החלטה בפנינו בקשה של המבקשת לחייב את המשיבים לחדול מלפגוע בעובדים אשר ממשים את זכותם היסודית לפנות לערכאות בקשר לאי תשלום שכרם. כפי שעולה מהבקשה פיתחו המשיבים נוהג לפיו עובדים המגישים לבית הדין תביעות לתשלום שכרם המולן מופלים לעומת יתר עובדי העיריה אשר לא הגישו תביעות כאמור. התנהגות שכזאת מצד העיריה ומצד מי שעומד בראשה - המשיב 2, היא התנהגות שלא תעלה על הדעת לא כל שכן כאשר עסקינן ברשות ציבורית. המבקשת פנתה לבית הדין בבקשת צד בסכסוך קיבוצי (בקשה שקדמה לבקשה הנוכחית) וביקשה סעד הצהרתי זמני המורה למשיבים לחדול מאי תשלום שכר למי שמגיש תביעות. הבקשה נדונה בפני מותב בראשות כב' השופט לובוצקי ביום 13/7/05. בית הדין קבע שאין צורך להצהיר על המובן מאליו ולפיו "אין זה ראוי, כי רשות ציבורית תתנכל לעובדיה בדרך של פגיעה בשכרם או בתשלום [צ"ל - אי תשלום] בפועל של השכר בשל פנייה לערכאות". ההחלטה ניתנה במעמד ב"כ המשיבים. ביום 18/7/05 הגישה המבקשת בקשה חוזרת לסעד זמני (הבקשה הנוכחית) והפעם היא עותרת לחייב המשיבים לשלם באופן מיידי וללא כל דיחוי נוסף את תשלומי השכר לעובדים ללא כל הפלייה ואבחנה בין עובד שהגיש תביעה אינדיבידואלית לבין עובד שלא הגיש תביעה כאמור. כעולה מהבקשה הנתמכת בתצהירו של מזכיר האיגוד המקצועי מטעם המבקשת - מר זיידן, הטעם לבקשה נעוץ בכך שביום 15/7/05 העביר משרד הפנים לעיריה כ-6 מליון ₪ לתשלום משכורות שבפיגור (חודשים פב' עד יוני 05). דא עקא, שמסתבר (לפחות לכאורה) שעל אף שהמשכורות שולמו לעובדי המשיבה לא הועברו משכורות לכ-45 עובדים אשר הגישו את התביעה. המבקשת אף צרפה כתבה שפורסמה ביום 15/7/05 ובה צוטט המשיב 2 כמי שמודיע שלא ישולמו משכורות לעובדים שתבעו. בו ביום קבע בית הדין דיון בבקשה במעמד הצדדים להיום בשעה 10:00. כעולה מהודעת ב"כ המבקשת ומאישורי המסירה הבקשה והחלטת בית הדין נמסרו למשיבים וליועץ המשפטי של העיריה. השעה כעת 10:45 ואין התייצבות למשיבים. לא זאת אף זאת ב"כ המבקשת הודיעה כי בשיחה טלפונית שקיימה היום בשעה 10:00 לערך עם היועץ המשפטי של העיריה הודיע אחרון כי אין בכוונתו או בכוונת המשיבים להתייצב לדיון. בנסיבות אלו, אנו סבורים כי יש מקום להעתר לבקשה ליתן החלטה בהעדר התייצבות, מה גם, שלכאורה עולה כי המשיבים נוהגים בצורה שלא תעלה על הדעת, אשר רק הריסון השיפוטי והעובדה כי עסקינן בראיות לכאורה בלבד, מונע מלכנותה התנהגות מחפירה. אשר על כן, אנו מורים למשיבים לנהוג בתשלומי השכר לעובדים אשר הגישו תובענות לבית הדין בדיוק כפי שהיא נוהגת לגבי כלל העובדים. אנו מביאים בחשבון כי לא על נקלה ינתן סעד שתוצאתו היא צו עשה כספי. אלא שבנסיבות הקיימות והחריגות ובשים לב לצורך להגן על הפונים לבית הדין, אנו סבורים כי אין מנוס אלא מלהעתר לבקשה. כמו כן, אנו נעתרים לבקשת המבקשת לחייב המשיבים בהוצאות. ערים אנו להלכה לפיה בסכסוך קיבוצי לא ייפסקו הוצאות לצדדים. אך יחד עם זאת, ההלכה סויגה ונקבע כי במקרים של התנהגות בחוסר תום לב ניתן וגם ראוי לפסוק הוצאות. במקרה שלנו התנהגות המשיבים - כמו גם אי ההתייצבות בבית הדין - עולה לכדי חוסר תום לב. לפיכך, אנו מחייבים כל אחד מהמשיבים לשלם למבקשת שכר טרחת עו"ד והוצ' משפט בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת תוך 30 ימים מהיום. מזכירות בית הדין תעביר העתק מההחלטה ליועץ המשפטי לממשלה וכן ליועץ המשפטי של משרד הפנים, אשר יתנו דעתם לאופן בו לכאורה נוהגים המשיבים. לאור העובדה כי נפתחה גם בקשה עיקרית (סק 285/05) אשר זהה במהותה לבקשה העיקרית אשר נדונה בפני כב' השופט לובצקי, תגיש המבקשת בקשה לאיחוד הדיון בבקשות העיקריות אשר תלויות ועומדות. סכסוך קיבוציהסכם קיבוציסכסוך