בית המשפט פסק כי לא בכל מקרה תיחשב רשימת לקוחות לסוד מסחרי, ויש להביא בחשבון את ההשקעה של המעסיק במשיכת לקוחות, ואת החיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי (ראה ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ - פודליין בע"מ, תק-אר 2002(3), 795. בפרשת בן ברוך פסק בית המשפט העליון כי רשימת לקוחות תוכל להוות סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית של בעליה רק בנסיבות שבהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן". (ע"א 9046/96 בן ברוך ואח' - תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח', פ"ד נד (1)634). כדי שמידע יוגדר כ"סוד מסחרי", על הטוען להוכיח הן את מהותו של המידע כהגדרתו בחוק, והן את העובדה שבעל הסוד נוקט באמצעים סבירים לשמור על סודיותו. "סוד מסחרי": סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999, קובע מהו "סוד מסחרי": "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים שאינו ניתן לגילוי כדין בנקל ע"י אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו" . בפרשת צ'ק פוינט קבע בית הדין הארצי:- "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של 'סוד' ... אלא יש להצביע לדוגמא על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה'סוד המסחרי' על המעסיק להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר 'סוד'. יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב'סוד' וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן" סודיותרשימת לקוחות (סוד מסחרי)סוד מסחרילקוחות