פסק דין השופטת נילי ארד 1. האם כדין פוטרה המערערת, מעבודתה כמורה במשיבה (להלן: משרד החינוך)? זו השאלה הניצבת לפתחנו, במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת עפרה ורבנר ונציגי ציבור מר נחמיאס ומר לוקוב; עב 3017/04). זאת, לאחר שכל מאמצינו להביא את הסכסוך בין הצדדים לכלל סיום על דרך הפשרה לא צלחו. הליכי הפיטורים 2. המערערת עבדה כמורה במשרד החינוך החל משנת 1989. בין השנים 1993-2002 לימדה אנגלית וצרפתית בחטיבת הביניים של בית הספר "חוגים" בחיפה. בנוסף, שימשה בתפקידי הדרכה ויעוץ לתכנית לימודי השפה האנגלית וכמורה-מאמנת בחוג להוראה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. 3. בשנת הלימודים תשס"ב, בעקבות אי שביעות רצון מתפקודה, החלו הליכים לפיטורים פדגוגיים של המערערת. בעקבות ביקורות שליליות של מפקחות מטעם משרד החינוך התכנסה ביום 26.2.2002 מועצת מפקחים של משרד החינוך, שהמליצה למנכ"ל משרד החינוך לשלוח למערערת מכתב אזהרה. מכתב כאמור נשלח למערערת על ידי מנכ"לית המשרד, גב' רונית תירוש, ביום 11.6.2002, ולפיו: "הובאו לידיעתי דו"חות שליליים על עבודתך שהוגשו על ידי הממונים עליך... אני מוצאת לנכון להעמידך על כך ולהזהירך שמילוי תפקידך בדרך זו עלול לשמש יסוד לפיטורין בסוף שנת עבודתך הבאה. שאלת פיטוריך תובא לדיון במועצה, אלא אם כן ידווח הפיקוח, בינתיים, על הטבה ניכרת בעבודתך ועל תיקון הליקויים שצוינו לעיל. אני מקווה שתתני דעתך על אזהרתי זו ושיעלה בידיך לשפר את עבודתך החינוכית במידה המניחה את הדעת" (להלן: אזהרת המנכ"ל). 4. 4. בשנת הלימודים שלאחר מכן, תשס"ג הועברה המערערת להוראה בבית ספר "אורט יהונתן נתניהו" שבקרית מוצקין, בו לימדה במשרה חלקית במקצוע האנגלית בלבד. זאת, בהיענות לבקשתה ונוכח טענתה בדבר התנכלויות מהן סבלה במהלך עשר שנות עבודתה בבית ספר "חוגים". שנת הלימודים תשס"ג הייתה אמורה להיות "שנת מעקב", במהלכה יפקדו מפקחים מטעם משרד החינוך את השיעורים שמעבירה המערערת, כדי לבחון האם חל שיפור ברמת ההוראה שלה לאחר אזהרת המנכ"ל. ביקורי המפקחים לא הסתייעו במלואם, ובמהלך שנת הלימודים התקיימו ארבעה ביקורים בלבד. בביקוריהם האחרים של המפקחים המערערת לא הופיעה לשיעור או שמנעה כניסתם לכיתה. 5. במהלך אותה שנה הגישה המערערת לבית הדין האזורי בקשה לסעד זמני, במסגרתה ביקשה להפסיק את הליך פיטוריה עד לסיום שנת הלימודים. בנוסף, ביקשה המערערת כי בית הדין יורה למפקחים שלא להיכנס לשיעוריה, בהסתמך על מכתב מפסיכולוגית לפיו היא "נכנסת למצב טראומטי" נוכח המחשבה שהיא נתונה לפיקוח (בש"א 635/03). ביום 23.3.2003 נתן בית הדין האזורי תוקף להסכמת הצדדים, שעיקריה הם אלה: הליך פיטורי המערערת יושהה למשך שנת הלימודים תשס"ג; אזהרת המנכ"ל "תועבר", כפי שהיא, והמערערת תהיה נתונה לפיקוח במהלך שנת הלימודים תשס"ד; במסגרת הליך הפיטורים הפדגוגיים במהלך שנת תשס"ד לא יילקחו בחשבון דו"חות הפיקוח שנערכו במהלך שנת הלימודים תשס"ג. ביקורי המפקחים 6. 6. לקראת שנת הלימודים תשס"ד נעתר משרד החינוך פעם נוספת למבוקשה של המערערת, הפעם לשוב וללמד במשרה מלאה. בהתאם, הוחלט כי בנוסף להוראת אנגלית בבית הספר אורט תלמד המערערת צרפתית בבית הספר "אליאנס" בחיפה. 7. 7. במהלך אותה שנת לימודים זו נערכו דו"חות פיקוח על שיעורי אנגלית וצרפתית שהעבירה המערערת, כמפורט להלן: המפקחת לאנגלית, גב' מרים מלמד, ביקרה בשני מועדים שונים בשיעורים שלימדה המערערת. ביום 30.11.2003 ביקרה בשני שיעורים בבית הספר אורט ובדו"ח המסכם את ביקורה נאמר כך: "זמן השיעור לא נוצל, והתלמידים לא היו מעורבים בלמידה, דבר שהביא לבעיות משמעת... רוב התלמידים לא מעורבים בנעשה בשיעור, התעסקו בדברים שונים... מחברות התלמידים לא בדוקות... דף העבודה שחולק לתלמידים היה מיותר... הוראות המורה בהתייחס לבוחן לא היו ברורות... השיעורים היו פרונטליים, לא מאתגרים וחד גוניים". ביום 18.12.2003 ביקרה אותה מפקחת לאנגלית בשני שיעורים נוספים שהעבירה המערערת בבית הספר אורט, ובין היתר ציינה בדו"ח המסכם: " הוראות המורה לא היו ברורות... התלמידים ברוב המקרים אינם נשמעים להוראות המורה - גם בנושאים לימודיים וגם בנושאים משמעתיים-חינוכיים". ביום 12.1.2004 ביקרה המפקחת על לימודי הצרפתית במחוז חיפה ד"ר אראלה עזריאל בשיעור צרפתית שהעבירה המערערת בבית הספר אליאנס ובדו"ח המסכם כתבה: " בשיעור הזה לא התרחש תהליך המשקף למידה משמעותית, הטמעה ו/או יישום ידע... מערך השיעור לא הוכן בקפידה. חסרו בו אלמנטים בסיסיים... שיעורי הבית אף הם מתבססים על מיחזור דברים שנאמרו בכיתה ואשר אינם דורשים מאמץ". ביום 4.2.2004 ביקרה מפקחת שלישית, גב' ג'ודי קמפ, בשני שיעורי אנגלית שהעבירה המערערת בבית הספר אורט ובדו"ח המסכם כתבה: " המורה לא ערה למתרחש בכיתה, היא אינה שולטת בנעשה בכיתה, התלמידים מתעלמים ממנה ואף מתחצפים עליה [כך במקור - נ.א.]... למורה אין מערך שיעור/יחידה עם מטרות ברורות, משימת ביצוע וכלי-הערכה. היא לא הייתה מסוגלת להגדיר את מטרות שיעוריה". את הדו"ח חתמה המפקחת בדברים אלה: "לאור האמור לעיל, אני ממליצה על פיטוריה של גב' סחרטוב ממערכת החינוך". 8. 8. בשבעה מועדים נוספים במהלך שנת הלימודים תשס"ד ביקרו מפקחים מטעם משרד החינוך בבתי הספר בהם לימדה המערערת, אולם לא עלה בידם להכין דו"ח על העברת שיעור, וזאת לאור האירועים שלהלן: ביום 13.11.2003 ביקרה בבית הספר אורט המפקחת לאנגלית, גב' מלמד. מועד הביקור תואם מראש והודע למערערת. אולם, משהגיעה המפקחת לשיעורים התברר כי בוטלו, לאחר שהמערערת חשה ברע ופונתה באמבולנס לבית חולים. ביקורה של המפקחת לצרפתית בבית הספר אליאנס, שנועד להתקיים ביום 4.1.2004 לאחר הודעה מוקדמת למערערת, בוטל משהודיעה המערערת כי היא חולה ונעדרה מבית הספר. ביום 26.1.2004 הגיעה אותה מפקחת לצרפתית לבית הספר אליאנס כדי לצפות בשני שיעורים אותם הייתה אמורה להעביר המערערת. ממכתב ששיגרה המפקחת למנהלת בית הספר עולה, כי "ברגע שנודע למורה על כוונתי לצפות בשיעור, סירבה בתוקף והחלה לבכות בחדר המורים". ביקור נוסף של המפקחת לצרפתית, שנקבע ליום 16.2.2004, התבטל עקב פטירת אמה של המערערת. משביקרה אותה מפקחת בבית הספר ביום 1.3.2004 ביקשה המערערת לדחות פעם נוספת את כניסתה לשיעור שהעבירה, מחמת האבל בו הייתה שרויה ומצבה הנפשי. בקשתה התקבלה. או אז נדחה מועד ביקורה של המפקחת לצרפתית ונקבע ליום 15.3.2004. אולם, ערב קודם הודיעה המערערת כי היא חולה ואין בכוונתה להגיע למחרת לבית הספר. ביום 17.3.2004 הגיעה המפקחת לצרפתית לבית הספר אליאנס ללא הודעה מראש, במטרה לבקר בשיעוריה של המערערת. גם הפעם סירבה המערערת להכניס את המפקחת לכיתה. במעמד זה הציגה המערערת אישור רפואי החתום על ידי ד"ר יוביטה בן-יצחק, מומחה לרפואה פנימית, בו נכתב כי המערערת "נסערת מאד וסובלת מחרדה מהמפקחות אחרי שעברה ועוברת תהליך פיטורים ללא עילה. כבר היה לה ארוע של התעלפות עקב ביקור של מפקחת וקיים חשש שתתעלף שוב ותשבור אבר מאברי גופה. לפיכך אין להכניס מפקחות לשיעוריה עד שיסתיים ההליך המשפטי". למחרת, 18.3.2004, הגיעה לבית הספר אורט המפקחת גב' שרה דר. לפי שנאמר במכתבה למנהל המחוז, התירה המערערת כניסתה לכיתה בה לימדה ומיד לאחר מכן "המורה נאלמה דום ועזבה את הכיתה. ליד דלת הכיתה נשכבה על הרצפה והרימה את רגליה... תלמידי הכיתה נבהלו מהעובדה שהמורה שכבה על הרצפה... בשיחת סיכום עם גב' סחרטוב הסבירה לי שהיא לוקה בחרדת מפקחים וכי לא תוכל לאפשר לי לצפות בשיעוריה". 9. 9. נוכח השתלשלות עניינים זו ועל סמך דוחות המפקחות שהתקבלו, התכנסה מועצת המפקחים בחינוך העל-יסודי של מחוז חיפה במשרד החינוך, ולאחר דיון שקיימה ביום 23.3.2004 המליצה על סיום העסקתה של המערערת מטעמים פדגוגיים בתום שנת הלמודים תשס"ד. בהמלצת המועצה נאמר, בין היתר: " לאור הדיווחים המקצועיים שהובאו בפנינו, התרשמנו כי הגב' סחרטוב אינה מתאימה ואינה מסוגלת למלא את תפקידה כמורה אחראית על קיום תהליכים סבירים של הוראה - למידה בכיתות בהן היא מלמדת. לאור זאת אנו סבורים כי יש לפעול להפסקת עבודתה כמורה במשרד החינוך וממליצים על פיטוריה". 10. 10. נוכח ההמלצה על פיטוריה נערך למערערת ביום 11.5.2004 שימוע בפני עוזר מנהל המחוז במשרד החינוך, ובו ביום דנה בעניינה הוועדה הפריטטית, בה חברים נציגי משרד החינוך וארגון המורים המייצג את המערערת. גם בפני הוועדה הפריטטית ניתנה למערערת אפשרות לשטוח את טענותיה והיא אכן עשתה כן, תוך שפירטה את נסיבותיה האישיות ואת תחושתה כי היא "מורה טובה" ורוצה להמשיך ולהיות "מורה מצוינת". לאחר הדברים האלה החליטה מנכ"לית משרד החינוך ביום 20.5.2004 לאמץ את המלצות מועצת המפקחים, ולפטר את המערערת מטעמים פדגוגיים, כעולה ממכתב הפיטורים: " צר לי להודיעך כי בתוקף הסמכות שאוצלה [כך במקור] לי כחוק החלטתי לפטר אותך מטעמים פדגוגיים מעבודתך כעובדת הוראה במוסדות חינוך רשמיים. פיטורייך ייכנסו לתוקף ביום 31 באוגוסט 2004... הנך רשאית לערער בכתב על החלטתי בפני שרת החינוך בתוך 30 יום". על החלטת המנכ"לית הגישה המערערת ערר לשרת החינוך, כשעיקר טענתה בכך שהמפקחות השונות "רודפות" אותה. הערר נדחתה בתאריך 10.8.2004 ובהחלטתה של שרת החינוך נאמר כך: " לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיקך האישי, ובעררך על פיטורייך מיום 17 ביוני 2004 (צ.ל. 20.5.2004), ולאחר שעיינתי בהמלצת הוועדה המייעצת החלטתי לדחות את הערר, ולאשר את פיטורייך מהטעמים המנויים בהמלצת הוועדה המייעצת. דו"חות הפיקוח על תפקודך הפדגוגי שליליים ומלמדים כי לא נמצא שיפור במהלך שנה"ל תשס"ד. פיטורייך הפדגוגיים נעשו כדין" (להלן: החלטת הפיטורים) 11. 11. בין לבין, ועוד טרם שהתקבלה החלטת הפיטורים, הגישה המערערת בקשה דחופה לבית הדין האזורי למתן צו מניעה זמני כנגד ההחלטה לפטרה. ביום 30.8.2004 נעתר בית הדין לבקשה, וקבע כי פיטוריה של המערערת "לא יכנסו לתוקפם עד להכרעה בהליך העיקרי" (בש"א 2611/04). 12. 12. בהתאם להחלטת בית הדין שובצה המערערת בראשית שנת הלימודים תשס"ה ללמד בחטיבת הביניים "רוגוזין" בקרית-אתא. לא חלפו חודשיים ימים מפתיחת שנת הלימודים, ובמכתב ששלחה לנציגי משרד החינוך ביום 24.10.2004 העלתה מנהלת חטיבת הביניים השגות לגבי רמת ההוראה של המערערת. לפיכך, נשלחה ביום 3.11.2004 המפקחת לאנגלית גב' רוברטה לוין לצפות בשיעור שהעבירה המערערת. גם הפעם סירבה המערערת להתיר למפקחת להיכנס לכתה ולצפות בשיעור שהעבירה, בטענה שבריאותה אינה מאפשרת זאת. פסק דינו של בית הדין האזורי 13. 13. בהתבסס על מסכת אירועים זו נדונה והוכרעה תביעתה העיקרית של המערערת בשאלת חוקיות פיטוריה. בפסק דינו קבע בית הדין: המערערת "הוזהרה לא אחת שרמתה המקצועית, כמו גם תפקודה המקצועי בכיתה אינם עומדים במבחן"; היא "היתה מודעת למצבה, קרי לחוסר שביעות רצון הנתבעת מעבודתה, אך ראתה להתנצח עם הממונים עליה"; עדויות המפקחות שהעידו בבית הדין הותירו רושם מהימן, ועלה מהן כי המערערת "אינה מסוגלת להחזיק כיתה ולהתמודד עם צרכי הלמידה ועם בעיות המשמעת של התלמידים השונים; בהתייחס לטענת המערערת על כי לא נערכו בעניינה כמות מספקת של דו"חות פיקוח טרם קבלת ההחלטה בדבר פיטוריה קבע בית הדין כי המערערת "היא זו אשר ביטלה ביקורים רבים ולא אפשרה למפקחות להיכנס לשיעוריה, ואין לה להלין אלא על עצמה"; בית הדין ציין כי אכן נפל פגם בכך שדו"חות הפיקוח, למעט אחד, לא כללו המלצה מפורשת לפיה יש לפטר את המערערת, אולם "לגופו של עניין, דוחות הפיקוח אינם משאירים מקום לספק באשר לחוסר שביעות הרצון מתפקודה המקצועי", אשר על כן אין בכך משום "פגם מהותי המצדיק את ביטול הפיטורים"; נדחתה טענת המערערת לפיה בניגוד להחלטת בית הדין שנתנה תוקף להסכמת הצדדים בבקשה שהגישה שנה קודם לכן, נעשה במסגרת הליך פיטוריה בשנת תשס"ד שימוש בדו"חות הפיקוח משנת תשס"ג; כמו כן קבע בית הדין כי לא הוכחה טענת פגם בדו"חות שהוציאו המפקחות בעניינה, בשל כך שהיו מכותבות להם. לאור מסקנתו שלא נפלו פגמים מהותיים בהליך פיטוריה, דחה בית הדין את בקשת המערערת לסעד של אכיפה, תוך שקבע כי שיקול הדעת שהפעיל משרד החינוך במסגרת הליך הפיטורים "לא חרג באופן מהותי ממתחם הסבירות". עם זאת, ולאור הפגמים הפרוצדורליים שנפלו בהליך הפיטורים, פסק בית הדין למערערת פיצוי כספי בשווי ארבע משכורות. כנגד פסק הדין הגישו שני הצדדים את ערעוריהם לפנינו. המערערת מבקשת כי נאיין את הליך פיטוריה וכי נורה על השבתה לעבודה כמורה. משרד החינוך מלין על הפיצוי הכספי בו חויב. הכרעה 14. 14. נקדים סוף דבר לראשיתו ונאמר, כי דינם של שני הערעורים להדחות. פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב בממצאיו העובדתיים ובמסקנותיו המשפטיות ולא מצאנו בערעורים טעם המצדיק התערבותנו בפסיקתו של בית הדין האזורי. יוטעם כבר עתה, כי דוחים אנו מכל וכל טענות בדבר התנכלות אישית שייחסה המערערת למפקחות. בית הדין האזורי קיבל את עדות המפקחות כאמינה ואף אנו התרשמנו כי בהכנת דו"חות הפיקוח ובהגשתם פעלו המפקחות כמתחייב מתפקידן, ותוך מאמץ ניכר ליתן ביטוי הולם לכישורי ההוראה של המערערת. כמבואר לעיל, הייתה זו המערערת אשר בהתנהגותה סיכלה אפשרות לפיקוח ולצפיה בשיעוריה כפי הנדרש ובמידת הנדרש. למעלה מזאת, נוסיף ונתייחס להלן במידת הנדרש לטענות שהובאו לפנינו. הליך פיטורים פדגוגי 15. בבית הדין האזורי נחלקו הצדדים בשאלה מהו הנוהל החל על פיטורי המערערת שהייתה מורה בחטיבת ביניים: האם חל עליה נוהל פיטורי מורים בחינוך היסודי או בחינוך העל-יסודי. מסקנתו של בית הדין לפיה פיטורי המערערת אמורים היו להתבצע על פי הנוהל החל על פיטורים פדגוגיים של מורים בחינוך היסודי מקובלת על דעתנו, כמבואר להלן. 16. הליך הפיטורים הפדגוגיים של עובדי הוראה מוסדר ב"חוזר מנהל אגף כח אדם בהוראה תשמ"ה/7" מיום 3.3.1985 (להלן: חוזר מנכ"ל או החוזר), שהוראותיו אומצו אף בפסקה 3.5 לתקנון השירות לעובדי ההוראה. בסעיף 28 לחוזר, בפרק שכותרתו "פיטורים של עובדי הוראה קבועים מטעמים חינוכיים", מנויים המקרים בהם יינקט הליך פיטורים פדגוגיים, ובהם מקרים של "משמעת מופרת בקביעות ובאופן קשה בשיעוריו של עובד הוראה...". בהתייחס לביקורי מפקחים בשיעוריו של מורה במהלך שנת הלימודים שלאחר משלוח אזהרת מנכ"ל נאמר בסעיף 34 לחוזר, כי "מורה המוצע לפיטורים יבוקר על ידי שלושה מפקחים, האחד לפחות ב-4 שעורים שלמים, השני והשלישי לפחות בשני שיעורים שלמים כל אחד". נוהל הפיטורים המפורט לעיל חל, לפי הוראתו של סעיף 42 "... על כל גני הילדים, בתי הספר היסודיים, בתי הספר המיוחדים וחטיבת הביניים". 17. 17. בגדר תחולתו של נוהל פיטורים זה באה גם המערערת, שלימדה עד לפיטוריה בחטיבות ביניים בבתי ספר שונים. בהתאם, וכמתחייב מהוראות החוזר, הוחל בהליך פיטוריה של המערערת, עליו עמדנו בהרחבה לעיל. בשנת הלימודים תשס"ב נשלח למערערת מכתב אזהרה מטעם מנכ"לית משרד החינוך; בשנת הלימודים שלאחר משלוח אזהרת המנכ"ל, היא שנת הלימודים תשס"ג, היו אמורים להתקיים ביקורי מפקחים בשיעוריה. אולם, במסגרת הסכמת הצדדים בהליך לסעד זמני הועתקה האזהרה לשנת הלימודים תשס"ד. מאותו מועד ואילך החלו המפקחים לפקוד את השיעורים שהעבירה המערערת כדי לגבש חוות דעתם המקצועית והמלצותיהם. 18. 18. לפי הוראות החוזר צריכים להתקיים ביקורי שלושה מפקחים בשיעוריו של מורה לאחר שנשלחה לו אזהרת מנכ"ל. האחד צופה בארבעה שיעורים, וכל אחד מן השניים האחרים צופה בשני שיעורים. סך הכל נדרש, אם כן, על פי חוזר המנכ"ל ביקור שלושה מפקחים בשמונה שיעורים. בשיעורים שהעבירה המערערת בשנת הלמודים תשס"ד ביקרו שלוש מפקחות: המפקחת לאנגלית צפתה בארבעה שיעורים; המפקחת גב' קמפ ביקרה בשני שיעורים נוספים; ואילו המפקחת לצרפתית, השלישית במניין, ביקרה בשיעור אחד בלבד ולא בשניים. אולם, האחריות לחריגה זו ממספר הביקורים המינימלי שהותווה בחוזר רובצת לפתחה של המערערת. לפי שהוברר, בארבעה מקרים בהם ביקשה המפקחת לצרפתית לצפות בשיעוריה דחתה אותה המערערת בתירוצי שה"י פה"י (שבת היום, פסח היום), תוך גילוי סרבנות מתמשכת לשיתוף פעולה עם המפקחות, באופן שיהא בידן לצפות בשיעוריה כנדרש בחוזר מנכ"ל. משסיכלה המערערת את קיומם התקין של ביקורי המפקחות בשיעוריה, אין לה להלין על משרד החינוך, אלא על עצמה בלבד (וראו: דב"ע מו/165-3 חיים סוחרוביץ - מדינת ישראל, פד"ע יח 337, 342). 19. 19. מבין הטענות שהעלתה המערערת כנגד הליך פיטוריה נמצא טעם אחד של ממש לפגם, עליו הצביע אף בית הדין האזורי בפסיקתו. פגם זה נעוץ בכך שדו"חות הפיקוח בעניינה של המערערת, להוציא אחד, לא כללו המלצה מפורשת לפטרה. זאת, בניגוד לנדרש בתקנון השירות לעובדי הוראה, לפיו דו"ח פיקוח "יסתיים בהצעה ברורה ומנומקת בנוגע להמשך עבודתו של המורה, היינו: פיטורים או המשך הניסיון" (פסקה 3.5 לתקנון, סעיף א(11)). כעולה מפסיקתו של בית הדין האזורי, בדו"ח פיקוח אחד בלבד, זה שהוציאה המפקחת קמפ, נקבעה מפורשות המסקנה: "אני ממליצה על פיטוריה של גב' סחרטוב ממערכת החינוך". כל שאר הדו"חות שמילאו המפקחות כללו ביקורת והתייחסות שלילית למהלך השיעורים שהעבירה המערערת, אולם לא הייתה בהם המלצה מפורשת לפיטוריה. 20. 20. טענה המערערת לפנינו, כי המדובר בסטייה מהותית מהוראות התקנון, המחייבת ביטול פיטוריה הפדגוגיים והחזרתה להוראה כמקודם במשרד החינוך. עיקר טעמיה לכך היו אלה: בפיטורים פדגוגיים כפי שנקבעו לגביה מתחייבת הקפדה יתרה, קלה כבחמורה, על הליך הפיטורים. זאת נוכח תוצאתם מרחיקת הלכת של פיטורים פדגוגיים, המהווים מחסום בלתי הפיך מפני שובו של העובד שפוטר למעגל ההוראה. זאת, שלא כמו מי שפוטר בפיטורים מינהליים ואינו מנוע מלחזור ולהיקלט במסגרת זו; תימוכין לעמדתה זו של המערערת ניתן למצוא בחוזר המנכ"ל שיצא על ידי מנהל אגף כח-אדם בהוראה במשרד החינוך באותה עת, מר זבולון אורלב, בו הודגש במפורש, כי: "תהליך פיטורי עובדים מטעמים פדגוגיים מחייב שמירה מדוקדקת על כל ההוראות והנהלים הקיימים בנושא זה... טעות או שגיאה בתום לב בשלב כלשהו של ההליך עשויים לגרום להחזרתו של עובד ההוראה לעבודה או לביטול אזהרת המנכ"ל". משרד החינוך מצידו, ביקש לדחות טענתה של המערערת תוך שהוא תומך בפסיקתו של בית הדין האזורי. 21. 21. דין טענתה של המערערת להידחות. בחינת משקלו של הפגם שנמצא בהליך הפיטורים, חומרתו ותוצאותיו תיעשה על רקע נסיבות המקרה. לפי הנדרש בהוראות החוזר, ביקורי מפקחים לאחר משלוח אזהרת מנכ"ל נועדו לבחון האם שיפר המורה את יכולות ההוראה שלו. העולה מדו"חות הפיקוח במקרה שלפנינו הוא, כי לא נמצא שיפור במהלך השיעורים שהעבירה המערערת במהלך שנת הלימודים תשס"ד, מה גם שבאותם דו"חות נמצא ביטוי מפורש ומפורט להתרשמותן השלילית של המפקחות מיכולות ההוראה של המערערת. 22. הגם שאין אנו מתעלמים מקיומו של פגם בהליך הפיטורים, הרי שבנסיבות העניין מתחייבת, בענייננו, החלתה של תורת הבטלות היחסית, לפיה בטלות החלטה מינהלית אינה מביאה בהכרח לבטלות תוצאותיה (ראו: חוות דעתו של השופט מצא בפסק הדין בבג"ץ 10455/02 אמיר נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד נז(2) 729, 739). בעניינה של המערערת אין די בהעדר המלצת פיטורים מפורשת מדו"חות המפקחות כדי לאיין כליל את החלטת הפיטורים. זאת, נוכח התרשמותן הברורה והחד משמעית של כל אחת ואחת מן המפקחות מכישורי ההוראה הבלתי הולמים של המערערת. על כן, ובהתחשב בכך שסעד האכיפה לו עתרה המערערת הוא סעד שבשיקול הדעת (ראו: עע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - צויזנר, פד"ע לו 438, 479) דין ערעורה להדחות. לא מצאנו טעם מספק לשנות מפסיקתו של בית הדין האזורי ולא ניתן להיענות לבקשתה של המערערת כי נורה על בטלות פיטוריה והשבתה לעבודה במשרד החינוך. 23. 23. אף דין ערעור משרד החינוך להידחות. משרד החינוך חייב להקפיד על הוראות חוזר המנכ"ל בקיום הליך הפיטורים בכלל, על אחת כמה וכמה עת המדובר בפיטורים פדגוגיים שתוצאתם קשה וחמורה. משנמצאה סטייה מהנדרש בהליך פיטוריה של המערערת, כמבואר לעיל, זכאית היא לסעד של פיצוי כספי. נתנו דעתנו לכך שפיצוי זה בא בנוסף לשכר ששולם למערערת בגין ארבעה חודשי עבודה, לאחר המועד בו היו פיטוריה אמורים להיכנס לתוקף. זאת, נוכח צו המניעה שהוציא בית הדין האזורי בשעתו. אף לקחנו בחשבון את העובדה שכתוצאה מהסכמת משרד החינוך לדחות את פיטורי המערערת משנת הלימודים תשס"ג לשנת הלימודים תשס"ד מלאו עשר שנים להעסקתה וּבָשְלָה זכאותה לגמלה בסיום עבודתה. בשים לב לכלל נסיבות המקרה, הפיצוי הכספי שפסק בית הדין למערערת בשיעור ארבע משכורות חודשיות הינו מידתי, ראוי והולם, ולא נתערב בו לשנותו. 24. סוף דבר: הערעור והערעור שכנגד נדחים. כל צד ישא בהוצאותיו. דיני חינוךפיטוריםמורים