השבתת מערכת הבנקאות - סכסוך קיבוצי

החלטה הנשיא ס' אדלר פתח דבר ביום 15.4.2005 הגיש המבקש (להלן - איגוד הבנקים) בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה למתן סעד זמני דחוף, בה עתר כי נוציא מלפנינו צו המורה למשיבה 1 (להלן - ההסתדרות) לבטל כל צעד ארגוני אצל החברים באיגוד, ובכלל זה לבטל את השביתה שמיועדת הייתה לפרוץ, החל מיום 17.4.2005. כוונת ההסתדרות להשבית את מערכת הבנקאות יסודה בחשש מהשלכות השינויים המבניים והאחרים הצפויים בשוק ההון על עובדי הבנקים. על שינויים אלה המליץ הצוות הבין-משרדי לעניין רפורמה בשוק ההון בראשות מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר (להלן - ועדת בכר). הממשלה הודיעה על כוונתה לאמץ את המלצות ועדת בכר כמפורט להלן. [2] בליל ה - 16.4.2005 קיים בית הדין דיון בו נשמעו טענות הצדדים לעניין הבקשה ליתן צו כנגד השביתה. בסיומו של הדיון ניתנה החלטתנו, לפיה תמשך העבודה בבנקים כסדרה עד להחלטה אחרת. בנוסף נקבעה ישיבת תזכורת בפני חברתי סגנית הנשיא אלישבע ברק - אוסוסקין, במטרה לסייע לצדדים לקדם את ההידברות ביניהם. לישיבה זומנו נציגים בכירים מטעם הצדדים. להוותנו לא הסתייע בידי הצדדים לגבש מסגרת להידברות ביניהם. אשר על כן נקבע כי המשך הדיון בפני מותב יערך ביום 1.5.2005. בהסכמת הצדדים החליף נשיא בית הדין הארצי השופט סטיב אדלר, את חברת המותב השופטת ארד אשר נבצר ממנה מלישב בדין. הצדדים והרקע לסכסוך [3] איגוד הבנקים הינו ארגון מעבידים המאגד בתוכו את הרוב המכריע של הבנקים בארץ ובסך הכל כ- 24 מוסדות בנקאיים. האיגוד הינו חבר בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. הבנקים חברי האיגוד מפעילים כאלף סניפים בכל רחבי הארץ, מעסיקים כ - 35,000 עובדים ומשרתים מאות אלפי לקוחות עסקיים ופרטיים. מרבית הבנקים הינם מקומות עבודה מאורגנים בהם ההסתדרות הינה הארגון היציג של העובדים. ההסתדרות מייצגת את העובדים באמצעות אורגניה ובכללם, חטיבת הבנקים שבהסתדרות המעו"ף וכן ועדי העובדים בכל בנק. [4] בחודש אפריל 2004 מינה שר האוצר את ועדת בכר על מנת שתמליץ על הפעולות הדרושות לשם הפחתת הריכוזיות בשוק ההון וצמצום ניגודי העניינים המובנים בפעולתם של המתווכים הפיננסיים. צוות העבודה כלל את נציגי כל הרשויות הנוגעות להסדרה ולפיקוח על פעילות שוק ההון בארץ ובכללן: אגף שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, הרשות לניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים, בנק ישראל, המפקח על הבנקים ומשרד המשפטים. מינוי ועדת בכר נעשה כחלק ממדיניותה הכוללת של הממשלה המבקשת להביא לשינוי המציאות הקיימת בשוק ההון ולקידום התחרות בו. בחודש ספטמבר 2004 פרסמה ועדת בכר את המלצותיה, אשר כללו שינויים מבניים בשוק ההון, לרבות ניתוקן של קופות הגמל וקרנות הנאמנות מבעלות הבנקים; חקיקת חוק קופות גמל שיסדיר את כללי הפיקוח והאכיפה לגבי קופות גמל; הפרדת עיסוק הייעוץ לגבי מוצרים פיננסיים ופנסיוניים מהעיסוק בשיווקם; הנהגת חובת הכשרה אחידה ורישוי לעוסקים במוצרים פיננסיים ובמוצרים פנסיוניים תוך הסדרה ופיקוח העיסוק בתחומים האמורים. בנוסף המליצה ועדת בכר לאפשר למערכת הבנקאית לייעץ או למכור מוצרי ביטוח חיים ופנסיה - תחומים שאינם כלולים כיום בסל השירותים המוצע על ידי המערכת הבנקאית. בעקבות המלצות ועדת בכר הוכנו במשרד האוצר שלושה תזכירי חוק עיקריים: תזכיר חוק הגברת התחרות וצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל, התשס"ה - 2005; תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (גמל), התשס"ה - 2005; תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (עיסוק בייעוץ ובשיווק מוצרים פיננסיים), התשס"ה - 2005. [1] איגוד הבנקים וההסתדרות מסתייגים מהמלצות ועדת בכר, כל אחד מטעמיו, ונאבקים כדי למנוע את יישומן. ההסתדרות חוששת מהשלכות החקיקה העתידית על עובדי הבנקים ובכלל זה, פיטורי עובדים ושינויים בתנאי העבודה ומבקשת לקיים משא ומתן עם האיגוד והבנקים להסדרת סוגיות אלה בטרם החקיקה. [5] קודם לפרסום תזכירי החוק הנ"ל פנו נציגי ההסתדרות אל מנכ"ל איגוד הבנקים, מר פרדי וידר ואל ד"ר יוסי בכר בדרישה "להתחיל לאלתר בניהול משא ומתן קיבוצי אינטנסיבי ותכוף עם חטיבת הבנקים, נציגי המעסיקים ונציגי האוצר לחתימה על הסכם קיבוצי אחד או יותר אשר יסדירו את השלכות השינוי המבני האמור, תוך הגנה על זכויות העובדים ועתידם התעסוקתי" (מכתבו של יו"ר הסתדרות המעו"ף מר מורוזובסקי מיום 28.11.04). עמדת ההסתדרות כפי שעלתה בדיון האחרון בפנינו הינה כי אין היא יוצאת כנגד זכותה של הכנסת להוציא אל הפועל רפורמה בשוק ההון באמצעות חקיקה, אך סבורה היא שלאור השלכותיה של רפורמה כזו על עובדי הבנקים, אין ליישמה בטרם ייכרת הסכם קיבוצי בעניין. [6] דרישת ההסתדרות לניהול משא ומתן כאמור לא נענתה ומשכך הוגשה ביום 29.3.2005 הודעה על סכסוך עבודה לממונה הראשי על יחסי עבודה. זאת בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז - 1957. לשם השלמת התמונה נציין, כי על פי הודעת באי כוח ההסתדרות ואיגוד הבנקים, בכוונת הממשלה להגיש לשולחן הכנסת הצעות חוק בנושאי הרפורמה לקריאה ראשונה בתחילת מושב הקיץ של הכנסת באמצע חודש מאי שנה זו. דיון והכרעה [7] לאחר שמיעת טענות הצדדים ותשובות הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, יו"ר הסתדרות המעו"ף ויו"ר ועד עובדי בנק לאומי לשאלות המותב ובאי כוח הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני, ראוי ליתן הדעת לכלל השיקולים הבאים: [א] במסגרת קביעת המדיניות הכלכלית רשאית הממשלה להציע לכנסת לערוך רפורמה בשוק ההון וזאת בתורה, מוסמכת להוציאה אל הפועל באמצעות חקיקה. [ב] בשלב זה של הדיון לא הובאו בפנינו נתונים בדוקים וחוות דעת מקצועיות בדבר השלכות אפשריות של הרפורמה בשוק ההון על עובדי הבנקים. מטיעוני נציגי המדינה עלה כי לשיטתם לא ניתן, לעת הזו, להעריך את השלכות הרפורמה על יחידי ארגון הבנקים ועובדיהם. עם זאת צופה המדינה כי הפעילות בענף הבנקאות תתרחב. מנגד סבורים נציגי ההסתדרות כי הרפורמה עלולה להוביל לפיטורי עובדים. הערכת ההסתדרות מבוססת על מידע שקיבלו העובדים מהנהלות הבנקים. בנוסף התחוור במהלך הדיון בפנינו כי ענף הביטוח, אליו צפוי ניהול קופות הגמל לעבור, הינו בלתי מאורגן ואף אם יקלטו בו עובדים מענף הבנקאות לא ניתן יהיה להבטיח את רציפות זכויותיהם. לטעמנו במצב דברים זה קמה זכותו של הארגון היציג לקבל מידע על שינויים מבניים הצפויים להתרחש; לקיום היוועצות עם המעסיק ואף לניהול משא ומתן על השלכתם הצפויה. זכויות אלה הינן זכויות מושרשות אשר מצאו ביטוין בפסיקת בית דין זה בעבר. על אף טענותיו של איגוד הבנקים אנו בדעה, כי הנהלות הבנקים ואף האיגוד מסוגלים ואף חייבים לנהל משא ומתן עם נציגי ההסתדרות בדבר ההשלכות הצפויות של הרפורמה על תנאי עבודתם של עובדי הבנקים. בא כוח ההסתדרות אף העלה בפנינו נושא אחד למצער המתאים למשא ומתן, והוא אופן הכשרתם והסבתם המקצועית של חלק מעובדי הבנקים כך שיתאפשר להם לשמש בתפקידים החדשים שיפתחו בפניהם עם יישום הרפורמה. כמו כן, ניתן לנהל משא ומתן על תנאי הפרישה של עובדים, ככל שאכן יעלה הצורך לצמצם את מצבת כוח האדם של בנק זה או אחר כתוצאה מן הרפורמה. [ג] בעבר איזן בית דין זה בין חירות השביתה לבין זכויות ואינטרסים אחרים. בדוננו בשביתה שהוכרזה יש ליתן אף משקל לעקרונות תום הלב והמידתיות. אשר לעקרון המידתיות - יש להביא בכלל חשבון אף את ממשיות הפגיעה בעובדים לה טוענת ההסתדרות. כך, אין דומה שביתה המוכרזת על רקע מתן הודעות פיטורים, לשביתה המוכרזת בעקבות כוונת הממשלה לשקול שינויים אשר אפשר שיש בהם כדי להוביל לפיטורים עתידיים. ובדומה, אין דין שביתה המוכרזת בעת דיוני ועדת שרים בתזכיר חוק כדין שביתה המוכרזת בעת הבאת הצעת חוק לקריאה ראשונה במליאה. בעניין זה יצויין אף, כי תזכירי החוק הנזכרים בסעיף 4 לעיל, מעניקים להנהלות הבנקים 'תקופת מעבר' בת מספר שנים כדי למכור את אחזקותיהם בקופות הגמל. בנוסף עלה מטיעוני נציגי הצדדים, כי מצבו של כל בנק שונה מבחינת ההשלכות האפשריות של הרפורמה על פעילותו וכי ייתכן שפעילויותיו של מי מן הבנקים יורחבו כתוצאה מהרפורמה. [ד] על אף שקיימנו מספר דיונים בנוכחות נציגי הצדדים, התקשנו לעיתים לעמוד על הילך טיעוניהם, זאת באשר לכל אחד מן הצדדים אינטרסים שונים אשר אפשר שלא מצאו ביטויים ב"חזית" טיעוניו. משכך יתכן, כי לא הובררו עד תום עמדותיהם האמיתיות של בעלי הדין. כך למשל, טען בא כח איגוד הבנקים, כי אין מקום לנהל משא ומתן בין הבנקים לבין ההסתדרות בשל העדר יכולת להעריך את השלכות הרפורמה על כל בנק ובנק. אך מאידך עלה מדברי נציגי העובדים, כי הנהלות הבנקים מוסרות להם הערכות קודרות על השלכות הרפורמה על תנאי עבודתם. לאור דברי נציגי העובדים עולה השאלה, מדוע אין ההנהלות מסוגלות לנהל משא ומתן עם נציגי ההסתדרות כדי להיערך לשינויים הצפויים ככל שהם נוגעים לעובדים, כפי שבוודאי תערכנה לנפקויות הצפויות במישור העסקי ? אשר לטענות נציגי ההסתדרות: מחד - נטען כי אין ההסתדרות מתנגדת לעצם הרפורמה וכי האמצעים הארגוניים בהם היא מתכוונת לנקוט אינם מכוונים כנגד החלטות הממשלה או הליכי החקיקה העתידיים, אלא כוונתם להביא לניהול משא ומתן לגבי השלכות הרפורמה. מאידך - דורשת ההסתדרות כי הרפורמה לא תוצא לפועל עד לחתימת הסכמים קיבוציים. כך מציין יו"ר הסתדרות המעו"ף, במכתבו לד"ר בכר מיום 07.04.05, כי "ברצוני לחזור ולהדגיש את עמדת הסתדרות המעו"ף וחטיבת הבנקים, לפיה, יש להקפיא מיידית את כל הליכי החקיקה של טיוטות הפיקוח, בשל השלכתם הברורה על העובדים במערכת הבנקאות בישראל, זכויותיהם, תנאי עבודתם וכן ביטחונם התעסוקתי". לאור האמור לעיל ייתכן, כי המטרה האמיתית של השביתה הנה להפעיל לחץ על ממשלת ישראל וכן כנסת ישראל, שלא לקדם את יישום הרפורמה בשוק ההון באמצעות הליכי חקיקה. יש לציין, כי ההסתדרות התכוונה להשבית לא רק את עובדי הבנקים המסחריים אלא גם את עובדי הבורסה לניירות ערך ועובדי בנק ישראל, שעל פני הדברים אין להם כל קשר להשלכות הרפורמה. כמו כן, מכתבי ההסתדרות הופנו הן לאיגוד הבנקים והן למשרד האוצר. על כן, בשלב זה לא הייתי שולל את האפשרות, כי מדובר בשביתה מעין פוליטית. עם זאת, מאחר שלטענתו המוצהרת של בא כוח ההסתדרות, השביתה אינה נגד קידום הרפורמה בחקיקה אלא רק ביחס להשלכותיה, אין להרשות בשלב זה שביתת מחאה, המותרת בדרך כלל כאשר אופיו של הסכסוך הוא מעין פוליטי. אשר למדינה: מחד - הדגישו נציגי משרד האוצר את העבודה המעמיקה שהושקעה בהכנת הרפורמה בשוק ההון. מאידך - לא היה בידם להצביע על מחקר, איסוף נתונים או חוות דעת בנוגע להשלכות הרפורמה על עובדי ענף הבנקאות. יש להניח, כי במהלך המשך הדיון בהליכים שבפנינו, יתבררו הסוגיות הללו, בין השאר, ותלובנה עמדות הצדדים. [ה] בכלל השיקולים הצריכים להחלטתנו, לא נפקד גם הצורך להתחשב בציבור לקוחות הבנקים, הן הפרטיים והן העסקיים, אשר נזקק לשירותים בנקאיים באופן יומיומי. אכן, רוב רובן של השביתות פוגעות בדרך זו או אחרת בציבור, ובנסיבות מסוימות הפגיעה הינה לגיטימית ומוגנת על ידי חירות השביתה. אולם, עקרון המידתיות הנזכר לעיל, מחייב אותנו להתחשב בנזק שעלול להיגרם לציבור ולמשק. [ו] עוד מוצאים אנו לציין את דברי בא כוח ההסתדרות, כי בעבר תכניות כלכליות מרחיקות לכת יצאו אל הפועל תוך שיתוף פעולה או למצער החלפת מידע ודעות בין נציגי המדינה לבין נציגי ההסתדרות. כפי העולה מתצהיר יו"ר הסתדרות המעו"ף מר מורוזובסקי, התקיימו שלוש פגישות בין נציגי האוצר לנציגי ההסתדרות בעניין הרפורמה בשוק ההון. יש לשער כי בפגישות אלו הוחלפו דעות בין המשתתפים. עם זאת נראה כי בקיום הפגישות לא יצאו נציגי האוצר ידי חובתם. תזכירי החוק לעיל הופצו להערות הציבור והגופים הרלוונטיים אך לא דווח לנו אם הופצו להסתדרות. בין היתר פנה הממונה על שוק ההון במכתב למנהלי חברות הביטוח, מנהלי קרנות הפנסיה, מנהלי קופות הגמל ולשכת סוכני הביטוח בבקשה לקבלת הערותיהם לתזכירים. סבורים אנו כי היה על נציגי משרד האוצר להזמין באופן מסודר גם הערות מטעם ארגון העובדים המייצג את העובדים בענף הבנקאות. ייתכן שניתן היה לבקש הערות או הארות כאמור עוד בשלב דיוניה של ועדת בכר. [8] לאור כלל האמור לעיל, מצאנו לנכון ליתן לעת הזאת החלטה זמנית בבקשה לסעד זמני אשר מתחשבת בכלל השיקולים שצוינו, כדלקמן: [א] אנו מורים כי הצו שניתן ביום 17.04.05 המורה על המשך העבודה בבנקים כסדרה ימשיך לעמוד בתוקפו לעת הזאת. נוסף על כן אנו מורים לאיגוד ולחבריו המאורגנים לנהל משא ומתן בתום לב ובנפש חפצה עם ההסתדרות לגבי השלכותיה של הרפורמה. מצאנו אף לקבוע לוח זמנים לניהול המשא ומתן, כמפורט להלן. עד ליום 8.5.2005 תגיש ההסתדרות בכתב לאיגוד הבנקים ולכל בנק בנפרד את רשימת הנושאים, אשר יש לדעתה צורך להגיע להסכמות לגביהם, בעקבות האפשרות שהרפורמה בשוק ההון תצא אל הפועל. כן תפרט ההסתדרות את ההסדר המוצע מטעמה בכל נושא ונושא. עד ליום 10.5.2005 יגיבו איגוד הבנקים והבנקים אליהם פנתה ההסתדרות, לאמור בניירות העמדה מטעמה. תגובתם תועבר במועד האמור לבאי כח ההסתדרות בכתב. לא יאוחר מיום 15.05.05 תתקיים ישיבת משא ומתן ראשונה בין ההסתדרות לבין איגוד הבנקים והבנקים אליהם פנתה ההסתדרות. יכול שתתקיימנה ישיבות נפרדות עם כל בנק ובנק, ככל שיוסכם בין הצדדים. [ב] ככל שההסתדרות תבקש הבהרות בעניין הרפורמה המוצעת בשוק ההון, יפנו נציגיה בכתב לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, אשר ישיב לבקשה בכתב מוקדם ככל האפשר. [ג] יובהר, כי מדובר בצו זמני ובאי כוח ההסתדרות רשאים לבקש לשנותו במהלך המשך הדיון או ככל שהאיגוד והבנקים לא יבצעו את חלקם בהחלטה זאת. בשלב זה של הסכסוך סבורים אנו, שאין מקום לקיים שביתה אשר נזקיה רחבי היקף לציבור הרחב, למשתמשים בשרותי הבנקים, למשק, לעובדים ולמעסיקים; [ד] המשך הדיון בהליכים יתקיים ביום 18.5.2005 בשעה 11:00. עד ליום 16.05.05, יגישו באי כוח ההסתדרות ואיגוד הבנקים דיווח בכתב באשר למשא ומתן שהתנהל בין נציגי ההסתדרות ונציגי איגוד הבנקים והבנקים, לרבות באשר לעמדות שהוחלפו ביניהם. ככל שתתקיים תכתובת בין נציגי ההסתדרות לבין נציגי האוצר כאמור בסעיף ב' לעיל, יוגשו אף העתקי התכתובת לבית הדין עד למועד האמור. השופט שמואל צור 1. מונחת בפנינו בקשת איגוד הבנקים בישראל (להלן - איגוד הבנקים) למתן צו זמני וקבוע נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המעו"ף (להלן - הסתדרות) למניעת שביתה שמתכננת ההסתדרות בכל המוסדות הבנקאים בארץ, בבנק ישראל וברשות לניירות ערך. העילה לשביתה היא דרישת ההסתדרות מאיגוד הבנקים וממשרד האוצר לנהל עימה משא ומתן קיבוצי בדבר השלכות השינוי המבני המתוכנן בענף הבנקאות על זכויות העובדים ועתידם התעסקותי (מכתבו של מר לאון מורוזובסקי מיום 28.11.04 - נספח א' לבקשה). לטענת ההסתדרות, דרישתם למשא ומתן כאמור לא נענתה. 2. הרקע לסכסוך האמור נעוץ בתכנית שיוזמת הממשלה לשינויים מבניים בשוק ההון אשר יש בה כדי לשנות את תפקודם של חלקים מסוימים בענף הבנקאות. תכנית זו מקורה בדו"ח של ועדה בינמישרדית, בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר ד"ר יוסי בכר, אשר עיקריה רקמו עור וגידים בתזכיר חוק האמור להיות מוגש בימים אלה לכנסת כהצעת חקיקה מטעם הממשלה. עיקרה של התכנית לשינויים מבניים בשוק ההון הוא ניתוקן של קופות הגמל וקרנות הנאמנות מבעלותם וניהולם של הבנקים והעברתם לידי גופים פיננסיים אחרים מצד אחד והרחבת תחומי הייעוץ המבוצעים כיום בידי הבנקים לתחומים שאין הם עוסקים בהם כיום (למשל - תחום הייעוץ הפנסיוני) מצד שני. לדעת ההסתדרות, יש בתכנית האמורה כדי לפגוע בביטחונם התעסקותי של עובדי הבנקים ומכאן דרישתה מאיגוד הבנקים וממשרד האוצר לניהול משא ומתן באשר להשלכות התכנית על עובדי הבנקים. 3. איגוד הבנקים נמנע מלהענות לדרישה זו של ההסתדרות. לטענת איגוד הבנקים, בשלב זה התכנית הממשלתית עדיין אינה מגובשת ולא ניתן לצפות את השפעתה על תפקוד הבנקים ועל העובדים. לטענת איגוד הבנקים, בשלב זה - כל עוד לא הסתיימו הליכי החקיקה - אין על מה לנהל משא ומתן עם ההסתדרות ומכאן שכוונת ההסתדרות להשבית את מערכת הבנקאות אינה מוצדקת. בכל מקרה, כך טוען איגוד הבנקים, הפרטנר הנכון לניהול משא ומתן הוא משרד האוצר היוזם את התכנית והאחראי ליישומה. ההסתדרות, מצידה, טוענת כי לתכנית הממשלתית, השפעה ישירה על עובדי הבנקים. כך, לטענת ההסתדרות, תביא התכנית לפיטוריהם של אלפי עובדי הבנקים וגורלם של אלה צריך להתברר במסגרת של משא ומתן בין הצדדים. המדינה טוענת כי היא פועלת כגורם מסדיר ומפקח (רגולטור) ולא כמעסיק ולכן, ככל שלתכנית יש השלכה על העובדים, בעל הדבר הנכון לניהול משא ומתן הוא המעסיק (איגוד הבנקים או כל אחד מהבנקים בנפרד) ולא המדינה. 4. שמענו את טענות באי כח הצדדים במהלך שתי ישיבות שהתקיימו בפנינו. שמענו גם את דבריהם של מר אייל בן-שלוש, הממונה על שוק ההון במשרד האוצר וכן את דבריהם של מר לאון מרווזובסקי, יו"ר ההסתדרות המעו"ף ושל מר לואי רוט, יו"ר ועד עובדי בנק לאומי. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, סבורים אנו שבנסיבות העניין קיים צורך אמיתי לנהל משא ומתן באשר להשפעת התכנית על עובדי הבנקים וכל עוד יתנהל משא ומתן ענייני, אינטנסיבי ובתום לב - אין הצדקה לקיומה של שביתה. 5. הממשלה יזמה תכנית כלכלית שנועדה להשפיע על שוק ההון. טיבה של התכנית הובא לידיעתנו רק באופן כללי ביותר וכלל שאנו מבינים היא נועדה לשכלל חלקים בשוק ההון, להביא לביזור של הבעלויות על נכסי הון, לגרום ליתר תחרותיות ובסופו של דבר לייעול והוזלת השרות לציבור. מדובר בתכנית רצינית בעלת מטרות חשובות אלא שאנו, במסגרת הדיון שבפנינו, אין בפנינו די נתונים כדי לשפוט ולעמוד בפירוט על טיבה. מטבע הדברים תכנית זו הינה לצנינים בעיני הבנקים אשר אינם ששים להיפרד מפעילויות שהם מבצעים או מבעלויות על נכסים הוניים שברשותם. 6. כאמור, התכנית הממשלתית האמורה להתבצע בעזרת חקיקה מתאימה, נועדה להוציא מן הבנקים את הבעלות ואת הניהול של קרנות נאמנות וקופות גמל ולהותיר בידיהם את תחומי הייעוץ הפיננסי, תוך הרחבת תחומי הייעוץ לענפים בהם לא עוסקים הבנקים כיום, כגון - הייעוץ הפנסיוני. מדובר בתכנית נרחבת ומרחיקת לכת אשר נועדה ליצור שינויים מבניים בשוק ההון ובתפקוד הבנקים. אין תימה שתכנית זו מפעילה "פעמוני אזעקה" בקרב עובדי הבנקים החוששים לביטחונם התעסוקתי. 7. במהלך הדיון בפנינו טענה ההסתדרות כי התכנית הממשלתית עלולה להשפיע על עובדי הבנקים בשלושה תחומים מרכזיים: (1) פיטורים: לטענת ההסתדרות, ביצוע התכנית יהיה כרוך בפיטורי אלפי עובדים שהם כ-10% - 15% מכלל עובדי הבנקים. (2) הכשרה והסבה מקצועית: לטענת ההסתדרות יידרשו עובדי בנקים רבים לעבור הכשרה והסבה מקצועית בעיקר בתחום הייעוץ הפיננסי. (3) רציפות זכויות: לטענת ההסתדרות, חלק מעובדי הבנקים יידרשו לעבור לעבוד אצל מעסיקים אחרים ויש צורך להסדיר את רציפות זכויותיהם. איגוד הבנקים טוען כי כל עוד לא הושלמה התכנית ונכנסה לתוקף, אין לו כל נתונים לגבי השפעת התכנית על העובדים. משרד האוצר טוען כי לא זו בלבד שהתכנית לא תביא להקטנה במספר העובדים בבנקים אלא שהתכנית תביא להגדלת מספר העובדים בבנקים. עם זאת מסכים משרד האוצר כי התכנית כרוכה בפעילות של הכשרה והסבה מקצועית לגבי חלק מעובדי הבנקים, בנוסף על צורך ברישוי מקצועי מתאים בתחום הייעוץ הפיננסי. עם זאת, מטעים משרד האוצר כי התכנית אמורה להתבצע בשלבים, על פני מספר שנים ולא כחרב המונחתת בהינף אחד. 8. לא יכול להיות ספק כי התכנית הממשלתית בה מדובר, יש בה כדי להשפיע על עובדי הבנקים. אמנם, בשלב זה, לא ניתן להעריך מהי ההשפעה המדויקת של התכנית על עובדי הבנקים, אך השפעה כלשהי בודאי תהיה, בכל אחד מן התחומים עליהם הצביעה ההסתדרות בפנינו. עקב התכנית, עדיין קיים חשש שמקצת העובדים הקיימים יימצאו בלתי מתאימים לתפקידם וימצאו עצמם מחוץ למערכת. החשש מפני פיטורים הוא מוחשי, בין אם מדובר באלפים, במאות או בעשרות. מספרם המדויק של העובדים המפורטים אינו מעלה בשלב זה, אך עצם החשש מפני פיטורים הוא קיים ומוחשי. הוא הדין באשר לצורך בהסבה והכשרה מקצועיים. אכן, היקפי ההכשרה לא ידועים והם בודאי יהיו שונים ממעסיק למעסיק, אך עצם הצורך בהכשרה מקצועית הוא קיים ומוחשי ויש מקום להסדירו. כך גם לגבי הבטחת רציפות זכויות העובדים שיידרשו לעבור לעבוד אצל מעסיקים אחרים. 9. מציאות זו מחייבת את המעסיק להידבר עם עובדיו ובמידת הצורך לפתוח עימם במשא ומתן ענייני. עצם העובדה שחלקים מן התכנית לוטים בערפל או שלא ניתן לעמוד בשלב זה על מלוא השפעת התכנית על תפקוד הבנקים או שנתונים מסוימים עדיין לא ברורים די צרכם - אין בה כדי לשלול את חובת המעסיק להידבר עם עובדיו. להדברות פנים רבות: היא יכולה להתמקד בשמיעת חששות העובדים, היא יכולה ללבוש צורה של בחינה משותפת של הנתונים, העובדות וההערכות לגבי השפעת התכנית על עובדי הבנקים והיא יכולה להגיע עד כדי משא ומתן לגבי השפעה אפשרית של התכנית על זכויות ספציפיות של העובדים. עמדת איגוד הבנקים כי "אין על מה לדבר" אינה עומדת במבחן הבקורת. יש ויש על מה לדבר וחובה על האיגוד - או על יחידי חבריו - לפתוח במהלך של הידברות ומשא ומתן, ככל שיידרש. 10. איגוד הבנקים אינו יכול להסתתר מאחורי טענה בדבר נתונים חסרים. איגוד הבנקים כארגון מעסיקים - וכמייצג את המעסיקים הבודדים - חייב לעשות מעשה לחקור ולדרוש, בנסיון להגיע לנתונים מבוררים ומדויקים או להערכות ואומדנות ברורים. לצרוך כך יכול איגוד הבנקים - וחייב - לנתח לעצמו את התכנית הממשלתית ובמידת הצורך לקבל מידע משלים מן הגורמים המוסמכים במשרד האוצר. על יסוד אלה, על איגוד הבנקים לגבש לעצמו את הנתונים הרלבנטים בדבר השפעת התכנית על העובדים, להציג את נתוניו בפני העובדים, לעמת אותם עם נתוני והערכות העובדים ולפתוח בהידברות, על מנת להסדיר את הנושאים הטעונים הסדר, עליהם עמדה ההסתדרות. כל זאת נמנע איגוד הבנקים מלעשות עד כה ובכך פעל שלא כראוי. במצב זה אין להתפלא על איומי השביתה שהועלו על ידי ההסתדרות. 11. חובת ניהול המשא ומתן עם נציגות העובדים מוטלת, בראש וראשונה, על המעסיק, בין אם הוא ארגון מעסיקים ובין אם הוא מעסיק בודד. אין יסוד לדרישת איגוד הבנקים כי המשא ומתן בענייננו יתנהל אל מול משרד האוצר. משרד האוצר אינו המעסיק של העובדים. העובדים הם עובדי הבנקים. מדובר בסקטור פרטי. משרד האוצר גם אינו פועל בעניין זה בכובעו כמפקח על השכר בשרות הציבורי. משרד האוצר בענייננו אינו אלא יזם של שינוי מבני בשוק ההון ויזם של חקיקה הנחוצה לשם כך. מתפקידו של משרד האוצר למסור מידע רלבנטי לגבי התכנית למעסיק או להסתדרות. משרד האוצר חייב למסור גם את הערכותיו שלו לגבי השפעות התכנית על תפקוד הבנקים והעובדים בהם. נתוני האוצר יכולים לשמש את הבנקים בגיבוש הערכותיהם שלהם באשר להשפעת התכנית על תפקודם ועל העובדים. בסופו של דבר, בענייננו, הבנקים - ולא האוצר - הם בעל הדבר הנכון לניהול המגעים עם העובדים. נסיונו של איגוד הבנקים לגולל את חובת ניהול המשא ומתן אל פיתחו של משרד האוצר או, למיצער, לדרוש את שיתופו של האוצר במשא ומתן בין האיגוד להסתדרות - אינו מוצדק ואינו ראוי בנסיבות העניין. 12. נטען בפנינו כי השביתה שהכריזה ההסתדרות היא שביתה "פוליטית" המכוונת כלפי הליך חקיקתי המתקיים בכנסת. לטענה זו אין בסיס בנסיבות העניין. התכנית הממשלתית טעונה מהלכי חקיקה. במסגרת מהלכי החקיקה יכולים הבנקים - כמו גם ההסתדרות וועדי העובדים - להשמיע טענותיהם והסתייגויותיהם מן התכנית גופא. בודאי יעלה בידיהם להציג טענות כבדות משקל אש ישפיעו - או לא ישפיעו - על דמותה של התכנית והחקיקה הכרוכה בה. השביתה עליה הכריזה ההסתדרות אינה מכוונת נגד התכנית ואינה מכוונת נגד הליך החקיקה. השביתה מכוונת כלפי המעסיק אשר אינו מוכן להידבר עם העובדים באשר להשפעת התכנית על ציבור העובדים. זוהי אינה שביתה "פוליטית". זוהי שביתה כלכלית מובהקת אשר נועדה לשמור על הביטחון התעסוקתי של העובדים. זהו מהלך מקובל במערכות של יחסי העבודה הקיבוציים. מדובר בשביתה שעברה את כל השלבים הטכניים המוקדמים הדרושים ובעיקרו של דבר היא שביתה לגיטימית בהחלט. אדרבה, עמדת איגוד הבנקים הדוחה על הסף את פניות ההסתדרות והשוללת את ההידברות - היא עצמה בלתי לגיטימית. 13. על רקע זה, לטעמי, לכאורה ראוי היה לדחות את בקשת איגוד הבנקים לצו מניעה נגד השביתה. עם זאת, מסכים אני לדעתו של חברי הנשיא כי יש מקום להביא את הצדדים לכלל הידברות למשא ומתן ולמנוע את איום השביתה לתקופת אותו משא ומתן ובתנאי שהוא יתקיים בצורה עניינית, רצופה ובתום לב. לו תישמע דעתי, נקבע בצו זמני פסק זמן מוגבל של שבועיים ימים בו יחויבו הצדדים (איגוד הבנקים וההסתדרות) לנהל משא ומתן אינטנסיבי בכל הדרישות שהעלתה ההסתדרות בנוגע להשפעת התכנית הממשלתית על תפקוד הבנקים ועל העובדים. לתקופת המשא ומתן האמורה תימנע ההסתדרות מנקיטת צעדים ארגוניים כלשהם. בתום תקופה זו יגיש לנו כל אחד מן הצדדים (איגוד הבנקים וההסתדרות) דו"ח מפורט. על יסוד הדיווחים שיוגשו לנו אנו נחליט על המשך הדיון ובמידת הצורך נשקול הארכת תוקף החלטתנו או שינויה. סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין מקובלת עלי התוצאה הסופית אליה הגיעו חברי, הנשיא סטיב אדלר והשופט שמואל צור. עם זאת ברצוני לשים דגש על עניינים מספר. הבקשה שבפנינו היא בקשת איגוד הבנקים בישראל ע"ר אשר הודיענו כי הוא מהווה ארגון מעבידים. הוא עותר בפנינו כי נורה למשיבה מספר 1, הסתדרות העובדים החדשה והסתדרות המעו"ף חטיבת עובדי הבנקים, לבטל כל צעד ארגוני בקשר למי מהבנקים חברי האיגוד ולבטל את השביתה אותה ייעדה ההסתדרות. הבקשה בפנינו היא אם כן כי נוציא צו מניעה זמני כנגד המאבק המקצועי והשביתה המתוכננת. ההסתדרות הודיעתנו כי מזה מספר חודשים היא מבקשת מהאיגוד לנהל עמה משא ומתן לשם כריתת הסכם קיבוצי. זאת לאור הכוונה של הממשלה להנהיג רפורמה בשוק ההון שמשמעותה שינוי מבני בבנקים. הממשלה מינתה את ועדת בכר לצורך הכנת תוכנית לשינוי מבני בשוק ההון. עתה הכינה הממשלה שלושה תזכירים על מנת להציגם בפני הכנסת. ההצעות העומדות בפני הכנסת כוללות שינויים מבניים בבנקים באופן שחלק מפעילותם תוצא מבעלותם. מאידך תועברנה פונקציות אחרות אל הבנקים. בפנינו טענו שני הצדדים כי לא הובהרה להם ההשפעה העתידית על מצבת העובדים ועל העובדים כיום בבנקים. ברי כי לשינויים מבניים עשוייה להיות השפעה על מצבת העובדים והעובדים. מהטענות בפנינו, הן של המדינה, הן של איגוד הבנקים והן של ההסתדרות לא עולה מהי המשמעות של השינויים המתוכננים לגבי העובדים. הוצאת חלק מהבעלויות שנמצאות כיום בידי הבנקים - קופות גמל וקרנות נאמנות, לגופים אחרים משמעותה עשוייה לבוא לידי ביטוי בין השאר בפיטורי עובדים. מאידך העברת פונקציות של יעוץ פנסיוני ופונקציות אחרות לבנקים משמעותה צורך בהכשרה מיוחדת של עובדים לשם התמחות בשטחים בם יצטרכו לייעץ לציבור. ההסתדרות העלתה בפנינו את חששותיה באשר להשלכות העינויים המיועדים על העובדים. היא ביקשה לכן לקיים משא ומתן עם האיגוד על הסכם מסגרת שיגדיר מספר נושאים - הכשרה מקצועית - מי מהעובדים יעבור הכשרה מקצועית ומה דינם של העובדים שימצא כי אינם מתאימים להכשרה האמורה. כיצד יתמודד האיגוד ויחידיו עם שאלת הפיטורין. האם ניתן יהא לבצע הסבה מקצועית לתחומים אחרים בתוך המערכת הבנקאית. לכשקופות הגמל וקרנות הנאמנות תעבורנה לבעלויות אחרות, האם תוסדר שאלת רציפות הזכויות של העובדים המועברים. האם המשא ומתן להעברת הבעלויות של קופות הגמל וקרנות הנאמנות יכלול גם משא ומתן להעברת עובדים לבעלויות החדשות. האיגוד מצידו טוען כי כל עוד הוא אינו מודע להשלכות הישירות של הרפורמה על הבנקים אין ביכולתו לנהל משא ומתן. לטענתו הוא מגשש באפלה. חובת האיגוד לנהל משא ומתן עם ההסתדרות שינוי מבני כפי שהוא מוצא בענייננו פירושו, כפי שציינו המדינה, האיגוד וההסתדרות, שינויים אפשריים במצבת העובדים. חלקם יכול שיפוטר, על חלקם יהא לעבור הסבה מקצועית, חלקם עלולים להיות מועברים לבעלות חדשה. האיגוד טוען שאינו מודע היום להיקף השינויים המיועדים ועל כן משא ומתן כיום הוא מוקדם מדי. אין לקבל טענה זו. הנושאים המוצעים על ידי ההסתדרות למשא ומתן הם נושאים עקרוניים הדורשים הסדר עקרוני גם אם אין אפשרות כיום להסדיר הסדר פרטני. כך למשל אמרה המדינה בפנינו כי יתכן שהעובדים כיום לא ימצאו כשירים למילוי הפונקציות החדשות המועברות לבנקים ועל כן לא יהיה מנוס מלפטרם ולהעסיק אחרים תחתם. אשר לעובדים שלא יפוטרו וימשיכו להיות מועסקים על ידי הבעלים החדשים של קופות הגמל וקרנות הנאמנות פירושה העברת עובדים ממעביד אחד למשנהו. בכך יש שינוי נסיבות. אין משמעו שהשינוי הוא תמיד לרעה אך קיימת חובה על המעסיק לנהל משא ומתן באשר לתנאי העבודה החדשים (ראה דעתו של המשנה לנשיא בדימוס השופט תיאודור אור בבג"ץ 8111/96; 922/97 הסתדרות העובדים החדשה נגד והתעשייה האווירית, רמת"א בע"מ ואחרים). אין על כן לקבל את עמדת האיגוד כי המשא ומתן הוא מוקדם מדי. האיגוד חייב לקיים משא ומתן עם ההסתדרות על הנושאים המבוקשים על ידה ליצירת הסכם מסגרת. מעמדה של המדינה המדינה מבקשת להנהיג רפורמה בשוק ההון. אנשי מקצוע במשרד האוצר ומחוצה לו הגיעו למסקנה כי הדבר רצוי למשק. המגמה בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט היא להגמיש את יחסי העבודה (פלקסיביליות) תוך ביטול הריכוזיות והגדלת התחרות. זאת מבקשת המדינה לעשות בכך שהיא מציעה את הרפורמה הנדונה. אין מקום להתערב במדיניותה זו. ברם כאשר המדינה מנהיגה רפורמה שיש בה כדי להשפיע על מבנה של מגזר מסויים ראוי הוא שבין שאר שיקוליה היא תשקול את ההשפעה שעשוייה להיות לרפורמה על מצבת העובדים ועל העובדים הבודדים. עמדנו על כך שהעברת עובדים ממעביד אחד למשנהו יש בה משום שינוי נסיבות מהותי. על כן ציינתי כי העברת בעלות מחייבת את המעסיקים לשאת ולתת עם ארגון העובדים על תנאי העבודה של העובדים המועברים. העברת בעלות המתוכננת על ידי השלטון והנובעת משינוי מדיניות של הממשלה דורשת מהממשלה לשקול את ההשפעה שתהא לכך על ציבור העובדים לסוגיו. הצעת חוק של הממשלה צריך שתתייחס גם להשלכות האמורות על העובדים. הדבר כמובן נכון כאשר מדובר בהעברת בעלות מהמדינה לבעלות פרטית או הפרדה של חלק ממפעל של המדינה והעברתו לבעלות פרטית, דוגמת רמת"א. הדבר גם נכון כאשר המדינה גורמת בחקיקה לכך שמעסיקים פרטיים יחוייבו להעביר חלק ממפעלם לבעלות אחרת. המדינה טענה בפנינו כי בענייננו מדובר בבנקים שהם בבעלויות פרטיות ועל כן אין ההשלכות על העובדים מעניינה. בכך מבחינה המדינה בין הפרטה או הפרדה בגוף שבבעלותה כגון התעשייה האווירית, בזק, רשות הנמלים וכדומה. בעיני כשמדובר בחובת המדינה לשקול את ההשלכות האפשריות על העובדים, אין שוני מהותי בין חקיקה המשפיעה על מפעלים שבבעלות המדינה לחקיקה המשפיעה על מפעלים פרטיים. מדובר בארגון מעבידים המאגד גופים דו מהותיים המשרתים את הציבור. גם מסעדות משרתות את הציבור. ברם כשמדובר בבנקים, פעילותם הציבורית גדולה ביותר ויש להחיל עליהם נורמות מהמשפט המנהלי ולו דרך הצינור של מושגי שסתום מהמשפט הפרטי. אך בכך לא סגי. לא מדובר בענייננו בנורמות שיש להחיל על הבנקים. מדובר במדיניות ממשלתית לשינוי במבנה הבנקים שנעשה, שלא מתוך מדיניות האיגוד עצמו או יחידיו, אלא ביוזמת הממשלה. השינוי נובע ממדיניות הממשלה. היא המוליכה אותו. היא האחראית לליווי המהלך בכל שלביו, כולל השלכותיו על העובדים. יחסי עבודה מושתתים על הבנה והסכמה הדדית בין הצדדים להם. כך לגבי מעבידים, עובדים וארגוניהם. ארגון מעבידים או מעביד יחיד העומד לבצע שינויים מבניים מחוייב לקיים היוועצות ומשא ומתן עם ארגון העובדים. רק כך יקויימו יחסי עבודה בריאים והוגנים וימנעו חילוקי דעות וסכסוכים עתידיים. כאשר המדינה נוטלת חלק ביחסי העבודה, בפיתוחם, בהכנסת שינויים בם, בהחלת רפורמה במשק, על המדינה לקחת בחשבון את טובת הציבור הרחב, טובת המשתמשים בשירותים המושפעים מהרפורמה את טובת ציבור העובדים. בהתייחסותי לעובדים אני מתכוונת לעובדים ותיקים מקצועיים העומדים להיות מועברים למעסיק חדש או להיות בין המפוטרים, עובדים שיופרשו לגמלאות, עובדים שיהא עליהם לשנות את תחום עיסוקם בעקבות השינוי המבני תוך הכשרה לעיסוק החדש. כך לדוגמא יש לדאוג לרצף הזכויות של העובדים המפוטרים. בענייננו אמנם חלה חובה על המעסיקים לנהל משא ומתן עם ארגון העובדים על עתידם מכל האספקטים, כגון, פיטורין, הכשרה והסבה מקצועית, שמירת זכויות. אך מי שמבקש להביא לשינויים היא המדינה. על כן לא מקובלת עלי עמדת המדינה לפיה אין ההשלכות על העובדים בעקבות הרפורמה מעניינה. היא סומכת על כך שמדובר בגופים פרטיים. לעניין שבפנינו ברי שאין משמעות לעובדה שמדובר בגופים פרטיים. מדובר בגופים המשרתים את הציבור ובהשלכות שעשויות להיות נרחבות על ציבור העובדים. היה על המדינה לשקול שיקולים אלו בהכינה את התזכירים. עליה לשקול אותם בהצעות החוק. ומעבר לכל מוטל על המדינה לקחת חלק בהיוועצות עם הצדדים ליחסי העבודה, ה-social parties. היא צד ליחסים משולשים. עליה להיות מעוניינת בטובת העובדים לצד טובת המשק והמעסיקים. על כן דווקא כיום, כאשר הגלובליזציה גוברת והנטייה לפלקסיביליות גדלה והולכת, המדינה היא צד חיוני הצריך לשקול את האינטרסים של כל הצדדים. הגישה הראוייה היא גישה של ראיית המכלול כ-tripartite. יפים לעניין זה דבריו של חיים קמיניץ במאמרו "מערכת הידברות משולשת - האינטרס של הממשלה, המעסיקים וההסתדרות, הוא להגיע למערכת הסכמות שתבטיח שקט תעשייתי, מציחה מואצת והקטנת האבטלה" (פורסם ב"התעשיינים - בטאון התאחדות התעשיינים בישראל" גיליון 2, מארס 2005, בעמוד 24). אין בכך כמובן לאמר שהמדינה היא צד למשא ומתן. המדינה צריכה היתה לשקול את ההשלכות על העובדים בתזכיר. עליה לשקול השלכות אלו בהצעות החוק. עליה ללוות את הצדדים עד להגיעם להסכם קיבוצי תוך בירור והבהרה של השלכות התוכנית על העובדים והמעסיקים. שלושה צדדים משפיעים בעניין זה על עתיד העובדים. לשלושתם אחריות משותפת גם אם המדינה אינה צד למשא ומתן. עולה מהאמור שעל המדינה להבהיר לצדדים את התוכנית על השלכותיה לכל אחד מהם וללוותם לאורך כל הדרך. הבהרות אלו צריך שיהוו ציוני דרך למשא ומתן בין הצדדים ליחסי העבודה. האם שביתה פוליטית מקובלת עלי דעתו של השופט שמואל צור כי לא מדובר בשביתה פוליטית. המדינה מבקשת להפעיל רפורמה אשר, בין שאר השלכותיה, עשוייה להשפיע על תנאי העבודה של חלק מהעובדים. זוהי שביתה כלכלית כאשר מטרתו של ארגון העובדים היא להגן על תנאי העבודה של עובדי הבנקים בפני מי שעומד להשפיע עליהם. ההסתדרות אינה מבקשת לנקוט עמדה פוליטית לגבי שאלות פוליטיות שאינן משליכות על ציבור העובדים כעובדים. היא אינה שובתת על תוכנית ההתנתקות לשם דוגמא. היא מבקשת לשבות על מנת להגיע להסכם קיבוצי עם המעסיקים לגבי אשר יקרה לאחר חקיקת החוק. היא מבקשת להשפיע ולהגיע להדברות עם כל מי שאחראי לשינויים בתאי עבודת העובדים. זו שביתה כלכלית טהורה ואין בה כל פוליטיקה. הסעד מקובל עלי כי נוציא מלפנינו לעת הזו צו מניעה זמני המונע את השביתה המיועדת, תוך שאנו מתנים את מתן הצו בקיום משא ומתן רצוף וענייני בנושאים המוזכרים לעיל. על המשא ומתן להתקיים בתום לב ובכנות. ההסתדרות פרטה את הנושאים עליהם היא מבקשת לנהל משא ומתן. היה וההסתדרות תסבור שלא מתקיים משא ומתן כן, ברי שהיא תוכל לשוב ולבקש להסיר את צו המניעה. ברי גם שאם יתברר שההסתדרות לא מקיימת משא ומתן כן ואמיתי, נשקול זאת בעת שנתבקש להסיר את צו המניעה הזמני. אני מצטרפת בכך לדעתו של חברי השופט שמואל צור כי הצדדים ידווחו לבית הדין על התקדמות המשא ומתן, כפי שציין השופט שמואל צור מבלי לפרט את מועדי המשא ומתן באשר הנושאים כבר נאמרו ועל הצדדים לקבוע את דרכו. מקובל עלי כי הצדדים ידווחו על המשא ומתן בעת הדיון ביום 18.5.2005. נציגת עובדים גב' אורלי ביטי אני מצטרפת לאמור בפסק-דינה של סגנית הנשיא, כב' השופטת אלישבע ברק-אוסוסקין, לנימוקיה ולקווים המנחים האמורים בפסק-דינה באשר לתפקידה של המדינה ביחסים המשולשים. שביתה פוליטית או שביתה כלכלית לגיטימית ? הנני מצטרפת לדעתה ולדעתו של כב' השופט שמואל צור באשר לשאלה האם מדובר בשביתה פוליטת אם לאו. בחוות דעתם מפורטות בהרחבה מספר רב של שאלות לגיטימיות העולות ביחסי העבודה בין הצדדים, ואשר בגין כל אחת מהן ראוי לסווג את הסכסוך שבפנינו כסכסוך כלכלי, ואת השביתה שבפנינו כשביתה שאיננה פוליטית. מקל וחומר, כאשר עולות כל השאלות יחדיו. יתר על כן, השינוי המבני והשלכותיו האפשריות מעלה,מבחינתה של ההסתדרות הכללית, שאלה נוספת והיא שאלה ארגונית, באשר בבנקים מתקיימת עבודה מאורגנת, בעוד שבחברות הביטוח העבודה איננה מאורגנת, ואף זהו אינטרס לגיטימי למשא ומתן בין הצדדים. שאלת המידתיות כב' הנשיא בפסק דינו מעלה את שאלת המידתיות של השביתה נוכח העובדה כי טרם בוצע מהלך אחד של פיטורי עובדים. בנקודה זאת אבקש לחלוק על עמדה זאת: יש יסוד להניח כי הרפורמה, אם תחוקק בכנסת עלולה להביא לשינויים ביחסי העבודה במוסדות הפיננסיים בכלל ובבנקים בפרט. נוכח אפשרות זאת מבקשת הסתדרות המעו"ף מאז נובמבר 2004 לקיים מו"מ קיבוצי עם המבקשת, וזאת עומדת בסירובה. המבקשת אף התייצבה בבית הדין וחזרה והציגה את עמדתה לפיה אין היא מוכנה לקיים מו"מ קיבוצי בשלב זה. יתר על כן, בדיון השני שהתקיים בפנינו הודיע ב"כ הסתדרות המעו"ף, עו"ד בני כהן, כי אם יצהיר איגוד הבנקים כי לא יתקיים כל שינוי ביחסי העבודה בין הצדדים לפני שיתקיים מו"מ קיבוצי, הרי יסוג בו מהכוונה להשבית את העבודה בבנקים. אף להצעה זאת סרב איגוד הבנקים להסכים. בנסיבות אלה, איני סבורה כי יש לראות בשביתה משום אמצעי בלתי מידתי לנסיבות שנוצרו ביחסי העבודה בין הצדדים (הגם שבגין התערבותו של גורם שלישי-המדינה). לא מצאתי שום בסיס משפטי לטענה כאילו יש למנוע מאיגוד עובדים לפעול בצעדים ארגוניים עד לאחר שהמעסיק מבצע את מהלכיו, ולטעמי יש בכך משום פגיעה קשה בזכות השביתה ובאינטרסים הלגיטימיים של העובדים. עם זאת, אני מסכימה לתוצאה לפיה ינתן צו מניעה זמני בתנאי שיתקיים מו"מ בין הצדדים, וזאת באופן שהורה עליו כב' הנשיא אדלר. נציג עובדים מר יצחק הרפז דבריו וגישתו של הנשיא אדלר מקובלים עלי, אולם הנני מסתייג מקביעתו כי מדובר בשביתה פוליטית או מעין פוליטית. אינני סבור כל עיקר, כי מדובר בשביתה פוליטית. מקובלת עלי התוצאה אליה הגיע הנשיא ולוח הזמנים שנקבע בחוות דעתו. נציג מעבידים מר דורון טמיר הנני מצטרף לאמור בחוות דעתו של הנשיא סטיב אדלר. נציג מעבידים מר אבי ברק הנני מסכים לטיעוניו של הנשיא סטיב אדלר ומצטרף להחלטתו. סוף דבר על דעת כל חברי המותב ניתן צו מניעה זמני האוסר לעת הזו על עובדי הבנקים לשבות. כמו כן, אנו מורים כי על ההסתדרות, האיגוד והבנקים לנהל משא ומתן על השלכות הרפורמה בשוק ההון. ברוב דעות אנו קובעים, כי המשא ומתן יתנהל בהתאם להסדר ולוח הזמנים הקבוע בחוות דעתו של הנשיא. רוב חברי המותב בדעה, כי בנסיבות הקיימות השביתה איננה שביתה פוליטית. בנקאותהסכם קיבוציסכסוך קיבוצישביתהבנקסכסוך