות לשלם לחלק מהשובתים דמי שביתה מקרן השביתה של ההסתדרות. עתירה זו עודנה מתבררת בבית הדין האזורי, בפני מותב ברשות השופטת סיגל דוידוב-מוטולה. [3] טענות הצדדים משהוברר שתדיראן קשר הרחיקה עצמה במודע מתביעתן של החברות ומהליכי הערעור שהוגשו בעניינן, ראינו לנכון להזמינה להתייצב לדיון בערעור זה, כצד הדרוש לבירור הסכסוך גופו ולגופו. זאת, מתוך שסברנו שיהא בדבר כדי להשלים את היריעה העובדתית שבבסיס ההליך ובהנחה, כי להחלטתנו בהליך תהא השפעה אף על חברה זו. טענות המשיבות ותדיראן קשר באי כוח המשיבות ותדיראן קשר תמכו בהחלטתו של בית הדין קמא מטעמיו. טיעונם המרכזי היה בכך שלטעמם, שביתת עובדים מותר שתבוא לידי ביטוי בשני אופנים בלבד; האחד, הפסקת מתן עבודה והשני, מחאה שאינה אלימה מחוץ לחצרי ושערי המפעל. במענה לשאלת בית הדין, הסכים בא כוח תדיראן קשר, כי אכן לא ניתן להוציא ממחסני המפעל את הרכיבים הדרושים למשיבות ללא היזקקות ליד אדם, וכי נאסר עליו כמעביד לחייב את העובדים המאורגנים השובתים לבצע עבודה זו. עם זאת ולשיטתו, בתקופת השביתה רשאי המעסיק להמשיך ולהפעיל את מפעלו באמצעות עובדים אחרים והעובדים מצדם אינם רשאים, כבמקרה דנא, להפריע את המשך הפעלת המפעל, לרבות בדרך של חסימת שעריו ומניעת הוצאת סחורה ממחסניו. בתוך כך, טענו באי כח המשיבות ותדיראן קשר, כי חלק מהעובדים ניהלו את מאבקם הקיבוצי באלימות. בהתייחס לנפקות החשבונאית והאחרת של הוצאת סחורה ממפעלי המעסיק ללא פיקוחו וללא רישום, הודיעה תדיראן קשר על הסכמתה להוצאת הסחורה על ידי המשיבות והוסיפה כי הרישום יתבצע באופן ממחושב. כן הוסיף בא כוח תדיראן קשר, כי האלטרנטיבה היא זו של גרימת נזק כלכלי למשיבות העלול להביא לקריסתן. אשר לקשרים המשפטיים בין המשיבות לתדיראן קשר, גרסו באי כוחן כי עובר ליום 30.11.2005 לא התקיימו יחסי קרבה משפטיים ביניהן, וכי החל ממועד זה מתקיימים אמנם קשרים משפטיים ביניהם, בדמות אחזקות חברת אלביט, אך המדובר בקשרים רחוקים ונעדרי נפקות להליכים דנן. טענות ההסתדרות טענות בא כוח ההסתדרות היו, בקליפת אגוז, כי הנהלת תדיראן קשר עושה כל שלאל ידה על מנת "לשבור" את המאבק הארגוני של עובדי המפעל ובתוך כך, להעביר מן העולם את מתכונת העבודה המאורגנת בהסכמים קיבוציים. לטעמו, הנהלת המפעל אינה נרתעת מלהשתמש במשיבות על מנת להשיג מטרותיה אלה. הוסיף והדגיש בא כוחה, כי החלפת עובדים שובתים בעובדים חיצונים אסורה על פי הדין הישראלי. כל שביתה גורמת, למרבה הצער, נזק לצדדים שלישיים אך אין לאפשר ללקוח מפעל הניזוק מהשבתתו, להקטין נזקיו באמצעות הפעלת המפעל. הוסיף בא כוח ההסתדרות ועמד על הקשרים המשפטיים בין תדיראן קשר לבין המשיבות בעבר ובהווה, בטענה שאין המדובר בצדדים זרים כלל ועיקר. דיון והכרעה נקדים אחרית לראשית ונאמר כי דין הערעור להתקבל. לטעמנו, נפלו בהחלטת בית הדין האזורי טעויות היורדות לשורש העניין והמחייבות את התערבותנו בתוצאת הליך הביניים. צירוף תדיראן קשר להליך [4] בכל הליך הבא בפני בית הדין, שומה עליו לפעול בדרך הנראית לו הטובה ביותר לברור המחלוקת הבאה בפניו לגופה ולעשיית משפט צדק. בתוך כך, ועל פי הוראת תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, רשאי בית הדין "לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזו ובתנאים שיראו לו, לצוות על... הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". בשים לב לאמור סבורים אנו, כי במקרה דנן היה מקום לצרף את חברת תדיראן קשר להליך, כבר בעת הדיון בפני בית הדין קמא. פשיטא, כי אין מקום ליתן סעד הנוגע לחצרי חברת תדיראן קשר ולמחסניה מבלי ליתן לה יומה להשמיע עמדתה. טול דוגמה לפיה עובדי חברה המפעילה נמל, שובתים ממלאכתם ולקוח של חברת הנמל מבקש מבית הדין שיוציא מלפניו צו המורה לאפשר לעובדי הלקוח להיכנס לחצרי הנמל, להפעיל את ציודו ולהוציא סחורה הימנו כמבוקש. אין לברר בקשה זו מבלי שחברת הנמל תוזמן לדיון. כך לא היה זה ראוי לברר ההליך ללא צרופה של תדיראן קשר, אף אם החברות נמנעו מטעמיהן מלצרפה כצד להליך ואף אם היא עצמה לא ביקשה להתייצב כצד לו, למרות שידעה על התנהלות ההליכים בכל שלבי הדיון בהם. יתרה מזאת, צירופה של תדיראן קשר נדרש אף על מנת לנסות ולברר לאשורם את הקשרים המשפטיים בין המשיבות לתדיראן קשר ובתוך כך, לעמוד על ההקשר התעשייתי הרחב של הסכסוך. לדידי, אי צירוף תדיראן קשר כבעל דין בהליך בבית הדין קמא הוא כלשעצמו מצדיק ביטול החלטת בית הדין. חירות השביתה ומגבלותיה [5] מטבעה של שביתה שהיא גורמת נזק כלכלי למעסיק, כמו גם לצדדים שלישיים הקשורים עמו בקשרים עסקיים ולעתים אף לציבור הרחב. זהו כורח בל יגונה שיש בו כדי להגשים את זכות ההתארגנות. עם זאת, חרות השביתה, ככל חירות אחרת, אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול חירויות וזכויות אחרות, וביניהן זכותו של המעסיק להגן על קניינו ולנהל את עסקו כרצונו. כפועל יוצא לא חל איסור בשיטתנו המשפטית, על מעסיק שעובדי מפעלו שבתו לעשות להקטנת נזקיו מן השביתה. בתוך כך, בנסיבות מסוימות רשאי המעביד לסרב לקבל עבודה חלקית, היינו - להשבית את המפעל, מבלי שיהא חייב בתשלום שכר העובדים בזמן ההשבתה. מעביד יכול גם להפעיל את המפעל באמצעות עובדים שלו שאינם שובתים, אם כי אין הוא רשאי לחייב אותם בניגוד לרצונם לבצע עבודה של עובדים שובתים. כמו כן יכול המעסיק לקדם סיכון של פרוץ שביתה באמצעות הכנת מלאי מספיק לתקופת השביתה; להתקשר בקשרים עסקיים חלופיים ולהעביר את פעילותו לאתרים אחרים של עסקו, בהם אין מתקיימת שביתה. באמצעים אלה יש כדי איזון ראוי אל מול נשק השביתה שבידי העובדים. ברי שגם זכויותיו הקנייניות והניהוליות של המעסיק אינן מוחלטות והן כפופות להוראות הדין וההלכה, לרבות בנוגע למגבלות שנקבעו ביחס לאפשרות להעסיק ממלאי מקום בתקופת השביתה כמפורט מטה. [6] הפעלת מפעל מושבת באמצעות עובדים שאינם עובדי המפעל שכירת עובדים חלופיים לשובתים, בין ארעיים ובין קבועים, יכול שתאפשר למעסיק להמשיך ולהפעיל את מפעלו כסדרו גם בתקופת השביתה ובכך יצומצם נזקו. במדינות הים נחלקו שיטות המשפט ביחס לשאלה האם מותרת העסקת עובדים חלופיים לעובדים השובתים. כך לשם המחשה, בארצות הברית נקבע שמותר להעסיק עובדים ממלאי מקום תחת העובדים השובתים, והמעסיק אף אינו חייב להחזיר את השובתים לעבודתם עם תום השביתה. בגרמניה נקבע, כי מעסיק יכול לנסות ולהתגונן בפני שביתה באמצעות שימוש בעובדים שאינם שובתים ובלבד שעובדים אלה מסכימים מרצונם החופשי לכך: "Employers may try to transfer the work to be done by strikers to those who are not on strike, whether it is to workers within the same establishment or enterprise or whether it is to workers of other enterprises... employers may only use the indicated strategy if non-striking workers voluntarily agree to do the work done previously by strikers". לא כן במגזר הציבורי בגרמניה, בו לא רשאי המעסיק הציבורי להעביר עבודה של עובדים שובתים לעובדים אחרים במגזר הציבורי. באיטליה נקבע שמעסיק אינו רשאי להחליף את העובדים השובתים בממלאי מקום קבועים. גם היזקקות לממלאי מקום זמניים עשויה, על פי החוק האיטלקי, להחשב כפעילות בלתי חוקית שיש בה כדי לפגוע בזכות ההתארגנות. אשר למישור הבינלאומי, הוועדה לעניין חופש ההתארגנות פסקה כי: "זכות השביתה היא אחד האמצעים העיקריים שעובדים וארגוניהם יכולים לנקוט כדי לקדם את האינטרסים הכלכליים והחברתיים שלהם ולהגן עליהם. הוועדה סבורה שזכות בסיסית זו אינה מובטחת באמת אם העובד המשתמש בה באורח חוקי עלול להיווכח כי פועל אחר תופס את מקומו בקביעות, באורח חוקי לא פחות. הוועדה סבורה, כי אם שביתה היא חוקית מכל בחינה אחרת, השימוש בעובדים שהובאו מחוץ למפעל כדי להחליף שובתים לתקופה לא מוגבלת כרוך בסכנת צמצום זכות השביתה העלול לפגוע במימוש חופשי של זכויות האיגוד המקצועי". יוער, כי עניינה של החלטה זו בעובדים המחליפים דרך קבע את השובתים. [7] בחוק הישראלי נמצא ביטוי למדיניות על פיה העסקת עובדים חיצוניים במקום העובדים השובתים היא בלתי רצויה. כך, נקבע בסעיף 44 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט - 1959 כי: "לשכת שירות התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה...". עקרון זה הוחל בסעיף 64א לחוק זה גם על לשכת עבודה פרטית. בדומה, נקבע בסעיף 16 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996 כי: "קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות". סעיף 20 לחוק זה קובע, כי עבירה על סעיף 16 לחוק מהווה עבירה פלילית. פרופ' רות בן ישראל סבורה כי שכירת ממלאי מקום זמניים פוגעת בזכות השביתה, אף שהיא אינה מעקרת אותה לחלוטין. לדידה, בהעסקת עובדים זמניים בזמן שביתה יש כדי לצמצם את השפעת הלחץ הכלכלי על המעסיק ולאפשר לו להחזיק מעמד תקופה ארוכה. לפיכך, היא אף מייקרת את עלות השביתה לעובדים. לטעמה, שכירת ממלאי מקום קבועים מעקרת את זכות השביתה לחלוטין שכן העובד מאבד את מקום עבודתו בשל השתתפותו בשביתה. מטעמים דמוקרטיים המחייבים לכבד את זכות השביתה, ספק בעיני פרופ' בן ישראל אם יש הצדקה אף להכשיר שימוש בממלאי מקום זמניים על ידי המעסיק. [8] בבואנו לפסוק בסוגיה של הפעלת מפעל תדיראן קשר על ידי עובדי מפעל של לקוח, שומה עלינו ליתן משקל לתכלית הוראת החוקים לעיל כמו גם לחשיבות הקנויה בשיטתנו לחופש ההתארגנות והשביתה. לדידנו, במציאות השוררת בארץ בתחום יחסי העבודה, אין לאפשר למעסיק שמפעלו מושבת, להפעיל את מפעלו באמצעות עובדי לקוחותיו, ובחסות בית הדין. בהקשר למציאות יחסי העבודה בארץ כתבתי במאמרי בספר ברנזון, חופש השביתה בראי הפסיקה, דברים היפים לענייננו: "בעשור האחרון...שיעור כוח העבודה [המאורגן] ירד....היחלשות ארגוני העובדים פוגעת בזכות העובדים להתאגד...יש לזכור שהכלי העיקרי של ארגון העובדים להשגת הישגים עבור חבריו הוא המשא ומתן הקיבוצי, שחלק בלתי נפרד ממנו הוא כלי השביתה. ברי, כי ארגון עובדים המפסיד מאבק מקצועי עלול להפסיד גם את חבריו ואת כוחו מול המעסיק. מכאן, כי הגבלות רבות מדי על זכות השביתה מחלישות את ארגון העובדים.... מקשות על ארגוני העובדים לשמור על ההתארגנות הקיימת, למלא את תפקידם ולשכנע עובדים בלתי מאורגנים להתארגן". יתרה מזאת, לא מצאנו תקדים בישראל המאפשר הפעלת מפעל מושבת על ידי לקוחות המפעל. לכאורה, שימוש בעובדים של חברות שמניותיהן מוחזקות על ידי אותו קונצרן רב היקף כדי לפגוע בשביתה של 450 עובדים של מפעל אחר באותו קונצרן, נראית כהפעלת כוח מטעמו של המעסיק, החורגת מן הנורמות המקובלות במסגרת מאבקים מקצועיים. זאת ועוד, הפעלת מפעל מושבת על ידי עובדים אחרים יכול בהחלט שתפגע באפשרות לגבש הסכם קיבוצי חדש ובעצם היחסים הקיבוציים במפעל, כמו גם בחופש ההתארגנות. על כן וככלל אין להתיר למעסיק להפעיל את מפעלו באמצעות עובדים חיצוניים, שכן מדובר בנשק שאינו עונה על מבחן המידתיות. בהקשר זה רשמנו בפנינו, את הודעת בא כוח ההסתדרות, כי עובדי תדיראן קשר נענו במהלך השביתה לפניה ממשרד הביטחון לשחרר ממחסני המפעל פריטים שהיו נחוצים לצה"ל. עוד הצהיר בא כוח ההסתדרות, כי אם נציגי הנהלת המפעל ימציאו להסתדרות פרטים בנוגע לעסקה מסויימת או לפריטים ספציפיים שבאי הספקתם יהא כדי לגרום "קושי קריטי" העובדים יענו לבקשה. יצוין, כי בכל האמור עד כאן, אין כדי לקבוע מסמרות בכל הסוגיות כבדות המשקל הכרוכות בהעסקת עובדים חלופיים לעובדים שובתים, שכן אין אנו נזקקים בנסיבות המקרה שבפנינו לכל היבטי הסוגיה. [9] בטרם נחתום דברינו נציין, כי ביום 11.12.2005 ניתנה החלטת בית הדין האזורי בבקשת תדיראן קשר בע"מ למנוע, בין היתר, מעובדיה לעשות כל פעולה הפוגעת באפשרותה של תדיראן קשר להוציא מחצריה סחורות וציוד המצויים במחסניה. מן הראוי להביא מדברי בית הדין האזורי בתוצאת החלטתו כדלקמן: "לאחר שקילת כלל השיקולים והאינטרסים ועל אף הפגיעה בזכות הקניין של המבקשת אנו סבורים כי אין למנוע בצו שיפוטי מהעובדים השובתים - במקרה מסוים זה ובהתחשב בכלל הנסיבות - את ישיבתם בחצרי המעסיק, באופן המונע (שלא תוך שימוש באלימות פיזית) את ביצוע עבודתם הרגילה על ידי עובדים ו/או מבצעי עבודה חלופיים". תוצאה זו מתיישבת עם תוצאת הערעור שבפנינו. [10] מעבר לצריך נציין, כי בא כוח תדיראן קשר כינה את השובתים "פורעי חוק" בשל סירובם לאפשר הוצאת סחורה מהמפעל על ידי עובדים חיצוניים. משהגענו לכלל מסקנה, כי הוצאת סחורה על ידי עובדי לקוחות המפעל מפרה את נורמות ההתנהגות המקובלות בסכסוכים קיבוציים, הרי שאין לדרוש מעובדי תדיראן קשר השובתים לשתף פעולה עם אמצעים אלה. עם זאת ולמען הסר ספק, יובהר כי עובדים שובתים אינם רשאים למנוע בכוח מעובדי המפעל שאינם שובתים לעבוד או להוציא סחורה מהמפעל. סוף דבר [11] אנו מקבלים בזאת את ערעורה של ההסתדרות ומבטלים את הצו שניתן על ידי בית הדין האזורי. אנו קובעים כי אין לאפשר לעובדי חברות חיצוניות לתדיראן קשר ולסכסוך בחצריה, להיכנס למפעל ולהוציא פריטים ממחסניו על כל הפעולות הכרוכות בכך. לאור תוצאת פסק הדין אין עוד צורך להיזקק לבקשת רשות הערעור שהגישו המשיבות על החלטת בית הדין האזורי לעכב את ביצוע החלטתו, מושא הליך זה, ומשכך היא נמחקת. אנו שבים וממליצים לצדדים לחזור אל שולחן המשא ומתן בכל ההקדם וזאת בתום לב ומתוך מתן דגש לאינטרסים המשותפים של הנוגעים בדבר. במהלך הדיון לפנינו הוברר כי בבית הדין האזורי מתנהלים בפני מותבים שונים שני הליכים, הנוגעים לסכסוך שבפנינו. מצב דברים זה אינו רצוי. לפיכך ההליכים יובאו בפני השופטת הראשית בבית הדין האזורי בתל-אביב, עליה פוגל, על-מנת שתקבע את המותב שידון בכל ההליכים התלויים ועומדים הקשורים לסכסוך שבפנינו. מאחר שעסקינן בהליך בעל היבטים קיבוציים לא מצאנו לעשות צו להוצאות. חוזההסכם קיבוצי